עתיד פרויקט החיילים הבודדים בסכנה. כל זאת ועוד בניוזלטר השבועי

ראש אגף הצעירים בתנועה: "מגנים את הקריאות לסירוב פקודה ולפיטורי הרמטכ"ל"

אסיף איזק הגיב לדברי רבנים בכירים בציונות הדתית, שאמרו כי אין להתגייס לכל יחידה בה יש שירות של נשים וגברים ביחד, וכי יש לפטר את הרמטכ"ל רא"ל אייזנקוט "המוביל אג'נדה פמיניסטית מטורפת"

צילום: נעה סיטי-אליהו / במחנה

העיתון 'ישראל היום' מדווח: מפעל החיילים הבודדים בקיבוצים בסכנה

הכתבת עדי חשמונאי פרסמה השבוע כי בתנועה הקיבוצית יש מי שמזהירים מקריסת הפרויקט של אימוץ החיילים הבודדים בקיבוצים שהובל במשך שנים ע"י צביקה לוי, והיום מובל ע"י יעל אייזנר. • משרד הביטחון: "יחידות דיור לחיילים - מפעל חברתי בעל חשיבות חברתית, לאומית וערכית במעלה הראשונה"

לקריאת הידיעה המלאה באתר 'ישראל היום'

התפקדו למרצ והשפיעו על דמותה

רבים הצטרפו כחברים במפלגה בשבועיים האחרונים. הצטרפו גם אתם ותהיה חלק מקבוצת ההשפעה

קיבוץ מגל יתרום כ-900 אלף ש"ח לקרן סל"ע

חברי קיבוץ מגל הכריעו ברוב גדול בהצבעה בקלפי כי יתרמו 888,000 ש"ח מהכסף הצפוי להכנס ממכירת חלקו של הקיבוץ במפעל "נטפים "טובת קרן סל"ע.

תרומת קיבוץ מגל, כמו תרומות קודמות, באה במטרה לעזור לקיבוצים שאינם יכולים לעמוד בתשלום הפנסיות לחבריהם. קרן סל"ע הוקמה לצורך סיוע לחברים שקיבוצם אינו יכול לשלם את הפנסיה על-פי תקנות הערבות ההדדית ואין להם מקורות הכנסה נוספים מלבד קצבאות הביטוח הלאומי. הונה של הקרן מתבסס על מקורות תנועתיים ותרומות של קיבוצים המיישמים את הערבות ההדדית התנועתית.

יו"ר ועד ההנהלה במגל, פייסא (יחזקאל) כהן אמר: "חברי מגל רואים חשיבות בתרומה לחברי קיבוצים אחרים שאינם יכולים לספק פנסיה לחבריהם, אנו בטוחים כי הכסף יגיע לכתובת הנכונה תחת הפיקוח של התנועה הקיבוצית והנהלת הקרן".

ראשת אגף החברה בתנועה הקיבוצית העומדת בראש הקרן, ד"ר אילת גלס, הודתה לקיבוץ מגל, לחברותיו ולחבריו ואמרה: "נושא הפנסיה והביטחון הסוציאלי הוא אחד התחומים המרכזיים שאנו נדרשים לטפל בהם. כמי שעוסקים רבות בניסיונות לשוב ולהוביל את החברה הישראלית, איננו יכולים להצטייר כמי שאינם דואגים לוותיקי התנועה הקיבוצית, בוני הארץ ומקימיה.

תרומתם של חברי מגל מאפשרת המשך העברה מכספי הקרן לחברים הזכאים, על פי הקריטריונים שקבעה הקרן. אנו משוכנעים שבזכות תרומתם הנדיבה, יתגייסו קיבוצים נוספים לתרומה לקרן וכך תתחזק האפשרות להפעיל את הקרן בהתאם למטרותיה. חברי וחברות מגל מחזקים את זהותנו ומוכיחים שוב כי התנועה הקיבוצית וקיבוציה שומרים על ערכי הערבות ההדדית והסולידריות".

גילוי נאות – דובר התנועה, הכותב שורות אלו, הוא חבר קיבוץ מגל ומבטיח לפרגן לכל קיבוץ שיבחר לתרום לקרן.

אז מה נעשה במחלקת חקלאות?

