כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

את הפאנל בכנס שהתקיים תחת הכותרת "ישראל 2048 – הזדמנויות ואתגרים במרחב הכפרי", הנחה מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, והשתתפו בו ראש המועצה האזורית עמק-הירדן, עידן גרינבאום, יו"ר הוועדה המחוזית צפון במינהל התכנון, אורי אילן, יו"ר הוועדה המחוזית של מחוז הדרום, דוד לפלר ורוני פלמר, מנכ"ל תנועת "אור".

מזכ"ל התנועה אמר בין היתר: "כשמדברים על תכנון, וודאי לטווח הארוך, בתנאים של צמיחה דמוגרפית כל כך מרשימה, כפי שצפויה במדינת ישראל, יש למצוא את האיזון הנכון בין האתגרים וההזדמנויות במרחב לבין ערכים ועקרונות שהם קבועים, כמו, למשל, החקלאות שהיא היסוד של מדינת ישראל - היא ולא שום דבר אחר. החקלאות, אגב, היא היסוד של כל מדינה ב-OECD, וחבל שהיה צריך את השף אייל שני כדי להסביר את זה לאזרחי המדינה ולממשלה.

 תפיסת העולם שהחקלאות והשטחים הפתוחים נמצאים שם עד שיבנו עליהם עיר היא שגויה וצריך להפסיק אותה מייד".

רוני פלמר דיבר על הצפיפות האדירה הצפויה לגדול במרכז הארץ ברבות השנים: "אנחנו שואלים מה לגבי המרחב הכפרי – נגיע למיליון תושבים במרחב הכפרי בשנת 2048. זה רבע מהתושבים של הצפון והדרום, לעומת 10% היום. זה אומר שההתיישבות העירונית שם לא הצליחה. לא רק שלא אבדה תקוותנו בתפקיד הכפר, אלא שהוא כוכב המערכה הבאה."

אורי אילן: "האתגר שלנו הוא כמעט בלתי אפשרי – לחשוב מה יקרה כאן בעוד עשרות שנים ולהחליט כבר כיום על מהלכים. האתגר הכי גדול שלנו הוא לייצר שפה משותפת לכל בעלי העניין שרוצים בקידום המדינה. לא חייבים להסכים, אבל צריך לדבר.
יש כאן דרמה של הכפלת האוכלוסייה, והקרקע תהפוך למשאב היקר ביותר. לכן ,הטמענו את העקרון של שימוש יעיל בקרקע.  נהיה מוכרחים לעבור לתכנון אזורי. הדבר המרכזי שמאפשר את האזוריות הוא "להגדיל את העוגה". חלוקת הארנונה אולי צודקת, אבל תגרום למצב של פחות כסף לא של יותר כסף. יש להגדיל את העוגה על ידי מנועי צמיחה ולא במריבות על הארנונה. חיזוק המרחב הכפרי במחוז צפון יעשה תוך שימור וטיפוח צביונו הייחודי, ערכיו ורוח המקום.

חשוב לי להדגיש – אנחנו מעלים את התוכנית האסטרטגית לרשת בימים הקרובים – חשוב שהאנשים שעוסקים בכך, יראו אותה."

עידן גרינבאום: "יש תוכניות, יש מצגות, יש רעיונות ארוכי טווח, ומה שצריך לקחת מעט זמן - לוקח הרבה."

גרינבאום ציטט דברים שאמר אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה, בראיון לתקשורת ואמר – "יש לו תוכנית והתוכנית היא הפסקת הזרמת הכספים להרחבות בקיבוצים, להזרים רק לעיר ולהפסיק עם ההרחבות."

