מאמרים משולחן ההדרכה של הגן הקיבוצי: תפיסת ההדרכה של רשת הגן הקיבוצי

רקע

מערכות החינוך לגיל הרך, התפתחו בחברתנו כצורך של החברה הבוגרת במתן מענה טיפולי חינוכי  לילדים בגילאי לידה עד גיל 6, להורים ולחברה בה המבוגרים צריכים ומעוניינים לעסוק במשך שעות היום בעיסוקים הקשורים בפרנסתם ובהשכלתם, או שאינם קשורים ישירות בגידול הילדים. מעונות היום הוקמו בארץ על ידי ארגוני הנשים, עוד לפני קום המדינה, כחלק מתורת העבודה שחייבה יציאה לעבודה של נשים וגברים כאחד, ונועדו לסייע לנשים עובדות (פיכטלברג ברמץ, 2004). היום יותר מתמיד אנחנו יודעים שעל מנת לאפשר ולטפח התפתחות מיטבית של ילדים בגיל הרך חשוב שמענה זה יתאים לצרכי הילדים בשלבי ההתפתחות השונים (Sylva et al., 2010). יתרה מכך, ידוע היום שמענה שאינו הולם את צרכי הילדים עלול להזיק, ולפגוע בהתפתחותם המוחית, הפיזית והרגשית (Shaughnessy & Kleyn, 2012). לפיכך, מסגרות הגיל הרך שלנו מעסיקות נשות צוות ייעודיות, בשאיפה שתהיינה נשות צוות מקצועיות  בתחום החינוך והטיפול בגיל הרך. כבר נאמר רבות, ונכתב לא מעט על עבודתן של המחנכות והמטפלות בגילאים אלו ועל מורכבות העבודה הנדרשת מהן (ראו מוניקנדם-גבעון, 2017(. נכון להיום, תנאי הסף המגדירים את מי שרשאית לעסוק בתחום החינוך טיפול בגיל הרך עד גילאי 3, מחייבים קורס מקצועי קצר יחסית, שאינו נותן את ההכשרה כולה, והידע הרב שקיים אודות תחום עיסוק זה. אנחנו עדים לשחיקה רבה של נשות חינוך טיפול העוסקות בתחום זה, ולעיתים לעבודה של נשים שאינן מספיק מיומנות, ושהשכלתן בתחום היא מינימלית. כולי תקווה שאנחנו נמצאים בעידן של שינוי במדינתנו, ובעתיד הנראה לעיין עוד נראה שינוי מדיניות שיחייב הכשרה משמעותית יותר לכל נשות החינוך והטיפול לגילאי לידה עד שלוש בפרט, ועד גיל 6 בכלל, שינוי זה חייב לכלול שינוי בתנאי העסקה של נשות החינוך / טיפול, תנאי העסקתן חייבים להיות הולמים ומתאימים יותר לעיסוק ולמקצוע שאין עוררין על חשיבותו הקריטית, בהיבט האישי ובהיבט החברתי הרחב. התמקצעות, לימודים ותהליך של התפתחות אישית שלא מסתיים לעולם, הם חלק ממחוייבויות האדם העוסק בחינוך (Babenco et. al., 2017; Laal & laal, 2012).

אחד המשאבים הקריטיים על מנת להפוך נשות חינוך וטיפול בגילאים הללו למקצועיות הוא משאב ההדרכה. המטרה ארוכת הטווח בהדרכה היא לאפשר ולתמוך בהתפתחותה של המודרכת כאשת מקצוע המחויבת לרעיון שהיא דמות משמעותית ביותר ובעלת השפעה על איכות חייהם והתפתחותם של תינוקות ופעוטות. בנוסף עליה לראות עצמה סוכנת שינוי המחויבת לבניית תרבות מקצועית (פרופסיונלית) במעון כולו (צור, 2014). החינוך הקיבוצי, הרואה במערכת החינוך כולה ומערכת הגיל הרך בפרט, מערכת יישובית קהילתית אחת מתייחס לשינוי במערכת כולה.

