״בואו לבנות איתנו מחדש את מדינת ישראל״

שישי בבוקר, שמש סודקת מעט את השמיים המעוננים, 420 ימים ולילות ש-101 חטופים עודם נמצאים בעזה. באולם אקספו בתל אביב מתכנסים מאות אנשים לכנס ההתיישבות הראשון של התנועה הקיבוצית. 2,300 איש ואישה נרשמו כמתעניינים להגיע ולהתיישב בקיבוצי הנגב המערבי, מאות הגיעו לכנס הראשון בשביל להעמיק באתגרי ההתיישבות, ערכי הקיבוץ ודרכה של התנועה כיום.

״אלפים מבינים כיום״, פתחה שירי אביב מקיבוץ עין השלושה את הכנס, ״עכשיו זה זמן קיבוץ״. מחיאות כפיים רבות נשמעו מהקהל המורכב צעירים ומבוגרים, משפחות עם ילדים, עירוניים ואנשי התיישבות בעבר ולעתיד. הקהל צמא היה לשמוע מה בפיהם של אנשי הקיבוצים, ורצה לחבקם ולעודדם.

אביב סיפרה ששהתה עם בן זוגה וילדיה הקטנים 26 שעות בממ״ד. כיום חברי הקיבוץ נמצאים עדיין בעיר נתיבות, ואביב הודתה לעיר שקלטה אותם בחום ובאהבה. ״אני מודה לאנשי נתיבות על פתיחת השער והלב״, אמרה אביב, ״כולי תקווה שהמפגש הזה יחזק אותנו שנים קדימה. יותר מידי זמן מפלגים בינינו. יחד נצמיח את הנגב המערבי מחדש, ונביא בשורה למדינה כולה״.

מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, עלה לבמה, נרגש, אחרי דבריה של אביב. שמחה הזכיר שעדיין ישנם 101 חטופים וחטופות בעזה, וכי התנועה מתאבלת על הרוגיה ונרצחיה. שמחה אמר שהימים הללו הם מבחן הגשמה לתנועה ולחברה הישראלית ״ואוי לנו אם נאכזב ברגעים בהם היסטוריה נצרפת״. הוא אמר שהוא מודה על כך שדברים שלא התחברו ב-6 באוקטובר, מתחברים כעת. ״חיבור של סיפור ישראלי חדש, חיבור בין ותיקים וצעירים, חיבור בין הקיבוץ, העיר והכפר״. שמחה קרא לחזור להאמין באדם וברוחו, בערבות ההדדית שכל כך מאפיינת את התנועה הקיבוצית ואת החברה הישראלית.

״הקיבוצים שימשו כחומת מגן לאומית ב-7 באוקטובר״, אמר שמחה, ״התנועה היא בראש ובראשונה תנועה של בית לאומי, של התיישבות והגנה על הגבולות, וגם תנועה של עשייה חברתית הפועלת לחברת מופת, בריאה וצודקת בישראל״. בסיום דבריו קרא שמחה לבאי הכנס – ״הצטרפו לחיות איתנו, בואו לבנות יחד איתנו את מדינת ישראל מחדש״.

נשיא המדינה ברך את חברי הקיבוצים והמשתתפים בכנס. הוא שיבח את התנועה שהראתה עוצמות אדירות במלחמה, הראתה איזה יופי טמון בה לכל העולם. ״ראינו בשנה האחרונה עד כמה הערכים הקיבוצים רלוונטים״, אמר יצחק הרצוג, ״ישראל כולה שואבת מכם כוח ועוצמה. אני קורא למדינה לחזק את הקיבוצים בנגב המערבי ועל גבול הלבנון״.

דרור מורג מההסתדרות הציונית שהיתה שותפה לייסוד הכנס אמר למשתתפים שמילאו את האולם כי הם פועלים באותה רוח של חלוצי 1947, מייסדי המדינה. ״אנשי הקיבוצים קבעו את גבולות הארץ בקו המחרשה ב-7 באוקטובר״, אמר מורג, ״ההתיישבות בגבול עזה ובגבול לבנון היא משימה ראשונה במעלה. החלוציות של היום, כמו ב-1947 כוללת עמידה באתגרים למען עתיד טוב יותר למדינה ולחברה הישראלית״.

אף עין לא נותרה יבשה לשמע דבריו של ניר מצגר, רכז הצמיחה הדמוגרפית בקיבוץ ניר עוז. ב-7 באוקטובר שני הוריו של ניר נחטפו מהקיבוץ אל מחשכי מנהרות חמאס בעזה. אמו, תמר, שוחררה בעסקת החטופים, ואביו יורם הובא למנחות בבית העלמין בניר עוז לאחר שגופתו חולצה בחודש אוגוסט, יחד עם גופותיהם של אלכס דנציג, אברהם מונדר, חיים פרי, יגב בוכשטב ונדב פופלוול.

