רלוונטיים כתמיד, בכל החזיתות. השבוע בתנועה הקיבוצית

 10/05/2018

 

 

רלוונטיים כתמיד, בכל החזיתות - ניר מאיר מזכ"ל התנועה בטור מיוחד בעקבות אירועי השבוע האחרון

מה ניתן להקיש מצירוף אירועי השבוע והשבועות האחרונים בזירה הביטחונית בישראל? אם אתה אזרח מן השורה, זה נראה כמו אוסף אירועים מקרים. אך אם אתה חבר קיבוץ, אתה מבין, מיד, את הקשר. הקרב הניטש בין העמים החיים בין הירדן והים על הריבונות באדמת ישראל, הוא קרב מתמשך, ובקרב הזה, בכל החזיתות, תמצא, תמיד, את התנועה הקיבוצית, חבריה וחקלאיה

בערבו של יום שלישי השבוע סיימו חקלאי ניר עם, נחל עוז וניר-עוז לכבות עוד שרפות בשדות החיטה שלהם, שהוצתו שוב ושוב ב"טרור ההצתות".

באותה השעה בדיוק קיבלו הנהגות מרום גולן, עין זיון ושאר קיבוצי רמת הגולן - 10 במספר, הוראה, לפתוח את המקלטים.

ביום רביעי בבוקר הוזמנתי לדיון בועדת השרים בראשותו של השר לבטחון פנים, גלעד ארדן, בשאלת שיפור ההתמודדות עם "הטרור החקלאי" הפוגע בשדות, ברכוש ובציוד, בכל רחבי הארץ.

בלילה בין רביעי לחמישי כבר נשמעו אזעקות בחלק מקיבוצי וישובי הגולן.

מה ניתן להקיש מצרוף האירועים הזה? אם אתה אזרח מן השורה, זה נראה כמו אוסף אירועים מקרים. אך אם אתה חבר קיבוץ, אתה מבין, מיד, את הקשר.

הקרב הניטש בין העמים החיים בין הירדן והים על הריבונות באדמת ישראל, הוא קרב מתמשך - ראשיתו בראשית ימי הציונות, הוא פושט צורה ולובש צורה, אך לא הסתיים עד היום.

ובקרב הזה, בכל החזיתות, תמצא, תמיד, את התנועה הקיבוצית, חבריה וחקלאיה.

זהו אחד מתפקידנו ההיסטוריים. לקחנו אותו על עצמינו בהתנדבות ואנחנו ממשיכים לשאת בו ברציפות מיום היווסדה של התנועה הקיבוצית ועד לרגע הזה.

גם בימים רגועים, כאשר החברה הישראלית עסוקה בשלה (וטוב שכך) אנחנו ממשיכים ומקיימים את תפקידנו. יום יום שעה שעה.

מצאתי לנכון להזכיר את הדברים, כיוון שבתודעה הישראלית הקולקטיבית, תפקידה של התנועה הקיבוצית הסתיים.

ובכן... לא! כאשר בוערים הגבולות, מעת לעת (גם בגבולות אחרים, גבול לבנון, או עמק הירדן ועמק בית שאן...) תמיד, תמיד תמצאו אותנו שם. משליטים את הריבונות העברית על אדמת ישראל ומשמרים אותה עד התלם האחרון.

אל תשכחו זאת ואל תתייחסו אל העובדה הזאת כמובנת מאליה. אין זה כך!

התכנית למאבק בפשיעה ובטרור החקלאי: סמכויות אכיפה חדשות, החמרת ענישה ופיצוי מהמדינה

השר לביטחון הפנים ארדן: "המלחמה בפשיעה החקלאית עולה מדרגה. מדובר במלחמה על הציונות ועל הארץ ואנחנו נפעיל כלים חדשים ועוצמתיים כדי
להגן על ציבור החקלאים".
מזכ"ל התנועה הקיבוצית: "מי ששורף שדות, שורף את כתבי הקודש של הציונות, וכך צריך להתייחס
אליו - באכיפה נחושה ובענישה מחמירה"

השר לביטחון הפנים ולנושאים אסטרטגיים, גלעד ארדן, כינס השבוע לדיון דחוף את ועדת השרים למאבק באלימות בראשותו, במטרה לגבש תכנית ממשלתית כוללת למאבק בפשיעה החקלאית. בדיון נכחו שרת המשפטים איילת שקד, שר החקלאות אורי אריאל, סגן שר הביטחון אלי בן דהן, סגן שר האוצר יצחק כהן, נציגי משטרה, מג"ב ושב"כ ונציגי החקלאים.  