לתפיסתנו, בהדרכת נשות חינוך וטיפול בגיל הרך קיימת לא פחות מעשייה חברתית ציונית, למען מימוש חזון של חברה עצמאית וריבונית שפרטיה מתפתחים להיות בוגרים עצמאיים בעלי חופש בחירה ו- well being מבחינה נפשית, רוחנית וחברתית, כפי שניסחה ניצן שדה ממדריכות שולחן ההדרכה. על מנת לפתח ולהגדיל את חופש הבחירה, יש לפתח שני ערוצים חשובים אצל בני האדם – ילדים ומבוגרים: הערוץ הראשון הוא ערוץ הידע וההשכלה – ככל שהאדם משכיל ומכיר את סביבת עולמו ותחומי תוכן שונים בצורה טובה יותר הוא מכיר מגוון רחב יותר של אפשרויות הגלומות בחייו. הערוץ השני הוא ערוץ המודעות – ההכרות של הפרט עם עצמו, עם מניעיו לפעולה, עם נטיות ליבו, עם כישרונותיו, עם חולשותיו ועם ערכיו (McAuliffe, Blake, Steinbeis, & Warneken 2017), עם הדברים שהוא אוהב והדברים שפחות. פיתוח המודעות עוזר לילדים ולבוגרים להכיר ולהבין את המניעים שלהם לפעולה (שחר, 2019( שהרי ישנם אירועים שמפעילים אותנו בצורה כזו או אחרת ואנחנו לא פעם פחות מודעים למכניזם שמוביל בסופו של עניין לתגובה כזו או אחרת שלנו ולבחירה כזו או אחרת. התפתחות המודעות אצל מטפלת ואשת חינוך בגיל הרך, תומכת ביכולת שלה לבחור בצורה מושכלת ומטיבה, התומכת בהתפתחותם של ילדים בצורה טובה ומדוייקת יותר.

הדרכה מקצועית נשענת על תאוריות שמגשרות בין צורכי הלמידה וההתפתחות של המודרכת ובין עולם התוכן והסוגיות הייחודיות לעבודה עם ילדים בגיל הרך, משפחותיהם והמסגרת החינוכית, המתקיימים כחלק ממערכת רחבה יותר (צור, 2014).

באמצעות תהליך ההדרכה אנו שואפים לצאת למסע משותף של המדריכה והמודרכות, בו המדריכה מלווה את המודרכות (מנהלת / מובילות / גננות ועד אחרונת המטפלות) בהתפתחותן המקצועית. המסע הוא משותף והדדי למדריכה ולמודרכות, אם כי הדרך אינה סימטרית. בדרך זו מבקשת המדריכה ביחד עם המודרכות לסלול דרכים לעבודה מיטבית, דרך הרחבת הידע והמודעות ורכישת כלים לעבודה מיטבית עם ילדים צעירים. (שחר, 2019)

שולחן ההדרכה של רשת הגן הקיבוצי, לומד כל העת, מתייחס לגישות שונות להדרכה, ומפתח מודלים מקצועיים, המבוססים על מחקר וניסיון, והמותאמים להדרכה במערכות השונות. זאת במטרה לענות על הצרכים של צוותי החינוך טיפול על מנת שאלה יוכלו לתת את המענה הנכון ביותר לצרכי הילדים, תוך התייחסות לייחודיות ולאקולוגיה המקומית של כל מערכת גיל רך או מעון המודרכים על ידו.

הלכה למעשה

בכניסה של מדריכה לעבודה בתוך מערכת גיל הרך, מוקדש פרק הזמן הראשון להכרות עם המערכת מההיבטים החינוכיים, הארגוניים, הקהילתיים והרגולטורים, ולמיפוי צרכי המערכת בתחומים השונים. בשלב זה נערכות על ידי המדריכה שיחות אישיות ו/או קבוצתיות עם מנהלת המערכת ונשות הצוות הנבחרות, תצפיות בבתי הילדים / כיתות המעון, ושיחות עם ממלאי תפקידים משמעותיים נוספים מן התחומים השונים (חינוך/ארגון/קהילה/רגולציה) במערכת, ובקהילה. המדריכה ממפה את שלמדה, ועם החומרים האלה מגיעה לפגישה עם מנהלת המערכת. בפגישה זו משתפות אחת את השנייה המנהלת והמדריכה בחוויתן את המערכת, והן בונות ביחד תכנית עבודה, על פי תיעדוף הצרכים עליהם ניתן לתת מענה. תכנית העבודה הראשונה תכלול בתוכה את יצירת האמון הנדרש בין המדריכה והמודרכות. בתום תקופה, נעשית הערכה משותפת של המנהלת והמדריכה את השגיהן, ובהתאם נבנית התכנית הבאה. עבודת המדריכה מורכבת מיישום תכנית ההדרכה שנקבעה מראש, וממענה על צרכים שוטפים ודחופים הקיימים בכל מערכת. תכנית ההדרכה הינה כלי עבודה, המאפשר למדריכה ולמנהלת לטפל בסוגיות מהותיות על פי תכנית, מעבר לעשייה השוטפת והיומיומית שכפי שמי שמכיר יודע, יכולה לתפוס את מרחב הזמן והמשאבים האחרים כולם.

