מצטרפים למחאה נגד השחיתות! ניוזלטר התנועה הקיבוצית

התנועה הקיבוצית יוצאת היום בקריאה לכלל חברות וחברי הקיבוצים מכל רחבי הארץ להצטרף החל ממוצאי השבת הקרובה למחאת ההמונים נגד השחיתות השלטונית ובעד שלטון החוק.
מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר: "אנחנו מצטרפים היום למאבק האזרחי החשוב בעד שלטון החוק ונגד השחיתות השלטונית. זהו לא מאבק של שמאל או ימין. זהו מאבק של כל מי שרוצה שמדינת ישראל תהיה מדינת חוק ושהשלטון הנבחר יהיה נקי משחיתות. התנועה הקיבוצית קוראת לכל חברי ותושבי הקיבוצים להצטרף למחאה בתל אביב ובכל מקום בו יתקיימו עצרות מחאה במוצאי שבת הקרובה ובכל שבת אחריה".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר הגיע השבוע לסיור בקיבוץ נירים, אשר בסמוך לו ולקיבוץ עין-השלושה חשף צה"ל מנהרת טרור של החמאס.

הסיור נערך על-ידי דובר הקיבוץ, ארנון אבני ואיש גידולי השדה איצל (יצחק) יעקבי, שהראו למאיר את אזור גילוי המנהרה וסיפרו על החוויות שעברו חברי הקיבוץ לפני ותוך כדי החשיפה.

עם גילוי המנהרה אמר אבני לאתר התנועה הקיבוצית: "נודע לנו כמו לכולכם שהתגלתה באזורינו מנהרה. המנהרה כידוע נוטרלה, ומבחינתנו אלו חדשות טובות כי זאת מנהרה אחת פחות. אנחנו בסה"כ ממשיכים את חיינו בשלווה, אנחנו סומכים על כוחות צה"ל שעד עכשיו הוכיחו שהם יודעים לטפל בזה, זאת המנהרה השנייה. אנחנו מודים לכל מי שמתעניין ודואג לנו".

מזכ"ל התנועה אמר על גילוי המנהרה: "מי שחופר מנהרות אל עבר בתי הילדים של קיבוצי עוטף עזה - דמו בראשו. התנועה הקיבוצית מברכת את צה"ל ומפקדיו ואת מערכת הביטחון ומחזקת את ידי תושבי העוטף שמגדלים את ילדיהם ובונים את בתיהם במציאות ביטחונית קשה ומורכבת. המנהרה הזאת כמו הקודמת, ובעיקר אירועי ליל שישי "העירו" בכל אחד מן האנשים בעוטף עזה את התחושות מן השנים הקשות ההן. עשר שנים ניהלתי קיבוצים בעוטף ויחד עם ראשת אגף חברה בתנועה שגם לה יש חלק בפיתוח הקיבוצים באזור, הגענו אתמול לביקור בקיבוצים כדי לדבר עם התושבות והתושבים ולהעביר להם מסר של חיזוק בשם כל חברי הקיבוצים בישראל. שמחנו לראות שיחד עם החשש הטבעי שיוצרת תקופה כזאת, בשטח יש תנופת בנייה ופיתוח וקליטה של עשרות משפחות צעירות. צר לי שדווקא שאת המכשול הכי גדול לפיתוח האזור שמים פקידי מנהל מקרקעי ישראל, אשר בניגוד להחלטות הממשלה מעכבים ללא כל צורך את המשך פיתוח והתיישבות בקיבוצים על גדר הרצועה".

עוד לפני הסיור בנירים, סיירו בשבת מזכ"ל התנועה ביחד עם ראשת אגף חברה בתנועה ד"ר אילת גלס, בקיבוצי האזור, מלווים בראש יחידת הרכזים וחבר קיבוץ ארז, יעקב שצ'רנסקי. הביקור נערך בעקבות סוף שבוע מתוח עבר על קיבוצי וישובי עוטף עזה לאחר שביום שישי בערב התפוצצה רקטה בחצר בית בשדרות ובגן ילדים בעיר. הנפילות היו המשך לערב לא שקט במיוחד בו הופעלו מספר אזעקות בישובי העוטף.