השר ארדן הנחה את נציגי המשטרה ומג"ב להקצות כוחות משימה יעודיים ומשאבים נוספים למאבק בפשיעה החקלאית, ועדכן כי כבר נוספו עשרות שוטרים וחוקרים וכן עשרות מיליוני שקלים כדי להגביר את אכיפת המשטרה בנושא, כולל הקמת מערכים טכנולוגיים והתקנת מצלמות ושערים במועצות האזוריות שיסייעו בטיפול בתופעה.

שרת המשפטים, איילת שקד אמרה: "חוץ מאיראן יש לנו עוד כמה התמודדויות בישראל. בצפון ובדרום. למשל ההצתות והפשיעה החקלאית. הן מכת מדינה של ממש. זה לא עניין כלכלי בלבד, אלא עניין לאומי שמחובתה של המדינה למגר אותו".

כדי לייעל את האכיפה בתחום הפשיעה החקלאית, החליטו השר ארדן ושרת המשפטים שקד לתקן את החוק כך שיאפשר לשוטרים להטיל קנסות מנהליים גבוהים במקרים של פלישה לשטחים חקלאיים – צעד שנועד להעניק למשטרה כלים אפקטיביים שיופעלו באופן מיידי בשטח. עוד הוסכם כי תיבחן האפשרות להפנות את כספי הקנסות לקרן לפיצוי החקלאים. בנוסף, נידון גם הצורך לפנות למערכת בתי המשפט במטרה להבהיר לשופטים כי יש לפעול להחמרת הענישה בתחום, וזאת על רקע גזרי דין מקלים שניתנו בנושא. 

השר ארדן בירך על הודעת משרד החקלאות ומשרד האוצר כי יסכמו בזמן הקרוב את הפיצוי הממשלתי לחקלאים שנפגעו, כולל פגיעה מהצתות. השר ארדן הנחה את המועצה לביטחון לאומי לגבש חוות דעת מקצועית על הרקע לפשיעה ולטרור החקלאי, שתאפשר לגורמי האכיפה להכיר בפשעים כנגד החקלאים כפשעים בעלי רקע לאומני. 

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) וילן: "על הממשלה להגדיר את הפשיעה החקלאית כיעד למאבק ברמה לאומית ולרכז את המאמץ בשורה של נקודות. לרבות - ריכוז מאמץ מודיעיני, הגדרת היעד כמטרה מרכזית של משמר הגבול, רתימת מערכת המשפט להגברת האכיפה והענישה, הקמת ועדת שרים לטיפול ומאבק בנושא. וכן השקעת 30 מליון ש"ח באמצעי מודיעין ו60 מליוני שקלים בביטוח משנה שיאפשרו לקרן נזקי טבע לפצות החקלאים על נזקי הרכוש".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "החקלאות הישראלית היא אבן היסוד של הריבונות הישראלית. מי ששורף שדות, שורף את כתבי הקודש של הציונות, וכך צריך להתייחס אליו -באכיפה נחושה ובענישה מחמירה".

קראו עוד על ישיבת ועדת השרים

צעירים בקיבוצים - לא מה שחשבתם

אגף צעירים ומעורבות של התנועה הקיבוצית בשיתוף מרכז המועצות האזוריות, קיימו בשבוע שעבר יום הכשרה לוועדות צעירים מ-5 מועצות אזוריות: חוף אשקלון, רמת נגב, אשכול, שער הנגב ובני שמעון.

להכשרה הגיעו עשרות בעלי תפקידים, רובם צעירים וצעירות שלוקחים חלק בוועדות צעירים קיימות או כאלו שבהקמה וכן צעירים שחשוב להם לקדם את התחום. נציגים מלמעלה מ-20 קיבוצים שיתפו במצב הצעירים בקיבוצם. כולם הביעו רצון רב לקדם את ועדות הצעירים, להיות "דבק" בין הצעירים לבין המקום, להקים ועדות שיתנו מענה לצרכים של הצעירים בסטטוסים השונים ולהוביל בהם ערכים של: רעות, יזמות, אחריות, קהילתיות ועוד.

