בעצרת השתתפו יו"ר כחול לבן בני גנץ, יו"ר הקרן הקיימת לישראל, דני עטר, ראש מועצת עמק הירדן עידן גרינבאום, ראש מועצת ערבה תיכונה אייל בלום, אורנה שמעוני חברת קיבוץ אשדות יעקב מאוחד, מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר, חברי הכנסת צבי האוזר, אלון שוסטר, רם שפע ורם בן ברק (כחול לבן) ונציגים מתנועות השלום השונות.

ראש המועצה האזורית עמק הירדן, עידן גרינבאום, היה ראשון הנואמים באירוע ואמר: "לפני ימים אחדים שוחחתי עם בכיר בממשל הירדני, החלפנו דעות ודיברנו על שיתופי פעולה בינינו. בסיום השיחה הוא ביקש ממני להעביר לנוכחים כאן מסר ברור על כך שהשלום בין המדינות הוא מוצק ושרבים בממלכת ירדן מכירים בו ובחשיבותו. הוא ביקש ממני שנעשה כל מאמץ כדי לא ליפול לידי הקיצונים שחלקם רוצים להחזיר אותנו לימים שלפני השלום של האמיצים, הימים הקשים של אירועי שנות השבעים. 
אנחנו אנשי עמק הירדן מקיימים את דבריו של טרומפלדור, שאמר כי הגבול של הישוב העברי יעבור במקום שבו תחרוש המחרשה. אבל אנחנו מבהירים מכאן, כי אין עבורנו קדושה לאדמה, אלא קדושה לאדם, לחיי אדם. אנחנו נוותר על אדמות אי השלום וניפרד מהן בכאב גדול כדי לשמור על השלום ועל השכנות הטובה. עוד לא מאוחר מדי להמשיך להפוך את האי לסמל של שלום כחזונם של רבין וחוסיין."

לפני כשבועיים, שלח עידן גרינבאום מכתב אל מלך ירדן, עבדאללה השני, וביקש ממנו לעכב את ההחלטה עד שיתקיים מפגש בין ראש המועצה ונציגי הקיבוצים עם המלך או נציג מוסמך מטעמו.

יו"ר כחול לבן בני גנץ, אמר בנאומו באירוע: "אני מכיר את המלך עבדאללה שבא מבית מלוכה של אצילות, כבוד ושלום. נפגשתי איתו מספר פעמים והוא, כמו אביו שהיה איש של שלום, מבין את החשיבות הרבה בהמשך שיתוף הפעולה עמנו. הסכמים יש לכבד וזכותו של מלך ירדן לממש את ההסכם, אבל חשוב להבין, שהאינטרס של כולנו פה באזור הוא ליהנות מפירות השלום. המשך ההסכם והרחבתו חשובים גם לאלו שחיים כאן, אבל גם להמשך האמונה והתקווה של שני העמים. עלינו להפוך את מה שהחלו המלך חוסיין ויצחק רבין ז"ל, מחלום שהחל בצעד האמיץ שלהם, למציאות רחבה שמשרתת את שני העמים. לא אחמיץ שום הזדמנות לקדם שלום לא כעת ולא בעתיד", הדגיש גנץ.

לפני כחודש, ביקרו באי השלום חברי מטה התנועה הקיבוצית יחד עם ראש המועצה האזורית, לאות הזדהות. בביקור אמר מזכ"ל התנועה, ניר מאיר: "מצער מאוד שבשורת פעולות ראווה והתגרות, איבדה ממשלת ישראל את הרצון הטוב שאפיין את יחסי ישראל –ירדן בעת החתימה על הסכם השלום בשנת 94'. במקום לקדם פעילות משותפת וליצור אמון הדדי, העדיפו מקבלי ההחלטות בירושלים לפגוע שוב ושוב בכבודו של המלך עבדאללה, וזו כנראה התוצאה הבלתי נמנעת. מאכזבת אותי במיוחד הקלות הבלתי נסבלת שבה מוותרת ישראל על שטחי חקלאות, המהווים חלק בלתי נפרד מההיסטוריה, המסורת וכן...כן גם הפרנסה של חקלאים ותיקים ומסורים. נעמוד לצד עידן גרינבאום והמועצה האזורית בכל מהלך שיחליטו ליזום בנושא."

