נשיאת בית המשפט העליון בעצרת בלוחמי הגטאות: ״עלינו לעמוד על משמר זכויות הפרט וערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שהינה ״חוף המבטחים״ של העם היהודי״

יום הזיכרון לשואה ולגבורה נפתח בעצרת השנתית ביד מרדכי, שהתקיימה כמדי שנה למרגלות האנדרטה לזכרו של מרדכי אנילביץ', והייתה בסימן 80 שנה למרד גטו ורשה. הטקס התקיים במעמד יו"ר האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד ונשיאת ההסתדרות הציונית העולמית, טובה דורפמן, ובהשתתפות שר הבריאות לשעבר ניצן הורביץ, נציגי קרן חבצלת ומכון מורשת, חברי הקיבוץ ותושבי האזור, חניכי תנועות נוער ואורחים. את העצרת הנחתה השחקנית מיקי קם ושולבו בו קטעי שירה של קובי אפללו, נעמה נחום, ליבי פנקר ומגמת המוזיקה של תיכון קלעי, גבעתיים.

נשיא המדינה, יצחק הרצוג אמר בקטע המצולם ששלח לעצרת: “בהיסטוריה האנושית ובהיסטוריה היהודית הם ניצחו, ושמור להם מקום בגלל שלעד יזכרו כשומרי גחלת הכבוד, כבודם של אלה שהוכרזו נטבחו ונרצחו. בערב הזה בית ישראל כולו עדות חיה לניצחון הזה - מספר חודשים אחרי המרד קמה ההתישבות ביד מרדכי. אתם תושבי העוטף חזית בצורה למול הקמים עלינו לכלותינו".

יו"ר האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד, אמר בטקס: ״השואה הציבה את ישראל בפני אתגר כפול, מצד אחד עלינו להיות מסוגלים להגן על עצמנו, בטחונה של מדינת ישראל ושל תושביה צריך להיות בידנו. אסור לנו לסמוך על אף אחד מלבד עצמנו. השואה גם לימדה אותנו שאנחנו צריכים להיות מוסריים, את השואה אסור להשוות לשום אירוע בהיסטוריה אבל זאת חובתנו לזכור מה למדנו ממנה. המבחן המוסרי מתקיים לא רחוק מפה, בעזה וגם בלבנון, באיראן. המבחן המוסרי שלנו הוא להבחין בין מחבלים לבין חפים מפשע, יהודים לא מבצעים פוגרומים, יהודים לא שורפים כפרים, הדרך להתמודד עם הרוע הוא לא להפוך דומה לו".

נשיאת ההסתדרות הציונית העולמית, טובה דורפמן: "השואה מלווה אותי כל חיי והירושה שלי היא בקשתם של השורדים שלא נשכח. עצם היותנו כאן הוא לא רק נס הוא גם המון סיפורי גבורה, קטנים אבל גדולים כל כך, של אנשים שברגע הכי חלש וחסר אונים ותקווה אספו כוח שכבר חשבו שאין להם כדי להילחם, אפילו שלא היה סיכוי. ניצחונות אישיים וקבוצתיים, התקוממות ומעשי גבורה התגבשו לכדי הניצחון שלנו כעם וכאומה, ובנוסף גם הגבורה להקים אחר כך הכל מחדש".

במהלך הטקס הוקרן מפגש בין מפקד חטיבת הנח"ל, אל"מ אורן שמחה מנצר סרני עם סבתו שורדת השואה, הילדה שמחה בת ה-99. אל"מ שמחה שוחח עם סבתו על זכרונותיה והחיים בצל השואה ואמר לה כי היא וכל הדור שלה מעוררי השראה וכי הוא מרגיש את כובד האחריות על הכתפיים להמשיך אותם באותם ערכים ולוקח איתו התקווה והאמונה לייצר פה ארץ טובה יותר.

עצרת הזיכרון לשואה ולגבורה של מכון משואה התקיימה גם היא ביום שני בערב באמפיתיאטרון משואה, והתמקדה השנה בחשיבות העברת קולם של הניצולים לדורות הבאים. שישה ניצולים הדליקו בטקס משואות זיכרון: דוד סיבור, יואל פישר, רחל חנן, מרטה גורן, יהודית שוש ודב לנדאו. מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף (מיל') אליעזר שקדי הדליק את המשואה השביעית - משואת התקומה.