חיים חבלין, ראש מחלקת חקלאות באגף כלכלה בתנועה, סוקר את הנעשה בימים אלו

צילום: דני פלג, קבוצת גבע

שוב אנו מוצאים את חקלאות ישראל במאבקים של תחילת השנה האזרחית. החקלאות הקיבוצית על אף היותה יציבה וחזקה באופן יחסי עוברת טלטלות קשות עקב רפורמות, קיצוצים ותיקוני חוק שמטרתם הוזלת יוקר המחיה ובכל מחיר. האקסיומה שאומרת שעל מנת להוזיל לצרכן יש לפגוע בחקלאי, היא בעייתית ושגויה בתפיסתה. אין ספק שאנו עוברים בשנים האחרונות מבחני התאמה והתייעלות לאור המציאות המשתנה. אין כל ביטחון שהחקלאות הקונבנציונאלית כפי שכולנו מכירים תשרוד לאורך זמן. ממשלה שאינה קנאית לערכי שמירת אדמות לאום, יצירת ריאות ירוקות, ביטחון ורצף של אספקת מזון וכל מאווייה הם להוזיל את יוקר המחיה לא תהסס לפגוע בחקלאות. אמנם אנו רואים בתקציב 2019 שאושר השבוע, ניצני התעוררות והתפכחות אך זה בבחינת מעט מידי ואם לא יבוא שינוי אמיתי בתפישת חשיבותה של חקלאות ישראל מי ישורנו.

שינויים, אתגרים, רפורמות ועומדים לפתחנו בכל התחומים- חלב, מים, פטם, גד"ש ופלחה, ובימים אלו גם טרור חקלאי, בכל אלו אנו מטפלים ועושים כל מאמץ על מנת להגיע להסכמים ולהחלטות עם המדינה ובכך להיטיב עם מצבה הלא פשוט של החקלאות.
בימים אלו אנו מקימים בהתאחדות חקלאי ישראל ארגון מעסיקים חקלאי שייצג את כלל החקלאים במושבים והקיבוצים בהסכמים הקיבוציים ובצווי ההרחבה מול הממשלה וההסתדרות. הגענו למסקנה שהחקלאים אינם מיוצגים כראוי וניתן להגיע להסכמים טובים בהרבה שיתנו מענה לצרכים הייחודיים של ענף החקלאות. עד היום הצטרפו כמחצית מהקיבוצים להתארגנות ומאות חקלאים מושבניקים ואנו קוראים לכולם להצטרף. לטופס ההצטרפות

להמשך קריאה ופירוט הנעשה בכל אחד מהתחומים

ראשי רשויות מהנגב ומהצפון הכריזו על הקמת מטה פעולה משותף להקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג בנגב

"בהחלטה אחת של ממשלת ישראל ניתן לחולל שינוי אדיר לטובת הנגב ומדינת ישראל כולה!"

בתחילת השבוע התכנסו בעיריית באר שבע ראשי רשויות וגורמי מקצוע מהנגב ומהצפון, והכריזו על הקמת מטה פעולה משותף להקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג, בנגב - בנבטים.

ראשי הרשויות מהנגב ומהצפון מסכימים, כי הקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בנבטים הוא אינטרס לאומי. הקמת נמל משולב אזרחי-צבאי על בסיס תשתית שדה התעופה בנבטים תבטא מחויבות עמוקה לשינוי חברתי וכלכלי עמוק בנגב.

חשוב לציין כי לצד המחוייבות של ראשי הרשויות בנגב לקדם החלטה על הקמת שדה התעופה בנבטים, בקרב ראשי רשויות בצפון הארץ התנגדות עזה להקמת שדה התעופה בעמק יזרעאל (רמת דוד).

ראשי הרשויות סיכמו כי מטה המאבק המשותף, יחל לפעול כבר בימים הקרובים הן במישור הציבורי והן במישור הפוליטי, במטרה לגייס תמיכה רחבה ולהוביל להחלטת ממשלה היסטורית, להקים בנגב-בנבטים, שדה תעופה משלים לנתב"ג. זהו מהלך מתבקש ונכון אסטרטגית למדינת ישראל, וראוי שההחלטה לגביו תתקבל דווקא בשנת ה-70 למדינת ישראל, וכמאמרו של דוד בן גוריון, כי מבחנו של העם בישראל טמון בשגשוגו של אזור הנגב ובשגשוגם של כלל תושביו.