דבי ברא"ס, ראש אגף החינוך בתנועה הקיבוצית פותחת ומתארת את ההיערכות לקראת כנס החינוך ה-5 של התנועה: "לאורך  השנה אנחנו מקיימים קשר רציף עם אנשי ונשות החינוך בקיבוצים בכל הארץ: נפגשים בהכשרות המקצועיות, במפעלים החינוכיים, בסיורי מטה התנועה הקיבוצית ובמועצות האזוריות.  

מקומו של הכנס כמפגש שנתי ייחודי הוא ברלוונטיות שלו למנהלי ומנהלות החינוך. זהו מפגש אשר מאפשר חווית למידה – מההרצאות ומהשותפים בשטח. בכנס מתאפשרת חוויה של יחד ושותפות למקצוע והוא נבנה מתוך הכרות ומחויבות למענים רלוונטיים מהשטח - למועצות האזוריות ולקיבוצים".

הכנס יתפרש על פני יומיים רצופים בחודש הבא,  12-13 בנובמבר, יתקיים בקיבוץ נחשולים שבחוף הכרמל, וכבר כעת נרשמו אליו עשרות רבות של מנהלות ומנהלי חינוך מהקיבוצים בכל רחבי הארץ.

מה היה הרציונל בכנס ייעודי לאנשי החינוך בקיבוצים?

 "כשהגינו את כנס החינוך, לפני חמש שנים, החזון לאורו פעלנו ניצב על שלושה עוגנים : הראשון -העצמה וחיזוק מנהלי החינוך, שבשגרת היומיום ניצבים לא אחת לבד למול משימות חינוכיות, מערכתיות וקהילתיות. השני – יצירת "יחד" משמעותי, למידת עמיתים וקידום משותף של החינוך הקיבוצי בכל הקיבוצים ובמועצות האזוריות ,  והאחרון - מיצובה של התנועה הקיבוצית באמצעות צוות אגף החינוך כמובילה ויוצרת חיבורים וכן מקדמת, יוזמת ומחדשת את תפיסת החינוך הקיבוצי.

ההשראה לכנס החינוך הייתה לידתו של כנס ההנהגות, שיועד ליו"רים של קיבוץ, מנהלי קהילה והנהלות כלכליות, כנס שמיטיב לתת מענה מקצועי ומחזק את תחושת השייכות של הנהגות הקיבוצים לתק"צ לצד למידת עמיתים, העשרה והנאה. כך יזמנו אנו את כנס החינוך מתוך מחויבות למענה לאנשי החינוך ובראשם למנהלי החינוך".

כנס החינוך הקיבוצי ה- 5 יעסוק בזהות. התנועה הקיבוצית והקיבוצים פועלים ומתקיימים בעולם הנתון לשינויים תכופים, חלקם נכפים עלינו, את חלקם אנו בוחרים וישנם השינויים שאנו מזהים בדיעבד. הנחת יסוד זו מחייבת את כולנו בבחינת תהליכי חשיבה ועדכונים תמידיים כיצד לשמור על הרלוונטיות של המערכות הקהילתיות וחיזוק העוגנים המערכתיים בכלל ובחינוך בפרט, כשפערי הדורות רק הולכים וגדלים.

