מנכ"לית התנועה הקיבוצית תנאם בעצרת נגד השחיתות בתל-אביב. ניוזלטר התנועה הקיבוצית

במסגרת שיתוף פעולה בין התנועה הקיבוצית והתנועה לאיכות השלטון, תנאם במוצאי שבת מנכ"לית התנועה הקיבוצית הדס דניאלי-ילין, בהפגנה שעורכת התנועה לאיכות השלטון בכיכר רבין בתל אביב. לצידה תנאם אל"מ במילואים נירה שפק מקיבוץ כפר עזה.

שיתוף הפעולה מגיע לאחר שבתנועה הקיבוצית קראו בחודשים האחרונים לחברי הקיבוצים להצטרף למחאה בצמתים ברחבי הארץ, קריאה שנענתה ע"י עשרות רבות של חברים אשר הגיעו מדי מוצאי שבת ומחו נגד השחיתות השלטונית.

בתנועה ממשיכים וקוראים לחברי וחברות הקיבוצים לצאת לצמתים ולהפגנה בתל אביב בכיכר רבין במוצאי שבת במחאה בקול גדול נגד השחיתות השלטונית.

מזכירות התנועה הקיבוצית דנה בתחילת השבוע לבקשת מספר קיבוצים בסוגיית הטיפול הממשלתי במבקשי המקלט המועמדים לגירוש מישראל. בסיכום הדיון נכתב בין היתר: "התנועה הקיבוצית אינה יכולה לעמוד מנגד נוכח הליך הגירוש הצפוי של מבקשי המקלט, הנחזה להיות מנוגד לערכי היהדות, ההומניזם והתנועה הקיבוצית.
חברי המזכירות קראו בישיבה לכל העוסקים בנושא - "לפעול בנחישות למען טיפול הוגן במבקשי המקלט ברוח אמנת האו"ם בדבר מעמדם של פליטים ובמסגרת מגבלות החוק והדין".

בנוסף, דרשו חברי מזכירות התנועה הקיבוצית מהממשלה לבחון את כלל בקשות המקלט בצורה מסודרת עפ"י סטנדרטים בינלאומיים, על מנת לקבוע מי זכאי/ת למעמד "פליט"; להעביר תקציבים לשיקום השכונות בדרום תל אביב שנפגעו כתוצאה של ריכוז מבקשי המקלט בתחומן; לקבוע מדיניות הגירה ופליטות, הכוללת חלוקה גיאוגרפית הוגנת של מבקשי המקלט, למימוש ריבונות מדינת ישראל- ולגבש תוכנית מסודרת להתמודדות עם מי שהוכר/ה כ"פליט/ה" - בדגש על פיזור גיאוגרפי וצרכי המשק הישראלי".
חברי המזכירות סיכמו את הדיון בכך כי התנועה תטה כתף ותפעל להשתתפות התנועה, ארגוניה וקיבוציה בסיוע לגיבוש ויישום הפתרונות הללו, וכפי שיידרש. 

אגף הצעירים והמעורבות בחברה בתנועה יהיה אמון על הנושא ובישיבה מיוחדת שקיימו בנושא קיבלו מספר החלטות אופרטיביות: 
חברי קיבוצים המעוניינים ליצור קשר איתנו על מנת לארח מבקשי מקלט לתקופה קצרה מוזמנים לפנות אלינו. נגה שמיר מאגף הצעירים ואבי עופר חבר קיבוץ מענית ירכזו את הפניות. מוזמנים לפנות אליהם: dr.avi.ofer@gmail.com / noga@tkz.co.il אבי עופר יהיה אמון גם על הקשר עם ארגוני הפליטים.
בנוסף, ישיבת מעקב תתקיים בכל זמן שידרש במידת הצורך ובהתאם למספר הפונים.

ספרי לנו על ההתחלה שלך בתפקיד. למה לחזור לעשייה.
"אחרי תקופה ארוכה בה כבר "עשיתי לביתי", מצאתי את עצמי לפני 4 שנים שוב בתנועה, גם אם היא אחרת. שוב בקומה 7 בבית ליאונרדו, שהיה לי בית לאורך השנים. החלפתי את מרקי לוי מזיקים שסיים את תפקידו כמנכ"ל התנועה ו"הקיבוץ הארצי" חיפש מועמד או מועמדת לתפקיד. באותם הימים איתן ברושי (גבת) היה מזכ"ל התנועה ובהסכמות הלא כתובות, התפקיד השני בחשיבותו בתנועה, היה מיועד לחברי קיבוץ מקיבוצי "הקיבוץ הארצי", זאת על מנת "לשמור על האיזון" ועל מקומה של ה"אחות הקטנה".
זו הייתה התלבטות לא קלה אם לחזור אחרי שסיימתי 10 שנים בתפקיד מנכ"לית/ מזכירת המועצה האזורית עמק בית שאן (היום עמק המעיינות), והייתי כבר בתקופת לימודים ארוכה, אבל כשנמצאים במערכת התנועתית-ציבורית יותר מארבעים שנה, לעשות למען המקום בו אני חיה זה כבר בד.נ.א. וקיבלתי את "דין התנועה". אחרי שהתקבלתי ישבתי עם איתן, הגדרנו את תחומי האחריות ואיפה אני משתלבת.
התיק שאיתן הציג לי היה של תפקיד המנכ"ל שנבנה והתעצב מאז שלתנועה היה מזכ"ל יחיד. איתן העביר את התנועה לעבודה במבנה ארגוני של אגפים, הכין "תוכנית 100 הימים" לכל אגף ולתנועה כולה שכללה חזון מטרות יעדים ותכנית עבודה".