"לדבריו, איך נציל את ערי הצפון? נעצור את הפיתוח של המגזר הכפרי וכולם ירוצו לערי הצפון. מה, לא יישמנו את הלקחים מהתקופה שבה המדינה אמרה לאנשים איפה לגור? אני מקווה שאיש לא מעלה על דעתו לחזור לימים האלה. אני רוצה את טבריה חזקה, אני רוצה את טבריה כעיר מחוז - אבל לא חזקה על חשבון הפגיעה בקיבוצים. זה בולשביזם של המאה ה-21 או מפאיניקיות של המאה ה-21."

דוד לפלר: "הפוך, פשוט הפוך – צריך לבטל את המגבלות בתמ"א 35. אי אפשר להגביל את המגזר הכפרי במספר התושבים ובבניה. צריך ניצול של הקרקע."

ניר מאיר הוסיף לסיכום הדברים: "אנחנו לא ניתן את הקרקע בחינם. לא שמרנו עליה מאה שנה כדי שתעמוד לרשות התכנון. אפשר לעשות win-win על ידי שיח, אבל אם תנסו לדרוס אותנו עם ותמ"לים – זה יהיה lose-lose"

טלפון מפתיע מקידומת 593 (אקוודור) התקבל אצל ראש אגף חברה וקהילה, ד"ר אילת גלס, עם בקשה לעזור להציל משפחות יהודיות הלכודות בצ'ילה ובאקוודור. הפונה אף שלח מספר הודעות ווטסאפ והזדהה כאלברטו ספרא, ממשפחת ספרא הידועה. השיחה וההתכתבות איתו מתעתעות, הוא דובר עברית שוטפת, ופנה לנימי הרגש.

לאחר שהתבקש לשלוח פנייתו בכתב הגיע מייל שכלל את הלוגו של בנק ספרא, פרטים על "המשפחות שצריך להציל" אותן ביקש לארח באחד הקיבוצים בוילה מרוהטת בקיבוץ, והבטחה שישלם ויכסה את כל ההוצאות ויותר, וכן את השורות הבאות:

מאחר ואין העברות בנקאיות לשם ואין אפשרות לשלם בכרטיס אשראי, אנחנו כבנק לא נוכל לבצע העברת מזומן כי זה אסור לחלוטין לכל הבנקים בעולם, לכן אבקש מכם שתדאגו להעברת מזומן לשתי המשפחות דרך בדואר שנותן שירות של העברה מזומן בזמן. הדואר יכול להעביר לאקוודור רק 2000 יורו בשקלים, אפשר להעביר פעם ביום בלבד. אני מציע שתעבירו אלינו פרטי חשבון בנק שלכם על מנת להעביר לכם כדמי קדימה 30 אלף יורו להתחלה.

בבדיקה שערכנו אירוע המתחזה וניסיונותיו לעקוץ מוכר בבנק ספרא.

אנו מזהירים לא להיענות לפניות שאינן מגובות במייל מסודר וברור, ובוודאי לא להעביר כספים לגורמים לא מוכרים. 

ביום שישי האחרון, פתחה רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית, בשיתוף פעולה עם מרכז הצעירים גליל עליון ומרכז המועצות האזוריות, קורס ייחודי מסוגו למרחב הקיבוצי.

בשנים האחרונות חוזרים הקיבוצים ועוסקים באוכלוסיית הצעירים שבקרבם וצעירים רבים המתגוררים בקיבוצים רוצים לקחת חלק ולהיות מעורבים בקהילה.

מציאות זו, מדגישה את הצורך בהכשרת בעלי תפקידים שעובדים עם פלח האוכלוסייה, במטרה לעודד ולפתח את הצעירים והצעירות להיות שותפים, לקחת חלק ולהשתלב בהובלת תהליכים קהילתיים בקיבוצים ובחברה הישראלית בכלל.

את היום פתח מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "אני רואה חשיבות רבה בשיתוף הפעולה עם מרכז המועצות, בכלל ועם המועצה האזורית גליל עליון, בפרט. למדנו לשתף פעולה לטובת הקיבוצים וחבריהם.