במפגש השתתפו ראשי רשויות ונציגים מהרשויות הבאות: באר שבע, דימונה, ערד, מועצה מקומית ירוחם, מועצה מקומית עומר, מועצה מקומית מיתר, מועצה מקומית חורה, מועצה אזורית בני שמעון, מועצה אזורית שער הנגב, מועצה אזורית נווה מדבר, מועצה אזורית רמת נגב, מועצה אזורית עמק יזרעאל, מועצה מקומית רמת ישי, מועצה אזורית מגידו, מועצה מקומית קריית טבעון, מועצת הנגב.

להמשך קריאת הכתבה על מטה הפעולה המשותף

מכון שיטים שמח להזמינכם: כנס שיטים הראשון - חוגגים 80 לבוג'ה

לרגל יום הולדתו ה-80 לבוג'ה (בנימין יוגב, בית העמק), שהצטרף לחבר בית השיטה אריה בן גוריון, בהקמת המכון, בחרו במכון שיטים לקיים כנס חגיגי בנושא המולדת והארץ בתרבות ישראל. כנס זה הוא סיבה מצוינת לראיין את מנכ"ל המכון, ערן ירקוני (נערן) על נעשה במקום ועל חשיבותו דווקא בימים אלו.

ערן, שמו של מכון שיטים ידוע ומוכר לכולם. ספר בדיוק מה מעשיכם שם, מה אתם מבקשים ליצור?

"מכון שיטים אוצר אין-ספור יצירות תרבותיות של חגים וטקסי חיים, שנכתבו ונחגגו בתנועה הקיבוצית לאורך שנותיה. חידוש התרבות היהודית, ותיקונה לכדי תרבות ציונית ריבונית, חילונית זה הלב הפועם של התנועה הקיבוצית. זו אחת הבשורות הגדולות שהתנועה הזו הביאה לעם היהודי. ההגדה הקיבוצית, שנות הבר/בת מצווה, תהלוכות שבועות ומפגני אש בחנוכה- כל אלו מבטאים את החזרה של התרבות היהודית להיות תרבות המכוננת חברה יהודית עמלנית, סוציאליסטית ושואפת שלום. החיבור בין הערכים הגדולים של התנועה לבין אופן ציון החגים והתפיסה התרבותית, זו מהפכה גדולה שמתועדת בארכיון החגים הקיבוצי אותו אנו מחזיקים. עם החומרים אלו אנו מגיעים כמעט מידי יום לקציני צה"ל, חדרי מורים וקהילות לומדות בכל רחבי הארץ, ומביאים את מורשת התרבות והחג הקיבוצי כמקור השראה ליצירה וחידוש של תרבות".

ובמפגשים השונים שאתם מקיימים, אתה מרגיש שיש עניין במה שאתם מביאים? למי בעצם אתם פונים עם החומרים שלכם?

"רב האנשים חוגגים את חגי ישראל כפי שלמדו בבית וכפי שציינו במסגרות בהם גדלו, פעמים רבות עושים זאת על 'אוטומט', בלי מחשבה רבה. עם זאת, אנשים שמגיעים לנקודה מסויימת, אם זה בהקמת משפחה, הוראה בבתי ספר, ניהול מוסדות כאלה ואחרים, בהם מבקשים לטעת מסורות לחגים, הם מתחילים לשאול עצמם שאלות כמו "מה לי ולחג הזה", "איך אני מתחבר לחגים ולא מתוך ריטואלים דתיים", "איך אני מקיים אותם בצורה המתאימה לי ביותר" ועוד. אלו שאלות שנשאלות ע"י אנשים רבים, בטח אם הם מחנכים, מדריכים או מורים, פה אנחנו במכון שיטים נכנסים לתמונה. אנחנו מציעים תהליכי לימוד, הנחיה וסדנאות לחשיפת המקורות של החג או של סוגיות תרבותיות אחרות. כחלק מהלימוד אנחנו מראים איך התנועה עשתה ועושה את זה. איך מאות קהילות קיבוציות בכל רחבי הארץ הצליחו ומצליחות לצקת משמעות לחג וטקסים. איך הם מחוללים קהילה ויחד, איך התרבות מחנכת דור. זה מאתגר מאוד אנשים ומשפיע על נקודת המבט שלהם".