את היום פתחו יחד אסיף איזק, ראש אגף צעירים בתנועה הקיבוצית ומירב בן שימול, מנהלת תחום הצעירים במרכז המועצות האזוריות. שניהם ציינו את חשיבות שיתוף הפעולה בין התנועה למרכז המועצות, לקידום ופיתוח תחום הצעירים במרחב הכפרי. מירב נתנה תמונה על מצב הצעירים בישראל והתפתחות תחום הצעירים במרכז המועצות האזוריות. אסיף הציג את חזון האגף, המטרות ותוכניות לקידום ופיתוח מנהיגות צעירה שמתקיימות באגף והדגיש את חשיבות התפקיד של ועדת הצעירים בקיבוץ לחיזוק הקהילה וחיזוק מרכז הצעירים. 

בחלק השני העבירה ענבר נבו ממשמר השרון, סדנא מרתקת וחשובה בה עלו שאלות על המהות של ועדות הצעירים בקיבוצים, המאפיינים של הועדות בקיבוצים השונים - הרכב הועדה, תחומי העיסוק שלה ועוד. התקיים דיון סוער על צרכים שונים של צעירים בקיבוצים שונים, במהלכו נסקרו מגוון השותפים במרחב הקיבוצי ובמרחב האזורי, וכן למידה משותפת לאיתור אתגרים משותפים. הייתה תחושה של יחד ושותפות ובסיום הערב נותרו המשתתפים עם טעם של עוד.

רותם שניצקי, מנהלת רשת הצעירים בתנועה מסכמת: "בהמשך החודש הקרוב מתוכננים עוד ימי הכשרה כאלו במטה אשר, עמק יזרעאל, גליל עליון וחבל אילות ואנו מקווים שאלו יהוו את פריצת הדרך של אגף הצעירים בקיבוצים ומעורבותם של הצעירים בנעשה בקיבוצם הפרטי ובתנועה בכלל".

תמונת השבוע - "וחג שבועות תעשה לך"

שבועות בגן שמואל, 1988. צילום, בתיה רזניק

חגיגת שבועות בגן שמואל, נחשבת לאחת הגדולות והמושקעות. בתמונה שצילמה בתיה רזניק מעין השופט לפני שלושים שנה בדיוק, אפשר לראות את הריקודים המסורתיים. הריקודים, כמו שאר הטקס, לא השתנו שנים רבות לפני שצולמו כאן, ומי שיזכה להגיע לגן-שמואל בשבועות יוכל לראות שגם מאז, דבר לא השתנה במסורת המקסימה...

ואיזה קיבוץ יקח השנה את הבכורה במספר התינוקות? המתח בשיאו. 

צה"ל איתר את חללת צה"ל היחידה שמקום קבורתה לא נודע - חברת קיבוץ יד מרדכי

טוראי ליבקה שפר ז"ל שנהרגה בקרבות ביד מרדכי במלחמת העצמאות ומקום קבורתה לא נודע, אותרה לאחר חקירה מאומצת של ענף לאיתור הנעדרים במחלקת הנפגעים של צה"ל. לאחר 70 שנים, יתווסף שמה של ליבקה שפר ז״ל לקבר האחים בקיבוץ ניצנים. 

טוראי ליבקה שפר ז"ל נולדה בפולין בשנת 1914, ועלתה ארצה בשנת 1939. הצטרפה לגרעין קיבוץ יד מרדכי והייתה מבין מגניו במלחמת העצמאות. במהלך הפגזות והסתערות מצרית על המשק, שירתה כמקשרת בין העמדות השונות. נפלה במהלך חילוץ פצוע, יחד עם חבר הקיבוץ טוראי יצחק רובינשטיין ז"ל, תחת הפגזה מצרית.

טוראי ליבקה שפר ז"ל, חללת צה"ל היחידה שמקום קבורתה לא נודע, הייתה חברת קיבוץ יד מרדכי ונפלה במהלך קרבות ההגנה על קיבוצה, בלילה שבין ה- 23 ל-24 במאי 1948, ימים ספורים לאחר ההכרזה על הקמת המדינה. במהלך האירוע נפלו טוראי בנימין אייזנברג ז"ל וטוראי יצחק רובינשטיין ז"ל. מצבה לזכרה הוקמה בבית-הקברות הצבאי ביד מרדכי.

