התנועה הקיבוצית

אירוע יובל ה-90 לדגניה א', אם הקבוצות והקיבוצים, שהתקיים ב-18.10.2000, ציין גם את ההכרזה על הקמת "התנועה הקיבוצית", פרי איחודן של שתי התנועות הקיבוציות הגדולות: התנועה הקיבוצית המאוחדת (התק"מ) והקיבוץ הארצי (הקבה"א). "ועידת האיחוד", שהתקיימה בקבוצת כנרת ושאליה באו והתקבצו נציגיהם של כ-250 קיבוצים נתנה "אור ירוק" וביטוי טקסי ופורמלי לסיכום ולהאצת מהלך היסטורי-קיבוצי, שהתחולל בפועל ובקרב קיבוצי שתי התנועות, במשך כל העשור הקודם. תנועת הקיבוץ הדתי, תנועת ההתיישבות הקיבוצית של הציונות הדתית, בחרה להישאר כארגון נפרד, אך בעל זיקה וקשר לתנועה הקיבוצית.

"התנועה", היא גוף מטה מרכזי המייצג את הקיבוצים, מול רשויות המדינה, והרשויות בכל הרמות. בנוסף, התנועה מספקת לקיבוצים ולחברים- באמצעות מטה התנועה, אגפיה ומחלקותיה - מכלול שירותים בתחומי חיים שונים.

הקו המנחה את עבודת התנועה הקיבוצית הוא חיזוקם של הקיבוצים, חיזוק החברה הקיבוצית מבחינה כלכלית, חברתית וערכית. ביטחון סוציאלי לחברים להבטחת עתידו של החבר הוותיק, וצמיחה דמוגרפית - ככל שיצטרפו יותר חברים צעירים יגבר סיכויו של הקיבוץ להמשיך ולהתקיים גם בדורות הבאים. צמיחה דמוגרפית איננה רק קליטה במעגלי חיים שונים במסגרת הקיבוץ, צמיחה דמוגרפית היא גם יצירת קהילה חזקה בתחומי חינוך, בריאות, השכלה וסיעוד. בתחומי תרבות וחגים שיוצרים חברה יוצרת ופעילה.
כמו כן, התנועה הקיבוצית לוקחת על עצמה להיות מעורבת ופעילה בפרויקטים ותחומים שונים בחברה הישראלית, מתוך ההבנה וההכרה בחשיבות עיצוב פני החברה ובמעורבותם של חברי הקיבוצים בעשייה זו.

מטה התנועה אחראי על תכנון סדר היום התנועתי- ייצוג אינטרסים קיבוציים וקידום נושאים וטיפולם ברמה הלאומית, עבודה פרטנית מול קיבוצים, ליווי ומעקב אחר פעילות אגפי ומחלקות התנועה, וקביעת הנושאים שיועלו לדיון בכינוסי מוסדות תנועתיים- מזכירות ומועצת התנועה.
בנוסף לאלה, מתקיימת זיקה ישירה לתנועה הקיבוצית לפעילות ענפה המסייעת ומפעילה תכניות לקליטת עולים חדשים וחיילים בקיבוץ, גופי תרבות וחינוך, לרבות תנועות נוער בארץ ובחו"ל, הוצאת ספרים, ארכיונים ומכוני מחקר, סמינרים להכשרות מורים ואנשי חינוך ועוד ועוד.