כשקיבוצים לוקחים את גורלם בידיים

הסיור אורגן והובל בידי ליאת פאר, רכזת אזור הגליל המערבי והמפרץ בתנועה הקיבוצית.

בינואר 2016 ערך מטה התנועה סיור בגעתון. הסיור הציף באופן ברור בעיה במבנה הדמוגרפי של הקיבוץ. הקליטה בגעתון עד אז הייתה למעמד של חברות בעצמאות כלכלית, וציבור החברים בחברות מלאה הלך והתמעט, והפך מבוגר יותר. מתמונת המצב הדמוגרפית עלתה בעיה חבויה שאיימה על עתידו של הקיבוץ. השבוע חזר המטה לגעתון כדי ללמוד מה קרה שם מאז.

את פניהם של חברי המטה קיבלו יושבת ראש הקיבוץ, שרה לזר, עמי, מנהל הקהילה וגבי, מנהל העסקים ויחד אתם נכחו חברי קיבוץ וממלאי תפקידים נוספים. יורם ישראלי, סגן ראש המועצה האזורית מטה אשר וחבר קיבוץ געתון, הצטרף גם הוא. 

קיבוץ געתון נוסד בשנת 1948 וקלט במהלך השנים 12 השלמות וחברות נוער. הקיבוץ התאפיין בשפע האומנים שצמחו בו כמו: שמוליק כץ, יהודית ארנון, מנחם באר, לידיה קנכט ועוד רבים וטובים. געתון חווה משבר קשה בשנת 1985 ורבים עזבו. בשנת 1997 התייצבו כלכלית עם פתיחתם של שני מפעלים: תאג - לייצור כלים רפואיים, ש-51% ממנו בבעלות חברת טנא, וימאתון - אריזות של קרטון כוורת בשותפות עם עין המפרץ. הקיבוץ מתפרנס גם ממטעי אבוקדו ובננות, גד"ש בשותפות עם בית העמק, רגבה ועברון ולול במסגרת האינטגרציה במילואות.

בשנת 2012  החל פיתוחה של שכונה חדשה ושדרוג תשתיות. כיום, יש בגעתון 125 חברי קיבוץ "מלאים" ו-162 חברים בעצמאות כלכלית, מתוכם  123 בעיצומו של תהליך קבלה לחברות מלאה וכן 202 ילדים מלידה ועד י"ב.

עיקרו של הביקור הוקדש ללמידת התהליך שנוהל בגעתון בשנתיים וחצי האחרונות, תהליך לגיבוש הסכמות שמאפשרות את שינוי מעמדם של מרב החברים לחברות מלאה. שרה לזר, יו"ר הקיבוץ, הודתה למטה התנועה על כך שביקורו הקודם היווה קטליזטור לתחילת התהליך, אשר לווה על ידי מחלקת הישובים במועצה האזורית, היא עמדה בדבריה על העקרונות על פיהם התנהל התהליך ובהם: לא שוכחים ולא מוותרים על אף שכבה מהאוכלוסיה, דואגים להשתתפות רחבה, בונים צוות מוביל מאוזן מכל הבחינות ושומרים על מומנטום. שרה גם תיארה את המסקנות מן התהליך ואת תוצאותיו הקהילתיות. כאמור, 123 חברים בעצמאות כלכלית עוברים בהדרגה לחברות מלאה. בשנה האחרונה נכנסים חברים צעירים לתפקידי ניהול בקיבוץ, ולאחרונה נבחר חבר צעיר לניהול הקהילה. בימים אלו מקיים הקיבוץ תהליך בשיתוף הציבור העוסק בתוכנית אב 2030 וחשיבה על הפיתוח של הצד העסקי.

