איך מסתדרים הורים לחיילים עם השלכות הקורונה?

חשוב לשים לב: החיילים מתמודדים היום עם מציאות צבאית שנעלמה מזמן ממחוזותינו – רובם לא ראו ויראו את הבית מעל לחודש, והם למעשה לא יודעים מתי פעם הבאה שיראו את הבית או מישהו מבני המשפחה. אנחנו כבר יודעים על מחלקות שלמות שבנוסף נמצאות בבידוד. בנוסף אנו יודעים שמחזור מרץ שהתגייס זה מכבר חווה טירונות מאוד מאתגרת. אין ביקורים ואין חבילות, ולכן כל הנותר הוא התמיכה הנפשית. יש לנו תפקיד: לחזק את מעגלי התמיכה של החיילים, כאשר הם מתקשרים הביתה הם צריכים לשמוע משפחה תומכת ומחזקת. הקהילה יכולה לביות גורם מחזק על ידי שליחת סרטוני עידוד וברכות. אנו סומכים על בנותינו ובנות שיתמודדו עם המצב, אך ננסה גם לחזק ולתמוך היכן שאפשר.

דברים שניתן לסייע בהם להורים לחיילים.ות:

• מיפוי החיילים של הקיבוץ – היכן נמצאים, מה מידת הקשר עם ההורים
• יצירת איש קשר בקיבוץ, הנמצא בקשר עם גורמים צבאיים / תנועתיים / כל גורם שיכול לספק אינפורמציה. שתפקידו לאסוף מידע ולהעבירו להורים.
• יצירת איש קשר של הקיבוץ, שתפקידו לשמור על קשר עם החיילים – זה אולי יותר מענה לחיילים עצמם – תחושת החיבור לקהילה והגברת תחושת השייכות. מיפוי צרכים שמתעוררים עקב המצב – כביסה, ציוד חסר קשר לא מספיק עם הבית וכו'
• בנייה של קבוצת שווים להורי החיילים – מטרתה גם שיהיה למי לספר ולשתף, גם לשמוע איך הורים אחרים שומרים על קשר עם הילדים, ואולי לקבל עצות וכו'.
• חשוב לחבק אותם מהבית- חשוב לשלוח להם את כל החום והחיבוק שהבית הקיבוצי הרחב מסוגל לשלוח. סרטון מצולם של נופי הבית, ברכה ואיחולים בקליפ של הקהילה יכולים להטעין מצברי מוטיבציה לעוד תקופה.

חשוב מאד מאוד לחזק ולתת את התחושה שהבית הקיבוצי בכל השגרה הלא רגילה הזו, חושב עליהם , מעריך את המאמץ הרב ומצפה לשובם .ההערכה למי שנמצא בתקופה זו בצבא- טירונים שהתגייסו לפני שבוע  וותיקים יותר שמועד שחרורם מתקרב. חשוב לשמור גם את החיילים ממעגלי המחוות המתרחשות בתוך הקיבוץ עצמו.

לא תמיד צריך ללכת על הדבר הכי גדול, גם מעשה קטן בשביל האחר שווה המון!!