מה כלל תפקיד המנכ"ל ובמה עסקת?
"לצד כל התפקידים המסורתיים של מנכ"ל התנועה ניהול בית התנועה, ניהול כח אדם ותנאי השרות, בקרת התקציב, הפעלת אגף המטה, ריכזתי גם את תיק ה"פעילות הציבורית" שהתעצב סביב החלטות ועידת כפר בלום ב-2006 שעסקה במעורבות התנועה הקיבוצית בחברה הישראלית ובמיזוג נכסי התנועות.
במשך 4 שנים ליוויתי מקרוב את רוב גופי התרבות, תנועות הנוער ומוסדות תנועתיים נוספים שיוצרים את "ארון הספרים החילוני" שלנו– תנועות הנוער ולצידן, בינ"ה, גופי התרבות, המוזיאונים, הארכיונים ועוד ועוד. כולם עד האחרון נטועים בכל רובדי החברה הישראלית והתנועתית והם אלה שיוצרים תנועה קיבוצית רעיונית, אידיאולוגית, פוליטית מתחדשת עם אוצרות עצומים ששולחים שורשים לכל חלקי הארץ. גם פרויקט חדש כמו "כזה ראה וחדש", יונק מאותם מקורות. גם המכינה הצעירה בגבעת חביבה, גם קשת אילון ויש גופים נוספים. זאת המעורבות החברתית ותרבותית שצמחה לאורך 100 שנות קיומה של התנועה הקיבוצית.
מאז איחודן של התנועות ב-2006 הופנה תקציב התנועה הן לפעילות השוטפת של מטה התנועה ואחזקת הפעילים והן לתמיכה קבועה בפעילות הציבורית שלה - "הגופים המתוקצבים".
מבנה התקציב מצביע על סדרי העדיפות של כל ארגון על פי חזונו. אחרי 10 שנים שחלפו מועידת האיחוד, הוקמה ועדת "רן כוחן" לבחינת תקצוב הפעילות הציבורית והיא הניחה לפתחנו אתגר גדול של בחינת סדרי עדיפויות חדשים, כולל התמודדות עם הצורך בהשלמת מיזוג המשאבים של התנועה הקיבוצית ושל חבצלת ברוח אותה ועידת כפר בלום שעסקה כבר אז, כמה מפתיע: ב"מעורבות התנועה הקיבוצית בחברה הישראלית"".

מהדברים שלך, ניכר שאת חוששת לעתיד הגופים הללו. 
בשנתיים האחרונות הייתה לנו נטייה לקבל החלטות ללא דיון ציבורי רחב למרות הבמה שניתנה לנו ומבלי להכיר את כל המורכבות והאיזונים הקיימים בפעילות הציבורית הענפה.
כדאי להכיר את הגופים הללו, להתחבר אליהם, לבחון, להחליט גם לשנות, אבל אין להיפטר מהם בהינף יד כדי ליצור אחרים בדמותם בלבוש משומש וממוחזר של "יד 2".
הפעילות הציבורית החינוכית והתרבותית היא חלק בלתי נפרד מהתנועה הקיבוצית (התק"צ) והיא חייבת להישאר באחריות מזכ"ל התנועה הקיבוצית, וחלק מתקציב התנועה, כמו ב-12 השנים שחלפו מאז האיחוד, חייב להיות מופנה אליהם. נדרש שיח אמיתי וקשה לבחינת סדרי עדיפויות חדשים, ולו בגלל החוסר במשאבים. צר לי על כי בתקופת פעילותי לא הרמנו את הנטל".

תמנע שוויקה ז"ל, מקיבוץ ברקאי, בתם של איתמר וג'וליה שוויקה נהרגה בתאונת דרכים באפריל 2017. תמנע, הייתה מדריכה בשומר הצעיר, עשתה שנת שירות בקן השומר הצעיר בגליל העליון והתגייסה לאחר מכן, לתפקיד לוחמת בגדוד "קרקל", שם הייתה חיילת מצטיינת. לאחר שחרורה חזרה לבית הספר בו התחנכה – מבואות עירון כמחנכת בפנימייה. 

