מטה התנועה מסייר בקיבוצים: והפעם – בראש הנקרה ויסעור

חברי מטה התנועה הגיעו לראש הנקרה בבוקרו של יום קריר ובהיר. את פניהם קיבלו בבית התרבות, נורית - יו"ר הקיבוץ, נבו - מנהל הקהילה ויו"ר האגודה הקהילתית, נורית פולין - מנהלת העסקים, אנג'ל - מנהל האגודה הקהילתית, ממלאי תפקידים נוספים, חברי הנהלות וחברי קיבוץ. לביקור הצטרף גם אייל רייז (כפר מסריק), סגן ראש המועצה האזורית מטה אשר.

לאחר ארוחת בוקר מפנקת, התכנסנו כולם להצגת הקיבוץ.

הקיבוץ  נוסד בתחילת 1949, על ידי הכשרת "חניתה" מחטיבת יפתח של הפלמ"ח, ומתפרנס בעיקר מחקלאות (1,500 דונם), תיירות מצליחה מאוד (אתר הנקרות והרכבל) ומפעל ביו-טכנולוגי לריבוי צמחים בתרביות רקמה. ענפי החקלאות כוללים בננות, פרדס, אבוקדו, זיתים, לול פטם ורפת לחלב שכעת עוסקים בתהליכי שותפות עם בית העמק ונכנסים לדיון על השטח שהרפת מפנה.

העסקים מעבירים רווחים לקהילה ולחברים, לפי מודל קבוע. נעשה תהליך של שיוך פירות נכסים והוחלט על חלוקה של 30% שוויוני ו- 70% לפי וותק. יש כוונה לסיים את ההתחייבויות לחברים הוותיקים בשנתיים הקרובות ובהמשך החלוקה תהייה שווה לכולם. 

קיבוץ ראש הנקרה עבר תהליך שינוי ושיוך דירות לחברים, ובשנת 2005 הוקמה הרחבה קהילתית ובה 156 משפחות. בשנת 2010 התחיל פרויקט קליטת בנים והתקבלו 66 משפחות בנים לחברות בעצמאות כלכלית. כעת, מתוכננת שכונה נוספת של 39 יחידות ובכך הקיבוץ ממצה את 450  יחידות הדיור המאושרות לו בתמ"א 35. הקיבוץ עוסק בקליטה לחברות מלאה, ונכון להיום יש 186 חברים מלאים, 101 חברים בעצמאות כללית ו- 342 תושבים באגודה הקהילתית.

מערכת החינוך משגשגת, כשהחינוך החברתי באחריות האגודה הקהילתית והגיל הרך באחריות הקיבוץ. עולים אתגרים מול תנועת הנוער. הדגש שחשוב לקיבוץ הוא שילדים ידריכו ילדים ושתהיה פעילות בקבוצת השווים.

בראש הנקרה יותר מ- 50% מהחברים נכנסו לגיל הפנסיה, יש מנהל בריאות ורווחה וועדה פעילה. הם נהנים מהפעילות האזורית של "עמותת הוותיק" ויש להם מועדון  אקסקלוסיבי "הפרלמנט" שפועל 3 פעמים בשבוע.

בחזון הקיבוץ מודגש הרצון לחיזוק החיבור וה"יחד" של מגוון האוכלוסיות ביישוב ולאורך כל השנים נערכים תהליכים לבניה והעצמה של הקהילה .

לאחר הצגת הקיבוץ, עלו נושאים לשיחה ודיון:

• התרחבות העיר שלומי על חשבון שטחי בקיבוץ: התנועה שיתפה בתוכנית המתאר של מחוז צפון שמשנה באופן דרמטי את מצב המרחב הכפרי. איל רייז הוסיף שגם המועצה האזורית עוסקת בנושא. לאור מיצוי תמ"א 35, מוצע לקיים תהליך פנים קיבוצי לגבי גודל הקיבוץ הרצוי ולקחת בחשבון את כל המשמעויות: צפיפות, תכנון, אינטימיות וכדומה. הוצע לקיים ישיבה מקצועית בתחום עם עו"ד מיכי דרורי ודגן יראל מהתנועה הקיבוצית שעוסקים בנושא.
   
• חוזה חשמל: התנועה עדכנה שהולך להיות שינוי דרמטי ובעקבותיו יהיה מאבק קשה על חלוקת העלויות.
   
• חקלאות: ההתמודדות עם הקשיים בחקלאות תיפתר רק כאשר מדינת ישראל תסמן את הנושא כחשוב ויחוקק חוק החקלאות. עד אז כדאי לחשוב על דרכים יצירתיות לעודד עבודה בחקלאות.

מנהלי האגפים השונים בתנועה, הציגו את פעילות התנועה בתחומים השונים והנושאים שעל סדר יומם, ומנכל"ית התנועה, הדס דניאלי-ילין, הזמינה סיפרה על הקמפיין שמובליה התנועה לעידוד מעורבות והצבעה בבחירות הקרובות.

את הביקור חתם מזכ"ל התנועה, ניר מאיר: "אני מכיר את ראש הנקרה כבר 46 שנים מאז שהייתי ש"ש בשלומי. הקיבוץ תמיד היה עם גאוות יחידה ונשאר כזה עד היום. יצאתם מהמשבר באופן מרשים ואתם צועדים בדרך שלכם. לרוב אתם מגיבים למציאות המשתנה מהר ואחרים לומדים מניסיונכם. חשוב מאוד שגם בהמשך תדעו לזהות את הדינאמיות ולהגיב נכון. 89% מקיבוצי התנועה קולטים רק לחברות מלאה. אתם נמצאים בטיימינג מצוין לאור העובדה שיש לכם רק שנתיים לסגור את החוב לוותיקים. מציע לקיבוץ לבדוק אפשרות של קליטה של החברים בעצמאות כלכלית גם טרם סיום ההתחייבות לוותיקם ולחשוב על נושא הוותק גם לאחר סיום ההתחייבויות לוותיקים. ראש הנקרה היום הוא  ישוב גדול, חזק, אשר ממשיך לצמוח ולהתפתח. מציע לחשוב על שטח הרפת שאמור להתפנות לטובת פוטנציאל לקליטה עתידית לקיבוץ."

