מטה התנועה הקיבוצית מסייר בקיבוצים: והפעם - בקיבוצים מצובה וכברי

הביקור נפתח בקיבוץ מצובה בתצפית מ"גבעת הראשונים", שבכניסה לקיבוץ, בה מתוכנן לקום אתר של חומה ומגדל.

בועז בן שחר – יו"ר וועד ההנהלה, זיו סיוון- חבר הוועד ונעם מצר הנאמן, סקרו את האיומים הניצבים בפני מצובה בתחום המקרקעין, והשטחים החקלאיים, לאור תוכנית ההתרחבות של שלומי והתוואי העתידי של כביש 6.  צפינו גם על המתחם המיועד לשכונת הבנים העתידית ועל השטח שמתוכנן להקמת מרכז מסחרי. בהמשך התרשם מטה התנועה מהמבנים שהקיבוץ החליט לשמר וביקרו בבית הספר האנתרופוסופי שמנוהל ע"י ציפורן מקיבוץ הרדוף. בסוף הסיור זכה לארוחת צהריים מפנקת.

להצגת הקיבוץ, התכנסו במועדון עם ממלאי התפקידים וחברי הקיבוץ. לביקור הצטרף שוקי בשן- מנהל התפעול של מילואות. נעם נצר, נאמן הקיבוץ, תיאר את מהלך חילוצו של קיבוץ מצובה ממשבר החובות שאיים על קיומו: "נכון להיום החוב היחיד שנותר הוא הגרעון האקטוארי לחברי הקיבוץ אותו אנו מצפים לסגור במהלך 10 השנים הקרובות. שיוך הדירות בוצע לפני כ-10 שנים.
קרן, חברת הקיבוץ, מנהלת הוועד המקומי הוסיפה על ההסדרים הקיימים בקיבוץ: "נעשו הסכמים מסודרים בין האגש"ח לוועד המקומי ובמסגרתם הקיבוץ משתתף ב-150 אלף ש"ח בשנה. בשנים האחרונות נקלטו כ- 60 משפחות לחברות. מצובה מונה היום 1,500 תושבים ומתקרבת למיצוי גבולות התמ"א 35 של הקיבוץ".

ממלאי התפקידים בקיבוץ סיפרו גם על הפעילות המשקית. כ-90% מהכנסות הקיבוץ הן מענפי החקלאות: מטעים, גד"ש ולולי פיטום. מצובה קיבלו אישור למכסת חלב ומתכננים הקמת רפת בשיתוף עם קיבוצים נוספים. ג'וני עגמיה מנהל החקלאות סיפר על הצלחת הענף וחשיבות השימור שלו ושיתף בבעיות הקשות הנובעות בעיקר בשל המחסור במים. כן נמסר כי הקיבוץ פועל להגדלת כמות הנחלות שברשותו. מצובה השקיע בשדרוג תשתיות אך עדין נדרשים מיליונים נוספים לנושא.

מבחינה קהילתית במצובה 250 חברי קיבוץ. יש קרן עזרה הדדית וקרן סיעודית. רונית דנגור וג'ו סמושי הציגו את מערכת החינוך וסיפרו כי בקיבוץ 125 ילדים בגיל הרך ו- 214 נערים. הם ציינו כי הם עובדים בשיתוף פעולה עם תנועת בני המושבים וכי המערכת שותפה לכל ההשתלמויות והכנסים של התק"צ ועובדת עם התקנים המומלצים.

הדס ילין-דניאלי, מנכ"לית התנועה, הציגה את פעילותו של מטה התנועה והזמינה את ממלאי התפקידים במצובה להיעזר ביכולות הטמונות בנערכת התנועתית, הנשענות על ניסיון רב שנאגר ב-260 קיבוצים. 
ניר מאיר, מזכ"ל התנועה סיפר על היכרותו רבת השנים עם מצובה שעיקרה בתקופת שירותו בגרעין עודד בשלומי. ציין בהתפעלות את שיקומו הדרמטי של הקיבוץ והביע את דעתו כי כעת יש להתרכז בשאלת הזהות. "היום אתם נמצאים במקום שהכול צפוי והרשות נתונה והשאלה היא מה תבחרו להיות". האם אתם רוצים שיהיה כאן עוד 20 שנה: יישוב קהילתי, פרבר של שלומי או קיבוץ מתחדש. לדבריו אם אתם רוצים להיות קיבוץ עליכם לקלוט בשלב ג' רק לחברות. קיבוץ יכול להישאר קיבוץ רק אם יש בו חברים. גורמי הייצור העצמאיים הם היתרון היחסי שיש לקיבוץ על יישוב קהילתי. אם תהפכו ליישוב קהילתי, תאבדו אותם. החשיבות האמיתית בביקור שלנו היא לשים את השאלה הנכונה על השולחן. אנחנו מחויבים לעזור לכם להתקדם בכל מסלול בו תחליטו ללכת.