אז מה מתוכנן לכנס שיטים הראשון?

"אנחנו מזמינים את הציבור הרחב לאירוע תרבותי לקראת ט"ו בשבט שהינו החג המשמעותי ביותר בחיבור לארץ, ולכן בחרנו בכנס שלנו לבחון את הקשר לארץ ולמולדת בתרבות ישראל. בין המרצים הבולטים יהיו הסופר א.ב יהושע ומוקי צור. בחלקו השני של הכנס נציין יחד סדר ט"ו בשבט שיהיה שזור במדרשים של דרשנים מגוונים ובהזדמנות זו נציין גם את יום הולדתו של בוג'ה המוכר כל כך בתנועה הקיבוצית, ונזכיר את פועלו הגדול כל כך במכון ולתרבות החילונית- קיבוצית בכלל. כמו כן, יכבדו את האירוע ניר מאיר וח"כ איתן ברושי, יהיה חגיגי ומעניין ואני מזמין בחום את כולם להגיע.

להרשמה ופרטים נוספים: לחצו כאן

להמשך קריאת הריאיון עם ערן ירקוני

מצדיעים לגיבור ישראל אורי אילן

השבוע לפני 63 שנה, ב-13 בינואר 1955, התאבד בתאו בשבי הסורי סמל אורי אילן, בן קיבוץ גן שמואל. בבגדיו הוא הטמין פתקים שנמצאו כשגופתו הוחזרה לישראל באותו היום, ועליהם מסרים שנכתבו בניקוב חורים בדף.

על אחד הפתקים הללו נכתבו שלוש מלים שהפכו סמל לגבורה והקרבה למען ביטחון המדינה: "לא בגדתי, התאבדתי". בדברים שנשא בלווייתו הקריא הרמטכ"ל משה דיין את הפתק, בהשמטת המלה האחרונה.

אורי, בנם הבכור של פייגה ושלמה אילן, אח לשמעון וחנה. נולד בגן שמואל ב-1935, סיים את לימודיו במחזור הראשון של המוסד החינוכי בגן שמואל, בקב' שיבולים והתגייס לצה"ל בשנת 1953 לחטיבת גולני.

ב- 8 לדצמבר 1954 הוא הצטרף לחוליה של לוחמים נבחרים למבצע מודיעיני מעבר לקווי האויב הסורי. החוליה התגלתה, כותרה ונפלה בשבי הסורי. לאחר 35 ימי חקירות אכזריות, שם אורי אילן קץ לחייו. לאחר מותו התגלו על גופו 7 פתקים וביניהם הפתק - "לא בגדתי".

אורי נקבר בבית הקברות בגן-שמואל, בלוויה צבאית ממלכתית, כשכל המדינה ומנהיגיה ליוו אותו ואת משפחתו בדרכו האחרונה. בלוויה עוד אמר דיין: "רוב ההרוגים נופלים מפני ש... בגלל ש... יש בודדים שנופלים בשביל ש... כמו ש... כמו אורי אילן".

לכך הוסיף המשורר נתן אלתרמן בהמשך את מילות השיר:

הָעָם הַזֶּה חַיָב לִזְכֹּר כִּי הוּא אֶת הַהוֹלְכִים ֹשוֹלֵחַ,
וְלֹא רַק מֵאוֹיֵב בִלְבַד חַיָב לִגְאֹל הוּא אֶת דָּמָם.
הַרְבֵּה ֹשִירֵי- מוּסָר יָהֲפֹך הַזְּמַן לְמוֹ אָבָק פּוֹרֵחַ,
אַך יֵֹש פִּתָקֵי- נְיָר קְמוּטִים, ֹשֶעָל לִיבּוֹ יִהְיוּ חוֹתָם.

זוכרים את אורי. מוקירים את ההקרבה הקשה מכל שהקריב למען ביטחון ישראל. בגבורתו, משמש סמל לנאמנות ואמונה במעשה, ודורות של לוחמים מתחנכים לאור טרגדיית הגבורה שלו.