רפסודיה 2023 - יש דברים ששווה לשמר

יצאנו השנה עידו בלומברג ואנוכי, מדריכי הנעורים של קיבוץ כפר מסריק, לרפסודיה. אבל זה התחיל הרבה לפני. הכל מתחיל ברצון שלנו לאפשר לחניכים את החוויה שעבורנו כמדריכים היא לא פשוטה כלל. זה מתחיל בבחירה לצאת ובהתארגנות למפגש ההסברה של אנשי התנועה, וממשיך בהכנת מדריכים שלאחריה משתבצים לפי לוח הזמנים של חופשת הקיץ למחזור המועדף עלינו ומחזיקים אצבעות שנצליח להירשם בזמן ושיהיה לנו מקום, על מנת למנוע שיבושים של פעילויות אחרות שמתוכננות לחופש.

ההכנה השנייה היא הכנה פנימית שלנו – המדריכים - האם אנחנו ערוכים מבחינה לוגיסטית? מה התפריט? האם יש לנו את כל הציוד הנדרש? האם החניכים יפעלו ויתפעלו את הכל בעצמם? האם נספיק למלא את ה"טופסולוגיה" השלמה לפי הדרישות? על כל השאלות הללו מתווספת העובדה שההכנה שלנו כקיבוץ צריכה לקחת בחשבון גם עלויות, סכנות בשיט ורמת בטיחות נדרשת, השתתפות החניכים במעגלי השיח, תחרויות הספורט, היכולת החינוכית שלנו בתנאי שטח ועוד.

בסוף ההחלטה נופלת וקמה על הערך החינוכי של המפעל. אנו מחליטים לצאת!

מתארגנים על ציוד, שיחת הכנה לנעורים, הרשמות לטורנירים ויוצאים. כשמגיעים לחוף פוגשים שוב את "האנשים בחולצות הירוקות" אלה שעמלו לסדר ולארגן את החוף כדי שבשלושת הימים הקרובים שהכל יתקתק - לוגיסטית, הדרכתית וחינוכית. התמקמנו, פרקנו ציוד, הקמנו צלייה, פרסנו חשמל, בנינו מטבח ועכשיו - למים הקרירים. מה לעשות, הגענו למחזור עם עומס חום בטמפרטורות של 43-44 מעלות.

ואז מתחיל הזמן שלהם, של הנערות והנערים המובחרים שלנו. מי בבנייה, מי בהכנת אוכל, מי בשטיפת כלים ואנו עומדים מהצד מכוונים לפעמים, דורשים לפעמים אך נפעמים כאנשי חינוך לחוות איתם את הדרך. אבל לא הכל עבודה, ישנם גם מפגשים חברתיים, עזרה הדדית, נערים וותיקים שיודעים את המלאכה ומעבירים ידע לאלו שהגיעו פעם ראשונה.

ברפסודיה חברנו לקיבוץ אדמית, בניצוחם של מדריך הנעורים איתי ומנהל החינוך אברי, ויצרנו שיתופי פעולה לא רק בבניית הרפסודה אלא גם בשיח חברתי, הכנת ארוחות ודאגה ועזרה גם בין המדריכים. לראות מהצד את ההתחברות ונושאי השיחה שעולים ולדעת שלחלקם זה אתגר של ממש שכנכבש זה ממלא בגאווה. אבל לא הכל דבש ולא תמיד דברים הולכים כפי שציפינו ולא אחת נדרשנו לווסת, לעצור ולאפשר להם לעשות בחירות מחדש. יש רגעים מאתגרים כאיש חינוך ותנאי השטח לא מאפשרים תמיד תגובות טובות ואנו נאלצים להתמודד גם עם זה. ושוב אנשי התנועה נמצאים שם גם עבור רגעים כאלו ומציעים רגע מנוחה ושיח משחרר.

אגף חינוך בחר שהשנה הנושא המרכז של הרפסודיה יהיה דמוקרטיה. תקופה זו מציבה עבורנו אנשי החינוך אתגר להסביר על הדברים, לשמוע דעות שונות ולתת לנערים להבשיל בתוך המצב הלא פשוט בארץ. בערב הראשון קיימנו מעגל שיח במחנה בו הסברתי לחניכים על הדמוקרטיה והכלים שיש לממשלה, לכנסת ולבית המשפט העליון להתנהל ולשמור על האזרח. התקיים דיון מרתק ונשמעו דעות שונות, לעיתים אף קיצוניות, ואנו אפשרנו להתווכח בתוך הגבולות שהצבנו. הדיון המשיך במשך כל שלושת הימים ונראה שגם הדור הזה של נערות ונערים מודע למה שקורה במדינה וחשוב לו לומר את דברו.

המשך הנושא נחרט על מפרשנו, בו בחרו הנערים לצייר את הדמות של סשה ברון כהן מתוך סרטו "הדיקטטור", מה שסיכם עבור רובם את תחושתם מהמצב במדינה. היה יפה לראות את היצירות של שאר הקיבוצים והקבוצות של המועצות האזוריות שבדרכם האומנותית הביעו דעה. גם העבודה על המסר הכתוב והציור יצרה שיתוף פעולה בין נערי אדמית לנערי כפר מסריק, ולנו המדריכים נותר רק לצפות ולהתמוגג.

לסיכום, בתור רפסודיה שלישית אני מרגיש בר מזל שיש מפעל כזה שהוא ערכי ונכון ועל כך אני רוצה להביע תודה גדולה לתנועה הקיבוצית על שלל ממלאי התפקידים שלוקחים על עצמם עשייה כה ברוכה. שמשקיעים מעל ומעבר כדי שאנו נרגיש כאילו לא חסר לנו דבר. שמכילים ומכוונים ונמצאים בכל מקום כל הזמן. חשוב לי שהנערות והנערים שלנו יחוו את התחושות הללו שאינם מובנים מאליהם ומי ייתן ומפעל זה ימשיך לעוד שנים רבות.

דודי קורן, רכז נעורים, קיבוץ כפר מסריק