כל מה שרציתם לדעת על אירוח מבקשי מקלט בקיבוצים

     1. מיהם מבקשי המקלט?

מבקשי המקלט המדיני הם אלו שיש חשש ממשי כי נשקפת סכנה לחייהם או לחירותם במדינת מוצאם. מבקשי המקלט שוהים בארץ כחוק, ומחזיקים בוויזות שמעניקה להם ממשלת ישראל מתוקף מחויבותה לאמנות בינלאומיות האוסרות על החזרתם לאריתריאה ולסודן, עקב החשש הנזכר לעיל.

2. כמה מבקשי מקלט יש בארץ?

לפי נתוני רשות ההגירה: מספר מבקשי המקלט שחיים בישראל ונכנסו דרך גבול מצרים נכון לסוף דצמבר 2017 עומד על 37,288 אנשים, מתוכם:

• 26,563(71%) מאריתריאה
• 7,624 (21%) מסודן
• 2,628 (7%) משאר מדינות אפריקה
• 473 (1%) ממדינות שונות

3. מבקשי מקלט, פליטים, מהגרי עבודה או מסתננים?

על פי אמנת הפליטים הבינלאומית, ההבדל העיקרי בין מהגרי עבודה לפליטים טמון בשאלה, מדוע הם עזבו את מולדתם. בניגוד למהגרי עבודה, מבקשי מקלט רבים בישראל ברחו בשל חשש מבוסס-היטב מפני רדיפה, עינויים או היקלעות למצבים הקרובים לעבדות.

לפי הגדרת רשות האוכלוסין וההגירה 'מסתננים' הם "זרים שנכנסו לישראל דרך הגבול עם מצרים, שלא כחוק".  אולם, בהיעדר בירור ומתן מעמד משפטי אחר, לפי הנחיות האו"ם יש לכנותם לפי מצבם בתור "מבקשי מקלט" וזאת בלי קשר לאופן כניסתם למדינה.

4. מה מצבם החוקי?

ישראל מאפשרת את השהות של מבקשי מקלט מאריתריאה וסודן בשטחה תחת הגדרה של "הגנה זמנית". למעשה, ישראל מכירה בכך שקיימת סכנה לפליטים במדינות מוצאם ושלא ניתן לגרש מבקשי מקלט שברחו ממדינות אלו. לכן, ישראל אינה מגרשת פליטים מאריתריאה ומסודאן ומאפשרת להם, באופן חוקי, להישאר בשטחה. אולם, מעמד זה מקשה עליהם להתפרנס או לממש זכויות חברתיות כמו שירותי בריאות ורווחה.

5. האם מותר להם לעבוד?

החוק מאפשר להעסיק מבקשי מקלט עם ויזה, אלא אם כתוב עליה במפורש כי לנושא הוויזה אסור לעבוד בישראל. בג"צ קבע שמותר להעסיק נושאי ויזה גם אם כתוב עליה שהיא "אינה מהווה אישור עבודה".

6. מהו חוק "קרן הפיקדון" וכיצד הוא משפיע על שכר מבקשי המקלט?

לפי דף מידע של רשות ההגירה בנושא:

מדי חודש, מחויב המעסיק להפקיד עבור מבקש המקלט 16% משכרו אשר ישולם על ידו כהפרשה, כלומר מדובר בהכנסה לכל דבר ועניין, ועל כן יוטל עליה מס הכנסה בשיעור סופי של 15% במועד משיכת הכסף. בנוסף ינכה המעסיק 20% מהשכר לאחר ניכוי המס במקור. הכספים המופקדים מדי חודש ייצברו בחשבון המתנהל על שם מבקש המקלט עד למועד שבו יידרש לצאת מישראל.

7. מה צריך לכלול "אירוח" בקיבוצים?

הצורך האקטואלי הוא ב"חבילת אירוח" הכוללת עבודה, מגורים, וחינוך במידת הצורך, עם אופק לחצי שנה לפחות, רצוי לשנה או שנתיים. לבקשת הנהגת מבקשי המקלט אנו משתדלים לארח אותם בקבוצות (בין ארבעה לעשרה) ולא כבודדים.

מבקש המקלט לא נהנה ממלוא שכרו (ראו חוק הפיקדון) לכן, בקשתינו היא לאפשר תנאי מחייה המקלים על יוקר מחייתם בהתאם ליכולת השתכרותם. אם יש צורך בשיפוץ מבנים בעלות סבירה, ניתן לבקש סיוע חיצוני דרך הצוות הבין-קיבוצי.

8. כיצד אוכל לקדם אירוח של מבקשי מקלט בקיבוץ שלי?

ראשית, כיוון שמדובר באירוח בקהילה (גם אם לזמן מוגבל של כחצי שנה לפחות) אנו ממליצים לקיים הליך מקדים בקיבוץ. הליך קבלת ההחלטה יכול להתקיים בהנהלה בלבד, אך עדיף כי ילווה בשיחת קיבוץ, בתהליך הסברה, יצירת קונצנזוס רחב, שיתוף והכשרת הלבבות לאירוח.  

