מזכירות התנועה הקיבוצית החליטה לתת את תמיכתה לאירוע עצרת ההמונים במלאת 22 שנים להירצחו של רה"מ יצחק רבין ז"ל, אשר תתקיים במוצאי שבת ה-4.11 בכיכר רבין בתל אביב.
במסגרת דיוני המזכירות, נפגשו חבריה עם האלוף (במיל') אמנון רשף, יו"ר תנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל" שלקחה על עצמה בשיתוף תנועת "דרכנו" את ארגון עצרת הזיכרון. במהלך הפגישה הסביר אמנון רשף את הסיבות שהביאו אותם לקחת על עצמם את הובלת העצרת השנה ובראשן המחויבות להנצחת זכרו ומורשתו של רה"מ רא"ל יצחק רבין ז"ל, דאגה עמוקה מהתהליכים העוברים על החברה הישראלית וקריאה ברורה למען איחוד העם ושלמותו ולמען שמירת צביונה הדמוקרטי והיהודי של מדינת ישראל.
בימים אלו פועל צוות ההפקה המשותף באופן נמרץ לגיבוש סופי של תוכנית העצרת. חשוב לציין כי השנה העצרת תתקיים ללא מעורבות של מפלגות ולא ישאו בה דברים פוליטיקאים מכהנים, וזאת, בין היתר, במטרה לאפשר לכלל הציבור, המאמין במסרים הממלכתיים, הלאומיים והציוניים הללו, להגיע לכיכר ולמצוא את המחבר על פני המפלג.
כאמור, מזכירות התנועה הביעה את תמיכתה ביוזמה וקוראת לכלל חברות וחברי הקיבוצים להגיע במוצאי שבת, ה-4 בנובמבר לכיכר רבין, לקחת אחריות על עיצוב פני המדינה ועתידה לחזק את הדמוקרטיה ולהבטיח את המשך החזון הציוני.
רשמו ביומנים – במוצאי שבת, ה-4.11 כולנו נפגשים בכיכר.
|
|
|
|
|
פסטיבל "הקהל" ברמת אפעל, השבוע
אחרי שנתיים "בגלות" בנמל תל-אביב חזר השבוע פסטיבל "הקהל" אל ביתו המקורי - באפעל. את הפסטיבל יזם לפני 21 שנה שי חולדאי (חולדה) שהיה אז מנהל סמינר אפעל. חולדאי ביקש לשחזר ולהתאים את המנהג הקדום של "הקהל", בו היה מקהיל המלך את בני העם שעלו לירושלים וקורא בפניהם את התורה ולרכז ליום אחד את כל העוסקים בהתחדשות יהודית, שיבואו לדבר מול קהל שומעים רב.
בין עשרות הפאנלים המרתקים שהתקיימו במסגרת הפסטיבל, נערך מושב בהשתתפות מוקי צור (עין גב), ארי אלון וההרכב מוסיקלי של נועה שנער ממחלקת שנת השירות בתנועה הקיבוצית, אשר עסק במאה שנה ל"הלכה ואגדה" של ביאליק - מסע בעקבות הגותו של ביאליק. מושב נוסף, בראשות דב אלבוים, עסק בשאלה מדוע נעדרת הדמוקרטיה ממגילת העצמאות, ומושב בשם "לחיות יחד" נגע בחיבור המעשי האפשרי בין "ארבעת השבטים", בהשתתפות ניר ברוידא, סמנכ"ל בינה התנועה ליהדות חברתית, רואן בשאראת, פעילה חברתית ומנהלת-שותפה של עמותת סדאקה רעות, ליאת מלכה, אקטיביסטית חרדית-מזרחית בתחום החינוך, אהרן אריאל לביא, יזם חברתי ואיש קהילות ותיק, ובהנחיית מיקי נבו – מנהל מיזם "לחיות יחד".
מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר פתח את המושב שעסק במגילת העצמאות, ברך על חזרת "הקהל" לביתו המקורי, והוסיף: "ככל שהיה הקיבוץ – "דת אלטרנטיבית" הוא גילה ניכור וחוסר סובלנות לדת ולמוסדותיה הרשמיים.
