כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

יו"ר ועדת הבחירות למזכ"ל התנועה, שיבולת שופט אדלמן (ראש הנקרה), הציגה את המועמדים בבחירות – המזכ"ל המכהן, ניר מאיר, ויו"ר קיבוץ נצר-סרני, ליאור שמחה.
שיבולת אמרה לצירי המועצה כי הוועדה אישרה את ההתמודדות של שניהם, והוסיפה: "כבר יצאנו לדרך והוועדה מבקשת שוב ושוב מכל בעל תפקיד בתנועה ושלא בתנועה לשמור על הכללים וטוהר הבחירות.  אנחנו בעולם אחר, עולם וירטואלי, פייק ניוז הפך לניוז ואנחנו שטים בתוך העולם הזה מתוך רצון לנהל מערכת בחירות נקייה. אנחנו מאחלים הצלחה לשני המועמדים".

לאחר מכן עלו המועמדים, ופרשו את משנתם בפני הנוכחים.

ראשון, עלה ניר מאיר והתייחס,  בין היתר, בנאומו לאתגרים העומדים בפני התנועה הקיבוצית: "השנים הקרובות הולכות להיות מאתגרות. גם בימים אלה אנו פועלים בתנאים של חוסר וודאות ואי יציבות פוליטית. עלינו להיערך כבר עכשיו נוכח האתגרים והאיומים מולם נדרש להתמודד מיד לאחר הרכבת הממשלה הבאה, ובראש ובראשונה הגירעון התקציבי העצום שיצרה הממשלה."

מאיר התריע בפני המועצה מפני הבטחות ללא כיסוי ופופוליזם: "יש מי שנוהגים בפופוליזם ומפזרים צ'קים ללא כיסוי. אני מוצא לנכון להתריע כנגד כך. עלינו מוטלת האחריות לעתיד התנועה. נמשיך ונפעל בשיקול דעת ובתחושת שליחות למען התנועה וכלל הקיבוצים. אני קורא ומבקש מכל חברות וחברי הקיבוצים להגיע ב-17 בדצמבר לקלפי בקיבוצם ולקחת חלק בבחירות ובעיצוב פניה של התנועה. זה הזמן לאחריות ולמנהיגות עם ניסיון.

אחריו עלה ליאור שמחה להציג את עצמו ואת משנתו, ואמר בין היתר: "סבא וסבתא שלי ניצולי שואה, הם שרדו את מחנות הריכוז וחרפת הרעב, את צעדות המוות והמחלות. משאול תחתית הם וחבריהם הצליחו לבנות קיבוץ וחיים חדשים. הם הצליחו בשל היותם קבוצה חלוצית ומאוחדת שיצרה מציאות חדשה. הם שרדו כי היתה להם מטרה משותפת וברורה.

שנים אחר כך, בשנות ה-90, אף אחד לא דיבר על יוזמה ובנייה, אף אחד לא דיבר על הגשמה אלא על פירוקים והפרטות שנראו הכרח נוכח המציאות הקשה. השיח התחלף בגישה אפולוגטית על כך שאנו כבר לא עמוד האש בראש המחנה.

תמו ימי ההישרדות וההתנצלויות. הגיע הזמן ליצור פרק חדש. פרק בו אנו חוזרים לערכים שלנו, מחזקים את הגשמת הערכים שלנו ונחושים לבנות שוב את המגדלור המוסרי של החברה הישראלית.

בואו נשכיל להבין שסוד כוחנו טמון באחדותנו. בואו ננהל שיח בונה ומכבד.
הגיע הזמן לפתוח פרק חדש בתנועה הקיבוצית!".

מזכירות התנועה הקיבוצית חזרה ואישרה ביום ראשון האחרון את החלטתה מיום א' 6.10.19 כפי שסוכמה בפרוטוקול, אשר פורסם באתר התנועה.

נוכח השמועות השונות בנושא, והפרשנות שמלווה אותן, מצאנו לנכון לפרסם ברבים את נוסח ההחלטה המלא:

הבונים דרור/דרור ישראל

לקראת כינוס מועצת התנועה הקיבוצית בסוף אוקטובר, ביקשנו לבחון את המצב ולקבל החלטות באשר להעברת התקציבים לנוער העובד והלומד.

אופיר ליבשטיין  וגיל לין אשר התמנו בידי מזכירות התנועה לבקר את ביצוע ההסכמות עם הנוע"ל/דרור ישראל בסוגיית הבונים דרור הציגו תמונה מורכבת.