לאחר מכן, המשיך מטה התנועה לסיור בכברי, שם החל ביקור בסיור במפעל כבירן אשר קיבל באותו היום ממש את פרס "היצואן המצטיין" מידי נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין. מפעל כבירן נמצא בבעלות מלאה של קיבוץ כברי ומעסיק 198 עובדים תושבי הגליל המערבי, 20 מתוכם חברי הקיבוץ, ועוסק ביציקות מדויקות של אלומיניום בעיקר למטוסים.

בהמשך הביקור, נפגש מטה התנועה עם קבוצת חברים מהנהלות הקיבוץ. ירון אלבוים- מנהל העסקים, אסתי וויסמן מזכירת הקיבוץ ויובל אורן- יו"ר הקיבוץ שהציגו את תמונת המצב בכברי היום במגוון אספקטים: "מבחינת הקהילה, בכברי, 283 חברים, 78 ילדים ו-16 חיילים. שלושה אשכולות בקהילה: בריאות, תשתיות ושירות. הקיבוץ בנה הרחבה קהילתית ב- 2005 בעיקר מכיוון שהבנים לא רצו לחזור לקיבוץ השיתופי ורצו לחיות בכברי כתושבים בהרחבה. את אגודה הקהילתית מנהל היום שלמה אדטו תושב בהרחבה. 176 תושבי קבע, 198 תושבים זמניים ו-309 ילדים. סה"כ 1,039 תושבים".

"מבחינה עסקית, רפת כברי היא מהמוצלחות והמצליחות בארץ, בנוסף אליה, יש לנו מטעים מגוונים ו-2 מפעלים צומחים: כבירן וריאון (חב' בע"מ בשיתוף עם פלסאון ממעגן מיכאל). אחד המאפיינים הבולטים מאז ומתמיד בכברי היה העיסוק באמנות ועל כך גאוותנו. בכברי גלריות המציגות את עבודות האומנות של החברים וסדנת התחריט שכבר קנתה לעצמה שם בכל רחבי הארץ שקיימת עד היום בקיבוץ. בחמש השנים האחרונות, יש שיפור גדול בתוצאות העסקיות ומשקיעים בשדרוג תשתיות ובפנסיה שנמצאת היום בגובה של 51% מהשכר הממוצע במשק. לפני כשנה בוצע תהליך של שינוי מבנה ארגוני שבעקבותיו הוקמה הנהלת קיבוץ ויובל אורן נבחר לתפקיד יו"ר הקיבוץ. בתחום האסטרטגי עוסקים ב-3 תהליכים מרכזיים: שינויים והתאמות במודל רשת הביטחון, קליטה לחברות בקיבוץ ובניית מדיניות לנושא הביטחון הסוציאלי".

נציגי התנועה התרשמו מאוד מהאיתנות הכלכלית, הצמיחה המשקית ומההון האנושי בכברי: שמירה על ניהול הענפים בידיים של תושבי הקיבוץ, השתתפות חברים רבים בצוותים האסטרטגיים והעובדה כי שני המנהלים הבכירים הינם חברי קיבוץ. בדיון שהתנהל עלו שאלות לגבי היכולת של כברי במציאות של היום לשמור ולחזק את עצמם כקיבוץ בר קיימא. אנשי מטה התנועה בראשותו של ניר הדגישו את הצורך להגדרת החזון של כברי כבסיס לדרכי הפעולה בהמשך ושיתפו בתובנות שנאספו בקיבוצים רבים ומהוות תשתית לפעולה בחלק גדול מהקיבוצים. מאיר אמר: "בכברי, כמו בקיבוצים רבים אחרים, צריך להבין כי המשבר מאחורינו וחלק מהכלים שהיו רלוונטיים אז דורשים בחינה מחודשת. לכן, גם ההתייחסות לשיוך הדירות ושיוך הנכסים היו מתוצאה של פחד ממה שיהיה מחר. היום, אנחנו בטוחים יותר שמחר יהיה טוב ולכן חשוב לשאול את עצמינו: מה אנחנו רוצים להיות בהמשך? מניסיוננו המודל של יישוב עם שתי אוכלוסיות לא מוכיח את עצמו ומזמין חיכוך אין סופי. אני מציע לכברי לחשוב על אופציה של קבלה לחברות של כל מי שגר פה כולל תושבי ההרחבה".
הצוות התנועתי מחויב לסייע, ככל שיתבקש, ע"פ החלטות הקיבוץ.