קיבוץ ראש הנקרה נערך לשובם של המפונים

ראש הנקרה, הקיבוץ הנושק ללבנון ויושב ממש לרגלי הרכס בו עובר קו הגבול, הפך מאז תחילת המלחמה לקיבוץ מפונה. רבים מ-222 החברים ומ-330 תושבי ההרחבה עדיין מתגוררים הרחק משם, וצפויים לשוב רק בתחילת חודש מרץ.

למרות שראש הנקרה עוד לא חזר לשגרה, חבילות הדואר מגיעות מידי יום לידיה של שיבולת שופט אדלמן, המנהלת בהתנדבות את נקודת החלוקה. שום דבר אינו מסגיר את הטרגדיה הקשה של השבעה באוקטובר, ששיבולת עברה כששמשה מזכירת קיבוץ נחל עוז. היא עצמה ניצלה, כשבאותו יום שמחת תורה הייתה בביתה בראש הנקרה. אבל אירועי השעות הקשות של חברי נחל עוז, אינם מרפים, והפכו לחלק ממנה. חמישה עשר מתושבי נחל עוז נרצחו, ושמונה נחטפו.

לאחר האסון הזה, שיבולת הוסיפה ללוות את חברי נחל עוז במשכנם הזמני בקבוץ משמר העמק, וכשהיא חוזרת בערבים לדירתה בסופו של עוד יום עמוס, המחשבות חוזרות שוב ושוב על מה שקרה ומה עלול להיות בבית בראש הנקרה: ״המחשבות לא מרפות, מה אם יהיה פה את אותו הדבר? הרי עדיין אין לי ממ״ד בבית וגם לא תחושת ביטחון. מצד שני, יש את הגעגועים הביתה, והמקום הזה צריך לפרוח מחדש, אז יש לי תפקיד - לשדר אופטימיות, חוזק, ונורמליות מסוימת״.

האזינו לכתבה המלאה ששודרה בגל״צ

אורי בר, אגרונום במשתלה המגדלת את הדורות הבאים של עצי הזית, האבוקדו, והבננות בקיבוץ, נמצא בעיצומה של חזרה לעבודה מלאה במשתלת הקיבוץ, שחבריו גרים עדיין הרחק מבתיהם. כמו אורי, גם מוישיק גבעתי, שהחליט לדאוג לאחזקת הקיבוץ: ״לקחתי על עצמי לטפל בכל נושא הניקיון, פינוי האשפה, הבאנו קבוצת גננים, ואם היום אתה מסתובב בקיבוץ אתה יכול לראות שמטופח. כשאנשים חוזרים אני מקבל מחמאות שהקיבוץ נראה טוב״.

ויש גם מי ששוקלים אפשרות לגור במקום אחר, מהחשש שהמלחמה וירי הטילים יתחדשו, כמו נורית קרפ שאמרה: ״ראינו מה קרה בדרום, אנחנו הראשונים על הגדר, ואנחנו חס וחלילה לא רוצים לעבור את אותו סיוט. התחלנו לבדוק אפשרויות נוספות פה ושם״. 

בימים אלה נבנים מרחבים מוגנים רבים בבתי התושבים בקיבוץ ראש הנקרה לקראת החזרה הקרבה, ועם חברים כמו שיבולת ומוישיק והחוסן שהם משדרים למרות הכל, נדמה שעליהם צריך בעצם להצביע ולומר – הם הממ"דים האמיתיים.