משם המשיך מטה התנועה לקיבוץ יסעור. הביקור האחרון ביסעור היה לפני ארבע שנים, והוקדש אז לתהליך ההסכמות שנעשה בקיבוץ במטרה לחזק את אורח החיים הקיבוצי באמצעות יצירת סטטוס אחד של חברות מלאה. הפעם, הוקדש הביקור לקבלת עדכונים על מצבו של הקיבוץ כיום ומהם האתגרים שעמם מתמודד.

המפגש החל בשיחה במעגלים לפי תחומי עניין, בהרכב של מנהלי התחומים החופפים לקיבוץ ולתנועה ובשיתוף חברי הנהלות מהקיבוץ: מעגל אסטרטגי שדן בהתפתחות הדמוגרפית של הקיבוץ והשלכותיה. מעגל חינוך, מעגל בריאות ורווחה ומעגל כלכלי\קרקעות ונדל"ן.
לאחר מכן, התכנסו כולם במועדון לארוחת צהרים קלה והצטרפו אליהם חברי קיבוץ נוספים. 

יאיר בוימל - מנהל הקהילה ואורי בייז - מנהל העסקים הציגו בקצרה את הקיבוץ: יסעור נוסד בשנת 1949 וחגג בשנה החולפת 70 שנים להיווסדו. בין השנים 2000-2004 נקלטו 240 חברים במעמד של עצמאות כלכלית. בשנת 2014 החל תהליך של בניית הסכמות ונקלטו 120 חברים מעצמאות כלכלית לחברות מלאה. נכון להיום 80% מהחברים הם בסטטוס של חברות מלאה ו-20% בעצמאות כלכלית. התהליך יצר זיקה משותפת בעסקים תוך כדי עיגון הזכויות לחברים החדשים והסדר פדיון של 10 שנים להתחייבויות לוותיקים ש-50% ממנו כבר בוצע. נושא ההורשה בוטל ומי שעוזב משאיר את זכויותיו בקיבוץ. מהיום קולטים רק לחברות מלאה.  

לקיבוץ תאגיד עסקי הכולל לול רבייה, מטעים, רפת, תחנת דלק, בית סיעודי, גד"ש יע"ן ומערכות סולאריות. ישנם לא מעט פרויקטים שמתוכננים באזור המאיימים על התפתחות המקום: נתיב הגז, כביש 6 ותוכנית אב ארצית ומחוזית. עוסקים כעת בהסדרת השימושים, ביסוס כלכלי וייצור מקורות נוספים.

לאחר מכן, נציג מכל מעגל הציג תובנות מרכזיות שעלו בשיחה:

אסטרטגיה - הקליטה המאסיבית הכפילה את אוכלוסיית הקיבוץ. עולות דילמות לגבי רמת השותפות ונדרש כעת לגבש תעודת זהות מוסכמת לקיבוץ. יש רצון לעודד הנהגה פנימית.

רווחה ותרבות - שני תחומים שהזהות של יסעור באה לידי ביטוי דרכם ואין עליהם סימני שאלה. מומלץ להשתמש בתרבות כדרך לחיזוק הלכידות של הקהילה.

חינוך- החינוך החברתי מסמן את הצורך בחיבור ושייכות וכרגע יש צורך לעצב ולחזק אותו כפי שנעשה בגיל הרך. מומלץ להיעזר וללמוד מניסיונם של אחרים ולגבש תוכנית חינוכית המחוברת לקיבוץ וזהותו. התנועה תהיה לקיבוץ לעזר.

כלכלי - ישנה הנהלה בהרכב מאוזן של וותיקים וצעירים. מקימים צוות אסטרטגי שיעסוק בחזון לשנים הבאות. מתמודדים עם אתגרים מול רמ"י. מוצע לבדוק אפשרות לעבור ממסלול 751 ל- 979.

וסיכם ניר מאיר: "יסעור גדל באופן מהיר מאוד, ויחד עם זאת יש עדין פוטנציאל מספק לבניה. אינכם צריכים לעסוק כבר בצמיחה דמוגרפית אלא בקליטה לחברות בלבד. הקשיים שאתם פוגשים כעת הם חלק מובנה ונורמטיבי בקליטה הטרוגנית. הגודל מחייב לעצור ולהסכים על זהות משותפת. ממליץ לעשות תהליך תחום בזמן עם הסכמות רחבות. התנועה הקיבוצית כולה עוסקת בהגדרת "הקהילה הקיבוצית המיטבית" ונבנות תוכניות באגף חברה וקהילה שיוכלו לשמש לכם לעזר. לגבי החינוך, זהו מקום שיש לקהילה אינטרס, והיא צריכה לסבסד אותו. גם נושא זה יהיה חלק מההסכמות שיגובשו בתהליך הזהות הקהילתי.

בחגיגות ה- 70 שלכם ראיתי קהילה שיש בה הרבה מאוד ערכים משותפים, מסורת וגאוות יחידה, אחרי ש"הוועדה העליונה" כבר החליטה שאתם קיבוץ. אתם אלה שהמצאתם את "איחוד הסטטוסים" וקצב "צמיחת החמניות" מרגש אצלכם. מבחוץ נראה שאתם מוזגים את המרכיבים הנכונים למכלול שנקרא קיבוץ יסעור - יישר כח!"