בעיני, חייבים לשנות את השיח. להפסיק לדבר על צמיחה דמוגרפית ולחזור ולעסוק בקליטת חברים. כי זאת לדעת: יש יתרונות מובהקים בקיומו של הקיבוץ. לא יתקיים קיבוץ  ללא חברים. לכן חייבים למצוא את הדרך לקלוט לחברות בקיבוץ אנשים צעירים. מניסיוננו בתנועה הקיבוצית, ניתן בהחלט לבנות מודלים של win-win.  לשם צריך לכוון את השיח".

מנהלת מרכז הצעירים בגליל העליון, דנה מורן-רביד (איילת-השחר), שסיפרה על הפעילות הענפה של המרכז בראשותה, ואמרה בין היתר: "הקורס הזה שאנחנו שמחים ומברכים על פתיחתו כיוזמה וביצוע משותפים עם התנועה הקיבוצית, הראשון מסוגו בארץ, בא לעזור לכולנו למלא בתוכן מהות ומקצועיות את העיסוק בצעירים בקהילות הקיבוציות שלנו שידעו ויודעות אתגרים של חילופי דורות ותמורות נוספות אחרות- מילה טובה ותודה גדולה לרותם ויעל מהתנועה הקיבוצית, למירב ממרכז המועצות, ואחרונה חביבה ולפחות בשבילי הכי חשובה לעידן רכזת מעורבות במרכז צעירים גליל עליון שהיתה על זה- עד שזה קרה.

רותם שניצקי, מנהלת רשת הצעירים: "בשנתיים האחרונות עם הקמת אגף צעירים ומעורבות בחברה, אנו עוסקים רבות במיפוי, למידה ובפיתוח תשתית בקיבוצים שתהווה בסיס מרכזי להשתלבות הדור הצעיר בקיבוץ. בשנה שעברה בשיתוף פעולה עם מרכז המועצות האזוריות החלו ימי הכשרה למובילי תחום הצעירים במרכזי הצעירים ובשבוע שעבר, פתחנו יחד עם מרכז צעירים גליל עליון קורס הכשרה מעמיק, הכולל למידה על תחום הצעירים, סיוע בהקמה ושיפור עבודת ועדות הצעירים בקיבוצים ומתן כלים פרקטיים לעוסקים בתחום במשימות קריטיות שנמצאות על סדר היום, למידת עמיתים ואיתור משותף של אתגרים מהשטח.

רותם שניצקי, מנהלת רשת הצעירים: "בשנתיים האחרונות עם הקמת אגף צעירים ומעורבות בחברה, אנו עוסקים רבות במיפוי, למידה ובפיתוח תשתית בקיבוצים שתהווה בסיס מרכזי להשתלבות הדור הצעיר בקיבוץ. בשנה שעברה בשיתוף פעולה עם מרכז המועצות האזוריות החלו ימי הכשרה למובילי תחום הצעירים במרכזי הצעירים ובשבוע שעבר, פתחנו יחד עם מרכז צעירים גליל עליון קורס הכשרה מעמיק, הכולל למידה על תחום הצעירים, סיוע בהקמה ושיפור עבודת ועדות הצעירים בקיבוצים ומתן כלים פרקטיים לעוסקים בתחום במשימות קריטיות שנמצאות על סדר היום, למידת עמיתים ואיתור משותף של אתגרים מהשטח.

חשוב לי לציין כי השינוי יגיע מתהליכים מקבילים שיקרו "מלמטה" ו"מלמעלה", כלומר, נדרשת כאן הנחלת תפיסה חדשה שתביא ליידי ביטוי הקצאת משאבים וכח אדם של הקיבוצים ובמקביל מעורבות ולקיחת אחריות של צעיר/ה "משוגע/ת" לדבר שיוביל את השינוי.

ביום רביעי השבוע, נפגשה נבחרת הרובוטיקה של תיכון מגידו ושל מועצה אזורית מגידו במשרד רוה"מ עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס. חברי הנבחרת הציגו בפני ראש הממשלה את הרובוט שזיכה אותם במדליות.

