"את תפיסת ההתיישבות בכללותה ותפיסת ההתיישבות במרחב הכפרי, יש להפוך לתוכניות"

בפתיחת הדיון הודה יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר, לחברת הכנסת שפק על כך שיזמה את הדיון ואמר כי "מדובר בדיון ראשון אך לא אחרון בנושא. אני חושב שאי אפשר לנתק את זה מהתמונה הכוללת של משבר הדיור בישראל והצורך לפעול להגדלת ההיצע כפיתרון לביקושים ולמחירים. כמו כן, אי אפשר לנתק את האסטרטגיה שבנתה הממשלה והתכנית הממשלתית שהוצגה להגדלת ההיצע מבלי לדון באופן ספציפי על הדיור במרחב הכפרי והחסמים הידועים שעומדים בפניו".

אחריו קיבלה את רשות הדיבור ח"כ שפק שאמרה: "ביקשתי לקיים דיון כדי לדון במהות, מהי התפיסה ומה תכנית המימוש, ראיתי לכך חשיבות כדי שאפשר יהיה לבחון לאור זאת נושאים ונקודות פרטניות. לפני ש"יורדים לשורה", חשוב להתחיל מראשית הצירים, להבין את הדרקטיבה, לאתר את הווקטור שלפיו פועלים. בחודשים האחרונים חיפשתי מסמכים ומדיניות מתכללת בנושא תפיסת ההתישבות והדיור בישראל ככלל ובמרחב הכפרי בפרט ולא מצאתי שום דבר סדור!

אני לא יודעת אם קיימת הסתכלות כוללת, אם יש תכנית עם חלוקה לסקטורים או אם יש שוני בתפיסת המימוש בצורות התיישבות שונות. את תפיסת ההתיישבות בכללותה ותפיסת ההתיישבות במרחב הכפרי, יש להפוך לתוכניות ואת התוכניות לפרט בשיטת ביצוע עם יעדים רב שנתיים, אבני דרך, משאבים ותקציבים. התפיסה והתכנית קריטיות כדי שניתן יהיה להשוות את המענה לצרכים והמציאות המשתנה. היערכות המצב, מענה לאירועים משמעותיים ושינויי תפיסה כמו- משבר האקלים, לקחי "שומר החומות", מצבי חירום, משילות ואחיזה בקרקע ועוד.

אוסנת קמחי, סמנכ”לית לענייני הכפר במשרד הבינוי והשיכון, אמרה כי "המטרה המרכזית במשרד היא ביסוס והרחבת היישובים הכפריים שהוגדרו בעדיפות לאומית והקמת יישובים חדשים מתוך תפיסה ערכית של פיזור אוכלוסייה, התיישבות לצד גבולות, תפיסה קרקע חקלאית וביטחון מזון שנקבעה על ידי הממשלה במפת עדיפות לאומית. כשמדברים על תכנית לאומית לדיור, צריך לזכור שמעבר לבתים ולאכלוס של היישובים הכפריים בפריפריה ובקווי עימות יש ערכים נוספים. בתים הם אחד העוגנים המרכזיים כדי לבסס ולעודד את הרחבתם של היישובים האלה אבל זה רק אחד מההיבטים. יש כרגע בנגב, בגליל וביו"ש כ-30 אלף יח"ד בתב"עות מאושרות שניתן לשווק אותן באופן יחסי תוך זמן קצר. ביישובים קטנים וקהילתיים בפריפריה הצורך בשמירה על הייחוד הקהילתי והצמיחה הרב דורית מוביל לכך שלא ניתן לשווק מחר בבוקר דירות אצלם כחלק מפיתרון לבעיית הדיור וחלקם מתנגד להקמת הרחבות. יש הרבה חסמים חיצוניים שמקשים על ההתיישבות באזורים אלה, כמו תחבורה, תעסוקה, חינוך ועוד".

ח"כ ענבר בזק (יש עתיד): בתוך כל משבר הדיור הכללי יכולנו לראות בפריפריה הזדמנות לדיור בר השגה אם המדינה הייתה בוחרת לתת את התעדוף כפי שקרה בעבר. היום בהרבה מאוד מאותם יישובים בפריפריה ובמרחב הכפרי המחירים גבוהים מאוד באופן שצעירים לא יכולים לעמוד בהם והתוצאה היא הזדקנות של האוכלוסייה וסגירת גני ילדים. מי שחי במרחב הכפרי יכול להעיד שהאסון היא גדול ליישוב הוא סגירת גן. עלויות המחיה באזורים האלה הן גבוהות בשל הקשיים שיש. נפגשתי לפני שבועיים עם שר הבינוי והשיכון והבנתי שתכניות דיור בר השגה שקיימות במשרד לא חלות על המרחב הכפרי ויש להרחיבן".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "יש מאות יח"ד בקיבוצים שיש להן חברים שרוצים לגור בהן והן לא מקבלות היתרי בנייה כי בעל הקרקע, רמ"י, לא חותם. יש אנשים, יש שטח, יש תוכניות, יש תב"ע ואין היתרים - תשחררו אותנו מזה".