בפני געתון ניצבים אתגרים נוספים בתחום הקרקעות והמים ובהתאמת מבני הציבור והשירותים לקהילה הצומחת (חדר אוכל, מרפאה וכדומה). נציגי התנועה שיתפו בנושאים שעל סדר היום של האגפים השונים, ואת תחומי ההתמחות שבכוחנו לרתום לעזרת ההתמודדות של געתון עם אתגריו. יורם ישראלי שיתף בקושי של המועצה לסייע בתשתיות הקשורות לצמיחת הקיבוצים, שנחשבים ליישובים חזקים. הוא ציין כי הוא רואה חשיבות גדולה מאוד לשיתופי הפעולה של המועצה והתנועה.

ניר מאיר סיכם את המפגש: "יש המון מה ללמוד ממה שקרה פה בשנתיים האחרונות, היכולת לעשות דרך כזאת בזמן קצר כל כך היא מדהימה ומעוררת הערכה! חשוב להבין כי להחלטות שהתקבלו בשנת 2002 הייתה תכלית אחת והיא - להפוך קיבוץ כושל ליישוב מצליח. כעת, נכון לעשות הכל כדי לפתח את הקיבוץ המתחדש, כישות בת קיימא. אי אפשר לקיים יישוב כפרי וקטן בפריפריה, המספק לחבריו רמת חיים סבירה ואיכות חיים גבוהה ממיסים בלבד. היתרון היחסי של הקיבוץ הוא הנכסים המשותפים, ועל כן, עם גמר פירעון חובות ההסדר, חשוב לחשוב מחדש על סדרי העדיפויות.שאפו על הסבלנות והנחישות ועל התוצאה."

מגעתון המשיך מטה התנועה הקיבוצית לקיבוץ פרוד.

קיבוץ פרוד הוקם בשנת 1947 על ידי שורדי שואה מהונגריה, שעלו ארצה במסגרת תנועת "דרור". בשנות ה-80, הצטרף גרעין גדול מאורוגוואי. השם פרוד נבחר לאור מיקומו של הקיבוץ המפריד בין הגליל העליון לגליל התחתון. הקיבוץ עבר לאורך שנות קיומו משברים קשים, חלקם קיומיים ממש, אך נחלץ באופן מרשים והביקור בו היה לחוויה מעודדת ומעוררת.

הביקור, אליו הצטרף גם שוקי בשן - סמנכ"ל תפעול במילואות, נפתח בסיור בשכונה החדשה בה 24 יחידות דיור של חברים חדשים, ובתצפית על הנוף המרהיב הנשקף ממנה. חברי המטה צפו גם על שכונת ההרחבה הקהילתית, ולמדו כי בהמשך בנייתה מיועדים 13 מגרשים נוספים לחברים שיקלטו לחברות מלאה. שרה סוויד, מנכ"לית הקיבוץ וחביייר וילנסקי, יו"ר ועד ההנהלה, קיבלו את פני המטה בארוחת מלכים פרי יצירתם של חברי קיבוץ צעירים המנהלים את ענף התיירות.

שבעים ומתפעלים התכנסו פעילי התנועה במועדון, ביחד עם ממלאי תפקידים וחברי קיבוץ נוספים, להצגת הקיבוץ ושיחה פתוחה. חבייר וילנסקי פירט התהליכים שעבר הקיבוץ:

2000 - שינוי אורחות החיים, הפרדת משק מקהילה, הקמה של הרחבה קהילתית עם 92 מגרשים ו-281 תושבים.

2014- קליטת בנים ושיוך דירות.

שרה סוויד הרחיבה על הפעילות הכוללת: עיקר הכנסות הקיבוץ הן מחקלאות הכוללת מטעים, גד"ש, רפת בשותפות עם עין המפרץ וגדות, ולול. כמו כן, יש כ-32 חדרי אירוח וכעת עוסקים בחשיבה על דרך הפיתוח של הענף. בנוסף, ישנה מערכת סולארית על הגגות בשותפות עם חברת נופר אנרגי. בקיבוץ 133 חברים ו- 62 ילדים. מערכת גיל רך הכוללת 100 ילדים ומערכת חינוך חברתי עם 80 נערים ונערות. בפרוד קיים בית ספר אזורי המופעל על ידי המועצה. בשנתיים האחרונות שונה המבנה הארגוני וכעת יש מנכ"לית אחת המנהלת את הקהילה והעסקים. בקהילה תחום הבריאות והרווחה מטופל באחריות גודי, חבר הקיבוץ. חלק מהחברים הסיעודיים נמצאים בבית הסיעודי בברעם וחלק עם עובדים זרים בביתם. לוותיקים קיים מועדון "מופת".