לדבריהם לאחר שנראה היה כי יש התקדמות של ממש, בנושא, (לאחר משלוח מכתב ההבהרה למזכירויות הבונים דרור, בחו"ל), הסתבר כי בשבועות האחרונים פועלים אנשי דרור ישראל באוסטרליה, דרא"פ ובמקומות נוספים כנגד הבונים דרור. הם ציינו כי מגיעות פניות לתנועה הקיבוצית מהקהילות ומההורים לסייע להם מול דרור ישראל. הוצגו הפרות נוספות של המסמך שאושר במזכירות ובמועצה.

מזכירות התנועה הקיבוצית רואה חשיבות רבה בשמירת הקשר עם הנוער העובד והלומד אך איננה שבעת רצון מן ההתפתחויות שהוצגו בפניה . לפיכך הוחלט לשמור את התקציב שיועד לנוע"ל לשנת 2019 בקרן שמורה אך לא להעבירו בשלב זה. התקציב יועבר כאשר תוצג  התקדמות לקראת עמידה בהתחייבויות הנוע"ל/ דרור ישראל, המבטאות עמידה בהחלטת המזכירות והמועצה.  

ב-13 השנים האחרונות תיקצבה התנועה הקיבוצית את תנועות הנוער במעל 90 מיליוני שקלים. זאת כחלק מההסכמות שנקבעו בשנת 2006, במסגרת הסכמי איחוד התנועות.  13 מיליון ₪ הועברו מדי שנה לגופים המתוקצבים על ידי התנועה. שני שליש מתוכם לתנועות הנוער.

גם השנה וגם בשנת התקציב הבאה עלינו לטובה, ממשיכה התנועה ומתקצבת את פעילות תנועות הנוער.

עם הזמן, המשאבים הלכו והדלדלו וכדי לעמוד בהתחייבויות, מכרה התנועה לאורך השנים נכסים רבים. 

בשעה שמקורות התנועה הלכו וקטנו, היקף התמיכה של המדינה בתנועות הנוער שלנו, גדל מאז 2006 ביותר מפי שניים! גידול חשוב וראוי. וכך, נכון להיום היקף הפעילות השנתי המצרפי של שלוש התנועות (הנוע"ל, השוה"צ והמחנ"ע) עומד על יותר מ- 120 מיליון ₪ בשנה. כאשר לשם השוואה סך היקף תקציב הפעילות של מטה התנועה הקיבוצית הוא 23 מיליון ש"ח בלבד.

בשנים האחרונות, מתנהלת התנועה באחריות תקציבית ואחרי הרבה זמן השימושים הותאמו למקורות. כך, מחוסר ברירה (כידוע, כסף הוא משאב מוגבל ומתכלה), הותאם גם תקציב התמיכה ב"גופים המתוקצבים" למקורות הזמינים. לצערנו היו גופים רבים שנפגעו מכך פגיעה אנושה, עד כדי חוסר יכולת להמשיך ולפעול - בעיקר אותם גופים בהם הורידה המדינה את היקפי התמיכה שלה (גופי התרבות והמורשת השונים), כולם הבינו זאת וביצעו את ההתאמות הנדרשות. דווקא תנועות הנוער (שתקציבן הכולל גדל), הן אלו שיצאו בקמפיין אגרסיבי כנגד הנהגת התנועה, ועל מה? על כך שהיא פועלת באחריות ומתאימה את ההוצאות למקורות העומדים לרשותה.

האם 90 מיליוני השקלים שהועברו ב-13 השנים האחרונות מהווים "פגיעה בתנועות הנוער" כפי שנכתב בעיתונים? האם אלה "שמועות" כפי שנכתב?

לא, אלה העובדות וחשוב להזכיר שיש רבים בקרב חברי הקיבוצים שהיו רוצים לראות שימושים אחרים בכספים אלה, וחברים אחרים שכספים אלה היו יכולים להצילם או לסייע בידם לפרויקטים אחרים. למרות כל זאת ממשיכה הנהגת התנועה שנה אחרי שנה לשמור על היקף התקצוב הגבוה של תנועות הנוער, בהתאם למקורות העומדים לרשותה. לא בגלל שאנחנו חייבים אלא מתוך אמונה של הנהגת התנועה הנוכחית, כי ישנה חשיבות גדולה בקיומן ופועלן של תנועות הנוער וכי לתנועה הקיבוצית תפקיד חשוב בכך. 