בשבועות הקרובים ייסגר המעגל ויתקיים טקס גילוי מצבה במהלכו, לאחר 70 שנים, יתווסף שמה של ליבקה שפר ז״ל לקבר האחים בקיבוץ ניצנים. 
הטקס יתקיים בראשות ראש אגף כוח אדם, אלוף מוטי אלמוז.

קראו עוד על מציאת חללת צה"ל מיד מרדכי

מפגש חשיפה למתנדבי גש"ש (גמלאי שנת שירות) בצפון

הגש"שים בפעולה. "קומונת" הגש"שים הנוכחית בניצנה

מפגש ראשון להצגת תכניות ותחומי התנדבות למתנדבי "פרויקט הגשש"ים" (גמלאי שנת שירות) מיוזמתו של אגף צעירים ומעורבות בחברה, יתקיים ביום ו' 25/5 בשעה 10:00 ב"מרכז קמה" שבקבוץ הרדוף.

נציגי המסגרות השונות של בתי הספר, קבוץ הרדוף ובית הספר החקלאי "כדורי" יציגו אפשרויות התנדבות בתחומי הוראה, שעורי עזר, חוגי מלאכה, ליווי אישי, פעילות בחווה חקלאית, פעילויות עם בני נוער ועוד.

"גמלאים וגמלאיות צעירים" המתעניינים בפעילויות אלה, ומוכנים לתרום מזמנם וניסיונם למשימות חשובות בתחומים השונים מוזמנים להגיע ולהתרשם.

מפגש נוסף להצגת הפעילויות המוצעות בכפר הנוער ניצנה ובשכונת קריית מנחם בירושלים יתקיים בתחילת יוני בתל אביב.

לפרטים נוספים והרשמה: איציק שפרן 052-6131873

מרתון? לא... זה האקתון!

ההאקתון הקיבוצי הראשון - כבר נרשמתם?
(צפו בסרטון)

ביום שישי ה- 31.5 תיערך השקת רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית באירוע ההאקתון הקיבוצי הראשון, 24 שעות של חשיבה מחוץ לקופסא. 
בין המשתתפים יהיו צעירים וצעירות מובילי מיזמים, מעורבים ומשפיעים, ביניהם יו"ר התאחדות הסטודנטים - רם שפע, מנכ"ל אסם - איציק צאיג ועוד רבים וטובים!
ובערב - חגיגת השקת הרשת בהופעה של האמן הצעיר נדב דגון בפאב עין שמר.
מהרו להירשם - מספר המקומות מוגבל! 

להצטרפות והרשמה להאקתון

25 חברות קיבוציות השתתפו
בתערוכת "אגריטך"

בשלושת ימי התערוכה ביקרו בה עשרות אלפים מהעולם ומהארץ כולל 50 משלחות שרים ו-80 משלחות עסקיות וכן אישים בכירים בהם שרת המשפטים, איילת שקד, שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, שר החקלאות, אורי אריאל ומזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, שביקר בביתני החברות הקיבוציות.
 

היום (חמישי) הסתיימה במרכז הירידים בתל אביב תערוכת החקלאות הבינלאומית אגריטך 2018 בהשתתפות 200 חברות חקלאות ומכוני מחקר, 25 מתוכם מהתעשייה הקיבוצית.

מדינת ישראל ממלאת שליחות עולמית בטכנולוגיות לפיתוח חקלאות במדבר אמר אופיר ליבשטיין, יו"ר אגריטך ומנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית בפתח התערוכה: האירוע הענק מבליט את הפער העצום בין הצלחת חקלאות ישראל בעולם לבין מצבם העגום של החקלאים בארץ שנאלצים להתמודד עם אינסוף מכות מידי שמים ומידי אדם כולל קיצוצי מים, נזקי מזג האוויר החריג, הצתות מכוונות וטרור חקלאי בשער הנגב ובצפון. ממשלת ישראל צריכה להבין שתרומת החקלאות נמדדת הרבה מעבר לתפוקה הישירה ויש לה חלק רב במעמדנו הבינלאומי, ולהגן בהתאם על החקלאים במיוחד אל מול נזקי הטרור. אנחנו מספקים פתרונות טכנולוגיים לחקלאות בכל העולם ולוקחים חלק משמעותי בסיוע למדינות צחיחות לחזק את ביטחון המזון. ברמה הבינלאומית, החקלאות של ישראל היא אור לגויים. אני מצפה שממשלת ישראל תתייחס לחקלאות כאל האור של ישראל".

