מטה התנועה מסייר בקיבוצים: והפעם - בקיבוצים אלומות ושער הגולן

הביקור באלומות נפתח בסיור קצר בדיר העיזים של הקיבוץ. דיר זה, שבודדים כמוהו בקיבוצים, הוקם על חורבותיה של רפת ויש בו עדר של עיזים (בעיקר אלפיניות) ומכון חליבה קטן. לאחר מכן, במועדון החברים, תארו ממלאי התפקידים בקיבוץ אלומות ואת האתגרים עימם הם מתמודדים. חיקי דוידוב, יו"ר הקיבוץ, סיפר על התכנית האסטרטגית שהתגבשה באלומות והכוללת התייחסות משולבת לפיתוח בתחומי הקליטה, התשתיות, העסקים ובינוי הקהילה. מאיר סבירסקי, מנהל הקהילה, תאר את התפתחות הקיבוץ, המונה היום 131 חברים, כולל חברים בעצמאות כלכלית בנוסף לתושבים בהרחבה הקהילתית הוותיקה. שיוך הדירות באלומות הושלם כבר לפני מספר שנים ואין גרעון אקטוארי בהתחייבויות לפנסיה. בקיבוץ, הדגיש סבריסקי, התקבלה החלטה על קבלה עתידית לחברות מלאה בלבד.

רמי לנר, המנהל העסקי של אלומות, תיאר את ענפי הקיבוץ הכוללים שטחי גד"ש, מטעים, שותפות ברפת גדולה, שותפות בענף הצאן (עיזים, כאמור), שותפות בתחנת דלק ועוד מיני פעילויות עסקיות.

מנהלי האגפים במטה התנועה בניצוחה של המנכ"לית הדס ילין, הציגו לחברים הנוכחים את פעילות מטה התנועה למען הקיבוצים וחבריהם. בתום דיון שכלל שאלות ותשובות סיכם את הדברים ניר מאיר, מזכ"ל התנועה, שציין כי מדינת ישראל מגבשת את תכנית 'ישראל 2048' ולאור תחזיות גידול האוכלוסייה נראה כי מבחינת הרשויות לא תהיה זכות קיום ליישובים קטנים. לכן רצוי שקיבוץ קטן ייזום תכנית לגידול משמעותי של האוכלוסייה לקליטה של משפחות רבות. עוד הוסיף מאיר ודיבר על חשיבות הקואופרציה, על השינוי החיובי שהתחולל במוסד לגישור ובוררות בתנועה, הנותן פתרונות הוגנים ואיכותיים למחלוקות בקיבוצים ועל תפקידו של הרכז בתיאום הפעילות באזור של התנועה, המועצה והארגון האזורי. 

הביקור בשער הגולן יוחד, רובו ככולו, לצפייה בסרט 'גבורות' יחד עם הבמאי  יואב ארזי והמפיקה בפועל שלומית חפץ, שניהם חברי הקיבוץ. הסיפור עליו מבוסס הסרט כמעט ונשכח: שער הגולן, אחד מקיבוצי 'חומה ומגדל' נוסד בשנת 1937. למחרת הכרזת העצמאות, ב–15 במאי 1948, הותקף הקיבוץ על ידי הצבא הסורי שפלש לעמק הירדן. במשך ארבעה ימים נלחמו חברי הקיבוץ בתנאים בלתי אפשריים וללא תחמושת מספיקה, עד אשר החליטו לעזוב, הם וחברי קיבוץ מסדה השכן. כעבור חמישה ימים נכבש האזור מחדש והם חזרו לקיבוץ שהוחרב עד היסוד על ידי הסורים, ובנו אותו מחדש, אבל על עזיבתם את המקום הם שילמו מחיר יקר בתודעה הציבורית.

הפקת הסרט באורך מלא– שילוב של חומרים ארכיוניים וקטעי עלילה - נועדה להסיר את הכתם שדבק בחברי הקיבוץ, שהחזיקו מעמד ארבעה ימים ללא סיוע מול כוחות עודפים בהרבה, ולספר גם על הגבורה (שנתפסה בזמנו כפחדנות)  ובמיוחד גבורת הנשים, בהעזה שלהם לפעול על דעת עצמם ולבחור בחיים. הסרט עוסק באומץ בפצעי העבר ובמחלוקות הווה: בהתמודדות עם דעת הקהל הציבורית – הכללית והאזורית - שגינתה את "הנטישה", ביחסים עם מסדה, הקיבוץ הסמוך, ובמחלוקת הפנימית הקיימת על שינוי אורחות החיים (שער הגולן הינו קיבוץ שיתופי מבוסס). חברים ממסדה השתתפו בסרט והוזמנו גם להקרנת הבכורה שהתקיימה במעמד רב רושם, כשיא של חגיגות ה – 80 לייסוד הקיבוץ, בחודש ספטמבר האחרון.  

בהקרנת הסרט המטלטל ובדיון שאחריו נכח גם אילן אשל, בן וחבר שער הגולן, שהיה ילד בן 12 בזמן האירועים העיקריים המתוארים בסרט. אילן ריגש את הנוכחים בסיפור האישי שלו כאשר תאר באופן בלתי אמצעי את ההתמודדות הלא פשוטה עם מאורעות המלחמה, הפינוי, החזרה לקיבוץ והעלבונות שהוטחו בו ובבני וחברי קיבוץ נוספים לאורך השנים שלא בצדק. 

יואב ארזי, במאי הסרט המרתק, מוזמן לקיבוצים רבים להקרנת הסרט ודיון בעקבותיו. ניר מאיר שיבח את היוזמה ואת ההפקה המוצלחת, שהייתה למעשה גם תהליך בינוי קהילתי רחב היקף והבטיח כי התנועה תסייע ככל הניתן בפרסום דבר הסרט בקיבוצים.