ראש הממשלה אמר להם, "זה באמת כבוד גדול למדינת ישראל. הייתם בדובאי, זה לא מקרי, זה מייצג את מה שעל פני המים. יש כמובן גם זרמים מתחת לפני המים שמתרחשים, ומתרחשים בין השאר בגלל הדבר הזה. אתם באים לשם עם רובוטיקה וטכנולוגיה, אבל הסיבה שמלכתחילה מדינת ישראל יצרה קשרים עם מדינות רבות היא משום שיש לנו טכנולוגיות ויכולות נגד אויב משותף גם בתחום הביטחוני וגם בתחום האזרחי. מה שאתם עשיתם כאן, חותם עוד תוספת למהלך הזה, וזה לא רע בכלל".

"אני מאחל לכם שתמשיכו לעלות מעלה-מעלה ושתניפו את דגל ישראל בגאווה. שתצליחו ותמשיכו", הוסיף נתניהו.

שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, אמר כי "נבחרת הרובוטיקה של FIRST מתיכון אזורי מגידו הביאה לנו כבוד ענק בדובאי וסיבה אמיתית לגאווה לאומית". הדור הבא של אומת ההיי טק, המחקרים והמדענים הצעירים יעלה בהצלחותיו על הדור הנוכחי. זה מבטיח את קיומנו כאן - לא פחות."

ראש המועצה האזורית מגידו, איציק חולבסקי, שהתלווה למשלחת בפגישה עם ראש הממשלה אמר: "הדגשתי את ההישג הנפלא של הנבחרת באולימפיאדה בדובאי, ושיבחתי את הנערים המוכשרים ואת המנטורים הנפלאים. ציינתי כי זה הישג מעולה למערכת החינוך הנפלאה של מועצה אזורית מגידו וסיפרתי לראש הממשלה ולשר המדע על התוכנית להקים במועצה את ה"מגידוטק" - מרכז טכנולוגי חינוכי חדשני."

כזכור, בסוף חודש אוקטובר, טסה המשלחת ישראלית Israel FIRST, המורכבת מחמישה תלמידי התיכון האזורי מגידו לייצג את ישראל בתחרות בינלאומית ברובוטיקה. בתחרות השתתפו 119 משלחות המייצגות 119 מדינות. המשלחת הישראלית לקחה חלק בתחרות העולמית והעפילה לשלב הגמר ואף זכתה בארבע מדליות סך הכל: מדליית כסף במשחקי הגמר, מדליית כסף בניקוד הכולל בתחרות, מדליה על מאזן ניצחונות מושלם ומדליה מיוחדת עבור עזרה יוצאת דופן לקבוצות אחרות.

חמשת בני הנוער, שייצגו את הארגון ואת מדינת ישראל - נעה דומן, יובל פרי ורון פרי מרמות מנשה, איתי זיו ממרחביה ועומר ברעם מיקנעם-עילית, לוו על ידי שני מנטורים - אסנת דומן וניסים לוי ובאבטחה אישית צמודה על מנת להבטיח את שלומם בדובאי.

בתחרות התבקשו התלמידים לפתח רובוט שיוכל להתמודד עם אתגר איסוף פסולת מאוקיינוסים ושמירה על הסביבה. הניקוד הסתמך על סמך יכולתו של הרובוט ללקט כמה שיותר פריטים מזירת התחרות. בנוסף, זכתה המשלחת במדליה מיוחדת עבור עזרה יוצאת דופן לקבוצות אחרות.

תחום הרובוטיקה בתיכון מגידו זוכה להצלחה הודות לסיוע וקידום מועצה אזורית מגידו ומפעל "תמה" מקיבוץ משמר העמק, השותף למימון הפרויקט, מנטורים מלווים מהמפעל ותמיכה מרשימה של משפחות התלמידים.