רצוי לכנס הנהלה מורחבת, על סמך דפי המידע שנשלחו לקיבוצים. ניתן להזמין את הפעילים ביוזמה או לתאם שיחה בטלפון/ וידאו לשם הצגת הנושא ומענה על שאלות. כמו כן, כדאי לנסות לתאם שיחת הסברה פתוחה לחברות ולחברים בקיבוץ. עדיף לקיים מפגש אזורי, לכמה קיבוצים בעת אחת. אנו ננסה להגיע עם נציגים מקהילת מבקשי המקלט.  ליצירת קשר ראו סעיף 13.

9. מי יגיע להתארח?

הקיבוץ המארח יקבל החלטה בנושאים הבאים:

• מספר מבקשי מקלט שניתן לארח בקיבוץ, לכמה זמן בשלב ראשוני, ובאיזה פילוח (כרגע בעדיפות אימהות חד הוריות ומשפחות במצוקה, אבל גם רווקים או שילוב של האופציות).
• אפשרויות עבודה, דיור וחינוך (פירוט קבוצות גיל בהן אפשר/ אי אפשר לקלוט ילדים).
• פירוט ברור ככל האפשר של סוג העבודה, גובה השכר, אפשרות לשעות נוספות.
• עלות המגורים, האוכל והחינוך.

כאמור אנו ממליצים להתחשב במצבם וביכולותיהם של מבקשי המקלט בעת קביעת העלויות שעליהם לשאת בהן (אם בכלל), בעיקר בתקופה הראשונה וכן כל עוד תקנת "קרן הפיקדון" קיימת ומפחיתה משמעותית משכרם.
מרבית הקיבוצים הקולטים עד כה מספקים מגורים וחינוך ללא חיוב של מבקשי המקלט, או בתשלום מופחת מאד.

הקיבוץ יעביר את הנתונים לצוות הבין-קיבוצי, וזה בתורו יעביר להנהגת קהילת מבקשי המקלט. הנהגת מבקשי המקלט תפיץ את המידע בין הרשומים בקהילתה, תערוך מיון ראשוני ותבחר את המועמדים. בדומה לצוות הבין קיבוצי, גם הנהגת קהילת מבקשי המקלט מעוניינת בשיתוף פעולה לטווח ארוך, ותעשה ככל יכולתה להביא אנשים חיוביים המוכרים לה. המועמדים להגיע לקיבוץ יעברו ראיון אצל נציג הצוות הבין-קיבוצי, בנוכחות הנהגת קהילת מבקשי המקלט.

10. האם כבר יש אירוח של מבקשי מקלט ?

מבקשי מקלט כבר משתכנים במקומות שונים בארץ, הם והמשפחות המארחות כמובן לא תמיד מעוניינים להיחשף. עד כה 23 קיבוצים קיבלו החלטה כזו (באחדים מהם כבר החל האירוח), וברבים אחרים מתנהל תהליך לשם כך. ליוזמות האירוח השונות נרשמו כבר כ-2,250 משפחות.

11. מהי עמדת התנועה הקיבוצית?

"אנו קוראים בזאת לקיבוצים לעשות כל מאמץ לארח ולקלוט ולו לתקופה של כמה חודשים, את מירב מבקשי המקלט, ולספק להם דיור ועבודה ככל הניתן. מדובר בשוהים בעלי ויזה חוקית ואפשרות לעבוד כחוק. זו שעת מבחן לכולנו, וזו יכולה להיות שעתנו היפה. אנא היענו ברוחב לב ובהתאם לערכינו הקיבוציים, היהודיים והאנושיים."

כך כתב ניר מאיר מזכ"ל התנועה הקיבוצית במכתב לקיבוצים.

12. האם ישנה תכנית ממשלתית לפיזור הפליטים?

מוסדות המדינה טרם פנו לתנועה הקיבוצית במטרה לגבש תכנית משותפת לפיזור מבקשי המקלט. כרגע כל תכנית האירוח בקיבוצים הינה התנדבותית לחלוטין. כולנו תקווה כי המדינה תראה כי טוב ותגבש חזון לקליטת הפליטים במתווה הומאני ופרקטי, שיקל על קליטת מספרים גדולים יותר של מבקשי מקלט.

13. עם מי עלי להיות בקשר ביחס לתהליך האירוח?

בשלב ראשון ניתן למלא את הפרטים בטופס ההרשמה האינטרנטי ולפנות ישירות:

לד"ר אבי עופר, המרכז את היוזמה, במייל Dr.Avi.Ofer@gmail.com.  ניתן לברר פרטים בווטסאפ (עדיף) או בנייד: 054-3333570.

לנגה שמיר, אגף צעירים בתנועה הקיבוצית, במייל noga@tkz.co.il או בטלפון 054-4997964