עכשיו הקול הרבה יותר ברור

להיות או לא להיות, זו השאלה? אולי השאלה היא בעצם איך להיות, או מי להיות, או מי אנחנו רוצים להיות. מבלבל? נכון, וגם חשוב, כי כאשר מסביב מורכב, בין קורונה למשילות עם בעיות אמון, לאבטלה ומשבר כלכלי, וחינוך שמחפש את דרכו מחדש, באגף חברה וקהילה מצאו את הזמן לעצור לרגע ולנשום כדי לשמוע קולות שונים מקיבוצים ולחפש את הקול הזה, עם הגוון הזה, שהוא שלנו.

חמישה קולות שונים היוו השראה לדיון במפגש: פז אלניר, מנכ"לית יד טבנקין וחברת רמת יוחנן, חשה שכחברה קיבוצית עדיין יש לנו תפקיד, אפילו שכיום הוא נראה אחרת, ואת הפעילות צריך לרכז פנימה והחוצה מבלי למדוד איפה יותר. המשיכה אותה ענבל דור קרבל, מנכ"לית עמותת על"ם וחברת להבות חביבה שרוצה בעצם לראות אותנו, הקיבוצניקים, יותר! יותר בעמותות, יותר בהתנדבות, יותר עם אוכלוסיות מוחלשות. "צריך למצוא את הפניות ביומן ובעיקר בלב למי שצריך שנהיה שם בשבילו", אמרה. המשיך ד"ר רן כוחן, חבר קיבוץ צרעה שאתגר את המשתתפים במחשבה בהמשך למאמרו – האם כל מורשתנו הפכה להיות הבטחת דור ההמשך של בנינו ובנותינו והבטחת איכות חיים בקיבוץ, המתבטאים בריאה הירוקה, בחינוך האיכותי ובחיי הקהילה הטובים והנוחים. רינת פיין רז מעין חרוד איחוד הזכירה לכולנו שבקיבוצים כפי שהם היום יש לחברים מרחב בחירה כמה ואיך להיות מעורבים בחברה הישראלית הן כקהילה והן כפרטים בה.

אחרונת הדוברות בחלק זה הייתה דניאלה לבנסטארט, מקיבוץ כרמים, שקוראת לקיבוצים לפעול בשיתופי פעולה עם גופים נוספים במרחב הישראלי ועל ידי כך להגביר עשייה ומעורבות חברתית של חברי הקיבוצים.

לאחר הדוברים, ובליווי מוזיקלי של מרב סמן טוב מפלמחים, נמשך הדיון בקבוצות קטנות, שם נשאלו המשתתפים מהם הקולות הפרטיים שלהם, מהם הקולות הקהילתיים והאם אנחנו בכלל עסוקים במקום של הקיבוצים בחברה הישראלית או עסוקים יותר ביום יום. המסרים שעלו: הרבה צניעות, הרבה חשיבה על עיצוב דור העתיד ועל מראה פניהם של הדמוקרטיה, הסוציאליזם, והאקטיביזם בקיבוצים ובכלל.

המפגש סגר את הכנס השנתי של אגף חברה וקהילה, שעקב הנסיבות התפרש על פני 4 מפגשי זום לכלל ממלאי התפקידים בקיבוצים. הכנס החל לפני קרוב לחודשיים בשאלה מה בין ניו זילנד לקיבוץ בעידן הקורונה ואיך נראית מנהיגות המתמודדת עם משבר. בהמשך, דיברו בו על חוסן ואיתנות לממלאי תפקידים, כי בכל תפקיד צריך למלא מצברים ובוודאי בתוך קהילות, ובוודאי בתקופת מגיפה. במפגש השלישי דובר על איך עושים את זה יחד, מהו מעגל שותפים בקיבוץ ואיך אפשר לקדם כל דבר – בתהליך שמשתף כמה שיותר א.נשים. ולבסוף, לקחנו רגע נוסף להביט מחוץ לעצמנו, להביט על החברה הישראלית שאנחנו חלק ממנה ולתהות איך נראית מערכת היחסים הזו.

עבור פעילי ופעילות האגף הדרך הייתה מרתקת, בעיקר בזכות המשתתפים הרבים מהקיבוצים שדיברו כאן ועכשיו, ובו בזמן קדימה - החוצה ופנימה.

לצפייה במפגש הרביעי של כנס חברה וקהילה ה-2: לחצו כאן