ברכות לנבחרת הרובוטיקה של מגידו על ההישג והכבוד שהביאו למדינה, למועצה האזורית ולתנועה הקיבוצית!
 

"הבונים דרור" נוסדה בשנת 1929 בלונדון, על ידי וולסלי אהרון שמצא לנכון להקים מסגרת לנוער היהודי משכונות פחות יוקרתיות של העיר. מאז גדלה התנועה והתרחבה, וביום חמישי הקודם נערך במרכז אפעל האירוע המרכזי שבו נשאו דברים מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק (בוז'י) הרצוג ושגריר אנגליה בישראל, מר ניל וויגן.

האירוע, שהתקיים בחסות התנועה הקיבוצית, היה פרי של עבודה מאומצת של ארגון בוגרי הבונים דרור אנגליה וכלל ערב מושקע, מתובל בהמון הומור בריטי משובח, והופעה מלהיבה ומרגשת שנעשתה בהתנדבות על ידי דוויד ברוזה, נכדו של מייסד הבונים וולסלי אהרון.

בנאומו של  מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, הוא הדגיש את המחויבות והתמיכה של התנועה הקיבוצית בתנועות הנוער בכלל ובתוכן הבונים דרור.

יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק הרצוג, בירך את שיתוף הפעולה המצוין בין התנועה הקיבוצית ותנועת "הבונים דרור" העולמית. במהלך הערב סופר סיפורה של התנועה, שבוגריה אחראים על הקקמתם של לא פחות מ-50 קיבוצים ברחבי ישראל. 

המזכ"ל העולמי של הבונים דרור, יוחאי וולפין (כפר הנשיא) אמר: "בעבורי, האירוע הזה לא היה רק אירוע רשמי אליו הגעתי במסגרת תפקידי כמזכ"ל הבונים דרור, זה היה, במידה רבה, ציון דרך אישי שלי כאשר בקהל ישב אבא שלי, אריה וולפין, בעצמו חניך "הבונים דרור" באנגליה, אשר עלה במסגרת גרעין ה' והיה ממייסדי קיבוץ כפר הנשיא, בו משפחתי ואני מתגוררים עד היום. לראות את אבא בין יתר בוגרי התנועה לדורותיהם, היה רגע שיא בשבילי שמסמל את המסלול המופלא שתנועת "הבונים דרור" מעבירה את חניכיה ובוגריה כבר קרוב למאה שנה.
יישר כוח לארגון בוגרי הבונים אנגליה שהפיקו את האירוע, ואיחולים חמים לכולנו שנצליח להמשיך ולשמר את דרכם ומורשתם של הדורות המייסדים של תנועת הבונים דרור.
חזק ואמץ
עלה והגשם"

בשבת האחרונה ננעלה אליפות העולם בגלישה בגלשן מדגם ביק טכנו עד גיל 15 בפורטו שרי , ספרד.

את מועדון השייט ייצגו בדגם זה שני ספורטאים, תמר שטיינברג מקיבוץ נחשולים בנשים ודניאל הלפרין מקיסריה בגברים. הצמד בגילים 13 ו-14 בהתאמה, ויצאו כחלק מנבחרת ישראל שנבחרה לייצג את המדינה בתחרות יוקרתית זו וכללה סה"כ 8 ספורטאים שקטפו סה"כ שלוש מדליות מתוך 6 שחולקו. 

באותו האתר התקיימה במקביל גם התחרות לנוער עד גילאי 17 וגם שם רשמה הנבחרת הישראלית הצלחה אדירה שקטפה 4 מדליות מתוך 6 כולל פודיום ישראלי מלא במקצה הגברים .

גלשן הביק טכנו הינו דגם נוער בו מתחרים בכל העולם ומשמש דגם הכנה ממנו עוברים הספורטאים בגיל 18 להתחרות בגלשן האולימפי מדגם RSX . בדגם זה מתקיימות בכל שנה תחרויות בינ"ל רבות וגדולה והחשובה שבהן היא אליפות העולם.