הכנס נערך על רקע המצב בטחוני השורר באזור והתמקד בפיתוח היישובים אחרי 'צוק איתן'. בכנס הוצגו נתוני הזינוק הדמוגרפי ותנופת פיתוח ביישובי עוטף עזה, בהשוואה למצבם בימי מבצע 'צוק איתן'. על פי נתוני החטיבה להתיישבות- המועצה האזורית אשכול רשמה זינוק של 45 אחוז בגידול האוכלוסייה, כאשר בימי צוק איתן מנתה מועצת אשכול 10,658 נפש וכיום היא מונה 15,545 נפש.  

מנתוני החטיבה להתיישבות, בממוצע בכל יישוב הנמצא עד 4 קילומטר מהגדר מושקעים כ-8 מיליון שקלים וביישובים המצויים בין 4 ל-7 קילומטר מהגבול מושקעים בממוצע כ-4 מיליון שקלים בכל יישוב.

שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל: "אני מצדיע לכם התושבים, שנמצאים בקו החזית. אתם החלוצים של שנת 2017. לא סתם בחרנו לערוך את הכנס כאן בכרם שלום. אני שמח על כך שהחטיבה להתיישבות חזרה לפעול ואנחנו מציינים את המשך העבודות. נמשיך ללוות את הישובים תוך מאמץ גדול שתקציב 2018 יהיה כך שיאפשר לחטיבה לפעול, זו אחריותנו. בנוסף חובה עלינו לחזק לטפח את הישובים להפוך אותם לגדולים וחזקים יותר תוך שיתוף פעולה מלא עם ראשי הרשויות".

ראש מועצת אשכול, גדי ירקוני: "אחרי צוק איתן זכינו למטרייה תקציבית משמעותית שסייעה בתהליכי השיקום. אין לנו ספק שככל שאנו משתכללים במרכיבי ההגנה שלנו, כך גם הצד השני מפתח את הארסנל שלו, מעל ומתחת לפני הקרקע, כמו שנוכחנו רק השבוע. כדי להמשיך לצמוח אנחנו חייבים את הביטחון ואת המשך התמיכה והסיוע. לא צריך עוד 'צוק איתן' כדי לפתח את עוטף עזה. העוטף הוא מקום אסטרטגי למדינת ישראל אסם התבואה של מדינת ישראל, חזית ההגנה על העורף."

יו”ר החטיבה להתיישבות, גאל גרינוולד, שיבח את שיתוף הפעולה של ראשי הרשויות בעוטף עזה עם החטיבה להתיישבות. "מתיישבי גבול עזה הם גיבורים שהחטיבה גאה בהם ורואה חשיבות עליונה בחיזוק יישוביהם וצמיחתם הדמוגרפית.  יישובי עוטף עזה מוכיחים שגם בימינו יש לציונות רייטינג גבוה".

מפקד אוגדת עזה, תא״ל יהודה פוקס: "עוצמתה של מדינת ישראל ועוצמתו של צה״ל טמונים ברוח האנשים המיוחדים שכאן בעוטף עזה, אתם מושג הגנתנו, מושא משימתנו. שומרים על חוסן ישובי וקהילתי המאפשר גמישות וחוזק, עוצמה ערכית, ומאפשרים לנו לבצע את משימתנו תוך שותפות אמיתית ותחושת אחריות ושליחות".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "‏כרם שלום הוא קיבוץ שהוא סמל. התנועה הקיבוצית בשיתוף כל הגורמים ימשיכו ויפתחו את הקיבוץ. נסייע לבניית מרקם חברתי חזק ונכון שיעמוד איתן במקום הזה. כרם שלום יהיה המבחן! תנופת הפיתוח בכל ישובי עוטף עזה, טרם הגיעה לכאן. אנחנו ניבחן ביכולתנו להצמיח ולייצב את הקיבוץ הממוקם "בקצה הכביש". נעשה ונצליח".
אילת גלס, ראשת אגף חברה בתנועה הקיבוצית: "אנחנו, כל השותפים, נבחנים בהתמודדות עם האתגרים המיוחדים, כרם שלום וגם מנרה". 