בטקס, שהתקיים תחת הכותרת "מוכרחים לספר", נשאו  דברים שר הביטחון, יואב גלנט ומפקד חיל האוויר אלוף תומר בר. שר הביטחון אמר כי "כמו רבים מבני דורי, גם אני גדלתי על הסיפורים והזיכרונות משנותיה של מלחמת העולם. מאבי מיכאל ז"ל ומאימי פרומה שתבדל לחיים ארוכים, שמעתי לראשונה את אותן שלוש מילים, מילים שהפכו זה מכבר לסמל ולציווי: "לעולם לא עוד". זהו הציווי המלווה אותי לכל אורך שנותיי הבוגרות, כלוחם, כמפקד וכאדם.לכך הקדשתי את חיי- להבטיח ביטחון למדינת ישראל, לעם היושב בציון, ולכל יהודי באשר הוא. נזכור את ששת המיליונים, אחינו ואחיותינו היקרים והקדושים, אשר ניספו בידי הנאצים ועוזריהם, נמשיך ונבצר את כוחנו ואת עצמאותנו, נבטיח את שיגשוגינו כמדינת הלאום של העם היהודי ונזכור את ציווי הנספים".

מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר: "עכשיו זאת המשמרת שלנו. עלינו מוטלת המשימה להיות גם הדוברים של ששת המיליון, שלא שרדו את התופת, נכחדו ונרצחו במכונת השנאה וההשמדה הנאצית. חובתנו לשמור על חוסנה הביטחוני של המדינה ולא פחות מכך, על חוסנה החברתי; על צבא חזק, מודרני ומתקדם אבל גם על אחדות ולכידות חברתית. למרות השוני שמתקיים בתרבות, בתפיסות, בעמדות ובאורחות חיינו נמצא את המכנה המשותף ונבחר בו, על פני זה המפלג והמפריד".

"אנחנו חיים ברגע היסטורי שבו אנחנו נפרדים מאחרוני ניצולי השואה ונערכים להעברת קולם לדורות הבאים", אמרה איה בן נפתלי, מנכ"לית מכון משואה. "זו משימה היסטורית, ווזוהי המשמרת שלנו – זו האחריות של דור המעבר, של הדור שלנו שאחז בידיהם של הניצולים והבטיח להמשיך לספר. אנחנו במכון משואה מספרים את סיפור החורבן ולצידו גם הפרשה המופלאה של התארגנות הניצולים למחרת השואה. את ההתגייסות להקמת עולם יש מאין והן ברמה האישית והן ברמה הלאומית.  מהם אנו למדים על כוחה של סולידריות בימי מבחן ועל תעצומות הנפש שאפשרו להם לצאת מהשבר הנורא ולבנות חיים מלאי משמעות".

בנושא זה נפתחה במכון משואה בערב יום השואה תשפ"ג תערוכה חדשה- "שנת האפס- 1946-1944- ההתארגנות העצמית של הניצולים למחרת השחרור. התערוכה "שנת האפס" מתבוננת בשנה הראשונה, "הארוכה", של השחרור – מראשית  1944, עם שחרור החלקים המזרחיים של אירופה על ידי הצבא האדום, ועד שלהי 1946. התערוכה מתמקדת בכוחות הנפש וביוזמות שאפשרו לניצולים להתחיל את חייהם מחדש, ומאירה את התפקיד המרכזי שמילאו הצעירים, חברי תנועות הנוער הציוניות, שבן-לילה הפכו למנהיגים, וידעו להוביל אחריהם את ציבור הניצולים להתחלה חדשה. זה הוא פרק שלמרות חשיבותו ההיסטורית והחינוכית – הציבור הישראלי טרם נחשף אליו כיאות.

עצרת הנעילה של יום הזיכרון לשואה ולגבורה במוזיאון בית לוחמי הגטאות עמדה השנה בסימן "מרד גטו ורשה – בית ספר לרוח האדם", לציון 80 שנים למרד. העצרת התקיימה באמפי בקיבוץ לוחמי הגטאות בהנחיית העיתונאי יונתן ריגר ובמעמד נשיאת ביהמ"ש העליון, כבוד השופטת אסתר חיות, מפקד פיקוד הצפון האלוף אורי גורדין (בן יטבתה), שגרירים, ראשי רשויות, חברי הוועד המנהל של בית לוחמי הגטאות, תנועות הנוער ואלפי משתתפים. במעמד הדלקת שש המשואות לזכר ששת מיליוני הנספים צוינו סיפורי חייהם של שורדות ושורדי שואה – ברוך קופולד, פרופ' אריה קורצווייל, אברהם(אבי) אלבחרי, רפאל (רפי) פולמן, שרה לוין, צביה לובטקין ויצחק אנטק צוקרמן ז"ל. בנוסף הונח זר חסידי אומות עולם ע"י שורדת השואה רבקה(ריקי) יעקבי. את העצרת ליוו מוזיקלית משי קליינשטיין, מקהלת המועצה האזורית מטה אשר ובית ספר למחול כרמיאל. את תפילת "יזכור" הקריא יפתח קרן, יו"ר ועד ההנהלה של קיבוץ לוחמי הגטאות.

