תעשו בוררות, לא סכסוכים

אחרי שיחה ארוכה עם עו"ד תקוה טננבוים העומדת בראש המוסד לגישור ובוררות בתנועה הקיבוצית בשנתיים האחרונות מגיעים למסקנה ברורה –אם חס וחלילה נקלעתם לסכסוך עם הקיבוץ או עם חבר אחר, פשוט תגיעו לדבר איתה. בשיחה היא מציינת בסיפוק כי חלק מהמחלוקות מסתיימות לשביעות רצון הצדדים עוד בשלב המקדמי שהיא מנהלת עם הצדדים, לפני שהתקיים הליך גישור או בוררות. "אנחנו לא גוף עסקי שמטרתו להגדיל את מספר התיקים, מטרתו לסייע ביישוב מחלוקות ואם ניתן להביא לסיום המחלוקת כבר בהליך המקדמי ולחסוך לקיבוץ ולחבר כסף ואנרגיות אני שמחה על כך", היא אומרת.

עו"ד טננבוים, חברת קיבוץ ניר-עם, מחזיקה מלבד תואר במשפטים (עו"ד) גם בתואר ראשון בסוציולוגיה וחינוך ותואר שני במנהל ומדיניות ציבורית, אך מעל כל אלו בניסיון רב בניהול קיבוץ ובנבכי ההסכמים וההסדרים בין הקיבוץ וחבריו לרבות: פנסיה, שיוך דירות, שיוך נכסים, חברים עם צרכים מיוחדים, בנים התלויים בחבר, קליטה לחברות מלאה ועוד. ניסיונה נצבר בתקופת כהונתה כמזכירת קיבוץ כפר עזה במשך חמש שנים (כולל שני מבצעים ברצועת עזה- עמוד ענן וצוק איתן).

תקוה, מה הקושי הראשוני בכל תהליך שאת נתקלת בו?

"אחד הקשיים הראשונים נעוץ בתפיסה הבסיסית לגבי פנייה לערכאה חיצונית. לצערי, אני עדיין פוגשת בתפיסה לפיה אסור לערער על החלטות מוסדות הקיבוץ, ויציאה "מחוץ לחצר הקיבוץ" היא בגדר "בגידה" או הבעת חוסר אמון במוסדות הקיבוץ. בעיני, נכון לראות במחלוקות חלק מהחיים ולדעת לנהל אותן בתבונה וכך לצמצם את הסכנה והמחירים הכרוכים במחלוקות ולהגדיל את ההזדמנות ללמידה לעתיד ולתיקון הטעון תיקון. בכל הסדר שאנו יוצרים יכול שיהיו לקונות או חוסר בהירות ובמציאות הדינאמית, ניתן וחשוב ללמוד מחוסר הסכמות ולצמוח מהן.  אני מגיעה למפגשים עם הנהלות קיבוצים וממלאי תפקיד בקיבוץ כדי לייצר תפיסה ולהגדיר מנגנון פנימי לניהול מחלוקות באופן ראוי והוגן.

ואחרי שהקיבוץ והחבר עברו את השלב הזה והגיעו אלייך, מה התפקיד של המוסד בראשו את עומדת?

"בשלב ראשון אני מבררת ומחדדת עם הצדדים מה גדר המחלוקת, מה ההליכים שהתקיימו עד כה במוסדות הקיבוץ, מהם ההחלטות הרלוונטיות וכו'. לשלב זה יש חשיבות רבה והוא מסייע לצדדים למקד את טענותיהם ולהבין מה נדרש מהם כדי להגן על טענות אלו. בשלב שני אני בוחנת יחד עם הצדדים מהו ההליך המתאים עבורם ליישוב המחלוקת הספציפית - בוררות או לגישור ומסייעת בבחירת מגשר/בורר ועיצוב הסכם הגישור/בוררות בהתאם לרצונם.

הגישור מושתת כל כולו על רצון והסכמת הצדדים- הגדרת המחלוקת, בחירת המגשר, החלטה על האופן בו יתנהל ההליך, תוכן ההסכמות וכל אחד מהצדדים יכול להחליט לסיים את הגישור בכל שלב. בהליך זה אין גורם מכריע, המגשר מסייע לצדדים לייצר הסכמה ביניהם.

הבוררות זהו הליך שיפוטי לכל דבר ועניין המסתיים בהכרעת הבורר ב"פסק בוררות" שדינו כדין פס"ד בבית משפט. בעבר לא ניתן היה לערער על פסק בוררות (אלא רק להגיש בקשה לביטול, משנת 2008 הצדדים יכולים להחליט במסגרת הסכם הבוררות שניתן יהיה לערער על פסק הבוררות).

אז מה היתרונות של בוררות על בית משפט?