להמשך קריאה אודות תערוכת אגריטק

מאמרים משולחן ההדרכה של הגן הקיבוצי: ורוד לבנות כחול לבנים

מאמרי "שולחן ההדרכה" נכתבים על ידי צוות מדריכות מקצועי ועוסקים בסוגיות חינוכיות קהילתיות איתן אנו מתמודדים כהורים, אנשי חינוך וחברי קיבוץ.
המאמרים משלבים בין הידע האקדמי ומחקרים אחרונים בתחום, לבין שינויים ומגמות בשטח, ומעלה שאלות ודילמות במטרה לקדם את החינוך בגיל הרך.
האחריות המקצועית להצלחתה של מערכת החינוך בקהילה היא של כולנו

והפעם מאמר מאת רובי סינה, חברת קיבוץ רשפים ומדריכה ב"גן הקיבוצי"

מתחילים כבר מגיל צעיר. צילום: רותם ברדיצ'בסקי לוי, קיבוץ מצר

הקיבוץ היה קיצוני מבחינה רעיונית, כאשר בראש מטרותיו עמדה חברה שוויונית, שכללה גם שוויון בין המינים. מבנה זה חייב גברים ונשים כאחד לתרום לתחומי העבודה באופן שווה, ומתוקף כך גם חייב את ביטולה של האחריות המסורתית של נשים כאמהות וכעקרות בית. 
נשות הקיבוץ בילו חלק ניכר מחיי העבודה שלהן במשרות "המשויכות" למין הנשי. הן עבדו בתחומי שירות הקהילה, ביניהם: מכבסה, קומונה, מטבח וחדר אוכל ומערכת החינוך (Neumann, 1991).
באופן אירוני, על אף הרטוריקה והאידיאולוגיה הקיבוצית שמטרתה (כביכול) להשיג שוויון בין המינים, ההפרדה המגדרית התעסוקתית שהתקיימה בקיבוץ הייתה גדולה יותר מההפרדה המגדרית בתעסוקה במדינת ישראל בכלל (Neumann, 1991).
על מנת לקבוע את המצב הנוכחי בנוגע להפרדה מגדרית בקיבוצים, יש לשאול מספר שאלות. מהו אחוז העובדים לעומת אחוז העובדות בענפי שירות וייצור? מהי החלוקה של תפקידי ניהול הענפים בקיבוץ בין גברים ונשים? כיצד התפקידים הארגוניים (מנהל הקהילה, מרכז המשק, מזכיר הקיבוץ, יו"ר הקיבוץ ומנהל העסקים) מחולקים בין גברים ונשים? למי יש שליטה על קבלת ההחלטות? מהו אחוז הגברים ואחוז הנשים החברים בהנהלת הקהילה?

התפקיד שלנו כאנשי חינוך וחברי קיבוץ הוא להציב את סוגיית המגדר והשוויון בין המינים בלב העשייה החינוכית בגיל הרך, במסגרת ההקשר החברתי-תרבותי-כלכלי-פוליטי-היסטורי הנוכחי.

להמשך קריאת המאמר

טור דעה: ואהבת לרעך כמוך – למה לי חב"ד עכשיו?

אמנון אביגדור, מנהל החינוך באשדות יעקב, משתתף בתכנית "כזה ראה וחדש", במסגרת "שבילים", אגף החינוך בתנועה הקיבוצית - בטור דעה מיוחד על הרצון של חב"ד להכנס וקיים פעילות עם ילדי הקיבוץ, והשאלה - למה לא בעצם?
מה היתרון, הערך המוסף, הצורך, הרצון, לקיים פעילות של שליחי חב"ד כחלק מפעילויות תכנית ההדרכה של הצוות? ובעצם - למה כן?
 

מי מאיתנו איננו מכיר את הסיטואציה הבאה:
במפגש צוות המדריכים, אחד מהם מעלה את האפשרות לקיום פעילות המערכת החינוך בקיבוץ על ידי שליחי מצווה של חב"ד. כתוצאה מכך מתחיל דיון שלם, לא תמיד מסודר, בשאלה: "למה?"
מה היתרון, הערך המוסף, הצורך, הרצון, לקיים פעילות של שליחי חב"ד כחלק מפעילויות תכנית ההדרכה של הצוות?
אפתח בספויילר קטן. מעודי לא לקחתי חלק או נכחתי בפעילות המועברת על ידי שליחי חב"ד. אכן היו פעמים בהם הגיעו שליחי חב"ד והעבירו פעילות לילדי הקיבוץ.
מכאן ניתן להבין שנקודת המבט שלי, כפי שתכף ארחיב בהצגתה, איננה נובעת או מושפעת מפעילות כזו או אחרת, מוצלחת יותר או מוצלחת פחות, של אותם שליחי מצווה.

