מין ומיניות בעידן הקורונה הגל חמישי של הקורונה בעיצומו ואנחנו עדיין מתמודדים עם ההשלכות של הגלים הקודמים. עם מה ואיך מתמודדים בני הנוער?

הסגרים והבידודים של שנות הקורונה אסרו על מפגשים חברתיים והגבירו עוד יותר מתמיד את השימוש של בני “דור המסכים״ בטלפון הנייד, חברו הטוב ביותר של הנוער במאה ה-21. בכתבה ששודרה באחד מערוצי התקשורת המרכזיים בסוף שנת 2020, בנושא הניגשות הטכנולוגית לתכנים פורנוגרפיים, עלו כמה ממצאים: גיל החשיפה לתוכן פורנוגרפי עומד על 8 ומספר השעות בממוצע ליום בהן בני נוער נמצאים בטלפון לעיסוקים סתמיים ופנאי הוא 7 שעות.

אני מדריך נוער, וככזה אני חשוף לעולמם של בני הנוער מדי יום. אני רואה אותם מנסים להתמודד עם המצב בתקופה מבלבלת, מוזרה, לא ברורה, חסרת שגרה ומסכלת תוכניות זו. תקופה שבה מגפה עולמית מזכירה לנו מדי יום מהו ריחוק חברתי. במסגרת עבודתי אני מקיים שיחות אישיות עם נערות רבות ולומד כי למרות כל השיחות, וחרף כל הניסיונות להעשיר את עולמן החברתי גם באופן מקוון, אני יכול להעיד בביטחון כי הנוער צריך יותר מתמיד שיקשיבו לו וישמעו אותו, שיכוונו אותו כשבאופק עתיד לא ברור, שיתנו לו כלים להתמודדויות ולקבלת החלטות בתנאי אי ודאות, שיאפשרו לו מרחב ומקום לפרוק בו את כל הקשיים, הרגשות והמחשבות הטורדניות, ושיותר מהכול - יתעניינו בו.

חשוב ונחוץ להעשיר את בני הנוער שלנו בידע, במיומנויות ובכלים לצד ערכים ולספק להם פעילויות איכותיות וחינוכיות על מנת שיוכלו להעביר את זמנם בצורה מפרה ומעשירה. בתקופת הקורונה נחסכו מבני הנוער פעילויות משמעותיות במסגרות החינוך הבלתי פורמלי והפורמלי, ובני הנוער “הלכו לאיבוד״ - במיוחד בנושא המיניות, שהוא נושא חשוב מאין כמותו לדבר עליו ולדבר אותו, במיוחד בגילאי העשרה.

השינויים הפיזיולוגים, המחשבות, הסקרנות, ההתנסויות הראשונות והשאלות מעולמות המין - מציפים ומציפות את הנוער. בתקופת הקורונה לא התאפשר לנוער לדבר על עולמות תוכן אלו במסגרות חינוכיות, והוא לא זכה, ועדיין אינו זוכה, למענה והקשבה מספקים בנושאים אלו.

כמדריך נוער, אני פוגש יותר ויותר התנהגויות שאינן הולמות ביחסים בין נערים לנערות. התנהגות זו עולה בקנה אחד עם העדר השיח והמענה המתאים לבני נוער בעולמות התוכן המיני.

אני פונה אל ההורים ומבקש: היישירו מבט למתבגר.ת שלכם, שאלו, ויותר מכך - דרשו בשלומם.ן. הסתכלו להם.ן בעיניים ותראו אותם מבחוץ ומבפנים. התעניינו בתכנים שאליהם הם חשופים במסכים שלהם. שבו ודברו איתם, ובעיקר הקשיבו.

אומנם משרד החינוך הפגין יצירתיות בהנגשת הלימודים, אך גם בדרך זו, נזרקו לשוליים התכנים, הידע והכלים של כישורי חיים וחברה למיניות בריאה. תכנים, הכשרות, סדנאות דינמיקות קבוצתיות המתרגלות חיזור מכבד, המלמדות מהם זוגיות וקשרי אהבה מכבדים, העוסקים במושג “הסכמה״ ו״רצון משותף״, כיצד נראית הדדיות בקשר, כיצד מתבטא ביטחון ואמון בין בני זוג, כיצד מיישמים הקשבה אמיתית, מהו קשר בריא ומה הסימנים לקשר רעיל.

אני קורא להורים ולאנשי משרד החינוך: תנו לנוער גם את המרחב המתאים והמעשיר לשיח בנושאים החשובים הללו. זכרו כי בני הנוער יבנו ויעצבו את המחר. זהו הנוער של כולנו ועלינו מוטלת האחריות ליצור עבורו עולם ערכי מכבד. עולם שבו רואים את האחר.ת. עולם שבו לוקחים אחריות על מעשים. עולם שבו מבינים שסוף מעשה במחשבה תחילה. עולם שבו יודעים מהי זוגיות מכבדת ואוהבת ומהי מיניות בריאה.

מכיוון שאנחנו - הורים, מחנכים.ות, מדריכים.ות - נוגעים בעתיד, חשוב שכולנו נשנה עבורם את המצב וניצור מציאות מכבדת ובריאה.

פורסם לראשונה ב"עלי חפר", עמק חפר ינואר 2022