״ניר עוז ספג את הפגיעה הקשה ביותר״, אמר מצגר בקול שבור, ״זה המקום שאליו צה״ל לא הגיע. יותר מרבע מקהילת הקיבוץ נחטפה ונהרגה״. מצגר סיפר שניר עוז החל בתהליך קליטה בשבועות שלפני הטבח ״התהליך נגדע באיבו, והותיר חלל ריק״. 29 מחברי ניר עוז עדיין מצויים בשבי חמאס, 57 חברות וחברי הקיבוץ נרצחו. ״חסרונם מורגש בכל תחום, בכל דיון ובכל החלטה״, אמר מצגר, דמעות בעיניו, והקהל בדממת אלחוט. ״שחרור החטופים הוא תנאי לשיקום אישי, קיבוצי ושל המדינה כולה״, זעק מצגר.

״לתנועה תפקיד היסטורי כתנועה מיישבת״, המשיך מצגר, ״השנה האחרונה העמידה אותנו בפני מציאות קשה. האם נמשיך כתנועה לעסוק בשאלות של שיוך קרקעות ונכסים, או שנחליט להחזיר עטרה ליושנה? אני סומך עליך ליאור, ועל הנהגת התנועה, שתדעו לעשות את זה״. מצגר הזכיר שקהילת ניר עוז החליטה על הקמת הקיבוץ מחדש, ושכיום מתארגן גרעין חלוצי ראשון לעלייה בחזרה לקרקע. הגרעין כולל חלק ממשפחות ניר עוז, משפחות חדשות שחלקן יגיע מכנסי ההתיישבות וחברי תנועות השומר הצעיר.

מנהלת חמ״ל המשימות וההתיישבות בתנועה הקיבוצית, רותם שניצקי, הסבירה מעל לבמה כיצד ייעשה תהליך השידוך בין באי הכנסים ובין קיבוצי הנגב המערבי. שניצקי אמרה שייתכן שגם בקיבוצי גבול הלבנון תידרש התנועה לתהליך דומה. ״אנחנו ניצבים בפני הבחירה בין שקיעה וייאוש לבין מאבק על הבית שלנו ויצירת חברת מופת. יצירת יישובים המבוססים על צדק, דמוקרטיה וסולידריות״. שניצקי הציגה מפת התיישבות בנגב המערבי והסבירה על הסטטוס השונה בהם נמצאים הקיבוצים ביחס להתיישבות מחדש. ״בהתיישבות המחודשת יש צורך בבעלי מקצוע, בהשתלבות במערכות החינוך, בחיזוק הקהילות ובידיים עובדות״, אמרה שניצקי, וסיימה, ״הגיע תור הדור שלנו לקחת אחריות, וזה מתחיל בחיזוק קיבוצי הנגב המערבי, אני שמחה לראות כאן כל כך הרבה צעירים וצעירות שהגיעו לכאן היום״.

בין הדברים על הבמה והפאנלים השונים, הסתובבו באי הכנס בין דוכנים שונים שהביאו מתוצרת הקיבוצים – משמן זית ויינות, דרך חולצות מודפסות ועד אביזרי אופנה. בפאתי האולם ניצב דוכן למתעניינים בהתיישבות המחודשת בנגב המערבי, אותו איישו בחיוך וברוחב לב חברי התנועה ומתנדבים מהקיבוצים. השיחות המשמעותית ביותר התקיימו בהפסקה ובין פאנל אחד למשנהו. צעירים הצטופפו סביב ניר מצגר, לשמוע עוד, לשאול, להביע הזדהות. צעיר, הייטקיסט, שהגיע לכנס אמר לחברו ״אני מזדהה עם כל הערכים שדיברו עליהם בכנס, סולידריות, אחריות אישית, קהילה. אני חושב ברצינות לעבור לחיות באחד הקיבוצים בדרום״.
פאנל בנושא ״שיקום חבל ארץ״, בהנחיית המשנה למזכ״ל התנועה הקיבוצית, נגה בוטנסקי, אירח את מיכל עוזיהו, ראשת מועצה אזורית אשכול, גור כץ, ראש צוות במנהלת תקומה ואהד כהן, מנכ״ל תנועת עתיד לעוטף. פאנל בנושא ״ממשבר לצמיחה״, בהנחיית חה״כ לשעבר רם שפע, המשמש כיום כראש צוות השיקום של התנועה בנגב המערבי, אירח את רכזי הקהילות אור שפירר מקיבוץ ארז, עמית וייץ מקיבוץ סופה וזוהר ליבנה מזרחי מקיבוץ רעים. רכזי הקהילות סיפרו על האתגר של חיי קהילה מחוץ ליישוב במשך מעל לשנה, ועל האופק של קליטת חברים חדשים.

במהלך הכנס הופיע דניאל וייס מקיבוץ בארי, אשר שני הוריו נרצחו ב-7 באוקטובר בביתם. וייס הופיע יחד עם דורון רפאלי, היוצר הוותיק, שחבר אל וויס להופעות המביאות איתן תקווה והשראה ברחבי הארץ. במהלך המופע משלב וויס שירים יחד עם סיפורו האישי מיום הטבח. וייס הקדיש לאביו את השיר שאהב, ושביקש ממנו תמיד לנגן, ״אני גיטרה״, של נעמי שמר. ״אני מקדיש את השיר הזה לאבא״, אמר וייס, ״ומנגן אותו היום על הגיטרה הראשונה שהוא קנה לי״.