ח"כ עמיחי שיקלי: "יש היום מדיניות של אפליה בסבסוד הקרקע לרעת תושבים יהודים שבאים לבנות בית בגליל. התוצאה היא שהיישובים היהודים בגליל חנוקים ואין להם אפשרות להתרחב. ינקי קוינט ורמ"י לוקחים כ-250 יחידות דיור בקיבוץ האון ומתכוונים לשווק את זה במקום דרך החטיבה להתיישבות לכל המרבה במחיר. הם הולכים לראשונה למכור קיבוץ בערש ההתיישבות, לעשות שם פארק וילות ולדאוג אך ורק לכסף, כאילו שהתפקיד של רמ"י זה להכניס כסף למדינה. אני מזועזע מזה שהם מיישמים מדיניות אנטי ציונית מובהקת". 

ח"כ רם שפע (העבודה): "הייתה מדיניות מאוד ברורה לפגוע בהתפתחות המרחב הכפרי תחת כיסוי של חלוקה שוויונית בין האזורים הארץ. יש אלפי יחידות שרק מחכות כדי לשחרר את הביקושים האדירים שיש בישראל במשבר הדיור. אנחנו חלק מהפתרון שלו זה ולא הבעיה. יש המון קיבוצים ומושבים שיש בהם הסכמות להתרחב ואין היתרים. יש בגליל בעיה אמיתית שלא מצליחים להתרחב".

אושרת גני גונן, ראשת המועצה האזורית דרום השרון ויו"ר ועדת תכנון וקרקעות במרכז השלטון האזורי: "אנחנו לא רואים היום שום תכנית אסטרטגית ברורה ומגדירה של איך צריך להיראות המרחב הכפרי בעשורים הבאים, אלא להיפך - יש נגיסה בריבונות ובעצמאות של המרחב הכפרי עם תהליכי אורבניזציה שנוגסים בשטחים הפתוחים והחקלאיים ופוגעים בהתיישבות הכפרית. המרחב הכפרי הפך להיות סוג של אמצעי למימוש דיור במרחב העירוני ולא מתייחסים אליו כאל מטרה בפני עצמה. יש לנו מכסה בתכנון בתמ"א 35 שנקראת "לוח 2" שמגדירה ביישוב כפרי כמה בתים צריכים להיות, היא נקבעה לפני שנים רבות וצריך לעדכן אותה. צריך לייצר עקרונות מנחים בתכנון המרחב הכפרי שיתחשבו בגידול הטבעי לצד שמירת הגיוון  בתוך ההתיישבות ושמירה על שטחים פתוחים, גם אם צריך להצטופף פנימה במרכז, ובפריפריה צריך לעודד התיישבות".

רותם ידלין, ראשת המועצה האזורית גזר: "בשלוש שנים שאני ראשת מועצה אני שומעת מנבחרי הציבור שוב ושוב על חשיבות המרחב הכפרי וחיזוקו, אבל בפועל ברמת השטח יש הקפאה מוחלטת ואנחנו מברכים על ההחלטה של שרת הפנים, איילת שקד לפתוח את לוח 2".

גלית שאול, ראשת המועצה האזורית עמק חפר: "במרחב הכפרי מבקשים לתרום ולהגיד איפה אנחנו יכולים לעזור במשבר הדיור. היכולת שלנו להיכנס מתחת לאלונקה תלויה במדיניות. אני זקוקים למדיניות שתאפשר צמיחה אך תשמור על השטחים הפתוחים". 

גלית ויטנברג, מנהלת האגף החקלאי ברמ"י: "המרחב הכפרי מאופיין בפטור ממכרז ולא בשיווקים. בשטח המחנה בקיבוצים אין לנו דריסת רגל ומי שמחליט לקבל חברים לאגודה זה הקיבוץ. במושבים יש נחלות ויחידות דיור שאפשר לעשות בנחלות עצמן (3.5 יח"ד לנחלה) והמדינה לא מתערבת בחלוקה הפנימית של הנחלות. בשכונות ההרחבה הקהילתית וביישובים הקהילתיים בגליל ובנגב יש חוק ועדות קבלה. אין אפשרות מבחינת הגדלת יישובים חקלאיים בקרקע נוספת במרכז אלא רק בנגב ובגליל. רשות מקרקעי ישראל מקיימת את אותה מדיניות שנקבעה בחקיקה ראשית ויש מעמד מיוחד ליישובים חקלאיים ולקיבוצים. באזורי עדיפות לאומית יש סל הטבות לתעסוקה". 

ליאת פלד, מינהל התכנון: "בתוכנית העבודה שלנו השנה יש כוונה להתחיל תהליכים של מעקב ובקרה. מדיניות הפיתוח הארצית מכווינה פיתוח ותוספת יח"ד לערים ואנחנו משתדלים לא לגזול קרקעות מהמועצות האזוריות אלא לצופף את הערים ולתת פתרונות דיור בתוכן. זה לא אומר שאנחנו זונחים את המרחב הכפרי. צריך לדון במהו מרחב הגמישות שיש לתת בתוך היישובים החקלאיים והקהילתיים ומה השפעת הגידול על השטחים הפתוחים העוטפים. מינהל התכנון מקדם תכניות מתאר למועצות האזוריות וניתן לראות הבדלים בין המקומות השונים".