הגולשים הצעירים מתאמנים במועדון השייט שדות ים זו השנה ה-5 כבר במסגרת אימונים מקצוענית לחלוטין הכוללת 4-5 אימונים בשבוע על הגלשן במים בנוסף לאימוני כושר, שיעורי תיאוריה ושעות רבות של שיפור ותחזוקת הציוד האישי שלהם. כל זאת במקביל ללימודיהם בבית הספר כמובן.

לתמר זוהי שנת הראשונה בדגם זה ולדניאל שנה שנייה. שניהם מתאמנים תחת הדרכתו של מאמן הגלישה חובב פלג, מקיבוץ שדות ים.

שני הספורטאים חותמים שנה נפלאה כאשר רק לפני שלושה חודשים זכו במדליות הזהב לגברים ולנשים באליפות אירופה שהתקיימה כאן במגרש הביתי בארץ ,במועדון השכן במכמורת , ומשלימים למעשה שנה של הישגי שיא.

כותרות זועקות על 163 נשים שנרצחו בין השנים 2004-2018. 163! בלתי נתפס. 13 מתוכן נרצחו בשנת 2019 (והשנה טרם הסתיימה). רופא מוכר, שהיה הרופא הישראלי הראשון שעבד עם ארגון הצלב האדום והתנדב לסייע במקומות שונים בעולם, רוצח את אשתו רק משום שרצתה להיפרד ממנו.

רצח נשים הוא לא בעיה של ישוב כזה או אחר, משפחה זו אחרת, או של אישה זו או אחרת – זו הבעיה של כולנו, של החברה כולה. זוהי  אחריות שכל אחד ואחת מאתנו נושא ונושאת.

ב-25 בנובמבר, יחול יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים, שהוכרז על ידי האו"ם בסוף שנת 1999. התאריך נקבע לציון רצח האחיות מיראבל, שלוש פעילות פוליטיות ברפובליקה הדומיניקנית שנרצחו בשנת 1960 בהוראת הדיקטטור רפאל טרוחיו. הצורך ביום להעלאת המודעות נובע מכך שלרוב הנתונים האמיתיים אודות היקף האלימות נגד הנשים אינם גלויים לציבור, וחלקם אף אינם מדווחים לרשויות.

כולנו צריכים לפעול כל אחד ואחת בתחומו ובתחומה. כולנו, כחברה וכבני אדם, צריכים לצאת מהאדישות ולצעוק ביחד את זעקת הנשים הסובלות מאלימות ואת בכי הילדים החווים יום יום אלימות בביתם או נשארים יתומים.

חשוב לי להדגיש: גם אצלנו בקיבוצים, קיימת אלימות, בדיוק כמו בכלל החברה הישראלית – לפי נתונים שפורסמו על ידי נעמ"ת, אחת מכל עשר נשים עוברת או עברה אלימות מצד בן זוגה. זו יכולה להיות אלימות פיזית, מינית, נפשית, מילולית או כלכלית. אלימות נגד נשים חוצה מגזרים, דתות, לאומים ומצב סוציו-אקונומי. כל אחת עלולה להיות נפגעת אלימות.

עלינו לוודא כי המערכות החברתיות והניהוליות שלנו קשובות ודרוכות לסימנים או אותות אזהרה בחצר שלנו, וכי כל מקרה של חשש לאלימות יטופל כנדרש. כמו כן, עלינו לדאוג לכך שמערכות הלימוד והחינוך שלנו, החל מהגיל הרך, ישלבו את נושא "חינוך מודע מגדר". זהו תנאי לחיים מכבדים – חינוך למניעת אלימות, חינוך המקדם ערכי שוויון וכבוד.

בואו ביחד, כחברה וכפרטים, נוודא קיומה של סביבה בטוחה ומכבדת לכל אחת ואחד בקרבנו.