בסוף החודש הקודם סיימה ד"ר רינת גלילי (נירים) שש שנים בראשות אגף חברה בתנועה. אנחנו מדברים איתה דקות אחרי שהותרה לפרסום הידיעה כי צה"ל חשף מנהרה שיצאה מחאן יונס ממש אל עבר קיבוצה שלה. גלילי, ששימשה בעבר מזכירת הקיבוץ ותפקידים רבים נוספים במועצה האזורית, לא מופתעת ולא מתרגשת במיוחד אבל מודה שהיא שמחה על כל פעולת חשיפה כזו של צה"ל "כי זוהי מנהרה אחת פחות וכי פעולות כאלה נותנות תחושה של הגנה".

גם גלילי עצמה לא לוקחת יום אחד של חסד למנוחה, וממשיכה מיד לתפקיד במועצה האזורית בני שמעון בתור מנהלת "תוכנית להבה" שהיא תכנית ייחודית למניעת מצבי סיכון בילדים ובבני נוער וכמנהלת המרכז לטיפול משפחתי במועצה. "התפקיד לא היה מאויש במשך זמן אז הייתי צריכה להיכנס ישר". בנוסף עוסקת בעבודה טיפולית בקליניקה בנירים.

רינת, את מסכמת שש שנים של עשייה משמעותית מאד
"מבחינתי זה היה מאד מאתגר ומאד מעניין. הייתי בתקופה של מפנה בקיבוצים ושינוי כיוון. השינוי הזה מהיום שהגעתי ועד היום שעזבתי הוא שינוי משמעותי מאד. ממצב של הישרדות למצב שאפשר להסתכל ולבחון שאלות של זהות ומשמעות. אם נסתכל על הסולם של מאסלו– אז קפצנו את כל הסולם, ובמובן הזה זה יותר מאתגר, כי הישרדות זה מצב חירום שבו מחפשים איך להיחלץ כל יום מחדש ואילו משמעות מחפשים בשאלות שהתשובות שלהן לא בהכרח קלות ובטח לא חד משמעיות ומעוגנות בדברים ממשיים בפועל. למשל, כניסה של חברים חדשים לקיבוץ מבוסס, חברים שלא בהכרח רואים עין בעין את השותפות עם ותיקי הקיבוץ. לא כולם גדלו על בסיס שוויוני ועל בסיס הערכים שהובילו את הקהילה בצורה מובנת מאליה. בשש השנים שלי ראיתי את המעבר הזה. מעבר מחברה שהיא פחות או יותר הומגנית – לא מבחינת מוצא או תפיסה, אלא מבחינת החינוך והרקע הדומה, תפיסה קיבוצית כמעט אחידה של בוגרי תנועות נוער, גרעיני נח"ל וכדומה, אל חברה הרבה יותר הטרוגנית בכל מובן שהוא".

