מאוחדים מתמיד - מטה התנועה סייר בעין חרוד מאוחד וגזית

את הביקור פתח מטה התנועה בחדר האוכל המיוחד של עין חרוד מאוחד, ושמע מפי חברת הקיבוץ גליה בר אור על העיצוב הראשוני של חדר האוכל, עליו היה מופקד האדריכל ריכרד קאופמן שגם תכנן את התוכנית של הקיבוץ כולו, ומשם המשיך המטה לביקור בתערוכה שהוקמה כחלק מחגיגות המאה ומציגה את החיים הראשונים בזמן הקמת הקיבוץ ליד המעיין, בחלל חדר האוכל והמטבח הראשונים.

לאחר מכן התקיים מפגש במועדון בין מטה התנועה וממלאי התפקידים בקיבוץ טל טבנקין, יו"ר ועד ההנהלה, גליה מרום, מנהלת הקהילה וגיל רונן, מנהל העסקים, בו הוצגו האתגרים שעמם מתמודד.

עין חרוד מאוחד הוקם בשנת 1921, ראשון ליישובי הקיבוץ הגדול, כאשר עלו 74 חברי "גדוד העבודה ע"ש יוסף טרומפלדור" להתיישב במדרון הגלבוע, ליד מעיין חרוד, באדמות גוש נוריס. האדמות נרכשו על פי החלטת הקונגרס הציוני הי"ב בלחצם של אוסישקין ורופין ובתיווכו של יהושע חנקין. כעבור מספר חודשים הצטרפו אליהם חברים מאנשי כנרת מהעלייה השנייה, עם ילדיהם. בשנת 1923 התפלג גדוד העבודה בגלל מחלוקות רעיוניות על השותפות הכלכלית "אוטונומיה משקית" מול קופה כללית". אנשיו שחיו עד אז במסגרת התיישבותית אחת "הקומונה ההתיישבותית האיזורית" שחברו בה שני המשקים - תל-יוסף ועין-חרוד, נחלקו בין שניהם. ב-1926 עבר הקיבוץ למקום הקבע שלו, בגבעת "קומי". בשנת 1929 עברו מקצת מחבריה, שדגלו במשק משפחתי למושב כפר-ויתקין. בשנת 1952 התרחש הפילוג השלישי על רקע משבר חברתי ומדיני בחיי מפלגות הפועלים בארץ. המשבר הביא לפילוג קשה ומכאיב שהושלם ברובו בשנת 1954 עם מעבר אנשי עין חרוד איחוד, שהזדהותם המפלגתית הייתה עם מפא"י, לנקודה חדשה על גבעת קומי, מעל ליישוב הקבע בו נשאר עין חרוד מאוחד, שהזדהותו הפוליטית הייתה עם "אחדות העבודה", וכל אחד מהם הפך לישוב עצמאי. בחזקה משותפת של שני הקיבוצים נשארו המשכן לאומנות, בית-שטורמן, מרפאה משותפת אזורית שהתקיימה עוד מספר שנים ובית-עלמין שהיה משותף עד שנת 1970.

בסוף שנת 2009 החליט הקיבוץ על מעבר למודל של קיבוץ מתחדש ברוב של .79% פרנסת עין חרוד מאוחד כיום מורכבת ממשק חקלאי מפותח הכולל - רפת, לול, מכוורת ענף גידולי שדה מצטיין ומעט מטעים ומפעל "דיקם" לייצור נייר למכשירי רישום רפואיים ואחרים. ענף התיירות במשק מתפתח וכולל מוזאון "המשכן לאומנות", בית-שטורמן, פארק ראשונים, פינת חי וחנות לחפצים מיד שנייה. 

בסיום המפגש, הבטיח מזכ"ל התנועה ניר מאיר לקיים במהלך חודש יולי הקרוב מועצת תנועה חגיגית בקיבוץ לציון 50 שנה לפטירתו של יצחק טבנקין ו-100 שנה להקמתו, בשיתוף פעולה עם "יד טבנקין" והקיבוץ.

בתום הביקור בעין חרוד נסעו חברי המטה לקיבוץ גזית, שם קיבלו את פניהם מנהל הקהילה, עמוס גורן, יו"רית הקיבוץ, נועה דוד, ומרכז המשק, אסף אבנעים, שדאגו לארוחת צהריים בחדר האוכל.                                                     

חברי המטה ערכו סיור בבית המשפחתי הסיעודי המשופץ בהדרכת אלה הרשקוביץ, מנהלת הבית הסיעודי, והתרשמו מאוד מתכנונו המזמין והיפה שעומד בכל דרישות משרד הבריאות, והפעילות הרבה הנעשית במקום בשיתוף מלא עם חברי וילדי הקיבוץ כחלק מחיי הקהילה.