מערכות החינוך לגיל הרך, התפתחו בחברתנו כצורך של החברה הבוגרת במתן מענה טיפולי חינוכי  לילדים בגילאי לידה עד גיל 6, להורים ולחברה בה המבוגרים צריכים ומעוניינים לעסוק במשך שעות היום בעיסוקים הקשורים בפרנסתם ובהשכלתם, או שאינם קשורים ישירות בגידול הילדים. מעונות היום הוקמו בארץ על ידי ארגוני הנשים, עוד לפני קום המדינה, כחלק מתורת העבודה שחייבה יציאה לעבודה של נשים וגברים כאחד, ונועדו לסייע לנשים עובדות. היום יותר מתמיד אנחנו יודעים שעל מנת לאפשר ולטפח התפתחות מיטבית של ילדים בגיל הרך חשוב שמענה זה יתאים לצרכי הילדים בשלבי ההתפתחות השונים. יתרה מכך, ידוע היום שמענה שאינו הולם את צרכי הילדים עלול להזיק, ולפגוע בהתפתחותם המוחית, הפיזית והרגשית . לפיכך, מסגרות הגיל הרך שלנו מעסיקות נשות צוות ייעודיות, בשאיפה שתהיינה נשות צוות מקצועיות  בתחום החינוך והטיפול בגיל הרך.
נכון להיום, תנאי הסף המגדירים את מי שרשאית לעסוק בתחום החינוך טיפול בגיל הרך עד גילאי 3, מחייבים קורס מקצועי קצר יחסית, שאינו נותן את ההכשרה כולה, והידע הרב שקיים אודות תחום עיסוק זה. אנחנו עדים לשחיקה רבה של נשות חינוך טיפול העוסקות בתחום זה, ולעיתים לעבודה של נשים שאינן מספיק מיומנות, ושהשכלתן בתחום היא מינימלית. 

אחד המשאבים הקריטיים על מנת להפוך נשות חינוך וטיפול בגילאים הללו למקצועיות הוא משאב ההדרכה. המטרה ארוכת הטווח בהדרכה היא לאפשר ולתמוך בהתפתחותה של המודרכת כאשת מקצוע המחויבת לרעיון שהיא דמות משמעותית ביותר ובעלת השפעה על איכות חייהם והתפתחותם של תינוקות ופעוטות. בנוסף עליה לראות עצמה סוכנת שינוי המחויבת לבניית תרבות מקצועית (פרופסיונלית) במעון כולו. החינוך הקיבוצי, הרואה במערכת החינוך כולה ומערכת הגיל הרך בפרט, מערכת יישובית קהילתית אחת מתייחס לשינוי במערכת כולה.

לתפיסתנו, בהדרכת נשות חינוך וטיפול בגיל הרך קיימת לא פחות מעשייה חברתית ציונית, למען מימוש חזון של חברה עצמאית וריבונית שפרטיה מתפתחים להיות בוגרים עצמאיים בעלי חופש בחירה ו- well being מבחינה נפשית, רוחנית וחברתית, כפי שניסחה ניצן שדה ממדריכות שולחן ההדרכה. על מנת לפתח ולהגדיל את חופש הבחירה, יש לפתח שני ערוצים חשובים אצל בני האדם – ילדים ומבוגרים: הערוץ הראשון הוא ערוץ הידע וההשכלה – ככל שהאדם משכיל ומכיר את סביבת עולמו ותחומי תוכן שונים בצורה טובה יותר הוא מכיר מגוון רחב יותר של אפשרויות הגלומות בחייו. הערוץ השני הוא ערוץ המודעות – ההכרות של הפרט עם עצמו, עם מניעיו לפעולה, עם נטיות ליבו, עם כישרונותיו, עם חולשותיו ועם ערכיו, עם הדברים שהוא אוהב והדברים שפחות.

