איך הפתיע הנשיא ריבלין את ליאור בת השש מעין השלושה. ניוזלטר התנועה הקיבוצית

שמים סוף לטרור העפיפונים! שטחים שחורים שרופים, מקורות הפרנסה החקלאיים מתכלים ושמורות הטבע איתם.
שחר בלקין, יו"ר עמותת SouthUp ותושב ברור חיל: "הרעיון של ההאקתון הוא לעשות סיעור מוחות של מומחים ממגוון תחומים, ולגבש ביחד רעיונות מקוריים כיצד ניתן למזער את הנזקים או אפילו למנוע את הטרור החדש שמכלה את השדות שלנו. אנחנו לא חושבים שצה"ל או גורמים אחרים לא חושבים על פתרונות במסגרות השונות, אבל המסגרת שאנו מציעים, שילוב ביחד של מומחים מתחומי דעת שונים, היא ייחודית ולא קיימת במסגרות הקיימות, ולכן אני אופטימי ומאמין שנמצא".

ההאקתון יתקיים בשיתוף עם מומחים מתחומי המטרולוגיה, לייזרים, מכ"מים, אופטיקה, צילום, עפיפונאים, כדורים פורחים, אמצעי ראייה וזיהוי, כיבוי אש וצפרים. בנוסף ייקחו באירוע חלק גורמים צבאיים, תלמידי תיכון שער הנגב, סטודנטים ממכללת ספיר ותושבי האזור.

ביום שישי הקרוב (22.6) בין השעות 8:30-16:00 בהאב של עמותת SouthUp בקיבוץ ניר עם (חדר האוכל הישן). 

מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר: "במקום לעשות את עבודתו ולספק ביטחון ובמקום לחוש אשמה ובושה שהממשלה בה הוא סגן שר נכשלת יום אחרי יום כבר שבועות לנצח עפיפונים! של ארגון טרור ששורפים את הנגב עד ליסוד, בוחר סגן השר לזלזל בתושבי העוטף העומדים בגבורה מול האיום הזה ומול איומי הטרור הבלתי פוסקים של חמאס. על שר הבטחון ליברמן לפטר לאלתר את סגן השר בן דאהן שלא מבין דבר בביטחון ושכח לחלוטין מהי ציונות". 

התנועה הקיבוצית קוראת ליו"ר הבית היהודי נפתלי בנט לעשות סדר אצלו בבית. "התיישבות אינה רק ביהודה ושומרון ומוטב להזכיר זאת לסגן השר בן דאהן. ניתן רק לדמיין כיצד היה נוהג בן דאהן לו נשרפה גינה קטנה בהתנחלות מבודדת  ובלתי חוקית. בושה וחרפה שזהו סגן שר בממשלת ישראל. על יו"ר הבית היהודי להעמידו לסדר ועל שר הביטחון לפטרו ממשרד הביטחון לאלתר".

סגן שר הבטחון, אלי בן-דאהן אמר לרן בנימיני ביומן הערב של "כאן ב'": "אין ספק שזה בהחלט טרור שמכה בנו, שורף יבולים, אבל בוא לא נגזים – זה לא טרור אסטרטגי, זה לא חדירה לתוך ישוב, זה לא חציה של הגדר. אני לא מקל ראש. בוא ניקח את זה בפרופורציה הנכונה. מערכת הביטחון עושה כל מאמץ למצוא פתרון לדבר הזה. במקביל, מאתמול התחילו לגבות מחירים".

המטרה העיקרית של המפגש, אותו ארגנו המתאם האזורי מטעם שלושת הגופים, רמי פלג, ומנהלת היחידה לפיתוח ארגוני וקהילתי במועצה, עפרי אורפז, הייתה ליצור שיתוף פעולה בין שלושת הגופים. 

את היום פתח ראש המועצה האזורית הגליל העליון, גיורא זלץ שאמר כי "היכולת לייצר שיח, לדבר בגובה העיניים לחפש מה מחבר ולא מה מפריד היא המפתח להצלחה. המילה "יחד" היא המילה הכי חשובה באסטרטגיה החברתית, העסקית והחינוכית בכל מקום. יחד זה לחבר בין אנשים, ואנחנו שם. אנחנו כמועצה, כאזור, אנחנו ב-ביחד. הגליל העליון הוא לא מועצה, אלא אזור שכולל את היחד של כל הישובים מלבד הקיבוצים". 