אם כך, אז איפה בעצם הבעיה?
למה בעצם לא לשלב את שליחי חב"ד כחלק מהתכנית החינוכית?
במה הם פחות טובים או פחות מוצלחים מ"שבי מתנפחים" או "דליה בלונים"?

להבנתי התשובה לשאלה הלכאורה פשוטה הזו, נמצאת במטרות וביעדים אותם אנו מגדירים למערכת החינוך החברתי עליה אנו מופקדים.
ודאי תסכימו איתי כי אחד מ'יעדי העל' של מערכת החינוך החברתי הינה לחנך ולגדל את בוגרות ובוגרי המערכת לכדי אנשים בוגרים, חושבים, המפעילים שיקול דעת וביקורתיות.
כאלו שאינם רואים את הדברים כמובנים מאליהם, בבחינת "כזה ראה וקדש".
אנו מצפים מהם שידעו לבחור בין טוב לרע, בין מותר לאסור.
יתרה מכך, אנו שואפים שהם יהיו בעלי יכולת חשיבה וניתוח עצמאית לצד יכולת שיפוט ערכית של נכון ולא נכון, עשה ואל תעשה.

ופה בעצם מצוי ה"מוקש" אשר בעטיו אני סבור שלפני שנבחר להזמין את שליחי המצווה של חב"ד ראוי שנחשוב פעמיים.
האם אותם שליחי מצווה באמת מעודדים חשיבה שכזו?
האם הם באמת מותירים מרחב ראוי ואמיתי להתלבטות לגבי המסרים אותם הם מעבירים במסגרת הפעילויות אותן הם מקיימים?
האם ילדים צעירים, בגילאי 6 – 12 לערך הינם בוגרים דיים בכדי לדעת להתבונן בעיניים ביקורתיות על האנשים הנחמדים שבאים ומעבירים להם פעילות 'מגניבה', ואולי אפילו מחלקים איזה צ'ופר קטן?

להמשך קריאת הטור המיוחד

'עסק קיבוצי'​ - עסקים קטנים שהוקמו ביוזמה מקומית והפעם... "עיצוב ודלת" מקיבוץ מעגן

"עיצוב ודלת" הינה חברה העוסקת בשיווק, התקנה והספקת דלתות כניסה, דלתות פנים ודלתות יוקרה.
החברה הינה חברה פרטית בבעלותו של רוני אסייג אשר ממוקמת בקיבוץ מעגן שבעמק הירדן.
ב"עיצוב ודלת" מאמינים שדלת זה לא רק אמצעי בטחון, אלא הרהיט הראשון בבית אשר משמשת אותנו בכל יום כמה וכמה פעמים והיא אמצעי הכניסה לחללים השונים בבית ובמשרד.

דלתות מעוצבות בגוונים ואלמנטים שמותאמים אישית לכל לקוח אן ספק שדלת מעוצבת בקפידה לעיתים אפילו עם שילוב משחקי אור מרקם גוון מוסיפה נופך לבית ותופסת את תשומת הלב של הבאים בשעריה.
דלת מעוצבת וחדשנית תרשים אורח עוד בטרם נכנס לבית ותבטיח מחמאות לרוב. 

חברת "עיצוב ודלת אחת החברות הראשונות שהשיקה שרות באמצעותו יכול כל לקוח לעצב את דלת הכניסה שלו לפי טעמו וצרכיו. עיצוב ודלת במהירות קנתה לעצמה שם של נותנת הטון בתחום דלתות המעוצבות כיום נחשבת עיצוב ודלת כמובילה בצפון בתחום הדלתות המעוצבות רמת השירות היא מהגבוהות בענף. 

לתאום פגישת ייעוץ בטלפון - 050-5555545       או בדוא"ל info@ddoors.co.il

לאתר של "עיצוב ודלת"

מוזמנים ומוזמנות לכתוב לנו 
 

יש לכם סיפור מעניין? רוצים לספר על המתרחש בקיבוצכם? להתלונן? לייעץ? לשבח?! כתבו לנו.