צומת הורשה

יום העיון היה תולדה של שיתוף פעולה בין המועצה האזורית גליל עליון והתנועה הקיבוצית, בהובלתם של מירי יציב, מנהלת מחלקת צמיחה וקליטה באגף ישובים במועצה ורמי פלג, רכז האזור מטעם התנועה.

ראשת אגף חברה וקהילה בתנועה הקיבוצית, ד"ר אילת גלס מסבירה: "היוזמה ליום העיון, שנהגתה על ידי מירי יציב, נבעה מכך שנושא דירות ההורשה בקיבוצים הוא, לעיתים, מקור לחיכוכים אך מהווה גם הזדמנות לקליטה לקיבוץ. זה מחייב הסכמות פנימיות על המשך קיומו של הקיבוץ כי, כידוע, אין קיבוץ ללא חברים. זה מצריך קבלת החלטות משותפות וקביעת מנגנון לאכיפתן וזה דורש גם אורך רוח. הרבה אורך רוח כדי לטפל בקונפליקט המובנה בין הרצון של היורשים למקסם את ירושתם לבין הרצון של הקיבוץ לקבל חברים כדי להבטיח את קיומו".

את יום העיון פתח ראש המועצה האזורית הגליל העליון, גיורא זלץ, שדיבר על התמורות שהתחוללו בקיבוצים לאורך השנים האחרונות, כמו המעבר ללינה המשפחתית הסדר הקיבוצים, ההפרטות ושיוך הדירות ועל השינויים החיצוניים הקשורים בשינויים בשוק העבודה, היכולת והרצון לבנות בית בקיבוץ והשינוי בתדמית הקיבוצים בחברה הישראלית. כל השינויים האלה הביאו, לדבריו של זלץ, לכך שהמגזר הכפרי בכלל והקיבוצי בפרט, גדל מאד. והראיה המקומית לכך היא הגידול הניכר במספר המצטרפים לקיבוצי הגליל העליון בשנים האחרונות. שיוך הדירות, הסביר זלץ, הוא דוגמה טובה לאיך "האיך", הורס את ה"למה". הצורך בתהליך השיוך מובן, אך היישום נעשה עם  טעויות רבות, היוצרות פוטנציאל לנזקים במישור החברתי, התכנוני, הקהילתי ואפילו הכלכלי של הקיבוצים. מה שנדרש, אם כן , הוא חיבור בין השינויים שהתחוללו לבין הצמיחה הדמוגרפית.

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, אמר כי "בקיבוצים יש רצון גדול מאד לקלוט, בוודאי את היורשות והיורשים שלרוב הם בנינו ובנותינו, לצערנו אם לא היה את המעצור ושימת הרגליים של גורמי המדינה השונים היינו פי שניים יותר גדולים מספרית, ואני גאה להגיד שעדיין היינו מצליחים להשאר קיבוץ". איחוד סטאטוסים, אמר מאיר, הוא מטרה נדרשת כדי להמשיך ולהיות קיבוץ. יחד עם זאת ברור כי אם היורשים רבים יחזיקו בית בקיבוץ מבלי שיחיו בו יהווה הדבר איום ממשי על עצם קיומו של הקיבוץ. לכן צריך לדאוג לכך  שבקיבוץ גרים חברים הדואגים להמשך קיומו". "מובן", סיכם ניר מאיר, כי לא ניתן לעשות את זה בכפיה, אלא רק בהסכמה וזוהי המטרה של כולנו".

עו"ד ד"ר מיכי דרורי, ראש המחלקה המשפטית בתנועה הקיבוצית, סקר בפני המשתתפים ביום העיון את הדרך הארוכה שעשתה ההתיישבות הכפרית מאז שקמה במטרה להגשים את מטרות הציונות. האמצעי הפרקטי היה הקמת קיבוצים ומושבים, הקצאת נחלות למתיישבים ויצירת זיקה בין הנחלות לבין המגורים בהן ובינן לבין החברות באגודה שיתופית. נחלה בקיבוץ (בניגוד למושב) לא ניתן להוריש, אך שיוך הדירות הביא לכך שבית בקיבוץ המתחדש כן יכול החבר להוריש לצאצאיו. בשביל להבטיח את קיומו של הקיבוץ נדרשות הסכמות, המתורגמות לתקנונים, המבטיחים כי על היורשים להתקהל לחברות או למכור את הנכס שירשו למי שיתקבל לחברות בקיבוץ.  

עו"ד מרב ניב, אף היא מהמחלקה המשפטית בתנועה הקיבוצית, שאלה את המשתתפים שאלות מנחות כמו "מה אנחנו רוצים להיות כשנהיה גדולים?" ו"איזה רציונאל הוא בר תוקף ומה אנאכרוניזם?". עו"ד ניב עמדה על המאפיינים הייחודיים לקיבוץ: חברים המתגוררים בצוותא בשטחו, שמקיימים בעלות משותפת בנכסים, ומנגנוני קהילה אינטנסיבית, הכוללת ערבות ההדדית ומה יבטיח את המשך קיומו.

דגן יראל, מאגף הכלכלה בתנועה, המתמחה בתחום הקרקעות ושיוך הדירות הציג את סטטוס שיוך הדירות במרחב הקיבוצי ואת גישת רמ"י לחלופות השונות. יראל ציין כי "מתמונת המצב הארצית נדמה כי אמנם רכבת השיוך יצאה מזמן מהתחנה, אולם קיים פער משמעותי בין מספר הקיבוצים שקיבלו החלטה לשייך דירות לבין אלו שיישמו בפועל את ההחלטות כיוון שכך יש להבחין בין שני המצבים בבניית סל הפתרונות להיבטי הירושה והצמיחה הדמוגרפית בקיבוץ הספציפי, תוך התייחסות לנושאים נוספים כגון: ערכי קרקע, איזורי עדיפות והיתרי בניה".

דוגמאות מהשטח שעלו ביום העיון:

מנהל הקהילה של קיבוץ נאות מרדכי יעקב זוסמן, סקר את האופן שבו הקיבוץ מממש את החלטותיו, למכירת בתים רק לחברי קיבוץ ואת המנגנון התומך ביישום החלטות אלו, כולל קרן שנצבר בה הון לקניית בתים מהיורשים עד למכירת לחברי קיבוץ.

עופר אדר, מנהל קהילה של קיבוץ יסעור, סקר את התובנות שלו לאורך השנים מעת שהיה ראש מטה שיוך הדירות ועד היום.

שרון ליפשיץ, מנהלת אגש"ח שדה נחמיה, התייחסה לסוגיית ההורשה בקיבוץ וסטטוס החברות.

 עומרי חג'ג' ממרכז הגישור של המועצה האזורית גליל עליון סגר את היום ואמר, בין שאר דבריו, כי "גישור הוא כלי יעיל מאד לפתרון מחלוקות בנושא שיוך והורשה, הן לפני והן במקביל לערוץ משפטי. יתרונו בכך שהוא מבוסס הסכמה הדדית, מאפשר לחרוג מהשיח המשפטי ולייצר פתרונות יצירתיים, ומהיר וזול יחסית לכל הליך משפטי".

לאורך כל שעות יום העיון ניכרה יציבות במספר המשתתפים ורובם הודו למארגנים בכתב ובעל פה על ההזדמנות להשתתף ביום המעשיר והפרקטי, שצייד אותם בשפע תובנות שיסייעו להם להתמודד עם הסוגיות בנושא ההורשה כמנוף לצמיחה דמוגרפית בקיבוצים.

לצפייה בהקלטה של יום העיון - לחצו כאן