עוד זה מדבר וזה בא: אסון רודף אסון

אסון כבד נפל ביום רביעי אחר הצהריים על קיבוץ כפר מסריק בגליל המערבי, כאשר סיון שדה, רק בן 18, נהרג מפגיעה ישירה של רקטה שנורתה מלבנון בשעה שעבד בשדות הקיבוץ. הלוויתו נערכה בשישי בצהריים והוא הובא למנוחות בבית העלמין של קיבוצו. סיון הותיר הורים, רחלי ואסף ואחים, עידו ויואב. אסף, אביו של סיון ז"ל, סיפר בראיון לכאן רשת ב': "סיון היה חקלאי כל חייו. הוא היה אמור להתגייס לצנחנים. חזרנו הביתה וסיון לא היה בבית, התקשרתי אליו והטלפון היה כבוי. הרגשתי משהו לא בסדר וטסתי לשדה. הוא יצא מהאוטו, הוא נשכב בתעלה, פשוט הטיל נפל מאוד מאוד קרוב אליו ולא השאיר לו סיכוי". 

עומר ויינשטיין (47) מקיבוץ דפנה נהרג ביום חמישי שעבר מפגיעה ישירה במטע תפוחים במטולה, כ-100 מטר בקו אווירי מהגבול עם לבנון, לצד ארבעה עובדים זרים מתאילנד - קאוויסאק פאפאנאנג, אקאפון וואנאסאי, טאנה טיג'אנטק ופראיאט פילאטרם. עומר, נשוי להדס ואב לאיילה, איתמר, ישי וניתאי, לא התפנה עם משפחתו לקיבוץ ניר דוד ונשאר בדפנה כדי לעבוד בחקלאות. עומר הוא בן לאחת ממשפחות החקלאים הוותיקות של מטולה. לפני כעשור הוא התקבל לחברות והתגורר בדפנה והמשיך לעבד יחד עם אביו, משה, את השטחים החקלאים של המשפחה במטולה. חברו סיפר כי "עומר היה בן אדם טוב ואהב מאוד לעזור לכולם, הוא היה פשוט מקצוען בתחומו. הוא היה אגרונום בהכשרתו, סיים בהצטיינות את לימודיו וקיבל פרס לחקלאי מצטיין". עומר הובא למנוחות בבית העלמין במטולה. ואשתו הדס נפרדה ממנו: "היית עבורנו ציר שמחזיק אותנו, בזכות העוצמה שלך שלא נגמרה אף פעם. היינו מוגנים בזכותך, לא משנה מה היה, אם קל או קשה. עשית טוב סביבך בכל מצב. עכשיו באמצע החיים נעלמת לנו".

בהפרש של שעות בודדות קיבלו לפני שבועיים בקיבוץ שמרת את שתי הבשורות הקשות על נפילתם בקרבות של שניים מבני הקיבוץ, רס"ב (במיל') גיא עידן (51), רכז הביטחון של הקיבוץ שנהרג משיגור שהתפוצץ בדרום לבנון וסמל עידו בן צבי (21), לוחם שריון בקורס מפקדי טנק שנפל בקרב בצפון רצועת עזה. בהיתקלות בדרום לבנון נהרג גם רס"ב (מיל') עמרי לוטן (47) מבת חפר, בן קיבוץ מבוא חמה.

רס"ב (במיל') גיא עידן, לוחם בגדוד 89, חטיבת הזקן (8), היה מעל 20 שנה הרבש"צ של קיבוץ שמרת, אהב את התפקיד וייחס לו חשיבות גדולה. הוא התעקש להמשיך ולשרת במילואים, בהתחלה בעזה ובהמשך בלבנון, בשביל לאפשר למילואמניקים אחרים לצאת הביתה לנוח. גיא היה בן דודו של צחי עידן מנחל עוז שנחטף לעזה ונמצא עדיין בשבי חמאס והם היו בקשר קרוב. הוא השאיר אחריו את אשתו שרונה, בנותיהם ליבי ואבישג. 

סמל עידו בן צבי היה חניך בקורס מפקדי טנקים. במהלך פעולה לכיתור בית החולים כמאל עדוואן בבית לאהיא עלה הטנק על מטען ונפגע. שני לוחמים נוספים נהרגו ולוחם אחד נפצע. למרות בעיה רפואית, הוא נאבק להתגייס לשירות קרבי והתקבל לשריון ליחידת מלא"ר (מלך האריות).  לפני כחודש נכנס בפעם הראשונה לעזה להשתתף בקרבות ובפעולות ההגנה. עידו היה בטנק מ"מ, הטנק שמוביל את החטיבה. הוא עלה עם הטנק על מטען גדול שהוטמן בקרקע. עידו היה בן בכור לעמיר (בן כיתתו של גיא עידן ולשרון,ואח לאורי ונעמה ונולד במושב בית זית, שם התגוררה המשפחה הצעירה. כשהיה בן 10 הגיעה המשפחה לשמרת. כנער היה פעיל בתנועת הנוער "השומר הצעיר", ועם סיום התיכון התנדב לשנת שירות בכפר הנוער ניצנה, עבר בכפר והדריך ילדים בדואיים.

בקרב בדרום לבנון נפל יחד עם גיא עידן גם רס"ב (במיל') עמרי לוטן. עמרי נולד וגדל בקיבוץ מבוא חמה, בן רביעי להוריו, שושי ורוני, שהיו ממקימי הקיבוץ, אח צעיר ליגאל, זהר ואורנית. אח גדול לזיו, דן וגל. כנער עבד בבריכות הדגים של הקיבוץ, ואחת מהן אף קרויה על שמו. על אף שהיה איש של שלום, לא ויתר עמרי על הזכות והחובה לשרת במילואים, וזאת על אף שהיה בן 47. הוא גויס ב-8 באוקטובר ולמעשה היה כמעט כל תקופת המלחמה במילואים. עמרי הקים משפחה בבת חפר והיה במשך שנים רבות בעלים של חנות דגים בשוק האיכרים בנמל תל אביב. השאיר אחריו את אשתו דפי וילדיו מיקה, עמית וגאיה.