ללא הגנה (במיוחד בימים אלו...)

מ' נפגעה מינית על ידי אחיה הגדול ממנה מאז שהיא זוכרת את עצמה. ככל שבגרה, תדירות המעשים וחומרתם עלתה, בחסות איומים עליה מחד, ומנגד הבטחת הטבות ומתנות אם תתמסר למעשיו. רק כאשר ישנה מ' מחוץ לבית - אצל חברות או בני משפחה אחרים - יכלה למלט עצמה מן התופת מבית.

מנתוני איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית- קרוב ל-40% מן הפגיעות המיניות בילדים מתחת לגיל 12, מבוצעות על ידי אחד ההורים או האחים, דהיינו- קרוב משפחה המתגורר, על פי רוב, עם הילד/ה. עבור מ' ועוד ילדות וילדים רבים אחרים כמותה, הבית לא היה ולא יהיה לעולם מרחב מוגן ובטוח. התפשטות מגפת הקורונה בארץ ובעולם מהווה איום על הבריאות של כולנו וכן על הרווחה ותחושת המוגנות שלנו.

ההגבלות ההולכות ומחריפות, חוסר הוודאות הכלכלית ובעקבותם הפחדים שהולכים ומצטברים כמו גם העדר מסגרת חינוכית ותעסוקתית בעקבות השהות הכפויה בבית- יוצרים אצל רבים תחושה של כאוס והעדר שליטה. אקלים זה של חוסר וודאות יוצר קרקע לאלימות מסוגים שונים, מטבע הדברים כלפי הקרובים הסובבים את הפוגע.

על פי מאמר שפורסם לאחרונה במגזין TIME- מספר הדיווחים אודות אלימות במשפחה במחוז הובאי בסין, שילש עצמו במהלך חודש פברואר, לאחר שמשפחות רבות נכנסו לבידוד במהלך חודש ינואר בעקבות התפרצות מגפת הקורונה.

גם בישראל מדווחים נציגי קווי החירום המפעילות עמותות שונות במתן תמיכה, ייעוץ ומידע על זינוק במספרי הפניות בתקופה האחרונה. בתקופה זו, בה למעלה ממיליון משפחות נכנסו לשגרה של שהייה ממושכת ביחד - פגיעותם של ילדים כמו מ' מתעצמת והם חשופים עוד יותר להתעללות ופגיעה. מצב מורכב זה, דורש עירנות מוגברת של הסביבה ובפרט של גורמי מקצוע עמם ממשיכים לבוא במגע (אף אם וירטואלי) לאותות מצוקה וסימנים המעידים על אלימות ופגיעה בילדים הנמצאים בבית, ללא כל מפלט.

חשוב להבין בהקשר זה , כי אלימות מינית אינה נובעת מיצר מיני שאינו ניתן לכיבוש, אלא מצורך בשליטה והכפפת רצונו של החזק על החלש. במצב כאוטי כמו בעת הזו, אנשים בעלי צורך פתולוגי בשליטה, עלולים לפגוע מינית באדם קרוב להם, בדרך כלל ילד/ה שהם חשופים ופגיעים, מתוך הצורך שלהם עצמם להשיג שליטה על המצב.

לכן דווקא בתקופה זו, כשהמשימה הלאומית היא לשמור אחד מן השני מרחק, מ' וילדים נפגעי גילוי עריות אחרים זקוקים לנו יותר מתמיד- לפקוח עין ולהושיט להם יד לעזרה.

להלן מספר 'נורות אזהרה' אשר עשויות לסייע בזיהוי פגיעה ולהביא לקדמת המודעות את הפגיעה המינית כאחת מהאפשרויות שמסבירות התנהגויות אשר יכולות לבטא 'זעקה לעזרה':

שינוי חריג בהתנהגות; הימנעות מאינטראקציה עם הסביבה; הימנעות ממקומות או ממפגש עם אנשים מסויימים; התנהגות מרדנית שנועדה למשוך תשומת לב; תלונות על כאבים חוזרים ונשנים, ללא ממצא רפואי; התנהגות מינית מוחצנת מאוד או לא מותאמת גיל; ירידה או עליה חדה במשקל; פגיעה עצמית, איומים באובדנות; שקרנות פתולוגית; קושי בוויסות חושי; קורבנות חוזרת.

במידה ונזהה את אחת מההתנהגויות הללו נמליץ לפנות לאנשי מקצוע שמתמחים בנושא הפגיעה המינית ו/או לקווי החירום של מרכזי הסיוע שידריכו כיצד לשאול/ לברר בצורה שלא תחווה כפולשנית או שמערערת את תחושת השליטה של הנער/ה או הילד/ה.

קווי החירום של מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית פועלים 24/7 לתת תמיכה רגשית, ליווי ומידע למי שזקוק/ה לכך.

1202 -  מענה על ידי אשה
1203 -  מענה על ידי גבר
052-8361202 -  סיוע בוואטסאפ  (20:00-17:00)
kolmila.org.il -  סיוע בצ'אט (20:00 עד חצות)

עו"ד איילת רזין בית-אור, היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית;

הילית בן צבי מנהלת היחידה לקידום שיוויון מגדרי בתנועה הקיבוצית, תנועת המושבים ומרכז המועצות האזוריות.