עשרות פריטים נדירים נגנבו ממוזיאון וילפריד ישראל בהזורע

מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח, השוכן בקבוץ הזורע, נוסד ב1951, והינו אחד המוזיאונים הוותיקים בארץ. המוזיאון התבסס תחילה על אוספיו של וילפריד ישראל, בנו של סוחר יהודי אמיד ממוצא גרמני ונינו של מי שהיה הרב הראשי באנגליה. בתקופה הסוערת של עליית הנאציזם, קשר וילפריד קשרים חזקים עם חברי תנועת ה"ורקלוייטה" ("אנשי המעשה"), אשר ייסדו בהמשך את קיבוץ הזורע. בעוד וילפריד מתגייס בתקופת המלחמה למען הוצאת יהודים מאירופה ומצליח להציל את חייהם של עשרות אלפי יהודים, הוא שילם בחייו שלו: באחת משליחויותיו בשנת 1943 הופל מטוסו על ידי הצבא הגרמני. בצוואתו הוריש לחבריו בקיבוץ את אוספיו. המוזאון שנבנה לקלוט את האוספים, תוכנן באמצע שנות הארבעים על ידי האדריכלים מוניו גיתאי וינראוב ואל מנספלד, שהיו למעשה אחראים לתכנון כל הגרעין המרכזי של הקיבוץ, יחד עם פיתוח הנוף והסביבה. עבודתם המשותפת בכל אזור הצפון ובעיקר בקיבוצים, שילבה חשיבה אידיאולוגית חברתית עם הצורך לתת פתרונות פונקציונאליים באמצעים מינימליסטיים. הפרטים בעבודתו של וינראוב פשוטים ומפורטים ובמוזיאון וילפריד ישראל הם מתפקדים עד היום.

מאז 1951 המוזאון מציג את אוספיו של וילפריד, שהלכו והתרחבו במהלך השנים, לצד פעילות מוזיאלית מגוונת. אחת ההרחבות היא התווספות של אוסף ארכיאולוגיה מקומית שנחפר ונחקר על ידי חבר הקבוץ עזרא מיירהוף. במקביל לתצוגות, מתקיימת במקום פעילות חינוכית רחבה לילדים ולמבוגרים, הכוללת הדרכה בתערוכות השונות, שיח גלריה עם אמנים מציגים, חוגים והפעלות בסדנת היצירה שבמוזיאון.

לדברי מנהלת המוזיאון, נורית אשר פניג, "הפורצים הגדילו לעשות והשליכו על הרצפה פסלים וכלים שאותם לא לקחו". עוד היא מספרת: "המראה של החדר השדוד העלה תחושה איומה של אלימות ורוע, וכמובן את התהייה מי יכול לעשות מעשה נורא כזה. צוות המוזיאון וחברי הקיבוץ עדיין מעכלים את התקרית וטרם ברור היקף הנזקים הכספיים".

ראש המועצה האזורית מגידו, איציק חולבסקי כתב בדף הפייסבוק שלו לאחר המקרה, כי הוא ביקש יחד עם קב"ט המועצה אליאב נהרי ממשטרת ישראל לייחד מאמץ מיוחד לאיתור חפצי האמנות יקרי הערך והפושעים השפלים שביצעו את הגניבה הבזויה.

למרות האירועים הקשים, המוזיאון יהיה פתוח למבקרים בשעות הרגילות ופעילויות הקיץ לילדים יתקיימו כרגיל.