בקונגרס הציוני האחרון יזם דרור מורג, חבר הנהלה וראש המחלקה למפעלים ציוניים בהסתדרות הציונית העולמית, הצעת החלטה בדבר חשיבותם של הקיבוצים בתנועה הציונית ותמיכה בהם – ההצעה עברה ברוב גדול. מורג מספר: "פועל יוצא מההחלטה שהעברתי היה יצירת קורס מנהיגות צעירה ואקטיביסטית בתנועה הקיבוצית. פניתי לגיל לין, המשנה למזכ"ל התנועה, ולשמחתי גיל הרים את הכפפה והצטרף. המטרה היא לבנות חממה ליוזמות חברתיות בקיבוצים, להעניק ליזמים וליזמות את הכלים הטובים ביותר על מנת שהיוזמה תצליח ובכך גם לחזק את שדרת המנהיגות הצעירה בתנועה הקיבוצית. כאשר ראיתי את האלפים הרבים שנכחו בהלווייתה של תמנע, הבנתי את השפעתה העצומה על אנשים והדוגמה ומופת שהייתה בקרב צעירי התנועה הקיבוצית והשומר הצעיר, ולא היה לי ספק שחייבים להמשיך בדרך שהיא התוותה לנו. תמנע תהווה השראה למשתתפי קורס המנהיגות. "לאור זאת הוחלט לקרוא על שמה את תוכנית "מופת" למנהיגות צעירה.

מנהל התוכנית, אבישי בן-אהרן, רכז מעורבות בחברה בתנועה הקיבוצית: "מטרות התוכנית החשובה הינן גיבוש והכשרה של שדרת מנהיגות צעירה בתנועה הקיבוצית ובמעגלים הסובבים אותה, בניית תודעה פוליטית ותנועתית בקרב מובילים ובעלי תפקידים בקיבוצים, יצירת רשת עמיתים-בוגרי התכנית השותפים למעשה בעל חזון משותף, ויכולת פעולה משותפת, החזרת התנועה הקיבוצית למעורבות משמעותית ועמדת השפעה על החברה הישראלית, בניית אגף הצעירים ועתודה פעילה של התנועה הקיבוצית, פיתוח ותמיכה ביוזמות רלוונטיות, תרגום החזון לתכניות עבודה ופרויקטים בעלי אופק בקיבוצים ובניית שותפות עם הקיבוצים המשלחים (ע"י מעורבות, אירוח בסמינרים, מפגש עם דמויות משמעותיות)".

להרשמה לתוכנית לחצו כאן

קיבוץ נווה ים יצא לאחרונה לדרך חדשה עם תחילת הקמה של שכונת הרחבה של כ-120 יחידות דיור. פרויקט זה מאפשר לבצע תשתיות חדשות בכל הקיבוץ. בנקודת זמן זו לא מתאפשר לקיבוץ לבצע קליטה של חברים חדשים לחלקת המגורים. מצב זה עשוי לעצור את ביצוע התשתיות ואף גרוע מכך - לסיים את דרכו של נווה ים כקיבוץ. מטה התנועה האזין בקשב רב לכל הטיעונים שהועלו בפניו מדוע נווה ים חייב להמשיך כקיבוץ, לאחר מכן, הבטיח ניר מאיר כי התנועה תעשה כמיטב יכולתה לעמוד לצידם במאבקם זה. 

בסיום הביקור סיירו חברי המטה ברחבי הקיבוץ ולמדו מקרוב על עבודות התשתית המתבצעות בו. מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר סיכם את הביקור והשיחה במקום ואמר: "נווה-ים עבר מספר תהפוכות, אך אנחנו נמשיך ונעשה הכל כדי שהוא ימשיך להיות קיבוץ". 

נחל עוז הינו קיבוץ צמוד גדר ובו קהילה מלוכדת וחסונה. עם זאת, ההתמודדות עם המצב הביטחוני בעשור האחרון הביאה לכך שקובצת הנוער הצטמצמה לאחר עזיבת משפחות רבות. בעקבות "צוק איתן" הדבר התחדד עוד יותר וכך קמה יוזמה לקבץ בני נוער מרחבי המגזר הכפרי בארץ כדי לעבות את שכבת הנעורים. כך נוצרה "המקובצת". 
בפועל זוהי פנימיית נוער קטנה ואינטימית, כאשר המחזור הראשון מנה 8 חניכים וסיים כעת שנתיים בקיבוץ והמחזור השני שמונה 6 חניכים נמצא כעת בכיתה י"ב. התוכנית היא דו-שנתית כאשר החניכים לומדים בביה"ס התיכון המועצתי "שער הנגב" ומשולבים בחיי הנוער וחיי הקהילה בנחל עוז. 

