גננת ללא הפסקה – גם במצב לחימה

בקיבוץ יד-מרדכי במועצה האזורית חוף אשקלון נשמעו לאורך המערכה האחרונה אזעקות בלתי פוסקות, ועל-פי הוראת פיקוד העורף, הילדים כמו שאר חברי הקיבוץ, נמצאו בתוך או בסמוך לחדרים המוגנים.
הגננת של הגן הצעיר, הילדים בני השלוש, ג'יסלה ניב, לא הפסיקה להיות בקשר עם הילדים וההורים ושלחה להם סרטונים להפגת המתח ולהקלה על הסיטואציה המלחיצה.

ג'יסלה מספרת: "חשוב לי להדגיש, הסרטון היה משהו אינטימי ביני לבין ההורים והילדים. כאשר ביקשו ממני לשתף הסכמתי מבחינה מקצועית ודוגמא לגננות אחרות".

מה היו המטרות של הסרטונים?
"היו מספר מטרות – קודם כל, במחשבה הראשונית של איך במצב החירום הנוכחי אני עוזרת לחוסנם של הילדים. שנית, חשבתי איך אני יכולה לשמור איתם על קשר, להזכיר להם שאני פה, חושבת עליהם, ורוצה לתת להם טעימה מהשגרה שלהם: שירים שאנו עושים כל בוקר במפגש, משהו קטן מהשגרה היומית. שגרת היום יום חשובה מאוד עבור הילדים, זה החוסן שלהם ושלנו.
הסיפור ששלחתי מדגיש את החשיבות של הרגשות במצבי חרום. לפעמים אני עצוב, לפעמים שמח, לפעמים אני צועק וכו'".

איך אתם מתארגנים בצוות החינוך הרחב למצבים כאלו?
"אנחנו, בצוות המקצועי והפדגוגי, חושבות הרבה איך לשים דגש למצב בו אנו חיים. איך לשמר את הקשר במצבי חרום, איך אנחנו מקבלות את הילדים אחרי לילה ללא שינה ומה תפקידנו.
אחד הדברים החשובים לילדים בתקופה כזאת זה לשמור על שמחה, הנאה, דרך משחקי תנועה ושירים ורצוי כמה שפחות להיחשף לתקשורת ולחדשות. חשוב להיכנס למרחב המוגן עם המודעות הזו כדי להפחית את הקושי של הילדים. כאשר שגרת היום יום נפגעת נפגע גם החוסן ולכן תפקידנו הוא לשמר זאת".

גלי כוכבא (קבוצת יבנה) שמלווה חינוכית את הגיל הרך ביד-מרדכי מוסיפה:
"שמירה על שגרה, על משחק ועל הנאה שומרת על חוסנו הנפשי של הילד. אצל תושבי עוטף עזה, תחושת האיום המתמשך, נוכחות גם במרחב הגן למרות שהוא ממוגן (ממו-גן). ההשפעה על המבוגרים ועל הילדים ניכרת גם לטווח ארוך הרבה אחרי 'החזרה לשגרה'.
צוות הגיל הרך מודרך לזהות התנהגויות שונות ולהגיב לילדים באופן רגיש, מקצועי ומותאם לגילם. אנו מעודדים משחקים חברתיים-דרמטיים ולא פעם נשמע משחקי 'צבע אדום' בחצר הגרוטאות.
אנו מאמינות גם בקשר הדוק של עדכונים להורים, ולכן נקפיד לשלוח הודעות שמספרות מה עבר על הילדים במהלך היום בגן, עם מסר חשוב של שמירה על שגרה, משחק והנאה ואפשרות לעיבוד רגשי של חוויות. כשמופרת השגרה שלנו והגנים נסגרים בהוראת פיקוד העורף, האיום על החוסן הנפשי של הילדים והילדות גדל. בעתות אלה, אנחנו מקפידות לשמור על קשר רציף עם ההורים והילדים, דואגות לשלומם ומזמינות הורים לשתף אותנו בתחושות והתלבטויות וכמובן - להתייעץ.
מאחורי הסרטונים שג'יסלה שלחה לילדים היו כמה מטרות:
1. לנסות ולו במעט לטעום ולהיזכר בשגרת הגנון, על ידי שירים ששרים ביחד בגנון, על ידי אמירת בוקר טוב כמו במפגש בוקר, על ידי ציון שמות כל הילדים בגן (וגם של הצוות).
2. מחקרים מראים שמשחק, פעילות והנאה מפחיתים השפעות של דחק (סטרס) ולכן הסרטון הוא שמח, מהנה, ומעודד את הילדים להשתתף בשיר אצבעות פעיל.
3. בשעת צבע אדום, רמות הדחק עולות וזו הזדמנות מצוינת לראות ביחד - הורה וילד/ה - את הסרטון מהגננת כדי להסיח הדעת וליהנות ביחד.
4. מגיל צעיר אנחנו מלמדות את הילדים שיח רגשי, ילד צריך לדעת להגיד שהוא שמח, שהוא עצוב, שהוא מפחד (וזה בסדר לפחד). זמן חירום מעורר בנו ובילדים סערת רגשות, ולכן ג'יסלה בחרה לספר את הסיפור 'לפעמים' של פאול קור שעוסק ברגשות, זאת על מנת לתת הזדמנות ולעודד ילדים והורים לקיים ביניהם שיח רגשי".