אתי, מנהלת האגודה הקהילתית, הציגה את כל הפעילויות המוניציפליות של היישוב: נוי, תרבות, ביטחון, חינוך ועוד, ואת האתגרים העומדים בפני האגודה. במקביל לפגישה של המטה עם הקיבוץ, התקיימה ישיבה של מנהלי האגודה הקהילתית ומנהלת החינוך עם נועה צור-ברוש, מנהלת הגן הקיבוצי בתנועה, בנושאים הקשורים לחינוך.

פרוד מתמודד עם אתגרים ייחודיים לאור היותו קיבוץ  קטן בפריפריה, והיחיד במועצה האזורית מרום הגליל. הקיבוץ עושה מאמצים לצמוח ולחזק את עצמו כקיבוץ, והגיע להסכמות שפיתוח שלב ג' של ההרחבה יהיה בחציו לקליטה לחברות. הקיבוץ מחפש כיווני התפתחות עסקיים, עוסק בהסדרת השימושים שאינם מוסדרים ומתכנן תהליך חברתי לחיזוק הקשרים בין ההרחבה לקיבוץ. קיימת כוונה לגבש מנגנון של מדרג שימושים.

עמוס, מנהל התיירות בקיבוץ, הציג את האתגר של פיתוח הענף . רותם הציג את הקושי שעולה בנוגע למאגר המים לאור הצורך לעמוד בדרישות משרד הבריאות. נציגי התנועה הציעו לקיים ישיבות פרטניות במטרה לחזק את הקשר של הקיבוץ עם התנועה, ולסייע לקדם את הנושאים שעל סדר יומו: בריאות ורווחה, חינוך, מדרג שימושים, מאגר ועוד.

מזכ"ל התנועה, ניר מאיר סיכם: "חוויתי כאן היום התרגשות גדולה. ביקרתי כאן בשנת 1999 בפגישה לילית קשה, בחברתו של דובי הלמן, מזכיר התק"ם דאז. בפגישה ההיא נשמעו טענות קשות מאוד כלפי התנועה והתנכרותה לפרוד לאורך שנים. מצבו של הקיבוץ היה אנוש. אפילו רשויות המדינה הבינו את הקושי הייחודי בפרוד וגיבשו מסלול מיוחד שנחשב ליצירתי בזמנו, מסלול שאפשר להבטיח את הדירות לחברים. כאן, בשנת 1996 החלה להכתב ההחלטה הראשונה של מינהל מקרקעי ישראל לשיוך דירות לחברים (751) מתוך הנחה שהקיבוץ לא ישרוד. כאן קידם גיורא מסד הסדר תקדימי בין מילואות לבנקים שהיה בו, לראשונה, אלמנט של "קניית חוב הקיבוץ מהבנקים" תמורת מחיקת יתרת החוב.

שני התקדימים האלה שסייעו לחלץ את פרוד, הפכו מאוחר יותר לתהליכים מקובלים בקיבוצים רבים. מרשים ביותר לראות את ההתפתחות של הקיבוץ, מאז. כל הכבוד לכל מי שהתגייס למסע הארוך הזה. לקחתם את גורלכם בידיכם וזה הצליח!!!
כעת נכון לקבל החלטה אסטרטגית לגבי עתידכם. איך תרצו להיראות בעוד עשר שנים. השאיפה היום בכל הקיבוצים היא לחזק את מעמדם כקיבוץ מתחדש וצעירים רבים מבקשים להצטרף. קיבוצים בכל רחבי הארץ פותחים היום דלת לתושבי ההרחבות ומציעים להם להיקלט לחברות מלאה בקיבוץ - אנחנו נעמוד לרשותכם כשתרגישו בשלים לתהליך כזה."