ביום שלישי 29/10, יצא לדרך "בית הספר למנכ"ליות העתיד", לאחר ישיבות ממושכות לצורך תכנונו וקביעת יעדיו ומטרותיו. זוהי תוכנית ראשונה ופורצת דרך בתנועה ובתעשייה הקיבוצית, המאפשרת להתעדכן בכלים חדשניים ומובלת על ידי מרצות מומחיות בתחומן ומנוסות בעבודה עם הנהלות בכירות. התכנית נפרסת על פני שמונה מפגשים שבועיים שיתקיימו במתחם "ירוק" במדרשת רופין, וכוללת  סדנאות, הרצאות ונטוורקינג בנושאים רבים ומגוונים כגון – עיצוב קריירה, רישות ארגוני, תהליכי קבלת החלטות, בנית מוניטין אישי בארגון ומחוצה לו, עמידה מול קהל ועוד. בנוסף, תתקיים למידה מהשטח במפגשים עם מנכ"ליות ובעיסוק בדילמות איתן מתמודדות המשתתפות בתפקידן הניהולי. בוגרות התכנית יזכו בארגז כלים מעשיר ועדכני אשר יעצים את יכולתן לטפס בסולם הניהולי והמקצועי ולהתקדם לניהול בכיר בעולם העסקי.

25 נשים מתחומים שונים, כולן בדרג ניהולי בכיר הרוצות להמשיך להתקדם בקריירה המקצועית שלהן, התקבלו לתכנית. את המשתתפות בירכה לרגל תחילת התוכנית ד"ר גלית שאול, ראשת המועצה האזורית עמק חפר שבשטחה נמצאת מדרשת רופין. 

 "בסביבה שחרטה על דגלה את ערך השיוויון בין המינים, יש חשיבות רבה ליצירת איזון מגדרי גם בניהול העסקי והכלכלי", אמרה הדס דניאלי-ילין, מנכ"לית התנועה הקיבוצית. "זהו אתגר גדול אך גם הזדמנות לשינוי ולהתווית דרך. אני בטוחה שקידום הניהול הנשי בקיבוצים ובתעשייה יוביל אותנו לחברה טובה יותר ואף לתוצאות טובות ומאוזנות יותר. שימוש בכלי ניהול "נשיים" - יצירת שיתופי פעולה, הקשבה, הכלה, פתיחות, וקידום ערכי התרומה לסביבה ולחברה הוכחו כמתכון מוצלח לניהול עסקי, ואין לי ספק שהחברה הקיבוצית תועשר במרכיבים אלה תחת ניהולן המסור. דבר זה הוכח גם מחקרית - ארגונים שיש בהם שיוויון מגדרי בהנהלה, מגיעים לביצועים גבוהים בלמעלה מ-20% מאשר ארגונים ללא שיוויון מגדרי בהנהלה או בדירקטוריון. 
אני מאמינה שבאמצעות רשת הקשרים שנתווה בקורס זה ובעזרת הכלים שיוצגו בקורס, נוכל לסייע להן להתמודד עם האתגרים הכרוכים בהתמודדות ובביצוע תפקידים בכירים.

מרים דרוק, מנכ"לית איגוד התעשייה הקיבוצית, אמרה ש"מטרת בית הספר היא להעניק לנשים המעוניינות להתקדם בשלבי הניהול כלים מעשיים כיצד לעשות זאת כולל תכנון הקריירה, מיתוג אישי ומוניטין, הופעה ברשתות החברתיות ובעיקר בלינקדאין, משא ומתן וקבלת החלטות, דיבור מול קהל ועוד. המטרה שלנו כפולה הן להעצים את הנשים והן לתת מענה לטענה הנשמעת לעיתים ש"אין נשים שמתאימות לתפקיד. איגוד התעשייה הקיבוצית רואה לנכון לקדם את השיוויון המגדרי בתעשייה, ובית ספר למנכ"ליות יסייע לנשים בתפקידי ניהול בכירים לעשות עוד צעד קדימה לתפקידי מנכ"לות בתעשייה ובהנהלות הכלכליות בקיבוצים." 

