מטה התנועה מסייר בקיבוצים: והפעם – ברור חיל ואורים

את יום הביקור (10/5) פתח מטה התנועה בברור חיל, ביום נעים ואביבי, שלא בישר את שעומד לפרוץ בערבו – מבצע "שומר החומות". את פניהם של חברי המטה קיבלה הנהלת הקיבוץ.

ברור חיל הינו היישוב האחרון שהוקם בארץ ישראל בטרם הקמת המדינה, ואחד משני היישובים היחידים שקמו בתקופה שבין הצעת החלוקה להכרזת העצמאות. שמו של הקיבוץ כשם יישוב יהודי שהתקיים, ככל הנראה, בקרבת מקום בתקופת בית שני ובו מלו היהודים את בניהם בימי גזירות אדריאנוס, שאסר על קיום ברית מילה. בברור חיל התגורר רבן יוחנן בן זכאי. מקימי הקיבוץ היו עולים ממצרים ומרוקו, אך במשך השנים קלט עולים רבים מברזיל שהגיעו במסגרת גרעיני תנועת 'הבונים'. הגרעין הראשון הגיע בשנת 1952, ובמרוצת השנים הפך הקיבוץ למזוהה עמם על ידי התקשורת הישראלית.

כיום ברור חיל הוא יישוב רב גוני, המשלב אוכלוסיות ותיקות וצעירות, מייסדים ובנים, חברים ותושבים. לאחר של שנים של משבר, שוב חצר הקיבוץ מלאת ילדים. בשכונה הקהילתית נקלטות משפחות של בנים ואחרים, שהחליטו לנטוע במקום הזה את שורשיהם. בקיבוץ חיים כ- 200 חברי קיבוץ וילדיהם, ומספר דומה של חברי הרחבה. תהליכים רבים משותפים מתקיימים בין האגודה לקיבוץ, וכ-41 משפחות בונות כרגע את ביתם בהרחבה הקהילתית. על כך אמר מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, כי "ברור חיל קיבוץ מאוד מבוקש ומאזן ההגירה בו הוא חיובי".

מאז ומתמיד ברור חיל היה ידוע בגישה הליברלית בכל התחומים: הוא אפשר לחבריו לפתח קריירות עצמאיות במגוון רחב של עיסוקים, נמנע מלחדור יותר מדי לתחומי הפרט ותמך גם ביוזמות ובצעדים בלתי שגרתיים. גישה זו, בשילוב עם הצורך להרחיב את מקורות הפרנסה, הביאו לכך שלברור חיל תמיד היה מספר גדול של עובדי חוץ, במגוון רחב של מקצועות ועיסוקים. לכן, גם הקיבוץ ניסה תמיד לפתח ענפים בתחומים שאינם אופייניים לתנועה הקיבוצית, כגון: מחשבים, אדריכלות נוף, קרמיקה אמנותית, תקשורת ועוד. בשנים האחרונות חלה התייצבות במצב המשק, הודות לשילוב בין מספר גורמים: שינויים מרחיקי לכת בסל הגידולים בשלחין (מלווים בהישגים מרשימים בקנה מידה ארצי), התמקצעות בענפי בעלי חיים, ופיתוח של כל אותם ענפים "מיוחדים".

בשנה האחרונה מונו שלושה חברי הנהלה חדשים בקיבוץ: מנהלת קהילה, יו"ר קיבוץ ומנהל עסקים. המשימה העיקרית של ההנהלה כרגע היא "בניית מבנה אירגוני חדש בשיתוף האגודה הקהילתית", אמרה לילך שמיר, מנהלת הקהילה. חגי כהן, המנהל העסקי, הוסיף כי ההנהלה משנסת מותניים למנף את הקיים. 

מנכ"לית התנועה, הדס דניאלי ילין, הציגה להנהלת הקיבוץ סרטון וידאו קצר אודות פעילות ומטרות התנועה ולאחר מכן הציגו ראשי האגפים בתנועה את פעילותם וכיצד יכול הקיבוץ להיעזר בהם.

מקיבוץ ברור חיל המשיך מטה התנועה דרומה לאורך העוטף אל אורים, שם קיבלו את פניו הנהלת הקהילה יחד עם חברים נוספים. אורים הוקם במוצאי יום כיפור של 1946, במבצע עליית 11 הנקודות בנגב. הגרעין המייסד הורכב ברובו מנוער יוצא בולגריה, חניכי תנועות הנוער גורדוניה ומכבי צעיר, וישב מספר שנים לפני העלייה לקרקע ברעננה. העלייה לקרקע הייתה באזור קיבוץ גבולות, אך עקב הקשיים שבהם נתקלו המתיישבים במקום, עברו מאוחר יותר לנקודה הסמוכה לצאלים, וב- 1948 עברו למקום הקבע.

בראשית שנות ה- 50 נקלטו בקיבוץ גרעיני נוער, יוצאי צפון אמריקה, של תנועת הבונים, והחל מאמצע שנות החמישים ועד ראשית שנות ה-80 נקלטו בקיבוץ גרעינים של התנועה המאוחדת, הנוער העובד והלומד, וגרעינים נוספים של תנועת הבונים. אורים היה אחד מראשוני הקיבוצים אשר בהם עזבו הילדים את הלינה המשותפת (בתחילת שנות ה-60), בניגוד לעמדת התנועה. עימות נוסף של הקיבוץ עם הנהגת התנועה היה באמצע שנות ה-60 כאשר ששלחו את הנוער ללמוד באשל הנשיא (שבו למדו באותה עת בני מושבים וילדי פנימייה), ולא בבית ספר קיבוצי. בשנות ה- 70 עבר הקיבוץ ממ.א. מרחבים, למועצה האזורית אשכול.

ממלאי התפקידים השונים בהנהלת אורים הציגו לאנשי התנועה את תמונת המצב של הקיבוץ, אתגריו והתהליכים שהוא עובר בימים אלה. הקיבוץ מונה 176 חברים, קהילה רב-דורית, כש-92 מתוכם מעל גיל 65. אופי הקיבוץ הינו חקלאי במהותו, ו-80% מהכנסותיו מתבססות על חקלאות (תפ"א, גזר, בוטנים ופלחה, רפת ולול). בימים אלה נמצא אורים בעיצומם של כמה תהליכים מרכזיים: צמיחה דמוגרפית – 32 יחידות דיור שמתוכננות להבנות בזמן הקרוב, תהליך בינוי קהילתי - שיתמקד בעיקר בתרבות השיח, קידום תהליך שיוך דירות (חלופת האגודה), דיון במבנה הארגוני והתאמתו וטיפוח ופיתוח ההנהגה המקומית. 

אורים מקפיד מאוד על עשייה חברתית, וקלט בשנים האחרונות 6 גרעיני 'צבר' של חיילים בודדים. על כך אמר ניר מאיר: "כל הכבוד, אתם אחד משלושת הקיבוצים המובילים בקליטת גרעיני צבר!".

הנהלת הקיבוץ העלתה מספר סוגיות לדיון – סוגיית השיוך ונושא מחיר המים. המטה התייחס לנקודות אלה, וניר מאיר אמר לאנשי הקיבוץ כי "בנוגע לחלופת האגודה, אורים צריך לשקול מחדש את שלושת החלופות האחרות, מכיוון שלא בטוח שתוכלו לממש את חלופת האגודה".

מנכ"לית התנועה, הדס דניאלי ילין, הציגה להנהלת הקיבוץ סרטון וידאו קצר אודות פעילות ומטרות התנועה ולאחר מכן הציגו ראשי האגפים בתנועה את פעילותם וכיצד יכול הקיבוץ להיעזר בהם.