כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

הבחירה במרחב הפתוח והרחב של מתחם ה-eXlab, נועדה כדי לקיים חשיבה בסגנון קצת אחר, ומתוך רצון שהמשתתפים יקבלו השראה לקיים דיונים, שלעיתים נראים ישנים, באווירה חדשנית. 

במסגרת תוכנית העבודה לשנת 2019, אגף חברה וקהילה "שם על השולחן" נושאים רבים המעסיקים היום קהילות קיבוציות ועוסק בהם. נושאים אלו התגבשו במהלך השנה לכדי מסמך שנקרא תפיסת "קהילה קיבוצית במיטבה", המאגד בתוכו מרכיבים לקהילה מתפקדת, המכבדת את חבריה וחבריה לוקחים חלק משמעותי בעשייה. המסמך נחשף בפני הפעילים בתנועה הקיבוצית ובפני ממלאי תפקידים שונים מקיבוצים שונים, ורבים מהם אמרו כי בדיוק בזה הם עוסקים כיום. תהליך זה הוביל ליצירת הכנס במטרה לחלוק אותו עם ממלאי תפקידים שונים בתוך הקהילה הקיבוצית, לדון בו, לשאוף אליו, ולסייע לקיבוצים להגדיר בכל פעם מחדש זהות, מבנה, מסורות, תרבות, דרך ואופי של קהילה, ערכים ונורמות. 

הכנס נפתח בדבריה של  ראש  אגף חברה וקהילה, ד"ר אילת גלס, שבירכה את המשתתפים ואמרה: "אני גאה בבחירה המשותפת של כולנו לשים את הדרום במרכז, לא רק בחירום, ולקיים את הכנס כאן. זו התכנסות ראשונה מסוגה של מובילי הפעילויות החברתיות בקיבוצים, וזו הזדמנות מצוינת לומר - אתם עושים עבודה חשובה ואנחנו מצדיעים לכן ולכם. 
בשנים האחרונות מרבית הקיבוצים נעו, לשמחתנו, ממשבר כלכלי ודמוגרפי לשיפור כלכלי ולצמיחה. אבל מהו הקיבוץ עבורנו היום? האם הקיבוץ הוא בית או רק כתובת, ומה אנחנו רוצים להיות? האם אנחנו, ממלאי התפקידים, מתפנים לעסוק בזהות הקיבוצית שלנו ובמרכיביה? קיבוצים התחבטו בנושא לאורך כל הדרך, ובשנים האחרונות עושים הרבה פעולות המחזקות זהות, לפעמים בצורה מודעת ולפעמים אינטואיטיבית. על המקפצה הזו העזנו לעלות גם אנחנו באגף חברה וקהילה. מתוך מה שמוכר לנו בשטח, ניסחנו ביחד את תפיסת הקהילה הקיבוצית במיטבה, ודייקנו אותה עם כלל פעילי התנועה. הכנס הזה הוא הזמנה לעסוק בזה ביחד ואנחנו שמחים מאוד ומתרגשים שבחרתם ובחרתן להגיע."

סדר היום של הכנס נבנה כדי לעורר סקרנות, השראה והנאה  בצד למידה משותפת. החלק הראשון נפתח ב- SPOKEN WORD של רועי בירן (הרדוף) על מרכיבי קהילה קיבוצית במיטבה, ושלח אותם לאחר מכן לדיון בתפיסה במעגלי שיח, שהונחו על ידי פעילות ופעילי התנועה הקיבוצית. בהמשך, פרופ' ארז צפדיה, מתאם תחום לימודי המרחב הכפרי במכללת ספיר, דיבר על  הקשר בין האקדמיה למרחב הכפרי בעולם ובארץ, שאינו חזק דיו, הרחיב על חזון המכללה לחזק את הקשר הזה ואת המעורבות החברתית של הסטודנטים  וביחד עם שגית פלטין יפרח, מנהלת החדשנות,  נתנו מידע על תוכניות הלימוד בספיר הרלוונטיות למרחב הכפרי. 