הילית בן צבי, מנהלת היחידה לקידום שיוויון מגדרי בתנועה הקיבוצית:  "לא מספיק לגייס נשים לתפקידים שונים ולצפות מהן שיתקדמו, צריך ליצור תשתית וסביבה שיאפשרו זאת, וזו משימה המוטלת על כתפינו - גברים ונשים כאחד. העתיד הערכי, הכלכלי והחברתי של הקיבוץ הוא של כולנו, ועל כולנו לקחת חלק בעיצובו ובשיפורו."

המפגש הוא המשכו של תהליך שהחל בשנה שעברה ומובל במשותף על ידי נועה צור-ברוש, מנהלת מחלקת הגן הקיבוצי בתנועה, רינת חכים, מנהלת חברה וקהילה במרכז המועצות האזוריות ונציגות האגף לחינוך קדם יסודי במשרד החינוך. מטרת המפגש, שהתקיים כיום עיון ולמידה משותף, הייתה חיזוק השותפות בין משרד החינוך ונציגי החינוך הקיבוצי, ויצירת שפה משותפת לכלל הגורמים, ברמה החינוכית והרגולטורית כאחד. הגיל הרך בקיבוצים, שעד היום נחשב לאאוטסיידר על ידי רשויות המדינה, מבסס את מקומו כמוכר, ככזה שמוקירים אותו מאד ונותנים לו מקום והזדמנות לבוא לידי ביטוי בכל ועדה ממשלתית שמובילה רפורמות חדשות.

היום נפתח בלמידה על עקרונות ותכונות של החינוך הקיבוצי, ותוכניות לעתיד, כמו מרכז חינוכי אחד משותף לכלל הילדים בגיל הרך.

נועה צור-ברוש, מנהלת "הגן הקיבוצי" פתחה ואמרה לנוכחות: "המפגש הזה אינו מובן מאליו, הוא חלק מתהליך דיאלוג ולמידה מתמשך שהחל כבר בשנה שעברה בין המועצות האזוריות, הישובים, הקיבוצים ומשרד החינוך. חשוב להבין שהגן הקיבוצי פועל כמערכת חינוך אחת מלידה ועד סוף גן חובה, ומנוהל על ידי מנהלת המתמחה בגיל הרך. משימה זו מורכבת מכיוון שהאחריות על גילאים אלו מפוצלת בין משרדי הממשלה השונים. לשמחת כולנו, כבר היום ניתן לראות שינוי מגמה אותה מובילה המדינה במטרה לראות את הילד ברצף התפתחותי וכך לאפשר לו ולהוריו מענה מיטבי." 

אחריה דיברה אורנה פז, מנהלת האגף לחינוך קדם יסודי במשרד החינוך, שאמרה: "מרגש לפתוח פה את השנה. אני מבקשת להודות לאגף חינוך של התנועה הקיבוצית ולנועה צור-ברוש. אני מאוד מאמינה בשותפויות ובשיתופי פעולה – עבודת צוות היא נכס לכולם, וככל שעובדים ביחד עם יותר אנשים, מצליחים יותר. התנועה הקיבוצית והקיבוצים ומשרד החינוך לא נמצאים משני צדי המתרס, אלא פועלים למען אותה מטרה. לא חייבים להסכים על הכל, אבל להקשיב ולהבין למה האחר התכוון זה חשוב ביותר. אני מאמינה שהעבודה שהחלה בקיבוצים רק תלך ותצמח, ושאנחנו יוצרות ביחד סיפור משותף."

אורנה סיפרה כי מגרש הגרוטאות אומץ כבר על ידי המשרד כתפיסה חינוכית שיש להנחיל, והם נמצאים בדין ודברים לגבי זה מול מכון התקנים כדי שיהיה ניתן ליישם זאת בכל הארץ.

המפקחות שמעו על היבטים שונים בחינוך הקיבוצי מפיהן של מנהלת החינוך בחצור ומנהלות חינוך במועצות האזוריות, ולאחר מכן יצאו לסיור בקיבוץ על מנת להתרשם מגני הילדים, פינת החי והיומיום בפועל של החינוך הקיבוצי במראה עיניים.

לבסוף סיכמה דבי ברא"ס, ראשת אגף החינוך בתנועה הקיבוצית: "כשאנחנו אומרים "חינוך קיבוצי" כולם עושים את ההקשר הטבעי הגאוגרפי, אבל אצלנו באגף החינוך של התנועה מתכוונים לתפיסה בה קהילה בוחרת לקיים מערכת חינוך מלידה עד י"ב בקהילה כמקדם חוסן קהילתי, גאוות יחידה והזכות להשתייך לקהילה/הבית. בסיכום המפגש ניכר כי התבסס אמון המאפשר לקיים שיח מקצועי, שמכבד את השונות ומעצים את המשותף והרלוונטי לטובת חינוך הילדים, הקשר עם ההורים והקהילות."