מה הדבר שאת שמחה על הצלחתכם בו? 
"שלושת התחומים שהובילו אותי הם – ערבות הדדית, מנהיגות וזהות. בכל תחום יש כמה הישגים.
בתחילת עבודתי היה עיסוק רב בשאלת גובה הפנסיה. הדיון על כך היה ממושך ולווה במאבקים לא פשוטים. הצוות התנועתי בו השתתפתי יחד עם נציגי המחלקה המשפטית ואגף הכלכלה, עסק בנושא זה ימים רבים עד ליצירת הנוסח שעוגן בתקנות.
היום, רוב רובם של הקיבוצים משלמים פנסיה של למעלה מ40 אחוזים מהשכר הממוצע במשק. לחברים של מעט הקיבוצים שמתקשים בכך, הקמנו את קרן ס.ל.ע. שבראשה עמדתי, שמסייעת במתן קצבת פנסיה לחברים בקיבוצים שלא יכולים לעמוד במינימום הנדרש לטעמנו. זה לא מובן מאליו שתנועה דואגת לכל חבריה ומאפשרת לוותיקים להזדקן בכבוד. אני מקווה שיותר קיבוצים יתרמו לקרן ואולי פעם ניתן יהיה לתת לחברים המסתייעים בקרן, קצת יותר. הפתרון שניתן לנושא הפנסיה איפשר לנו להטמיע ולפתח את תחום הערבות ההדדית בקיבוץ לכלל החברים וילדיהם. בין השינויים שהובלתי היה הקמת מטה לביטחון סוציאלי, שמטרתו היא להכשיר את ממלאי התפקידים בתחום, לניהול כלל המקורות לערבות ההדדית בקיבוץ.

נושא נוסף בו עסקתי, הוא חיזוק הנהגות הקיבוצים. המשימה הראשונה שלי הייתה לחפש שותפים מתאימים, ולבנות איתם קורס למנהלי קהילה. עד אז, ההכשרה היחידה בתנועה הקיבוצית הייתה קורס מזכירים של המטה השיתופי, שלא ענתה על צרכי מנהלי הקהילה בקיבוץ המתחדש. לאחר בחינה של מספר אפשרויות, בחרנו במרכז האקדמי רופין – והשאר היסטוריה. השנה התחיל המחזור החמישי של הקורס למנהלי קהילה. במהלך השנים הוספנו ברופין קורסים לממלאי תפקידים נוספים, כמו מנהלי עסקים, מנהלי פנסיה ובטחון סוציאלי, מנהלי מערכות חינוך ועוד.

במהלך השנים האחרונות יצאו רובם של הקיבוצים משלב ההישרדות הקיומי הפיזי. הקיבוצים הפכו למוקד משיכה. הצטרפותם של חברים חדשים רבים, חידדה את הצורך של כל קיבוץ לבחון את דרכו ואת ערכיו. תהליכים אלו והצורך בלהיות רלוונטיים הביאו את האגף שלנו לעסוק בנושא הזהות הקיבוצית על כל רבדיו. הצמיחה המואצת בקיבוצים הביאה אותנו לשינוי היעוד של המטה לצמיחה דמוגרפית. מצאנו כי אין צורך יותר במחלקת קליטה בקיבוצים ושיווק הקיבוצים. החברים החדשים מגיעים גם בלי התנועה. אי לכך, שינינו את העיסוק העיקרי של המטה להתמקצעות בנושא איחוד הסטטוסים בקיבוץ ובסיוע לקיבוצים שעוסקים בשאלות חזון וזהות.

כמידי יום שני ביקר גם השבוע מטה התנועה הקיבוצית בשני קיבוצים. הביקור נערך בקיבוצים מנרה ונאות מרדכי במועצה האזורית הגליל העליון.

שבתאי מאיו, הממונה על הקליטה, פתח את המפגש ואמר כי "לאחר עשרים שנה ללא קליטה הגיעו בשנים האחרונות לקיבוץ 25 משפחות אשר מבקשות לבנות את ביתם במקום". לדברי מאיו, "חלק קטן מהמשפחות התקבלו כבר לחברות, אך הבעיה של כל הנקלטים היא ביורוקרטיה שעוצרת את התחלת הבניה ובנוסף עליה חדה במחירי הקרקע במקום". 

בנוסף, העלו חברי הנהלת הקיבוץ את העובדה כי פרויקט בתי האגודה שהובטח להם, תקוע בצינורות בירוקרטיים של טפסים ואישורים ממוסדות השלטון. 