לאחריו דיבר מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "לא בדקתי ברשומות, אבל אני חושב שאירוע כזה לא נערך אף פעם. השאלה היא לא מה עושה המועצה האזורית, מה עושה הארגון האזורי ולא מה עושה התנועה, אלא מה טוב לחברי הקיבוצים שהם תושבי המועצה וחבריו של הארגון האזורי. אלה אותם אנשים עצמם ואותם תפקידנו לשרת". 

שגב ירבעם, מנכ"ל פיתוח הגליל המשיך ואמר: "מילה טובה לרמי שבהתמדה ונחישות עושה את עבודת החיבור. במשולש שאנחנו אחד הקודקודים שלו, האחריות שלנו יותר מוגבלת וקשורה בעיקר לעסקים, מעגלי ההשפעה משולבים – החברתי והכלכלי הולכים יחד". 

לאחר מכן המשיכו הצוותים לעבודה בפעילות "פרו אקטיב קפה" – פעילות אינטראקטיבית שבה העלו אנשי המועצה, התנועה והמפעלים האזוריים משימות ואתגרים לדיון בקבוצות על האתגרים המשותפים ועשייה למען החברים ותושבי הקיבוצים, זאת מתוך מטרה לניצול חכמת הרבים לפתרון וליבון הסוגיות באזור. 

עפרי אורפז: "אני שמחה שנוצרה אפשרות לאנשים מהארגונים השונים להיפגש באופן שונה ובלתי אמצעי מהמקובל. זה מה שתכננו, אני שמחה שזה מה שקרה וכולי תקוה ששיתוף הפעולה יימשך בין כל משתתפי המפגש".

רמי פלג: "המועצה, התנועה ופיתוח הגליל הינם הגופים שמטרתם לדאוג לרווחת החבר, ממלאי התפקידים בגופים אלו, נדרשים להכיר אחד את השני ולעבוד ביחד למען מיצוי הפוטנציאל הגלום  בשת"פ של שלושת הגופים הנ"ל, בעבור אוכלוסיית האזור.

בסיום היום סיכמו כל הנוכחים על ההצלחה בשיח ופרטו את המשך שיתופי הפעולה בין כל הגופים.

ביום שני האחרון נערכה במשרד השיכון בירושלים, פגישה שכינס מנכ"ל המשרד חגי רזניק מרביבים.
בפגישה הציגו חגי ואסנת קמחי, סמנכ"לית להתיישבות כפרית, את התוכנית שגיבש המשרד עם רמ"י לתמיכה בהצמחת ישוביים כפריים בפריפריה.
התוכנית תוצג באופן מפורט במפגש שיתקיים ב5.7.18, יום חמישי, במכללה האקדמית אחווה. 

קיבוצים השוקלים מהלך בנייה משמעותי מוזמנים לכנס!

מנכ"ל ברית פיקוח-MBT , רו"ח ירון רייכמן, פתח ביום רביעי השבוע את הכנס הכלכלי-תעשייתי לשנת 2018 בדברי הזדהות עם תושבי הקיבוצים והישובים בעוטף עזה שחוו לילה קשה של אזעקות ונפילות פצמ"רים ורקטות, זאת בנוסף לחודשיים וחצי של טרור עפיפונים אותם חווים בעוטף. רו"ח רייכמן המשיך ואמר: "זה לא סוד שהתנועה הקיבוצית עברה מהפך כלכלי - יש גידול של קיבוצים חזקים וקיטון בקיבוצים חלשים, אבל הרוב כמובן נמצאים בטווח הביניים, וזה מצוין". רייכמן דיבר על הרפורמה במיסוי הקיבוצי: "לא היינו מרוצים מהרגולציה, אבל הבנו שאין ברירה ולא זזנו מעמידה על העיקרון של מיסוי של שותפות כמו שראוי שיהיה".
מנכ"ל ברית-פיקוח סיכם את דבריו ואמר כי על חברי הקיבוצים להתפקד למפלגות ולהוות כוח משפיע על נבחרי הציבור ומקבלי ההחלטות. 