חלקו השני של הכנס עסק בשיתופי הפעולה להובלת תהליכים בתוך הקהילה, קטנים כגדולים, ובקבלת כלים לעבודה משותפת של ממלאי התפקידים. ינון בן דוד (נחל עוז) ואחיו בועז, ה-Bitbox Brothers, נתנו הדגמה ווקאלית לכך שכאשר מפיקים  מספר קולות ביחד אפשר לקבל תוצר עשיר יותר  ויצרו במה למירי יעקובי הורוביץ (גבת) להציג תהליכי שיתוף בממשלה ואת גישת הקולקטיב אימפקט, כהשראה לתהליכים המורכבים שאנו מכירים במרחב הקיבוצי ולכלים אפקטיביים בהם ניתן להשתמש דוגמת שולחן שותפים. דוגמאות להובלה משותפת הוצגו בהרצאות Ted ע"י חובב איתן (להב) שתיאר את בניית מנגנון ייעול מיצוי זכויות הוותיקים בקיבוץ, נטע קדם שוורץ (עברון) שסיפרה על תהליך המעבר מבית סיעודי למרכז טיפולי כולל ורעיה בן אברהם (נען) ששיתפה מניסיונה בשימוש התרבות ככלי לרתימת הציבור לתהליך אסטרטגי. בהמשך הנוכחים דנו במעגלי הצוות הקיבוצי האם ואיך לייצר שולחן שותפים ובאילו נושאים.

ההאקתון בהובלתה של מנהלת רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית, רותם שניצקי, ואגף צעירים ומעורבות בחברה התקיים במשך 24 שעות בין חמישי לשישי. במשך היממה הציגו היזמיות והיזמים במספר סבבים, בחמישי ובשישי בבוקר, את הרעיונות שלהם בפני המנטורים המקצועיים ומשתתפים נוספים, כאשר במהלך הסבבים התקיים סיעור מוחות לגיבוש המיזמים. בשישי בבוקר הוצגו המיזמים לשיפוט בפני נבחרת השופטים. המשתתפים נהנו מהתנאים הנוחים של מרכז החדשנות שהוקם ועוצב  על מנת לסייע לחברות סטארט-אפ חדשניות לגדול ולצמוח ומציע סיוע נרחב בתחומים של פיתוח עסקי, גיוס הון, חיבור למנטורים, שווקים ולמשקיעים, סיוע בהגשה למדען הראשי ועוד. השותפים המרכזיים בהאקתון מועצה אזורית שער הנגב, southup ומרכז צעירים, כמו כן, נרתמו עוד שותפים רבים לאירוע: איגוד התעשייה הקיבוצית, קרן קמ"ע, משקי הנגב, המחלקה לחינוך-ההסתדרות הציונית העולמית, משקארד, ביטוח חקלאי,ברית פיקוח,  ת.א.ר.א, עמותת איילים, מעברים, עו"ד צפריר בן אור, חוות אלנבי החממה האקולוגית עין שמר וסמינר הקיבוצים.

צוות ההאקתון עמל לקראת אירוע זה במשך תקופה ארוכה, במטרה להעצים את היזמיות והיזמים הצעירים, ובכדי לאפשר להם להתפתח ולקדם רעיונות מחוללי שינוי שישפיעו על הקהילה במרחב הקיבוצי והכפרי. בשבועות האחרונים המשתתפים חידדו את הרעיונות שלהם, השתתפו בסדנה להכנת פיצ' (נאום קצר שאמור להציג בצורה הברורה והמיטבית את המיזם) והיו מוכנים לליווי ולסיעור המוחות שהתקיים בצוותי העבודה באירוע. חלק מהמיזמים היו בשלב הגדרת הצורך והאתגר, ואילו חלקם כבר עם מענה מבוסס לאתגר. התוצר הסופי הרצוי של כל מיזם בהאקתון תכנית עבודה ראשונית שממנה ניתן לצאת לדרך.

