מגן על הבית - בן מרום-גולן מונה למפקד עוצבת "הבשן" ברמת הגולן

 תת-אלוף עמית פישר, בן קיבוץ מרום גולן, מונה השבוע למפקד עוצבת "הבשן". טקס החילופים נערך במחנה נפח שברמת הגולן, במעמד מפקד פיקוד הצפון, אלוף יואל סטריק, מפקדי האוגדה ולוחמיה, בני משפחה ומוזמנים נוספים. תת-אלוף עמית פישר החליף בתפקידו את תת-אלוף יניב עשור, אשר כיהן בתפקיד זה במהלך השנתיים וחצי האחרונות.

תא"ל עמית פישר אמר בטקס: "קבלת הפיקוד על עוצבת 'הבשן' הינה אחריות עצומה. המשפט הגנה בפניי איומים קיימים ומתהווים הינו לחם חוקינו ואירועי אתמול ממחישים זאת בצורה מובהקת. עלינו להגן בפני כל ארגון וחוליית טרור הפועלים היום בגבול הרמה ובמקביל להכין עצמנו מבצעית ומודיעינית לאיום המתגבר הנמצא בפתחינו – חזרת צבא סוריה ועמו כוחות איראנים, חיזבאללים ואחרים. משימה נוספת בה נעסוק בחריצות – היא הכנת כוחות האוגדה בדגש על יחידות המילואים הרבות למבחן העליון – מבחן המלחמה. זוהי התרגשות גדולה עבורי לקבל את הפיקוד על עוצבת 'הבשן' ולחזור לשרת עמכם בחבל הארץ המוכר והאהוב בו נולדתי ובגרתי".

תא"ל יניב עשור, מפקדה היוצא של האוגדה בירך את פישר ואמר: "במהלך שירותי הצבאי באתי בשערי הגולן ושהיתי בו פעמים אין ספור. נשבתי בקסמה של הרמה, בטבע הפראי, במרחבי הנוף הייחודי. בכל סוף תפקיד מפקד מעביר את נס היחידה למחליפו בחשש מה, בתוגת פרידה. היום מעביר את נס היחידה לאחי ורעי תת-אלוף עמית פישר, איש גולני ובן קיבוץ בגולן, בביטחון מלא בו, באישיותו, ערכיו ומנהיגותו. עמית, אתה מקבל לידייך אחריות גדולה. לך עם האנשים, התבונה והניסיון המבצעי שלך, אני משוכנע כי תוביל את האוגדה בבטחה ותדע לשמור על הבית". 

איריס, אמו של עמית, חברת קיבוץ מרום גולן, מספרת אף היא על המעמד: "הטקס היה מאד מאד מרגש, לא רק לנו המשפחה אלא בכלל בקיבוץ, זה שעמית, כבן הגולן, חוזר במרכאות או לא מרכאות "להגן על הבית" זה מעמד מאד מיוחד. אנחנו מלווים אותו כל הזמן ועכשיו שזה קרוב אלינו זה בכלל משמח".
איריס מספרת שכבר כנער צעיר, היה עמית מוביל ומנהיג בקיבוץ, בחברת הנעורים, בבית הספר ובכל, וזה רק טבעי שהוא ימצא את מקומו בפיקוד ובהנהגה גם בצבא. "אני אמנם אמא ולא אובייקטיבית, אבל זהו באמת אופיו של עמית".  

העובדה כי עמית נכנס לפקד על האזור דווקא אחרי סוף שבוע מתוח במיוחד משפיעה במידה מסויימת, אבל איריס מבהירה כי הם מאד מאד מורגלים לחיים באיזור ולא נלחצים בקלות. "היה לנו כמה סירנות אחת אחרי השנייה בשבת לפנות בוקר, ואין ספק שהדקות האלו הן לא נעימות, אבל למדנו להסתדר. אנחנו חיים את זה, אנחנו כאן עוד מהימים שלפני יום כיפור, אז כבר ידענו תקופות יותר קשות. שום דבר לא משתנה ביומיום, היו המון המון אורחים בקיבוץ והתורים בחרמון נראו למרחוק, אז חוץ מהכמה דקות של "מרחב מוגן" בסך הכל הייתה שגרה. בתור אמא של עמית, זה שהוא מגיע הנה דווקא עכשיו זה אולי מעט מלחיץ, אבל זה היה מלחיץ גם אם היה מפקד באזור עזה. עמית מכיר את הגולן היטב כילד וגם כקצין בגולני, ששירת פה בגבול לבנון תקופות ארוכות. כל ילדינו שירתו בגולני, שני בנינו הנוספים לחמו במלחמות ובקרבות השונים, כך שאנחנו חיים את זה כבר במשך שנים ארוכות וזה אמנם לא פשוט אבל בסופו של יום אנחנו גאים בהם מאד וכעת גם מאד שמחים שעמית הגיע קרוב אלינו".