בין דוברי הכנס יהיו ד"ר גדי ביאליק שידבר על חשיבות השיח הזהותי בכל ארגון, זהות כמושג מרכזי ומשפיע על היבטים תפקודיים בארגונים חינוכיים ובכלל. פרופ' יערה בר-און תבחן את קריסת המשפחה האלטרנטיבית קיבוצית והשפעתה על חינוך ילדינו, ״זהות היברידית בעולם דיגיטלי״ הוא נושא ההרצאה של דפנה עינת-ליבר, מאיר שלו ייקח למסע מרתק במילון המשפחתי וידבר על השפעת השפה העברית על עיצוב זהותנו וטל פרידמן יסיים הכנס במפגש שיעסוק בזהותו כאבא לילדים מאומצים וילדה עם צרכים מיוחדים בשילוב הומור והרבה אהבה.

בואו לקחת חלק בכנס ולהרחיב עבור כולנו את מעגל השותפים.

 לפרטים והרשמה: לחצו כאן

מטעם בתנועה נכחו בפגישה המזכ"ל, ניר מאיר, המשנה למזכ"ל, גיל לין, ראשת אגף חברה וקהילה, ד"ר אילת גלס ועדי רמות, האחראית על תחום הבריאות בתנועה הקיבוצית. בפגישה הועלה הצורך בשימור הקשר ההיסטורי החם וארוך השנים בין שני הארגונים הוותיקים, התנועה הקיבוצית שתחילתה בשנת 1910 וקופת החולים שהוקמה בשנת 1911.

נציגי התנועה תיארו את השינויים המהותיים באורחות החיים בקיבוצים רבים, ואת השינויים הדמוגרפים שחלו בתנועה הקיבוצית בשנים האחרונות. כמו כן, העלו חלק מהסוגיות המורכבות של מתן שירות רפואי איכותי ויעיל במרפאות הקיבוציות והאזוריות והשמיעו את הקולות המגיעים מהשטח מחברי הקיבוצים וממלאי תפקידים העוסקים בנושא.

נציגי כללית התרשמו עמוקות מהידע וההיכרות של עדי רמות וצוותה עם עולם הרפואה בפריפריה, המציאות היומיומית והשירותים הניתנים על ידי שירותי בריאות כללית, ואף ציינו כי התיאום עם התנועה הקיבוצית הוא נכס חשוב עבורם.

המשנה למזכ"ל התנועה, גיל לין,  ציין את חשיבותה האסטרטגית של הפגישה: "ההסכם הקודם עם שירותי בריאות כללית נחתם לפני יותר מ-20 שנה. מאז, התפתחה הרפואה באופן דרמטי והקיבוצים השתנו והתפתחו גם הם. יש כיום פתרונות חדשים שניתן ליישם, יש אפשרויות אחרות ממה שניתן היה להציע לפני כמה עשורים וברור כי יש צורך להיכנס לדיון מחודש ורחב על שירותי הבריאות הניתנים בקיבוצים. זהו אינטרס משותף של הכללית ושל התנועה הקיבוצית." 

בסיום המפגש סוכם כי יוקם צוות רב תחומי שיורכב מנציגי התנועה הקיבוצית, אנשי בריאות מהשטח, וכמובן, נציגים של שירותי בריאות כללית, אשר יכינו הצעות לשיפורים והתאמות בשירותי הבריאות הניתנים לקיבוצים, ובנוסף מציאת דרכים לשימור והעמקת הקשר. 

מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, סיכם: "מדובר בשני גופים אשר הוקמו על ידי הנהגת מדינה אחרת ובהתאם לתפיסת עולם אחרת. שני הגופים היו בין אלה אשר סבלו יותר מכל גורם אחר במשק מהרפורמות השונות שבוצעו בתחום הכלכלי והחברתי במדינה. מאידך, שני הגופים למדו להשתנות ולהתאים את עצמם למציאות החדשה. בקיבוץ המתחדש אין מדובר בקבוצה של לקוחות שבויים, לכל אחד מהחברים יש עמדה משלו, וחלקם אף עובדים במקומות עבודה עם הסכמי עבודה נפרדים עם קופות חולים, ולכן כדי לשמר את התועלת ההדדית והקשר ההיסטורי, צריכה קופת חולים כללית להתחרות באיכות השירות שמקבלים הקיבוצים מקופות אחרות."