התוכנית הינה ייחודית ומציעה לבני הנוער התנסות בחיי הקיבוץ הכוללים שיתופיות, חיי קהילה, התנדבות בענפים ועוד. בנוסף, תחושת שליחות המלווה את כל העסוקים בדבר ומחזקת את בני הנוער בהיותם חלק מפרויקט ערכי חשוב.

הנערים משולבים במהלך שעות הבוקר והצהריים בלימודים בבית הספר התיכון ועם חזרתם מדי יום נקלטים  בבית המגורים המיועד להם, שם מחכה להם ארוחת צהריים חמה ומפגש עם אם הבית המלווה את הקבוצה. אחר הצהריים החניכים משולבים במערכת הפעילות של החינוך החברתי בקיבוץ. מעת לעת שותפים גם בפעילויות בסביבה הקרובה (פעילות ביה"ס, פעילות המועצה האזורית). הקבוצה מלווה כאמור ע"י אם הבית, ע"י המדריכים החברתיים של הנוער בקיבוץ וע"י גורמי יעוץ וטיפול שונים הנותנים מענה בכל צורך. 
לכל חניך וחניכה משפחה מאמצת מבין חברי הקיבוץ כאשר מהר מאד נוצרים קשרים חמים מאד והמשפחות הופכות בעצמן ל"כתובת" אמיתית עבור החניכים.

תהליכי האיתור והמיון מתחילים בקרוב וכל נער ונערה שרוצים לבדוק אופציה לקחת חלק בתוכנית מוזמנים ליצור קשר. 

הצטרפו גם אתם!

לפרטים והרשמה: 04-6816409 או mayab@galil-elion.org.il

פרופ' ירון קציר, ראש המחלקה מספר: "במסגרת ביקורם, הרחיבו אופקים והעשירו את הידע בתחום הגיאולוגיה במטרה לבצע 'גיאוטופ' – עבודת מחקר הנדרשת לצורך קבלת בגרות בגיאולוגיה. שישה דוקטורנטים מהמחלקה התנדבו להדריך ולהעניק תמיכה במהלך כתיבת העבודה".

במהלך שלושת ימי הביקור, נחשפו נערי כפר הנוער נירים למגוון שיטות ההוראה והעבודה בתחום הגיאולוגיה. תחילה, הם נחשפו להרצאות מבוא בתחומים גיאולוגיים וסביבתיים מגוונים כגון שיטפונות, רעידות אדמה, מהנדסים קדמונים, התיאוריה של הלוחות הטקטוניים ועוד. הרצאות אלה היוו בסיס לכתיבת עבודות המחקר. בהמשך, הם יצאו לסיורים באתרי מחקר שונים לצורך התנסות בעבודת שטח ולבסוף התנסו גם בעבודת מעבדה. בסיום הביקור ובטקס פנימי, הציגו הילדים את תוצריהם באולם הסמינרים במחלקה.

יולי ערמון, מתנדבת שנת שירות בנירים מקיבוץ גן שמואל שיצאה עם עוד שלושה שינשינים לפרויקט: "יצאנו יחד איתם לסיורים וליווינו את כתיבת העבודה ויצירת הפרזנטציה. אף אחד מאתנו לא התנסה בעבר בתחום הגיאולוגיה ולכן למדנו יחד עם החניכים את "הכל מאפס" החשיפה של הנערים לאוניברסיטה, לתחום המחקר העלתה אצלם הרבה שאלות בנושא- מחשבות על העתיד ועל לימודים ופתחה שיח שלם על האופציה הזאת. הקשר עם הדוקטורנטים שליוו את הקבוצות העשיר את הנערים ויצר שיחות וקשרים מעניינים. מעבר לידע הלימודי שרכשו, הרווח הגדול ביותר של הנערים משלושת הימים האלה הוא ההזדמנות ״להיות סטודנטים״ לשלושה ימים, להיות במגרש של הגדולים והיכולת לראות את עצמם שם בעוד כמה שנים". 

אורי קלמן, חבר קיבוץ לוחמי הגטאות – מדריך ותיק ומנוסה – צעיר ברוחו, בוגר לימודי ארץ ישראל וגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה.
מדריך מקצועי ועובד עם כל הגילאים.
נוהג לחלק למשתתפי הטיול: מפות אזוריות, חידונים ופרסים.
עוסק גם בארגון, בתכנון וניהול טיולים.

מדריך בעיקר טיולי טבע ושטח וסיורים נושאיים:
#שביל ישראל            
#"בעקבות המים בגליל המערבי" 
#"סיפורם של הצלבנים" 
#"סיפורי דתות" 
#"עושי נפלאות בגליל" 

ועוד ועוד... 

צרו קשר: 054-4510060 / uritour@loh.org.il