סיור מטה התנועה במרחביה – מ"החצר הגדולה" ועד ימינו

חברי וחברות המטה הגיעו למרחביה בשעת צהריים, והביקור החל ב"חצר הגדולה". חצר מרחביה, המכונה "החצר הגדולה", נבנתה בין השנים 1912-1916. החצר לא נעזבה עם פירוק הקואופרציה, ומאז ועד עתה היא שוקקת חיים ופעילות ומתוחזקת היטב על ידי הקיבוץ. מדובר באתר לאומי, המוגן על פי חוק השימור וזוכה לסיוע המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. בראשית שנות ה-90 הוחלט להקים ב"חצר הגדולה" מרכז מבקרים חינוכי: אחד מבנייני המגורים דאז הוסב לארכיון, בניין שני משמש כ"בית יערי" שבו מונצחים זכרו ופועלו של מאיר יערי ז"ל, ממייסדי תנועת "השומר הצעיר" ומראשי תנועת הפועלים בארץ, אשר היה גם חבר קיבוץ מרחביה וכאן שכן גם חדרה של גולדה מאיר בשנים 1925-1923.

אולם המבנה העיקרי במרכז הוא אסם התבואות הישן אשר קומתו התחתונה משמשת כמרכז מבקרים, ובו תצוגות המתארות את תולדות המקום וייחודו ההיסטורי בעזרת אמצעי המחשה וסרט הדרכה. במרכז המבקרים מוצג גלגולו של רעיון הקואופרציה מתחילתו ועד עצם היום הזה. מטה התנועה צפה בתערוכה מרשימה במקום בהדרכתו של אילן קורן, חבר קיבוץ ותיק, ומשתתפי הביקור ערכו סיור באולמות מסביב לחצר הגדולה, ביקרו בחדרו של יערי וחדרה של גולדה מאיר ושמעו על תחילת ההתיישבות במרחביה והחצר הגדולה.

לאחר מכן עברו חברי המטה התנועה להתכנסות במועדון לחבר עם ממלאי התפקידים של קיבוץ מרחביה, שמעו סקירה מקיפה בהיבט הקהילתי, הדמוגרפי והעסקי מפי יוסי הדסי, יו"ר הקיבוץ, נורית (נוקי) מנסקי, מנהלת הקהילה, ויעל בנג'ו, מנהלת העסקים.

מרחביה, היישוב העברי הראשון בעמק יזרעאל, יושב על תל עתיק, כ-2 ק"מ ממזרח לעפולה (לרגלי גבעת המורה), שהיה מיושב מאז ימי העיר עפרה של גדעון בן יואש. במקום היה מבצר צלבני (LA FEVE) של הטמפלרים הצרפתים; “קרב התבור,” ניצחונו הגדול ביותר של נפוליאון בונפרטה בארץ ישראל של אז, התרחש סביבו. התיישבות יהודית במרחביה הייתה כבר בשנת 1911 (הקואופרציה של פרנץ אופנהיימר על 3000 אלפים דונם מאדמות הכפר פולה שנרכשו בשנת 1910). משנת 1918, עת התפרקה הקואופרציה, ועד 1921 התחלפו במקום כמה קבוצות של מתיישבים. בשנת 1929 הפך המקום לקיבוץ של חברי השומר הצעיר מגליציה, שעלו לארץ אחרי מלחמת העולם הראשונה וישבו קודם בהכשרה בחיפה. לחברים הראשונים נוספו השלמות מחניכי השומר הצעיר מחו"ל ומישראל. עם עלית הנאצים לשלטון בגרמניה קלט הקיבוץ בני נוער שנמלטו משם.  

הקיבוץ ידע שנות התחלה קשות של הקמת משק חקלאי על גידולי פלחה, מעט מים, הכנסת המיכון החקלאי, זנים חדשים, הקמת רפת, לול ודיר צאן. לאחר שנים הגיעו גם מי השקיה ונכנסו גידולי שלחין ופרדס. בשנת 1960 הוקם בקיבוץ המפעל הראשון בארץ לצינורות פלסטיים "פלסים". המפעל היה חלוץ בהחדרת השימוש בצינורות פלסטיק להשקיית מטעים ושדות, לביוב, לשקתות ועוד. מפעל "פלסים" הפך להיות מקום התעסוקה העיקרי ומקור ההכנסה הראשי. לפני עשור רכשה קבוצת גאון אחזקות 51% ממניות המפעל, וביחד עם 20% מרכישה קודמת שלה, הייתה לבעלת המניות העיקרית במפעל, בעוד הקיבוץ נותר בעל מניות מיעוט (29%). פרנסת הקיבוץ נשענת בעיקרה על חקלאות ועובדי חוץ. בשנה שעברה החל להשתפר מצבו הכלכלי עקב סיום הסדר החובות. מרחביה הינו קיבוץ מתחדש וביצע שיוך דירות. קיימת הרחבה קהילתית שראשוניה הגיעו בשנת 2001. כיום קולט הקיבוץ לחברות מלאה בלבד. בקיבוץ ישנם כיום 237 חברים וחברות "מלאים", מתוכם 121 מעל גיל 65. סך הכל חיים במרחביה 1370 נפש כולל ההרחבה.

ממלאי התפקידים של הקיבוץ העלו את הסוגיות עמן הוא מתמודד, הן בצד הקהילתי והן בצד העסקי והחקלאי. הנקודות העיקריות נרשמו ונמשיך לטפל בהם בשיתוף פעולה בין הקיבוץ לתנועה. מנכ"לית התנועה הקיבוצית, הדס דניאלי ילין, הציגה סרט קצר המדגים את פעילות התנועה וראשי וראשות האגפים בתנועה סיפרו אודות פועלם והתחומים בהן ניתן להיעזר בהם.

מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, ציין בסוף המפגש שהסיור היה מרתק ביותר ומיוחד, וכי הקיבוץ צריך לקבל החלטות משמעותיות לגבי עתידו.