באירוע השתתפו גם מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, וראש אגף צעירים ומעורבות בחברה, עפרי רביב. החיילים נהנו מארוחה מפנקת ותשורות שקיבלו.

מדובר במסורת בת מספר שנים בה קיבוץ גבע וצעירי הקיבוץ (חלקם חיילים בעצמם שרק הגיעו לסופ"ש, פשטו את המדים ובאו לעזור) שותפים להפקת האירוע ולוקחים על עצמם את האירוח והארגון שלו. השנה לא התקיים האירוע בבריכת השחייה של גבע, אלא בחיק הטבע מול גבעת המורה והנוף המדהים של העמק שנשקף מהחורשה.

האירוע כולו התבסס על תרומות, ואוטובוסים הביאו את החיילים מהקיבוצים חניתה, רגבה , כפר מסריק, עין המפרץ, רמת יוחנן, לביא, כנרת, אפיקים, בית זרע, מעוז חיים, גזית וכמובן החיילים הבודדים מגרעין צבר המתגוררים בגבע. במהלך האירוע בירך את החיילים מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, והודה להם בהתרגשות על שעלו לישראל כדי להתגייס לצה"ל.

יעל אייזנר, "האמא של החיילים הבודדים" בתנועה, הוסיפה כי התנועה הקיבוצית גאה ושמחה לשמש בית חם לחיילים במהלך השירות הצבאי ואף לאחריו, והודתה לכל השותפים המתנדבים הרבים שעמלו כבר מספר ימים בהפקת האירוע המרגש והיפה.

בסיום המסיבה קיבל כל משתתף תשורה קטנה שכללה ביגוד חם לחורף ודברי מתיקה ארוזים בשקית עליה מצויר דגל ישראל. שקית זו, שהפכה מאז ימי צביקה לוי ז"ל למזוהה יותר מכל עם תשורות לחיילים הבודדים בקיבוצים, מרגשת במיוחד את העולים החדשים שזה מקרוב עלו ובאו, ובדרך זו, כמו גם בדברים שנשאו בפני החיילים, הובאה רוחו של צביקה ז"ל, גם לאירוע זה.

בהזדמנות זו נודה לכל 74 הקיבוצים שמקבלים לביתם הקיבוצי חיילים בודדים, לכל העושים במלאכת הקודש של ליווי ואירוח החיילים הבודדים בקיבוצים, לצעירי קיבוץ גבע ולמתנדבים הרבים שלקחו חלק בהפקת האירוע.

אנו מרחיבים את מעגל העשייה גם בגרעיני צבר וגם בקליטת חיילים ללא גרעין, וכל קיבוץ המעוניין להשתלב בעשייה נפלאה זו מוזמן ליצור קשר.

יסודות - למדיניות ציבורית ולציונות מעשית הוא מכון מחקר חדש, העוסק בעיצוב מדיניות ובאתגריה של מדינת ישראל בתחומי הכלכלה והחברה. את המכון מנהל עמית בן-צור, לשעבר ראש המטה של הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, מנהל ההקמה של רשות בתי החולים הממשלתיים, ראש המטה של יו"ר האופוזיציה ויועץ בכיר למנכ"ל משרד הבריאות.

מטרתו של מכון  יסודות היא לקדם את עיצוב המדיניות הציבורית בישראל, הן באמצעות בניית כלי מדיניות מעשיים, מבוססי ניתוח והערכה ומכווני יישום בזירות השלטוניות, הציבוריות והתקשורתיות, והן באמצעות הכשרת עובדי ציבור העוסקים במדיניות ציבורית בתחומים הכלכליים והחברתיים.

פעילות יסודות נטועה בציונות המעשית - ההתיישבות החקלאית - והערכים אותם היא משרתת, והיא מבוססת על עקרונות היסוד של הציונות החברתית: סולידריות, מעורבות המדינה במשק מתוך אחריות לרווחה ושגשוג לכלל האזרחים, חיזוק הפעילות הקואופרטיבית, ושאיפה מתמדת להגברת השוויון החברתי והכלכלי.