מדריכות שולחן ההדרכה יוצאות מנקודת מוצא שעבודת של נשות החינוך טיפול בגיל הרך היא מהחשובות שיש בעולמנו, ומשפיעה באופן ישיר על החברה שמתפתחת בקרבנו, מכאן, תעשינה מדריכות שולחן ההדרכה כל שביכולתן להעצים את נשות הצוות, להעשיר אותן בידע רלוונטי ומעודכן, לתמוך בפיתוח המודעות שלהן, להגביר את תחושת המוטיבציה והמשמעות הכל כך גדולה שיש לעשייתן.

מדריכות שולחן ההדרכה הן כתובת עבור הקיבוץ / הישוב בו נמצאת המערכת, ומחויבות לקידום מערכת הגיל הרך בישוב. כחלק מתפיסת שולחן ההדרכה חשוב שמדריכת המערכת תהיה בקשר עם הנהלת הקהילה, עם מינהלת החינוך הרחבה, ותהווה גם כתובת לתמיכה בחיבור בין המערכת והקהילה, ובמשמעות של היות המערכת מערכת השייכת לקהילתה.

כולנו יודעים שהכביש שלנו מתפקק ושהאקלים שלנו מתחמם ושמה שמניע את שתי התופעות היא צרכנות בזבנית של משאבים. זיהינו הזדמנות ודרך להוביל שינוי משמעותי שיכול להיטיב עם כולנו, שלא דורש מאמץ מאוד גדול ואנחנו רוצים שהתנועה הקיבוצית תהיה חלק ממנו. 

לאפליקציות שיתוף נסיעה - קרפול, יש פוטנציאל להשלים את הכיסוי הלקוי של התחבורה הציבורית בארץ בטווח הזמן המידי וללא השקעת כספים באמצעות הפיכת המקומות הפנויים ברכב הפרטי לזמינים לציבור, דרך מערכת תקשורת חכמה. כל מה שצריך זה לכתוב באפליקציה לאן נוסעים והמערכת תשדך לנו נהג או נוסע.

אפלקציית הנוסעים Moovit ואפליקציית הנהגים Waze הסכימו לאחרונה לשתף ביניהן מידע כך שהנהגים המשתמשים בוייז קרפול יוכלו לראות ולהסיע את הנוסעים במובאיט שמשרתת את הנוסעים בתחבורה ציבורית. הנוסעים והנהגים במערכת מזוהים והשיתוף הוא גם בנסיעה וגם בהוצאות, והכל בלי להוציא ארנק אלא באופן אוטומטי דרך האפליקציה. וכמובן שאפשר פשוט לתת או לקחת טרמפ בלי לשלם בכלל.

תארו לכם שנוכל להתחיל לעבוד על המיילים שלנו עם אזניות במושב האחורי כבר בדרך לעבודה, לדבר עם השכנים מהקיבוץ, החברים מהקיבוץ השכן או פשוט להכיר אדם אחר בשיחה מעניינת בדרך חזרה?

שבוע הקרפול שיתחיל ב 24 בנובמבר - יום ועידת האקלים הישראלית, הוא ההזדמנות שלנו להכיר את הכלים האלו ואת האפשרויות והכיסוי התחבורתי שהם יכולים לספק לנו.

הכיסוי התחבורתי תלוי במספר המשתפים ודרושה מסה קריטית כדי שזה יעבוד. מתוך הבנה זו, התנועה הקיבוצית שתמיד קידמה חלוציות חברתית, מזמינה אתכם חברי הקיבוצים להיות חלק מוביל במהלך החשוב הזה. כל מה שצריך לעשות זה להוריד את אפליקציית הנהגים  Waze Carpool או את אפליקציית הנוסעים Moovit ולהתחיל לחפש שותפים לדרך.

הצטרפו לקבוצת שבוע קרפול בפייסבוק:
 https://www.facebook.com/events/844570079278776/