את האירוע פתחה מנהלת רשת הצעירים של התנועה, רותם שניצקי "אני נרגשת ושמחה להיות כאן בשער הנגב ולפתוח את אירוע היזמות והחדשנות של רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית.  בשנה שעברה קיימנו את ההאקתון הקיבוצי הראשון  שהיווה  יריית פתיחה לפעילות "רשת הצעירים" של התנועה הקיבוצית, ומאז הצטרפו אלינו מאות צעירות וצעירים לתוכניות המנהיגות השונות שהקמנו, להכשרות שונות ובעיקר לרשת גדולה שמטרתה העיקרית לקדם ולפתח צעירות וצעירים לקחת חלק ולהיות מעורבים בעשייה בקהילה הקיבוצית ובחברה הישראלית בכלל. המטרה המרכזית שלנו בהאקתון היא  לפתח ולקדם מיזמים בבית, בקהילה, במרחב הקיבוצי והאזורי, אבל יש לנו מטרה נוספת וחשובה לא פחות, והיא לחבר אותנו צעירים, והצעירים בנפשם לרשת של קשרים וחיבורים שיהוו תשתית ליצירת שינוי אמיתי בחברה הקיבוצית והישראלית."

ראש אגף הצעירים ומעורבות בחברה, עפרי רביב הודה לשותפים בשער הנגב ואמר: "תכלית האירוע הוא לכנס ביחד את כל המוחות היצירתיים ולעזור לנו לצמוח ולהתחזק בכוחות מקוריים ויצרניים".

בתום הזמן שניתן ליזמים לפתח, להתייעץ ולקבל הדרכה, נבחרו שלושת המיזמים הזוכים שזכו לחבילת ליווי הכוללת שעות ייעוץ לקידום המיזמים (בניית תוכנית עסקית, ליווי של מנטורים ועוד) ומענק כספי. המיזמים שזכו הם: 'קונסנז', 'יוצרים מקום' של לבנת קוץ ו'שיתוף כמהות בחינוך' של אהרל'ה רוטשטיין.

במהלך ראש השנה התקבלה ההודעה המצערת על מותו של אורי כרמיאל, ממייסדי המושב השיתופי ייט"ב.

אורי כרמיאל היה אדם שמח ולבבי, נמרץ ופעלתן. את ייט"ב הוא הקים בעמל ויגיע כפיו, מגשים את החלום המשפחתי שרקמו הוריו. קצרה היריעה מלכתוב את כל פועליו: הוא כיהן כמזכיר המושב, כסגן ראש המועצה, כמזכיר היישוב נוקדים וכפר אלדד ולאחר מכן היה עצמאי בחברה שעוסקת בשיווק טכנולוגיית רפת ברוסיה. בנוסף, היה ליו"ר קרן בקעת הירדן, ועסק בשליחויות רבות נוספות למען תרומה לקהילה.

ייט"ב (יד יצחק טבנקין), החל את דרכו כהיאחזות נח"ל בשנת 1970. היישוב נקלע לקשיים עימם התמודד עד שהתפרק.  בשנת  1993 חודשה ההתיישבות במקום על ידי גרעין 'חבקיא"ל'  בהנהגת אורי – גרעין התיישבות של "סובוטניקים" . הוריהם הקימו בהרי קווקז עוד בשנות  ה-60 "קיבוץ" יהודי שייעדו היה הכשרה להקמת קיבוץ בארץ ישראל. חברי הקבוצה עלו לארץ ולאחר מספר גלגולים בישראל הגשימו 12 משפחות צעירות את חלום אבותיהם והקימו מחדש את ייט"ב כמושב שיתופי המונה כיום 42 משפחות.