ואולם, בשנים האחרונות, כאשר ביטחונו העצמי של הקיבוץ נסדק, אוכלוסיות חדשות מגיעות ומתקבלות לחברות, אנחנו הופכים, גם בנקודה הזאת, ליותר הטרוגניים. זה לא תמיד קל. זה לא פשוט לאלה שצמחו ב"קיבוץ השולל", אבל זוהי המציאות. אגב, בניגוד למוצג בכל מיני מקומות, הסיבה איננה כלכלית גרידא. זה לא נועד בכדי שנקבל תעודות כשרות ונוכל לפתוח את חדרי האוכל שלנו לאוכלי כשר. זו פשוט הסתגלות לסביבה הישראלית ב2017, סביבה יהודית יותר ומסורתית יותר מזו שהיתה כאן בשנות ה-20 ה-30 וה-40, כאשר התנועה הקיבוצית עיצבה את גישתה ליהדות.
וכך, לצד מסורת החגים והשבת הקיבוצית, אנחנו לומדים להיות סובלניים יותר לכל צורות היהדות הקיימות: הרפורמית, הקונסרבטיבית וכן – גם האורתודוקסית. הסובלנות הזאת מתכתבת יפה עם אירוח הפסטיבל אצלנו ולכן עולה בקנה אחד עם מה שטוב ונכון בעינינו".
|
|
|
|
המרפאות יוצאות מהקיבוץ, השירות משתפר
בשנים האחרונות מתחילות מרפאות לצאת מחצר הקיבוץ. החברים צריכים לנסוע, אבל מקבלים שירות מקיף יותר ובשעות רבות יותר. ויש עוד יתרונות (לצד חששות)
|
|
|
|
|
מרפאות איזוריות לקיבוצים: מרפאת "לב הפרדס" בצפון עמק חפר ומרפאת "כנען" באשכול.
צריף המרפאה ומבנה הקבע שהחליף אותו הם חלק מנוף הילדות והבגרות של כל מי שגדלה וגדל בקיבוץ. זה לא משנה אם אתה במנרה או ביטבתה, הקיבוץ נבנה סביב המרפאה, חד"א ועוד מספר מבני ציבור.
למרות השינויים הרבים שעברו על כל הקיבוצים בארץ, יש דבר אחד שלא השתנה – המרפאה. אותו מבנה שלרוב איננו חדש, אותן שעות שלא השתנו כבר שנים ועוד מוסכמות שנשארו כבעבר.
אבל גם בתחום הזה מתחיל (לאט) להיווצר שינוי, ובחלק מהאזורים בארץ קיימות כבר מרפאות משותפות למספר קיבוצים. פעילת מחלקת הבריאות בתנועה הקיבוצית עדי רמות (יטבתה):
"במשך שנים ניסינו להביא לפתרון מיטיבי הן לחברים והן לצוות הרפואי וזאת מתוך הבנה שגם קופת החולים מחפשת דרכי התייעלות תוך עבודה בסטנדרטים של איכות מקצועית. אחד הפתרונות שעלה בשנים האחרונות, על מנת לגשר על הפערים ובעיקר על דרישות החברים, ומותאם לצרכים של כלל האוכלוסייה בקיבוץ כיום, הוא ליצור מרפאות משותפות על בסיס איגום משאבים, שינוי שיאפשר שעות פעילות ארוכות ומותאמות של המרפאה ממש כמו כל אזרח ואזרחית בישראל. זה כולל – שעות רופא רבות, אפשרות בחירה של רופאים ואחיות, בית מרקחת עם שירות רוקחי פעיל, וכמובן מנהלה שלא באה על חשבון הקיבוץ".
|
|
|
|
מחלקת החיילים הבודדים בראשותה של מי שכבר זכתה לתואר "האמא של החיילים הבודדים" ממשיכה ללוות ולדאוג לחיילים הבודדים בחגים ובימות החול. לכבוד סיום הקיץ (זוכרים שהיה כאן כזה למרות החורף שניחת עלינו השבוע?) ארגנו בקיבוץ גבע יום כיף לחיילים הבודדים מכל רחבי הארץ. מי שהגיע לברך את החיילים והחיילות הוא חתן פרס ישראל, צביקה לוי, שלמרות מחלתו ממשיך לדאוג לאלו שעושים למען בטחון המדינה.