שיתוף הפעולה ההדוק בין המדריכה והמנהלת הוא הכרחי. המנהלת היא הקשר האקולוגי של המערכת, גם אם אינה מהקיבוץ או הישוב המודרך, בעצם היותה נמצאת במערכת יום יום היא זו שיכולה לעשות את ההתאמות הסביבתיות של ההדרכה לאקולוגיה המקומית של המערכת. שכן על פי ברונפנברנר (1995, אצל צור 2014), ההתפתחות האנושית ובמיוחד זו של ילדים בשלבי חייהם המוקדמים, מתרחשת באמצעות יחסי גומלין בין האדם ובין סביבתו הכוללת אנשים, אובייקטים וסמלים בסביבתו המיידית ובסביבה הרחוקה. מדריכת שולחן ההדרכה תיקח את כל הגורמים הללו בחשבון בבניית תכנית עבודתה.

כחלק מן התכנית השנתית שנבנית על ידי מנהלת המערכת והמדריכה אנחנו ממליצות על בחירת נושאי הדעת שמעוניינים להרחיב במסגרת ההדרכה השוטפת ובמסגרת השתלמות, ובניית תכנית הטמעת השינוי עליו הוחלט בעקבות הרחבת הידע והמודעות.

כחלק מפיתוח המודעות אנחנו מעודדות פיתוח יכולות ההתבוננות הפנימית של המנהלת / המובילות והמטפלות. עידודן להכרות עמוקה יותר עם עצמן, והגדלת יכולת ההסתכלות שלהן על עצמן ב"עין טובה" ולא שיפוטית, ומכאן לפתח גם היכולת לראות את הילדים בדרך זו, ולהסתכל על האירועים המתרחשים מנקודת מבטו של הילד.

מודל ההדרכה של שולחן ההדרכה מבוסס על יחסים הדדיים, ופועל בשני מישורים בו-זמנית:  אופי היחסים שבין המטפלת למנהלת, המדריכה והצוות, ואיכות היחסים שהמטפלת מקיימת עם הילדים  (צור, 2014). על מנת לייצר מערכת חינוך שבה אקלים חינוכי ורגשי מיטבי, יש להתייחס לאיכות היחסים בתוך המערכת. יש ללמוד ולתרגל את הכלים, המאפשרים קידום של איכות היחסים והאינטראקציות בין המדריכה למנהלת ולצוות, בין המנהלת לצוות, להורים ולילדים, בין הצוות לילדים ולהורים, ומכאן בין הילדים לבין עצמם. המרכיבים ליצירת אינטראקציות חיוביות כגון הקשבה, יכולת התאמה, סינכרון, תגובתיות מידתית וכו' אינם מובנים מאליו, חלק מהדרכת הצוותים עוסק בהגברת המודעות לשימוש במרכיבים אלה, והזמנה לתרגול השימוש בהם באופן שיקדם איכות של אינטראקציות.

בתהליך ההדרכה משתמשות מדריכות שולחן ההדרכה בכלי ההערכה בין לאומיים כמו האיטרס והקלאס. צוות שולחן ההדרכה לומד ומעמיק את ידיעותיו בכלים אלה ומוצא אותם חשובים ויעילים, בקידום איכות החינוך טיפול בגיל הרך. רובינו, מעריכים איכות חינוך טיפול, באופן אינטואיטיבי, ומכאן מתקשים לא פעם להעריך אילו שינויים עלינו לעשות על מנת להעלות את איכות החינוך טיפול המסופקת לילדים. כלי הערכה מקצועיים, כמו האיטרס שנבדקו והוערכו במחקרים רבים, ונמצאו תקפים ומהמנים, משמשים לעזר רב בהדרכה, בבדיקה עצמית של מערכת, ובהחלטה על מדדים שונים שצריכים להשתנות על מנת לשפר את האיכות של החינוך והטיפול במסגרת. (איטרס 3, המדד להערכת סביבתו של התינוק / פעוט הגרסה העברית, עובד על ידי צוות המרכז למחקר התפתחות הילד באוניברסיטת חיפה, ויצא לאור ב- 2019, בהוצאת פרדס הוצאה לאור).