נשיאת בית המשפט העליון אמרה בעצרת: ״כל השורדים אשר בחרו בחיים לאחר השבר הגדול שחוו ראויים להוקרה ולהערכה עמוקה על שמצאו את הכוח לקום מעפר, לספר את סיפורם ולחיות חיים מלאי משמעות. ​מן הזווית שלנו השופטים אומר, כי ממוראות השואה ומן השבר הגדול שפקד את עמנו, למדנו לשנן לעצמנו יום יום ושעה שעה שמלאכתנו השיפוטית טובלת כולה באהבת אדם – כל אדם באשר הוא אדם. למדנו כי עלינו לעמוד על משמר זכויות הפרט וערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שהינה "חוף המבטחים" של העם היהודי. אם ההתנגדות היהודית לצורותיה והבחירה בחיים היא בית ספר לרוח האדם – נהיה אנחנו תלמידיו, ואת השיעור שלמדנו נזכור, ננצור ונעביר מדור לדור״.

האלוף אורי גורדין: "לפני שמונים שנה פתחו לוחמי הארגונים היהודיים באש על הצבא הנאצי ובכך הציתו את מרד גטו ורשה. שמונים שנה, ועדיין רוח הגבורה, הפועמת מזכרם של לוחמי מרד גטו וורשה, נושבת בעוז ומציתה את לבבות הלוחמים הצעירים, ממשיכי דרכם, מגיני עם ישראל. המרד, שפרץ בערב פסח 1943 והסתיים כחודש לאחר מכן, בחיסול הגטו, נחשב לאחד הסמלים המובהקים של ההתנגדות היהודית בשואה, ומבטא את אומץ הלב וההקרבה של הלוחמים והלוחמות היהודים בגטו ורשה.

עם זאת, היום אנו עומדים בזכות עצמנו מתוך החובה להגן על עצמנו. יחד נמשיך לתרגל ולהתאמן, יחד נמשיך להתעצם ולשכלל יכולות, יחד נטפח בקרבנו את ערכי אהבת האדם, העם והארץ. יחד נבטיח שכאן, במפעל החיים המשגשג בארץ אבותינו, ימשיך העם היהודי לצמוח, להתפתח ולהיות למופת בעבור אומות העולם. אנחנו, חיילי ומפקדי צה״ל, נמשיך להילחם כנגד התבססות הטרור ולהגן על מדינת ישראל בכלל ועל גבולה הצפוני של מדינת ישראל ותושבי הצפון בפרט. אנו עומדים איתנים על המשמר, רואים ועוקבים אחר צעדי אויבנו - איראן, חיזבאללה, חמאס והג'יהאד האסלאמי. מי שינסה לתקוף אותנו ולהפר את ריבונותה של מדינת ישראל – יידע את נחת זרועו הנטויה של צה"ל".                      

יגאל כהן, מנכ"ל בית לוחמי הגטאות: "הלוחמות והלוחמים שנלחמו ביערות ובגטאות, בוורשה ובמקומות אחרים, חלמו על מדינה שערכים כמו צדק, סובלנות ואהבת האדם באשר הוא אדם הם נר לרגליה. שורדות ושורדי השואה שייסדו את הבית הזה השאירו לנו ירושה ערכית וייחודית שמאירה את דרכנו מאז ועד היום ועד בכלל. היום, 80 שנה אחרי אותו אירוע מכונן, נראה כי יש להישיר מבט אל מול המציאות בהבנה כי משא החינוך שבו עוסק הבית הזה הוא המטלה המרכזית והחשובה הניצבת לפתחנו. הצורך להשפיע על ההווה ועל העתיד כרוך במלאכה ארוכה ותהליכית שמשולבים בה הזיכרון ההיסטורי ותמרורי האזהרה לצד השראה גדולה".