הלווייתו של אורי כרמיאל נערכה ביום ד' (2.10) בבית הקברות האזורי – בקעת הירדן. בהלוויה לקחו חלק תושבים מכל רחבי הבקעה, וכן אנשי ציבור ובהם ראש המועצה האזורית בקעת הירדן, דוד אלחייני, ראש המועצה האזורית מגילות, אריה כהן, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, ורבים מאוד מחברי ייט"ב וילדיהם שהגיעו בחולצות זהות של היישוב בצבע תכלת, אותה הכינו לכבוד 25 שנות התיישבות גרעין חבקיאל בייט"ב,. משפחתו וחבריו של אורי סיפרו כי במשך השנה האחרונה ניסו לחלק בין כולם את החולצות ולציין את המאורע, אך זה נדחה שוב ושוב מסיבות שונות. מותו הטראגי של אורי היה לבסוף הרגע הראוי.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, שהיה חברו של אורי כרמיאל במשך 22  שנה, ספד לו, ואמר בין יתר דבריו: "אורי יקירי, אתה היית אדם מסוג נדיר, אתה היית – מנהיג... 26 שנים אחרי שהבאת לכאן את גרעין חבקיאל, בניתם כאן בית לדורות. הקהילה והמשפחה המדהימה שלכם תמשיך את הדרך וייט"ב יהיה למצבה חיה למפעל חיים של איש מיוחד, חבר מסור, איש חזון ועשייה..."

כמו כן נשאו דברים מר דוד אלחייני, ראש המועצה, ויואל מרשק שמילא בשעתו תפקיד מרכזי בהבאת גרעין חבקיאל להתיישבות בייט"ב.

אורי כרמיאל עלה לישראל עם משפחתו בשנת 1979. הוא שירת בקבע כקצין טכני בחיל האוויר ופיתח מערכות אלקטרו-אופטיות עבור האמריקאים. בגיל 27 הרגיש שמשהו חסר לו והוא מעוניין להתנסות בחיי קיבוץ. הוא שאל בתנועה הקיבוצית האם יתנו לו להקים קיבוץ חדש במידה ויביא 40 משפחות, ונענה כלא מקימים קיבוץ חדש אבל אם יש קיבוץ במשבר אפשר לשקם אותו. לאחר העלייה לישראל של יהודי ברית המועצות, הוא גייס 50 משפחות ונקבעה פגישה בנווה אילן. חברי הקבוצה התלהבו מהרעיון של מושב שיתופי וכך נגוז החלום להקים קיבוץ. הם בדקו אפשרות לגור בקיבוץ מיצר, אך היא נפסלה לאחר שהתברר להם שצריך לעבוד בשבת. לאחר מכן נשלחו לאשלים, אך לאחר שנתיים וחצי של הכשרה הוחלט שיעברו למקום אחר וכך הגיעו ליט"ב, והתיישבו שם על אף התנאים הקשים ולאחר שקיבלו אישור מראש הממשלה יצחק רבין שחיוני לגור בבקעה למרות שבדיוק נחתם הסכם אוסלו.
כך סיפר אורי: "ההתחלה היתה מאד קשה. היו בקבוצה נשים בהריון, תינוקות קטנים, והיה חום אימים, חמסין שלא נגמר. לא היה חשמל ולא היו מים. הלכנו לעוג'ה (נחל ייט"ב) עם דליים כדי לשטוף פנים ולהתרחץ. ביקשנו שישפצו לנו את הבתים של היאחזות הנח"ל אבל בסוף שיפצנו אותם לבד. כעבור חמש שנים מיום הגעתנו היינו מאוזנים תקציבית והפכנו לאחד המושבים הכי מצליחים."

יהי זכרו ברוך

חברי המטה הגיעו על מנת לקרוא לממשלה שלא להרים ידיים, ולהמשיך ולנסות לשנות את החלטת הירדנים, ולשמור על השטחים אותם מעבדים כבר 80 שנה בעמק הירדן.