תכנית ההדרכה של מדריכת שולחן ההדרכה, תיבנה בהתאם למערכת הספציפית, ותשען על העקרונות הבאים, המנחים את בניית מודל ההדרכה הספציפי לאותה מערכת, על ידי מדריכתה:

• הקניית ידע רלוונטי ומעודכן לצוות באמצעות השתלמויות, שיחות צוות, ניתוח תצפיות וכו'
•  הדרכה אישית למנהלת המערכת או לכל אחת אחרת בצוות הגיל הרך על פי החלטה משותפת של המנהלת ושל המדריכה
• הדרכה קבוצתית של צוותי הבתים ושל הצוות כולו למטרת למידה והעצמה בקבוצה, כחלק בלתי נפרד מההדרכה
• למידה מניתוח תצפיות בבתי הילדים שנערכו בתיאום ובהכנה משותפת עם נשות הצוות, באופן שתומך בהגברת המודעות של הצוות לעבודתו. אופן ההדרכה שנמצא מועיל ביותר במסגרות לגיל הרך מתבסס (בנוסף לשיחה) גם על תצפית המדריכה וגם על הדגמה ועשייה משותפת עם המודרכת (צור, 2014)
• בנייה והטמעת שגרות וסדירויות שחשוב שתתקיימנה במערכת. (ישיבות צוות, ישיבת מובילות, פגישות אישיות בין מנהלת ונשות הצוות, אסיפות הורים, שיחות הורים אישיות, שיחות משוב ועוד).
• התייחסות בהדרכה לתחומי הפדגוגיה, המערכת, הארגון, הכלכלה והרגולציה, שכן אם אין קמח אין תורה.

לכל מערכת משאבי ההדרכה שלה, אנחנו ממליצים על 10 שעות הדרכה חודשיות למערכת ממוצעת בגודלה, המחולקות ל-2 ביקורים בחודש. לצערינו לא לכל מערכות החינוך לגיל הרך קיימים המשאבים הנדרשים להדרכה שכזו, ולכן, את משאב ההדרכה מחלקים על פי המפגש בין צרכי המערכת והמציאות.

מדריכות שולחן ההדרכה יוצאות מנקודת מוצא שעבודת של נשות החינוך טיפול בגיל הרך היא מהחשובות שיש בעולמנו, ומשפיעה באופן ישיר על החברה שמתפתחת בקרבנו, מכאן, תעשינה מדריכות שולחן ההדרכה כל שביכולתן להעצים את נשות הצוות, להעשיר אותן בידע רלוונטי ומעודכן, לתמוך בפיתוח המודעות שלהן, להגביר את תחושת המוטיבציה והמשמעות הכל כך גדולה שיש לעשייתן.

מדריכות שולחן ההדרכה הן כתובת עבור הקיבוץ / הישוב בו נמצאת המערכת, ומחויבות לקידום מערכת הגיל הרך בישוב. כחלק מתפיסת שולחן ההדרכה חשוב שמדריכת המערכת תהיה בקשר עם הנהלת הקהילה, עם מינהלת החינוך הרחבה, ותהווה גם כתובת לתמיכה בחיבור בין המערכת והקהילה, ובמשמעות של היות המערכת מערכת השייכת לקהילתה.

==========

נעה שחר פיצר, היא חברת קיבוץ שמיר ומנהלת שולחן ההדרכה של רשת הגן הקיבוצי.
בעבר ניהלה מערכות חינוך בגליל ובגולן, בוגרת תואר שני בניהול וארגון מערכות חינוך, וקורס הדרכה בגיל הרך.

מראי מקום

מוניקנדם-גבעון, י',(2017) דרישות סף בהכשרת צוותים העוסקים בחינוך בגיל הרך בישראל. מסמך שהוגש לכנסת, המרכז המחקר והמידע, לבקשת ח"כ מנואל טרכטנברג.

פירטלברג ברמץ, א', (2004) הסדרים לטיפול בילדים בגיל הרך. מנהל תכנון מחקר וכלכלה, משרד המסחר התעשייה והעבודה

צור, ח', (2014) מסע ההדרכה. תל אביב: הוצאת מאה, המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי.

שחר, ח', (2019) חינוך לחיים ערכיים בתרבות טכנולוגית: קשיים ואפשרויות. חיפה: הוצאת פרדס.

Babenco, O., Koppula, S., Daniels, L., Nadon, L., & Daniels, V., (2017) Lifelong learningalong the education and career continuum: Meta-analysis of studies in health professions. Journal of Advances in Medical Education and Professionalism, 5(4), 157-163.

Laal, M., & Laal, A., (2012) Challenges for lifelong learning. Procedia – Social and Behavioral Sciences 31, 399-403.

McAuliffe, k., Blake, P., Steinbeis, N., & Warneken, L,. (2017) The developmental foundations of human fairness. Nature Human Behavior, 1. doi:10.1038/s41562-016-0042

Shaughnessy, M., & Kleyn, K., (2012) The importance of early childhood education. In M. Shaughnessy & K. Kleyn (eds.) Handbook of early childhood education. Nova.

Sylva, K., Melhuish, E., Sammons, P., Siraj-Blatchford, I., & Taggart, B., (2010) Early childhood matters. New York NY: Routledge.