העצרת השנתית לזכרו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, במלאת 24 שנים להירצחו, תיערך במוצאי שבת, 2 בנובמבר, בכיכר רבין בתל אביב תחת הססמה "כן לשלום, לא לאלימות".

לאחר מספר שנים שבהן היה דיון ציבורי ער באשר לתפקיד העצרת, החליטו המארגנים  שהשנה העצרת תיערך תחת הכותרת המקורית מליל הרצח הבלתי נשכח. גם השנה מופקדת העצרת בידי חברת "סל הפקות", בראשות חמי סל (עין שמר), המפיקה את מרבית עצרות הזיכרון משנת 1995.

לאחר פניית המארגנים, החליטה גם התנועה הקיבוצית להצטרף לעצרת השנה וקוראת להשתתפות גדולה מקרב האוכלוסייה הקיבוצית - צעירים ומבוגרים כאחד.

הגרעין הייחודי הוא פרי שיתוף פעולה בין הקיבוץ, מחלקת חיילים בודדים בתנועה הקיבוצית ותוכנית "שחף" המלווה חיילים בודדים ילידי ישראל, חסרי עורף משפחתי, בעת שירותם הצבאי. התוכנית נותנת מענה לצורך ב"קבוצת תמיכה" של חיילים בודדים המתמודדים עם קשיים דומים אחד לשני, וכן ליווי והכוונה על ידי מנטור אישי הניתן לכל חייל וחיילת מטעם חברי עמותת 'שחף' ובמעטפת תומכת של אימוץ בקיבוץ.

החודשים האחרונים התאפיינו בגיבוש הקבוצה, חיבור למשפחות המאמצות בקיבוץ וחיבור לקיבוץ כיחידים וכקבוצה, כמו גם גיבוש דרכי התנהלות במשולש המוצלח של "שחף", קיבוץ מעלה החמישה והתנועה הקיבוצית. היוזמה, שצמחה מהשטח, זכתה לאוזן קשבת ויצירתיות הנדרשת לביצוע ההתאמות במעלה החמישה בליווי, תיווך וסיוע של יעל אייזנר, מנהלת מחלקת חיילים בודדים בתנועה. 

בטקס המרגש השתתפו החיילים והחיילות מגרעין שחף, חברי הנהלת מעלה החמישה, המשפחות המאמצות וחלק מהתורמים הרבים שנרתמו בחפץ לב, ומתוך הבנה כי מדובר בשליחות של החברה הישראלית כולה למען חיילים בודדים ילידי הארץ.

יעל אייזנר: "היה מרגש לראות ולשמוע את השותפים כולם מברכים ומתברכים בקבוצה זו המעוררת התפעלות. הטקס המרגש היה שיאו של תהליך ארוך, בו הצלחנו לבנות תשתית להתנהלות משולבת של קיבוץ-עמותה-תנועה לתוכנית מלאה, הנותנת מענה לצורך האקוטי של צעירים ילדי הארץ במסגרת גרעין ייחודית. אני גאה בכל השותפים על החשיבה פורצת הדרך, על הפתיחות והגמישות בבריאת מציאות טובה יותר לחיילים הבודדים אשר זכו להכלל במחזור א' של התוכנית. אנו שואפים להרחבת שיתופי פעולה מהסוג הזה, ומאמינים שיש לתנועה הקיבוצית עוד הרבה מה לתרום בתחום".