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר אמר: אני מגיע מהמגרש הכלכלי והכנתי כמה תובנות כלכליות, אבל לא אגע בזה בכלל בבוקר הזה. יש אנומליה מסויימת, בה אנחנו יושבים כאן בכנס מכובד, בזמן שחבל ארץ שלם חי כבר שלושה חודשים בגיהינום. וזה המצב הקבוע בארצנו הקטנה - רחוק מהעין רחוק מהלב, אבל לא רחוק מהלב שלי. על כולנו לגבות את חברי הקיבוצים והיישובים בעוטף עזה, את האנשים שלנו שם. אם לא נדרוש ממקבלי ההחלטות לקחת אחריות ולשנות את המצב, אנחנו נחטא לתפקידנו. אסור להסכים שישרפו עוד שלושים אלף דונם. האדישות מתפארת כי אנחנו אדישים, אז בואו כולנו נצא מהאדישות".

ח"כ איתן ברושי: "נוסף לכל המשברים בחקלאות, מורגשת ביתר שאת ההתנכלות ארוכת השנים מצד בכירים ברשות מקרקעי ישראל המרשים לעצמם ליישם אידיאולוגיה פרטית על גבם של אנשי ההתיישבות והחקלאות, בניגוד להחלטות הממשלה, הכנסת והבג"צ. עמדה זו מעמידה אתגרים נוספים בפני אנשי הקיבוצים ובפני השאיפה לגדול, לצמוח ולקלוט משפחות חדשות. יישומה של חלופת האגודה, או יותר נכון- אי יישומה, היא הדוגמא הבולטת ביותר להתעמרות והתנכלות זו. 70 שנה אחרי הקמת המדינה הגענו למצב בלתי נסבל שבו המנהל זה המנדט הבריטי ואנחנו אנשי ההתיישבות - המחתרות.
על מנת לצלוח בצורה המיטבית את האתגרים הללו, עלינו אנשי ההתיישבות (קיבוצים ומושבים) לגלות מעורבות, להתגייס למאבק להחלפת הממשלה אשר זורעת הרס בקרב ההתיישבות והחקלאות, ולחזור למרכז העשייה הציבורית".

שר האוצר משה כחלון היה אורח הועידה, בדבריו סיפר על זיכרונותיו מעבודתו בקיבוץ: "הקשר שלי עם התעשייה הקיבוצית התחיל בגיל 14, כשאני נער צעיר מגבעת אולגה, בתקופה בה השלטון יותר שוויוני, מי שנשר מבית הספר, הגיע לחניכה בקיבוצי האזור ולי התמזל מזלי ועבדתי בקיבוץ גן שמואל. עבדתי אז במוסך ויש לי משם הרבה זיכרונות טובים. אני ממש זוכר את כל מי שהיה אז איתי".

בעניינים השוטפים המעסיקים את אנשי התנועה הקיבוצית וחברים הקיבוצים אמר: "בעניין החקלאות – יש ויכוחים אבל נגיע להסדרות. אנחנו לא רואים באף אחד אויב, למרות שהבנתי שעם רמ"י – הבעיה היא דווקא בנושא הדיור. אני דווקא רואה בתנועה הקיבוצית כחלק מפתרון בעיית הדיור, והיום לא רחוק שנעשה תוכנית כוללת שגם הבנים שלכם יוכלו לחזור לקיבוצים. אפשר לחיות גם בקריית שמונה וגם בכפר גלעדי".
לעניין הסיוע לתעשייה הקיבוצית אמר שר האוצר: "כל דבר שצריך בעניין התעשייה, תפנו אלי אישית כדי שנוכל לפתח ולהצמיח אותה. יש לנו בכך אינטרס משותף".

הלימודים יתקיימו בימי שלישי (14.00 – 22.00) במשך כשנה וחצי (מפברואר 2019 עד אוקטובר 2020)

שכר הלימוד אוניברסיטאי לתואר שני.
מספר המקומות בהתמחות זו מוגבל, על המעוניינים להירשם בהקדם.

