פרופ' בן-עמי שילוני - מתל יצחק לפרס ישראל דרך יפן...

פרופ' בן-עמי שילוני, שגדל והתחנך בקיבוץ תל יצחק, קיבל בשבוע שעבר משר החינוך, ח"כ יואב גלנט, את הבשורה המשמחת על זכייתו בפרס ישראל בתחום מדעי המזרח הרחוק. פרופ' שילוני הוא חוקר ומרצה להיסטוריה ולתרבות של יפן בחוג להיסטוריה ובחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית, שהיה אחד ממקימיו עמד בראשו תקופות ארוכות. הוא היה עמית מחקר באוניברסיטאות טוקיו, ברקלי, אוקספורד וקיימברידג' ובשנת 2012 נבחר כחבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בנוסף, הוא נשיא כבוד של האגודה הישראלית ללימודי יפן. 

חבר ילדותו בקיבוץ, משה ויזר, מספר: "חברי הקרוב ממש היה עמי, הגאון בכל אשר עשה בצניעות ללא גבול. עמי הגיע אלינו יחד עם משפחתו לאחר המלחמה, ילד צנום ג'ינג'י וחיוור, ישר לזרועות קבוצת צברים שזופים, יפי תואר. מיד נתגלה כשרונו לשפות שהלך איתו כל השנים כולל יפנית וסינית. עמי הצטיין בלימודים וכן חיבר סיפורים, שירים ומקאמות, הכל בתוך הקבוצה הקטנה. הוא למד בבתי ספר ברמה גבוהה בהרבה מהמקובלות באזורנו, אך זה לא פתר אותו מסידור עבודה יומית אחה"צ, שם בלט בכושר החשיבה והיצירתיות שלו ובעיקר בעבודה בלול וכמובן כתולה תחתונים אצל חיים פרייליך במכבסה.

הנער הצעיר היה אחראי על כל מה שקשור לכתיבת תוכניות מילוליות בחגים וערבי שבת "בטיפול הגדול" (כך נקראה קבוצת הבוגרים הקיבוץ). למרות היותו תולעת ספרים, הוא לא היה "חנון" אלא פעיל מאד בחיינו החברתיים. סיפור קטן להדגמה: במלחמת קוריאה, ספג הצבא האמריקאי מהלומות קשות מצפון קוריאה. המפקד עטור התהילה היה גנרל מקארתור, וכדי לעודד את רוחו החלטנו (כלומר עמי החליט) לכתוב לו מכתב עידוד. הנוסח העברי תורגם על ידי עמי לאנגלית, על גבי נייר לבן בלי שורות אך מרגש ביותר. ואז צצה בעיה קטנה: לאיזה כתובת נשלח? לאחר דין ודברים (בינו לבינו), ההיגיון תמיד מנצח. כלומר: מי לא מכיר בסיאול את גנרל מקארתור? ברור שכולם. לכן, על המעטפה התנוססה הכתובת: לכב' גנרל מקארתור, סיאול, דרום קוריאה. פשוט גאוני (מה קרה למכתב? משימה לדורות הבאים).

עמי ביצע שירות קרבי מלא בצה"ל והשתתף במבצע סיני בשנת 1956. לאחר המבצע, צה"ל קיצר לו את השירות כדי שלא יפסיד שנת לימודים באוניברסיטה העברית. ואז, שכבר הכל היה מוכן להכנס בתרועה לעולם האקדמי - קמו חברי תל יצחק בשיחת חברי טעונה וקשה וסירבו לתת לו ללמוד (היום קשה להאמין!). לצערי, הוא קם בשיחה והודיע על עזיבת הבית החם (וצורב עבורו), לקח מזוודה קטנה עם כמה פרטי לבוש ועלה לירושלים, שם הצטיין מחוג לחוג עד שזכה כל שנה לתואר המורה המועדף ביותר בפקולטה למדעי הרוח".

בנימוקיה, ציינה ועדת הפרס כי: "פרס ישראל בחקר מדעי המזרח הרחוק מוענק לפרופסור בן-עמי שילוני מהחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים על תרומתו הייחודית לייסוד ופיתוח לימודי יפן במדינת ישראל". עוד צויין כי "פרסומיו הרבים ותרומתו לחקר ההיסטוריה המודרנית של יפן, ובפרט מחקריו על תרבות ופוליטיקה  ביפן לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, מוסד הקיסרות של יפן, והשוואה תרבותית בין היפנים והיהודים, נחשבים לפורצי דרך בתחומם". 

בנוסף, הדגישה הוועדה כי "בשנת 2000 העניק לו קיסר יפן את עיטור ההצטיינות הגבוה כוכב הזהב והכסף. בשנת 2010 הוא זכה בפרס "קרן יפן" לקידום התרבות היפנית בעולם. זו הייתה הפעם הראשונה מאז ייסודו של הפרס שחוקר ישראלי זכה בו. לרגל הזכייה בפרס הוא התקבל על ידי הקיסר והקיסרית בארמונם בטוקיו".