"בהליך הבוררות לצדדים אין שליטה על התוצאה אך הם שולטים באופן בו יתנהל ההליך- הם בוחרים את הבורר ומחליטים אם הכרעתו כפופה לדין המהותי או לשיקולי צדק. הפרוצדורה וסדרי הדין גמישים יותר והדבר הכי חשוב הוא ממתן את היריבות ולא מעצים אותה.

חשוב שחברי קיבוץ ומוסדות הקיבוץ יכירו את היתרונות המפליגים שיש בהליך הבוררות ועד כמה הוא מתאים יותר ליישוב מחלוקות בקהילה הקיבוצית.

מה היתרונות של המוסד לבוררות וגישור בתנועה?

"המוסד לבוררות ולגישור שלנו הוא המוסד בו נצבר הכי הרבה ידע וניסיון בכל הסוגיות המעסיקות את הקיבוצים וחברי הקיבוצים, השיתופיים והמתחדשים (עבודה, חישוב שנות וותק, פנסיה, צרכים מיוחדים, שיוך דירות, שיוך נכסים ועוד) ובכל הקשור ליישוב מחלוקות בדרכים אלטרנטיביות המתאימות לאורח החיים שלנו בקהילה הקיבוצית. יישוב מחלוקות בהליך ראוי והוגן זה הייעוד והתכלית היחידה של המוסד, זו המומחיות שלנו וזה מה שאנו עושים כל הזמן וכל השנים". זהו מוסד עצמאי ובלתי תלוי, אף אחד לא נותן הנחיות לבוררים ואף אחד לא מכוון אותם לפסיקות כלשהן.

מעבר לידע והניסיון הרב, הבוררות אצלנו מתקיימות בהרכב של שלושה בוררים תוך שמירה על עלות סבירה. אין אף גוף עסקי שיכול להרשות לעצמו, בעלויות שאנו גובים, לקיים בוררות בהרכב של שלושה בוררים.

הבוררים אצלנו מקצועיים ומנוסים, מהשורה הראשונה בתחום האגודות השיתופיות, ממלאי תפקידים בכירים וחברי קיבוץ בעלי ניסיון עשיר ביישוב מחלוקות והיכרות מעמיקה הלכה למעשה עם עולם התוכן הקיבוצי. הם לא באים לכאן בגלל הכסף (התשלום לבוררים ממש סמלי), הם מגיעים מתוך שליחות והכרה בחשיבות קיומו של המוסד כגוף מקצועי ראוי ובעל יוקרה, ואין לי ספק שהם נהנים מפוטנציאל הלמידה העצום הגלום בהליכים אלו.

גם הבוררים מעידים על הניסיון הרב שמביא עמו המוסד. יו"ר וותיק במספר קיבוצים מסר "המוסד מדבר בשפה קיבוצית המובנת לשני הצדדים. כאשר המטרה הינה לברר מחלוקת בין חבר לקיבוץ אזי לרוב ההנהלה מעדיפה להסתייע במוסד על מנת שהברור יהיה בשפה שהחבר מבין אותה וזוכה בכך לצדק מלא לעומת ברור משפטי שבמרבית המקרים מדבר בשפה זרה לחבר הבודד. אני סבור ממיטב ניסיוני כי המוסד משרת את המטרה הזו באופן הטוב ביותר".

שופטת בית משפט מחוזי בדימוס, הבוררת במוסד מוסיפה "אין עוד כל ספק כי המוסד לבוררות בהרכבו הנוכחי ובהנהלתו הקיימת ממלא את מטרתו בעשייה מבורכת אשר מביאה במהירות ויעילות לפתרון סכסוכים מקומיים בין חברי הקיבוצים ומשכין שלום בתוך הקיבוץ חברתית וכלכלית. ייעודו של המוסד מתבצע ובא לידי ביטוי בעשייה זו למופת ביעילות ובכל דרך משפטית המתאימה לאותו מקרה ובתשומת לב מירבית של מנהלת המוסד שלטעמי ראויה להערכה רבה".

אז תקוה, איך פונים אליכם ומתי?

תחילה, יש חובה למצות הליכים פנימיים בתוך הקיבוץ. זאת לא רק חובה פורמלית, אנחנו לא באים להחליף את מוסדות הקיבוץ ויש חשיבות רבה למיצוי כל ניסיון ליישב את המחלוקת בהליכים פנימיים. בחלק מהקיבוצים יש "חובת בוררות" בתקנון הקיבוץ לפיה לאחר שמוצו כל ההליכים הפנימיים - יש חובה ללכת לבוררות. בקיבוצים בהם אין חובת בוררות נדרשת הסכמת שני הצדדים כדי לקיים הליך בוררות. ככל שיכירו יותר את היתרונות המפליגים של הליך הבוררות ולא יסרבו לפנייה לבוררות רק כדי להקשות ולהתיש את הצד השני, נצליח לצמצם את המחלוקות ולחזק את החוסן החברתי של הקהילות הקיבוציות.

אני מזמינה אתכם להיעזר בנו ולראות בנו כתובת טבעית וראויה ליישוב מחלוקות.