העיתון ידיעות אחרונות הקדיש השבוע כתבה גדולה לשתי חיילות בודדות - קורל ונועה, ש-70 שנה אחרי שסבתן, יוכבד בן־שמואל, כיום בת 89, ליוותה בנחישות את שיירות הלוחמים לירושלים הנצורה כחובשת קרבית ולוחמת בפלמ"ח, החליטו ללכת בדרכה הציונית — עלו ארצה והתגייסו לצה"ל.
|
|
|
|
בערב חג הסוכות התקיים בכפר עזה מפגש מרגש של חברי הקיבוץ עם חברי בית השיטה. המפגש, שהתקיים בפעם הרביעית, התחיל כיוזמה של ניצן סלע מבית השיטה, שלאחר מבצע צוק איתן הגיע ביחד עם חברי קיבוצו אל כפר עזה, על מנת לפרגן לחברים ולחברות ששבו אל ביתם. מאז, כאמור, ממשיכה המסורת בניצוחה ובארגונה של לילי איתמרי מכפר עזה, העושה לילות כימים על מנת להוציא לפועל את ערב "שבת אחים גם יחד", אליו מגיעים גם תושבי הקיבוצים הסמוכים.
המסורת ממשיכה ועמה הפריחה של כפר עזה: התחלות בניה, כביש ומדרכה חדשים וקהילה מגובשת שלא מפסיקה לצמוח ובימים אלו תקלוט עוד עשרים חברים חדשים. אגב, למי שחושב ש"שירה בציבור זה לזקנים"– מוזמנים להביט בסרטון ולראות את גיל השרים במעגל לקראת סיום הערב באחת וחצי לפנות בוקר.
|
|
|
|
הכנס השנתי לזכרו של פרופ' מנחם רוזנר, ממייסדי המכון לחקר הקיבוץ, יעסוק בצמיחה דמוגרפית בקיבוץ.
הכנס מאורגן ע"י המכון לחקר הקיבוץ, בשיתוף עם המטה לצמיחה דמוגרפית בתנועה הקיבוצית.
הכנס יתקיים באוניברסיטת חיפה ביום חמישי, 19.10.2017, בין השעות 9:00-14:30 באודיטוריום 146 (בספרית אוניברסיטת חיפה).
בכנס יעסקו בין השאר בסקירת תמונת המצב הקיימת, בדילמות העולות מהשטח בנושאי קליטה בקיבוץ השיתופי ובקיבוץ המתחדש, בצמיחה הדמוגרפית בהיבט המשפטי ובצמיחה הדמוגרפית בראי המחקר- מניעי חזרת הבנים לקיבוצים, בחינת ההבדלים הקיימים בין "הסטטוסים" השונים, מבט נוסף על ההרחבות בקיבוצים והאם הצלחת גידול היישוב- אכן הצלחה היא?
כולם מוזמנים!
|
|
|
|
החינוך החברתי בקהילה משתנה -
מנהלי מערכות חינוך- הצטרפו לסיור ב23/10
|
|
|
|
האוכלוסייה המשתנה בקיבוצים הביאה עמה קולות וצרכים אחרים ומערכת החינוך הקיבוצית נמצאת בתווך המתמיד שבין שימור לשינוי. איך שומרים על המהות והערכים כאשר השינויים הם כה רבים? כיצד הקליטה הרבה מהווה הזדמנות לצמיחה והתחזקות? כיצד יוצרים שפה משותפת בין תושבי ההרחבה והקיבוץ באמצעות מערכת החינוך? "עד אחרון הילדים" - האומנם? כיצד משפיע ריבוי סטאטוסים בקהילה על מערכת החינוך ומהו תפקידו של מנהל החינוך? וכיצד משלבים מסורת מול התחדשות?
כמדי שנה יוצאים אגף החינוך ו"שבילים" לסיור מקביל בצפון ובדרום, על מנת להציף סוגיות בוערות, תוך מפגש עם מערכות חינוך לדוגמא בהן נבקר וחילופי מחשבות, דעות ורעיונות במעגלי דיון בין עמיתים.
הסיור יערך בשני מוקדים:
דרום - בית קמה / הנחיה - פביאן בנסיק, אפרת קרינסקי ואסנת וארון מנהלת חינוך חברתי בית קמה
צפון - רמת השופט / הנחיה - עוזי לוינבך, אורי פלד נקש ודליה אונר מנהלת החינוך החברתי רמת השופט
מוזמנים בחום- מנהלי חינוך בקיבוצים, מנהלי קהילה, מנהלי יחידות נוער ורכזי הדרכה
|
|
|
|
|
יש לכם סיפור מעניין? רוצים לספר על המתרחש בקיבוצכם? להתלונן? לייעץ? לשבח?! כתבו לנו.
|
|
|
|
|
|
הוספת תגובה חדשה