כל אנשי ההנהלה פנו לחברי מטה התנועה בבקשה כי התנועה תסייע לקיבוץ בפתרון הבעיות הבירוקרטיות מול משרדי הממשלה, בעיקר מול משרד "נגב-גליל". 

מי שעוד דיברה בשיחה היתה חברת הקיבוץ הוותיקה, רחל יעקב-רבין שסיפרה על שניים מנכדיה שחזרו לאחרונה לקיבוץ, אך בוחנים חזרה למרכז בשל אי הבהירות בענייני הבניה. "אנחנו נמצאים 12 דקות בדיוק מתל-חי, אבל יש מי שרואה במנרה כמקום רחוק ואנחנו צריכים להתגבר על כך. אנחנו צריכים עזרה בזירוז התהליכים".

חברי מטה התנועה הביעו הערכה לחברי מנרה על פועלם, מזכ"ל התנועה, ניר מאיר הדגיש בפניהם את החובה המוטלת עליהם שלא להסתמך על אף גורם מלבד עצמם בפיתוח המקום– "אמרתי כשנכנסתי לתפקידי ואני חוזר ואומר– אנחנו לא נשאיר פצועים בשטח, בוודאי ובוודאי לא קיבוץ שהוא סמל כמו מנרה. יחד עם זאת אתם צריכים לזכור כי מדינת ישראל אמרה כבר לפני 25 שנה – תסתדרו לבד... אתם לא מעניינים אותנו יותר".

למחרת נפגש מאיר בכרם-שלום (ראו ידיעה נפרדת) עם פנחס וולרשטיין ועם מנכ"ל החטיבה להתיישבות צביקי בר-חי והגיע איתם להסכמה, לה שותף גם גיורא זלץ ראש המועצה האזורית גליל עליון, על קידום פתרון לסוגיית הזכאות לבתי האגודה במנרה. מזכ"ל התנועה כתב להנהלת הקיבוץ: "בעקבות ביקורנו במנרה אתמול, קיימתי שיחות אישיות עם אנשי נגב גליל ועם מנכ"ל החטיבה להתיישבות, צביקי בר-חי. התנועה הקיבוצית תבטיח את הקמת בתי האגודה במנרה. אנחנו קוראים לכם לקחת את גורלכם בידכם. אנחנו נסייע ככל יכולתנו אבל עיקר האחריות היא שלכם. מנרה היא סמל. יש לעצב אותה כסמל גאה ובוטח!"

בשבוע האחרון התקבל אישור רשמי מהאגף הקדם יסודי במשרד החינוך לכך שמדריכה של "הגן הקיבוצי" תוכל להיכנס להדרכה בגני משרד החינוך שלא כבעבר.

נועה צור ברוש, ממלאת מקום מנהלת "הגן הקיבוצי" חלי זלינגר הנמצאת בחופשת לידה, תארה את התהליך כך: "עד כה לא הורשו מדריכות שאינן מועסקות על ידי משרד החינוך להיכנס לגני משרד החינוך. דבר זה גרם לכך שבמערכות הגיל הרך הדריכו שתי מדריכות שונות: האחת, זו שנשכרה ע"י הקיבוץ והשניה זו המועסקת ע"י משרד החינוך. עובדה זו לא אפשרה את הרצף ההדרכתי מלידה עד שש המהווה עיקרון יסוד מעקרונותיו של החינוך הקיבוצי. כפילות זו יצרה ריבוי "רעשים" במערכות והקושי של הגננת לתכלל את ריבוי המסרים מגורמים שונים המנחים אותה".