התנועה הקיבוצית משתתפת בצער משפחת שם וכל קיבוץ בית אלפא על מותו של הסופר, העורך, המתרגם והמחזאי, חתן פרס ישראל לספרות, נתן שחם, שנפטר בגיל 93 בקיבוצו.
שחם נולד בתל אביב בשנת 1925, בנעוריו היה חבר ב"מחנות העולים" ואחר-כך ב"שומר הצעיר". ביוני 1942 התגייס יחד עם חבריו מהכשרת התנועה לפלמ"ח לפלוגה ה' ועד מהרה מונה לקצין ההסברה של הפלוגה. כשהשתחרר הצטרף לקיבוץ בית אלפא. ערב מלחמת העצמאות התגייס מחדש והיה אף מאנשי הפלמ"ח ששחררו את אילת, אז אום רשרש והניפו את דגל הדיו במבצע עובדה. לאחר המלחמה השתחרר ושב לקיבוץ. שחם שימש כנספח התרבות בניו יורק, היה משנה ליושב ראש רשות השידור ועורך בכיר בהוצאת ספריית הפועלים. 
שחם היה נשוי לאשה בשם קטינה ואב לשני בנים ובת - הסופרת ואוצרת המוזיאונים אורית שחם-גובר. 
יצירתו הענפה כוללת רומנים, מחזות, קובצי סיפורים, ספרי ילדים ועוד. נהוג לזהות את נתן שחם כחלק מקבוצת סופרי דור תש"ח -  קבוצה של סופרים ילידי שנות העשרים והשלושים שפעלה בישראל בשנות החמישים ועסקה על פי רוב במלחמת השחרור, המאבק בבריטים ובמציאות יומיומית במדינה המתהווה. 
מחזהו "הם יגיעו מחר" שהועלה בשנת 1950 בתיאטרון הקאמרי, נחשב, ביחד עם "הוא הלך בשדות" של משה שמיר כאחת מאבני הפינה הבולטות של התיאטרון הישראלי המתחדש.
שחם זכה בפרסים ספרותיים, בהם פרס שלונסקי לספרות, פרס הבימה, פרס ביאליק, פרס ראש הממשלה ע"ש לוי אשכול (2007) ופרס ישראל לספרות התשע"ב (2012). 

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "הקיבוצים והתנועה הקיבוצית כואבים את מותו של חברנו, חבר קיבוץ בית אלפא, נתן שחם, איש הפלמ"ח ואיש ספר, איש תרבות ואיש התיישבות העובדת. כחלק מסופרי דור תש"ח הטביע שחם חותם על התרבות בישראל שזה עתה קמה וגם לאחר מכן הפליא בכתיבת ספרים, מחזות ובעריכה כתבים של אחרים. התרבות הישראלית, הצברית והקיבוצית איבדה היום את אחד ממורי הדרך החשובים שלה. כתביו וספריו של נתן ישארו עמנו לעד. יהי זכרו ברוך.

עמותת 'אדמתי' עתרה השבוע לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בבקשה לקבל צו על תנאי המורה על רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לנמק מדוע אינה מבטלת החלטה שלה (מיום 9.2.2017), לפיה רמ"י לא תחיל 'החלטות מיטיבות' בכל יישוב בו הוגשה תביעה ל'זכויות היסטוריות' או ל"תנאים מטיבים'. על ההחלטה חתומה עו"ד מיכל קראוס, יועצת משפטית באגף חוזים לדורות ברמ"י. זאת לאחר שניסיונות חוזרים ונשנים של הנהלת העמותה להיפגש עם מנהלי רשות מקרקעי ישראל נדחו.

"למהלכי רמ"י", נטען בעתירה, "אין שמות יפים ואין תארים מחוכמים". רמ"י פועלת בכוחניות ושוללת מיישובים שלמים את התנאים השווים והשוויוניים לכל, במטרה לגדוע הליכים משפטיים ולמנוע הגשת תביעות המתנהלות כנגדה בגין טענות לגיטימיות של חקלאים ביישובים. בעתירתה קובעת אדמתי, כי מדובר באפליה חסרת תקדים, תוך שימוש לרעה בכוח עצום המוקנה לרמ"י ותוך ביצוע מדיניות שמשמעותה אחת: מניעת זכות הגישה ו/או הפניה של אזרחי מדינה לערכאות, תוך מעשים בלתי מתקבלים על הדעת ואשר חורגים מכל מתחם של סבירות ומידתיות.

מהנהלת אדמתי נמסר: ההחלטה על הגשת העתירה התקבלה לנוכח פניות רבות מספור, מיישובים וממתיישבים, שמדיניות רמ"י מונעת מהם לממש זכויות קיימות וזכויות שנקבעו בהחלטות מינהליות פומביות, מחייבות ושוויוניות. בנוסף לכך, הגיעו אל אדמתי תלונות על לחצים שמפעילים פקידי רמ"י על חקלאים ועל אגודות להסיר את שמותיהם מתביעות המתנהלות בבתי המשפט, וזאת כתנאי לכך שהמקרים הפרטניים שלהם יטופלו, ו/או יינתן להם שירות כבעבר.