לימור יצקן, מנהלת הקהילה במעלה החמישה מספרת כיצד נולד הפרויקט מהצד של הקיבוץ: "נעשה מאמץ לבחור פרויקט קהילתי שיחבר את הקהילה וייתן ערך מוסף. עם כניסתי לתפקיד, נבחר פרויקט החיילים הבודדים יחד עם תכנית 'שחף'. הפרויקט עבר את הסכמת צוות מעורבות חברתית בקיבוץ והסכמת הנהלת הקהילה, ולאחר מכן יצאנו לדרך. הקיבוץ הקצה את בית הנעורים הישן, ולפני כניסת החיילים לבית הקצנו משאבים וביצענו שיפוץ מקיף תוך התאמת המקום לצרכי החיילים. יחד עם עמותת סושיאלאייז' ועמותת 'שחף', צוות המעורבות החברתית, בהובלת שיר גורן, רתם חברי קיבוץ ותושבים לסייע בעבודות בינוי במקום, כמו התקנת מדפים, צביעת חדרים, התקנת ריהוט ועוד."

שיר גורן, האחראית (בהתנדבות מלאה) על פרויקט החיילים מטעם הקיבוץ, ומהווה את הגורם המקשר בין בינו לעמותת שחף, הוסיפה: "לקראת פורים, הבית החל להתאכלס ובקרב חברי הקיבוץ אחזה התרגשות גדולה. קידמנו את פני החיילים בסבר פנים מאירות ועם משלוחי מנות, שגם הם תרומה של חברי הקיבוץ וילדי חברת "כלנית" שהכינו משלוח מנות ענקי וציורים עבור החיילים. לאט-לאט מתגבשת קבוצת חיילים איכותית ומיוחדת ואנו מלווים אותם באהבה ובשמחה, נמצאים שם בשבילם לאוזן קשבת, לאירוח, לארוחות ולחיבוק חם. בשבועיים האחרונים שיבצנו לכל חייל משפחה מלווה ואנו מאחלים, לאנשי הקיבוץ ולחיילים כאחד, הסתגלות מהירה ושנה טובה ומעצימה."

מטרת המיזם להניח תשתית לפעילות מתנדבים ולבנות שירות ייחודי כחלק מרצף שירותי יתד, התכנית הלאומית לצעירים במצבי סיכון. זאת, מתוך כוונה לחזק ולהעצים צעירים וצעירות המוגדרים בסיכון, שימשיכו את דרכם הבוגרת כאזרחים עצמאיים, פעילים ומשמעותיים.

הליווי יתמקד במתן כלים לניהול חיי היומיום, סיוע בקבלת החלטות, סיוע רגשי ותמיכה בכלל תחומי החיים. המנטורים יוכשרו ויקבלו תמיכה וייעוץ ע"י התנועה במטרה לאפשר להם בניית מערכת יחסים משמעותית עם הצעיר אותו הם מלווים.

"מקושרים" יפעל בפרישה ארצית, בין היתר בקיבוצי הדרום, באמצעות התנועה הקיבוצית, עמותות, רשויות מקומיות וגופים נוספים במתכונת מיזם לומד, ומתוך הנחה שיש להבנות מודלי הפעלה מקצועיים וארגוניים מיטביים. כחלק מהשתתפות התנועה הקיבוצית, תפתח התנועה מודל מקצועי ייחודי בקיבוצים, שיאפשר הקמת רשת מתנדבים ייעודית לתחום הסיוע לצעירים וצעירות בסיכון. זאת, מתוך רצון לאמצו כשירות קבוע במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בתום הפיתוח.

לדברי עפרי רביב, ראש אגף צעירים ומעורבות בחברה: "המיזם הוא פיילוט שבו נרצה לנצל לטובת כלל החברה הישראלית את ההון האנושי המצוין בקיבוצי התנועה. אנו רואים את הנכונות הגבוהה להתנדבות מצד חברי ותושבי הקיבוצים ולצד זאת את הצורך מצד צעירים מסוימים. במסגרת הפרויקט, נעבוד במספר מודלים בין השאר עם צעירים מקרב בוגרי התכנית שלנו לחיילים בודדים ומקרב תכנית תל"ם. זאת תחילתו של תחום הצעירים במצבי סיכוי שהצבתי כיעד מרכזי לפיתוח באגף.

לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה, ריכזנו כאן, כבכל שנה, חלק מהנושאים החשובים אשר העסיקו את אנשי ההתיישבות החקלאית. הנושאים המפורטים להלן מהווים את הסוגיות הבוערות ביותר בתחום ההתיישבות הכפרית החקלאית בהיבטים שונים הנוגעים לזכויות במקרקעין.

כבכל שנה, המגזר החקלאי מקווה כי "תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה", ומייחל כי סוף כל סוף יוכרו הזכויות המלאות בנחלות החקלאיות לרבות בחלקת המגורים ויוסר העול הבירוקרטי והמכביד של רשות מקרקעי ישראל  (רמ"י), שהרי הוא בבחינת אגודות מוטה למגזר החקלאי.

כולנו תקווה כי בשנה הבאה יוכרו הלכה למעשה הזכויות המלאות שיש לקיבוצים, למושבים ולחבריהם בנחלות החקלאיות ובחלקות המגורים.

הכרה זו תוציא את רמ"י ממעורבותה המכבידה בניהול חלקות המגורים ותהווה מנוף ליצירת מקורות תעסוקה, לצמיחה ולעיבוי מיידי של מעל  100,000 מגרשים, רובם בפריפריה. 

מי ייתן ויתקיים בנו דברי הנביא ישעיהו: "פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע, הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה, וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים, וְכָל מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ" (ישעיהו נ"ח, ו).

לאן מטיילים: רמת הגולן- רכס בשנית.

מתי מומלץ : בהקדם, הפריחה במלוא תפארתה.

מה רואים : פריחה מופלאה של חלמוניות צהובות ומרשימות ופריחה סגלגלה של סתוונית התשבץ.

ומה עוד : ניתן להבחין בבעלי חיים בשמורה, פרפרים, דבורים, חרקים – כולם מגיעים להנות מהפריחה הצהובה.

למגיעים לרמת הגולן – ניתן לעלות לתצפית מהר חוזק – חושנייה – תצפית נהדרת על מרחבי רמת הגולן.

ומה נאכל ? במידה ובחרתם לעשות פיקניק בטבע, יש לא מעט מקומות מוצלים ונעימים. במידה ותבחרו לאכול במסעדה נחמדה, תוכלו למצוא מספר מקומות מומלצים באזור ( כמובן יש לבדוק האם פתוח בחג , או בכל יום אחר שתבחרו להגיע).

בקצרין יש את ברוהאוס הגולן, או מסעדת הבוקרים הוותיקה במרום גולן, או לעלות לשתות קפה אל מול הנוף בקופי ענן – הר בנטל ועוד רבות וטובות.

קצת היסטוריה ומורשת קרב: ברמת הגולן ישנם הרבה מאוד מקומות היסטוריים וסיפורי קרבות מרתקים, אמליץ על אנדרטה מיוחדת בה יש מקום מיוחד לבני קיבוצים שנפלו, הנמצאת לא רחוק מרכס בשנית ( כ 10 דקות נסיעה) ונקראת "אנדרטת התאנה והארז". האנדרטה הוקמה לזכרם של 8 לוחמים שנהרגו מפגיעת מרגמה בנגמש בו שהו, במלחמת יום כיפור ( ערב סוכות 1973) . הלוחמים תכננו לנוח בצל עץ התאנה, כאשר הנגמש נפגע מפגיעה ישירה של מרגמה – כל שמונת הלוחמים נהרגו ואת עץ הארז שתלו במרכז הנגמש כבוקע ממנו ומסמל את חוסנם ואת אומץ ליבם. המקום מטופח ומסודר ואף ניתן לקרוא אודות הלוחמים בספר מודפס המונח בתוך הנגמש.

שמו ישראל שרון, צריך להיות כבן שבעים, לחם  בגדוד 429 חטיבה 5 בסיני. ועל פי חבריו לנשק, הוא קיבוצניק בעבר אולי עד היום. 

אם אתם מכירים את ישראל, אנא צרו קשר עם אהוד לקס 0544477671