ההסדר החדש, שאושר ע"י משרד החינוך, מאפשר למדריכות שגויסו על ידי רשת "הגן הקיבוצי", ועוברות תהליך הכשרה המתמחה בחינוך הקיבוצי היום, להיכנס גם לגני הילדים של משרד החינוך. כל זאת, בשיתוף פעולה ואישורה של המפקחת. כלומר: כל מערכת יכולה לבחור, את המדריכה המתאימה לה, כאשר למדריכות רשת "הגן הקיבוצי" יתאפשר להיכנס גם לגנים הבוגרים ולא רק לפעוטונים. הסכמה זו מצד משרד החינוך מתקפת את האמון הרב שהמשרד רוכש לתנועה הקיבוצית כגוף מייצג את מערכות החינוך ואת המקצועיות הגבוהה המוערכת על ידי המשרד לרשת "הגן הקיבוצי".

כך מסכמת ד"ר גבי אסם: "הסכמות אלו משמעותיות ביותר וגלומה בהן הכרה בייחודיות הגן הקיבוצי ואף יותר מכך, פלטפורמה עתידית להדרכת הפדגוגיה הייחודית לנו גם בגנים שמחוץ לקיבוץ! זוהי כמובן תרומה אדירה של הקיבוץ לחברה הישראלית. כל הכבוד לצוות הניהולי של "הגן הקיבוצי" הפועל בשותפות עם המועצות האזוריות ומשרדי הממשלה לקידום מערכות החינוך בקיבוצים ובמרחב הכפרי".

תנועות ההתיישבות, ארגוני המגדלים והארגונים הכלכליים במרחב הכפרי החליטו השבוע על הקמת ארגון מעסיקים במרחב הכפרי כחלק מהתאחדות חקלאי ישראל. על ההחלטה הסכימו כל ראשי הנהגת החקלאים: ניר מאיר – מזכ"ל התנועה הקיבוצית, מאיר צור – מזכ"ל תנועת המושבים, עמיר ריטוב – ראש מועצת לב השרון ויו"ר מרכז המועצות האזוריות, אבו וילן – מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, כרמל סלע – ראש מועצת חוף הכרמל ויו"ר ועדה חקלאית מרכז המועצות, יאיר ריינמן – יו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים. מטרת הארגון בראשותו יעמוד מזכ"ל ההתאחדות אבשלום (אבו) וילן הינו לייצג את כל המעסיקים בחקלאות ביצירת הסכם קיבוצי המיטיב עם החקלאים.

אבו וילן: "המדינה הולכת לשנות את התקנות ובהן תהיה חובת התארגנות של כל המעסיקים, וקרוב לוודאי שכל העובדים יצטרכו לשלם מס ארגון למעסיקים. עד היום היו הסדרים מיוחדים למרחב הכפרי, וההסדרים הללו עומדים להשתנות. לנו מאד חשוב שנעבוד בצורה מאורגת ומשותפת בקיבוצים ובמושבים - כך נוכל לקבוע יחד את הסכומים אותם יגבו, כך שיהיו סבירים. בנוסף, חשוב מאד שלא נהיה תלויים בגופים חיצוניים כאלה ואחרים שיתפסו טרמפ על השינויים הרגולטורים".

השבוע התקיים כנס סיכום השנה של "ברית פיקוח" לסיכום שנת 2017 בהשתתפות ממלאות וממלאי תפקידים מהקיבוצים ומהמרחב הכפרי.

עו"ד צורי לביא ביקש להקדיש את דבריו לעקרונות היסוד של העולם הקואופרטיבי ומקומו בעולם הקיבוצי ובעולם הקואופרציה הישראלית.
"כל מי שעוסק בקואופרציה חייב להבין את ההבדל המהותי, שגם מעוגן בחוק ובמשפט, בינה לבין חברה בע"מ. חברה בע"מ זה דבר פשוט - מי שמשקיע יותר כסף, השפעתו גדלה. באגודה שיתופית – ההפך הוא הנכון, האלמנט האישי הוא העניין המרכזי. שותפות פעילה היא חוט השני שמאפיין את כל האגודות השיתופיות".