בכנס ההשקה של המכון, שייערך ב-12.11.19 בתל אביב, צפויים להתקיים שני מושבים, המשיקים לנושאי ליבת הפעילות של המכון. במושב הראשון יעסקו בשוק הגלובלי והייצור המקומי, וינסו להבין לאן חותרת המדיניות הכלכלית של ישראל; במושב השני יעסקו באספקת המזון בישראל, תוך ניתוח יחסי הכוחות בין השחקנים השונים בשוק זה.

בין משתתפי הכנס: יו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים, יעקב בכר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, מאיר צור, מזכ"ל תנועת המושבים בישראל; אבשלום (אבו) וילן אבו וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, יאיר ריינמן, יו"ר הוועד המנהל וממייסדי המכון, רמי הוד, מנכ"ל המרכז הרעיוני, קרן ברל כצנלסון, עו"ד אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר; אורי צוק-בר, סמנכ"ל בכיר למחקר כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות, עו"ד נעמה קאופמן, משנה למנכ"ל משרד הכלכלה והתעשיה.

במסגרת פעילות רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית ובשיתוף תנועת הקיבוץ הדתי ייבחרו גם השנה הצעירות והצעירים המשפיעים מהתנועה הקיבוצית והקיבוץ הדתי.

את מי אנחנו מחפשים?

1. צעירים שנמצאים בעמדות מפתח בחברה הישראלית (משרדי ממשלה, ארגוניים לאומיים, בטחון, כלכלה, חינוך, תרבות, היי טק, תעשייה, עולם פיננסי, רפואה, עמותות וכו').

2. צעירים שנמצאים בהנהגה המקומית- בקיבוצים, בארגונים האזוריים, מועצות אזוריות וכו'.

3. צעירים "רגע לפני פריצה"  - צעירים שמעורבים ופעילים בחברה ומסתמנים כ"הדבר הבא"!

מה אתם/ן צריכים/ות לעשות?

היכנסו ללינק ורשמו את הצעיר/ה שאתם ממליצים!

https://forms.gle/gwtpnZuwBN1pEcrh8

*הגדרת צעירים – צעיר/צעירה עד גיל 40. עד וכולל שנת לידה 1979.

זו הזדמנות לפרגן לאנשים מוכשרים מקיבוצכם.

משתתפי ההאקתון שהגיעו מכל קצוות הארץ למרכז כנרת חדשנות ויזמות שעל שפת הכנרת, התמודדו עם אתגרים ממשיים שהציבו בפניהם חברות שונות במשק הישראלי. בתום שלושה ימים אינטנסיביים הציגו צוותי ההאקתון  פתרונות מרשימים בתחום הקיימות ומיחזור פסולת, בעלי פוטנציאל עסקי גבוה, אשר עתידים להביא בשורה עולמית בתחומם.

חברת צמח בננות למשל הציגה פתרון שיהפוך את מאות הטונות של הפסולת האורגנית איתן היא מתמודדת, מנטל סביבתי לחומר איכותי שישמש ליצירת מגשיות לאריזת פירות וירקות במקום פלסטיק. הצוות שעסק באתגר של חברת תרמוקיר מצא שימוש בפסולת תעשייתית ופסולת חקלאית כתחליף לגיר אותו חוצבת החברה כיום ממקורות טבעיים ומתכלים. האתגר של חברת פוליכד נענה ביצירת מכונה המאפשרת את קילוף השירוול מבקבוקי פלסטיק שונים, כך שיהיה ניתן למחזרם במקום להטמינם, חברת תמה הגיעה לפריצת דרך בתחומה ואילו חברת דולב הגיעה לפתרון ישים וחדשני המאפשר גידול מזון בתוך שטח עירוני, צוות צמח אבוקדו בנה מכונה אשר תוכל לענות על הצורך של קילוף תירס בצורה עדינה שאינה פוגעת בקלחים, וכך לחסוך זמן עבודה וכוח אדם.

במהלך ימי ההאקתון נערכו הרצאות שונות והתקיימו מנהלי משאבי אנוש ומפגש מנהלי חינוך מ-20 חברות ורשויות שונות אשר שמו דגש על תרומת ההאקתון להמשכיות בחינוך ובמפעלים השונים. החברות המשתתפות בהאקתון הודיעו על המשך כוונתן לפתח את הפתרונות עד לכדי שיבשילו לידי יישום בשטח וכן יישום הפוטנציאל העסקי שלהם.