קיבוץ גזית הממוקם שמונה ק"מ ממערב להר תבור שוכן בפתחו של נחל תבור. תחילתו של הקיבוץ ביולי 1948, כאשר ראשוני המתיישבים הגיעו לכפר הנטוש טירה, הממוקם כשני קילומטר צפונית למיקום היישוב הנוכחי, והתארגנו שם להקמת יישוב חדש. התושבים היו גרעין של עולים מטורקיה, חברי "השומר הצעיר", יחד עם קבוצת עולים מרומניה ופולין. בשנת 1950 החל מעבר הקיבוץ למיקומו הנוכחי, כשני קילומטר דרומית לטירה. בשנים 1950–1951 הצטרפה לקיבוץ קבוצה ראשונה של בוגרי "השומר הצעיר" מארגנטינה, אשר הניחה את היסודות להמשך קליטתן של קבוצות שונות מהמדינה, שעלייתן לארץ והצטרפותם לקיבוץ היוותה פריצת דרך חשובה עבור קהילה זו. 

בשנת 1953 נקלע הקיבוץ למשבר אידאולוגי. בסוף דיונים מרתונים הוחלט בשיחת הקיבוץ, בה השתתף יעקב חזן, להרחיק את החברים תומכי סנה. זה היה משבר אידאולוגי קשה שהסתיים בהוצאת 20 חברים, מהמרכזיים מבין יוצאי ארגנטינה. בעקבות המשבר הזה הוחלט בתנועה לצרף לקיבוץ גרעין ישראלי, שתרומתו למקום במשך השנים הייתה משמעותית ביותר בכל תחומי החיים. בשנים שלאחר מכן נקלטו בקיבוץ קבוצות שונות, בעיקר מארגנטינה יחד עם בני הקיבוץ שבחרו להישאר בו ולבנות בו את ביתם.

כיום מבוססת כלכלתו של הקיבוץ בחלקה המכריע על "תעשיות גזית" שהחלו ממפעל 'פלזית' לאריזות פלסטיק וכלים חד-פעמיים. החברה גדלה והתפתחה בעשור הראשון של המאה ה-21 באמצעות רכישת חברות בישראל ומחוץ לישראל. כיום מעסיקה החברה בישראל כ-750 עובדים ובבעלותה מפעלים בישראל, בצ'ילה, רוסיה, ארצות הברית, בולגריה וספרד. בו בעת שמר הקיבוץ על קיומם ופיתוחם של כל ענפי החקלאות המגוונים שמתפקדים כהלכה. בשנים האחרונות הלכה וגדלה תעסוקת החברים מחוץ לקיבוץ בהתאם למקצועות שבידיהם. עד מאי 2008 נחשב גזית לקיבוץ שיתופי-מסורתי, ולאחר "תהליך הסכמות" שנמשך כשלוש שנים, גובש מודל חדש, הכולל מבנה ארגוני שונה ומודל התפרנסות בו יש ביטוי לגובה המשכורת של כל חבר וחברה. 

במפגש המשותף במועדון לחבר בין מטה התנועה וממלאי התפקידים בקיבוץ, הוצג קיבוץ גזית על כל תחומיו הרבים בעיקר ענפי החי ומפעליו, תמונת מצב דמוגרפית ותהליכים שונים שהקיבוץ מקיים. כחלק מהסוגיות שהקיבוץ מתמודד העלו החברים את רצונם וניסיונם להקמת בית ספר משותף עם עין דור ושילוב של חינוך בלתי פורמלי בקיבוץ. כן הועלתה בעיית תנועת רכבי המטיילים העמוסה בתוך שטח הקיבוץ לכיוון נחל תבור המשבשת את חיי הקבוץ, בעיקר בסופי שבוע ובחגים.

ניר מאיר סיכם את המפגש באומרו ש"קיבוץ גזית מיוחד (קיבוץ קצה ופריפריה) ואיתן כלכלית, ולכן כדאי שיעסקו בעיקר בתכנון עתידי של הקיבוץ וקצב הקליטה העתידי בממד של 20 שנה ויותר".