מזכירות התנועה הקיבוצית אשררה את ההחלטה על צירוף קיבוצים עירוניים לתנועה

לאחר ועידת התנועה החמישית שהתקיימה בשנת 2017, ניסח צוות תנועתי בראשות המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית דאז, גיל לין, מסמך עקרונות בנושא זה, שכאמור אושרר השבוע, לאחר בדיקה משפטית ובדרך לקידומו המעשי.

מסמך העקרונות מתייחס ל"קבוצות שיבחרו להתאגד בסיווג של 'קיבוץ עירוני' ולהצטרף לתנועה הקיבוצית". אלה יוכלו להתחיל תהליך בליווי התנועה הקיבוצית בו יידרשו לעמוד במספר עקרונות, וביניהם "הזדהות עם חזון התנועה הקיבוצית, הצהרה על כוונה למשימה משותפת והצהרה על כוונה ליישום מנגנונים של ערבות הדדית". כמו כן, יידרשו גם להציג רשימת חברים, מוסדות קהילתיים ומנגנוני קבלת החלטות, תכנית עבודה למימוש משימה משותפת, ניהול נכסים משותפים ותקציב בסיסי משותף, ותכנית התפתחות רב-שנתית.

"קיבוץ עירוני" מוגדר בתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), תשנ"ו-1995 כ"אגודה שיתופית הפועלת לתרומה ומעורבות חברתית בחברה הישראלית, המאורגנת על עקרונות של עבודה עצמית ושל שיתוף בהכנסות, בצריכה ובחינוך על בסיס עקרונות של שוויון בין החברים". על פי מסמך העקרונות, תהליך ההצטרפות יארך עד חמש שנים, במהלכו תוגדר הקבוצה כ"קיבוץ בהתהוות". בפרק זמן זה יתאפשר לקיבוץ העירוני ליווי של התנועה הקיבוצית בהתארגנות המשפטית של בניית תקנון, גיבוש המודל הקהילתי ובניית כלים לניהול משאבים משותפים, ייעוץ בגיבוש מודל כלכלי מותאם, ליווי הקמת גן מעון קיבוצי בהתאם לעקרונות החינוך הקיבוצי והעמדת "שינשינים" לטובת המשימה. במסמך העקרונות מוגדר ליווי הקיבוץ העירוני על ידי קיבוץ ותיק בהיבט של עסקים ונכסים משותפים, ביטחון סוציאלי, גיבוש פתרונות דיור קואופרטיבים ועזרת קרן קמ"ע.

בשלבים הבאים, יוקם צוות משימה תנועתי שילווה את חיבור הקבוצות העירוניות לתנועה הקיבוצית, ויעודד הקמת קיבוצים עירוניים בהתאם למודל, ויאותרו הקיבוצים שיהיו מעוניינים ללוות קיבוצים עירוניים. בשלב האחרון - הצטרפות כקיבוץ מן המניין לתנועה הקיבוצית, עם כל החובות והזכויות של כל קיבוץ קיים השייך לתנועה הקיבוצית, בכפוף להחלטת הקיבוץ ואישור במוסדות התנועה.