עו"ד לביא הדגיש: "סעיף 4 לפקודת האגודות השיתופיות קובע כי היא "פועלת לטובת חבריה". ברור שזה הבדל מכל חברה עסקית. לפעול לטובת חבריה אומרת חד משמעית לתת לחבר אחד על חשבון חבר אחר. חלוקה שווה היא לא לטובת חבריה, ככה מתנהלת חברה עסקית ולא קואופרטיב".

מנכ"ל ברית פיקוח, רו"ח ירון רייכמן סיכם את השנה החולפת, והדגיש בדבריו כמובן את רפורמת המיסוי מההצעה הראשונית ועד להצעה שהתקבלה השונה ממנה מהותית – "בטיוטת החוק ניסו לשנות את המבנה המשפטי של הקיבוץ. מיד הבנו יחד עם מזכירי התנועות ועם ח"כ איתן ברושי, שזהו לא תיקון שראוי שייבחן בחוק ההסדרים, ואני שמח שהיועץ המשפטי לממשלה ויו"ר הכנסת הסכימו איתנו. במשך תקופה ארוכה נעשתה עבודה גדולה של צוותים מקצועיים אצלנו, עו"ד, שני מזכירי התנועות, וח"כ ברושי בכנסת על מנת לתקן את הנוסח המקורי ואני שמח שהצלחנו בכך". בנוסף לכך הדגיש רו"ח רייכמן את הצורך בעבודה המשותפת בין הקיבוצים והמושבים.

מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, עמד בדבריו על מצבם הטוב של הקיבוצים, על חזרת הבנים והבנות "הביתה", ועל מספרן ההולך וגדל של התחלות הבנייה בקיבוצים, אך הדגיש: "חסרה לנו הוודאות, חסרים לנו הביטחון והיציבות. אנחנו מלווים בתחושה קשה שבכל רבדי השלטון, בעיקר דרגי הפקידות רוצים רק דבר אחד – שנהיה ונחיה כמו כולם בכל מימדי החיים. הם לא מגלים שום רצון או עניין להבין את צורת החיים בה אנחנו בוחרים לחיות". מזכ"ל התנועה בחר לצטט בהקשר זה את מיכה שטרית שכתב – "נושאי בשורה רעה, מכות או עוד גזירה, לא ישנו את מהותי".

ההחלטה של מגזין Time לבחור בקמפיין ME TOO# כ"איש השנה" בהחלט מחמיאה למגזין ששם על סדר היום את טובת האנשים והנשים. 
האמירה של הקמפיין היא נגד שימוש בכוח, נגד התנהלות אלימה. כולנו רוצים להתקדם ולהצליח בכל תחומי החיים ויש המנצלים זאת לרעה, מתוך המורכבות של התמודדות קהילתית עם התופעה של תקיפה/הטרדה/ניצול מיני, יש צורך בהתייחסות ייחודית לממונות.ים המיועדות.ים לפעול בקרב קהילות קטנות, ערכיות וסגורות יחסית.

קורס הכשרה לממונות.ים למניעת אלימות מינית הינו מסלול תיאורטי וחוויתי שיאפשר מתן כלים וידע להתמודדות עם מצבים מורכבים של תקיפה/ניצול הטרדה מינית בתוך הקהילה.

נושאי הקורס יסבו על ההקשר החברתי של התקיפה המינית, התמודדות עם תגובות של נפגעות ונפגעים, החוק למניעת הטרדה מינית, חוק חובת דיווח, גילוי עריות, תקיפה מינית של בנים וגברים, תקיפה מינית בין ילדים- מה בין מיניות בריאה לתקיפה, התקנון הקיבוצי- תפקיד הממונה בקיבוץ. 

משך הקורס: 10 מפגשים בין ה26.12 עד ה6.3 בין השעות 15:30-19:00
הקורס יתקיים בבית התנועה בת"א, ליאונרדו דה וינצ'י 13. 

לפרטים נוספים והרשמה אנא פנו להילית בן צבי: hilitb@tkz.co.il