ההחלטה להגיע בהקדם לביקור הזדהות מיוחד נפלה לאחר הדברים שהשמיע שר האנרגיה, יובל שטייניץ בגלי צה"ל, בהם הוא למעשה הודה כי הממשלה אינה מתכוונת להמשיך לנסות לשכנע את הירדנים לחזור בהם מכוונתם שלא להחכיר יותר לישראל את השטחים החקלאיים בעמק הירדן ובערבה. בריאיון שהתקיים ב-13 לספטמבר, אמר השר שטייניץ כי ישראל ויתרה על אי השלום ונערכת להחזירו לממלכת ירדן בתום 25 שנה לחתימת חוזה השלום בין המדינות. "שטחי מובלעות צופר שבערבה ונהריים שבעמק הירדן יחזרו לירדן בסיום החכירה". הביקור נערך בתיאום עם ראש המועצה האזורית  עמק הירדן, עידן גרינבאום, שאף אירח את חברי המטה וערך להם סיור מלווה בהסברים בשטח שאמור לחזור לריבונות הירדנים.
לאחר דבריו של שטייניץ ברדיו, אמר ראש המועצה גרינבאום כי "מדובר באמירה תבוסתנית וחסרת אחריות. חבל שאנחנו שומעים על כך ברדיו. חבל שזו הדרך בה הדברים מתנהלים. הדברים אמורים להתנהל בשקט והרחק מהעין הציבורית. אנחנו מאוד מקווים שעמדתה של ישראל הרשמית שונה בתכלית מדבריו של השר שטייניץ. עובדי אדמה פטריוטים ומסורים סיכנו את חייהם, ואף שילמו בדמם, כדי להמשיך ולעבד את האדמות הנמצאות בבעלות קניינית מלאה של שני הקיבוצים. בחודשיים שנותרו עד מועד חידוש ההסכם אנחנו מצפים שממשלת ישראל והעומד בראשה יתעשתו וינהלו משא ומתן רציני עם ארמון המלך ועם המלך עצמו. אין שום סיבה שהחקלאים שלנו לא יוכלו להמשיך לעבד את האדמות, ואם צריך לשם כך שממשלת ישראל תעמוד בהתחייבויותיה לירדנים – אז שתתכבד נא הממשלה ותואיל בטובה לעשות זאת". גרינבאום ביקש להודות למטה התנועה הקיבוצית על הביקור וההזדהות והתמיכה שהם כל כך זקוקים להן כעת.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, אמר בביקור: "מצער מאוד שבשורת פעולות ראווה והתגרות, איבדה ממשלת ישראל את הרצון הטוב שאפיין את יחסי ישראל –ירדן בעת החתימה על הסכם השלום בשנת 94'. במקום לקדם פעילות משותפת וליצור אמון הדדי, העדיפו מקבלי ההחלטות בירושלים לפגוע שוב ושוב בכבודו של המלך עבדאללה, וזו כנראה התוצאה הבלתי נמנעת. מאכזבת אותי במיוחד הקלות הבלתי נסבלת שבה מוותרת ישראל על שטחי חקלאות, המהווים חלק בלתי נפרד מההיסטוריה, המסורת וכן...כן גם הפרנסה של חקלאים ותיקים ומסורים. נעמוד לצד עידן גרינבאום והמועצה האזורית בכל מהלך שיחליטו ליזום בנושא."

אורנה שמעוני סיפרה לאנשי המטה על חוויותיה מהיום הנורא בו רצח חייל ירדני שבע ילדות מבית שמש, שטיילו ממש סמוך אליה ולילדי הקיבוץ באי השלום. כידוע, הקימה שמעוני בכניסה לאי גבעת זיכרון לנרצחות.

ב-26 באוקטובר, בו ימלאו 25 שנה לחתימת חוזה השלום בין ישראל וירדן יסתיים תוקפו של הנספח בהסכם השלום בין המדינות לגבי מובלעות נהריים וצופר.

בשנים האחרונות חוזרים הקיבוצים ועוסקים באוכלוסיית הצעירים שבקרבם וצעירים רבים

המתגוררים בקיבוצים רוצים לקחת חלק ולהיות מעורבים בקהילה.

מציאות זו, מדגישה את הצורך בהכשרת בעלי תפקידים שעובדים עם פלח האוכלוסייה, במטרה

לעודד ולפתח את הצעירים והצעירות להיות שותפים, לקחת חלק ולהשתלב בהובלת תהליכים

קהילתיים בקיבוצים ובחברה הישראלית בכלל.

מרכז המועצות האזוריות ואגף צעירים בתנועה הקיבוצית יוזמים הכשרות למובילי תחום

הצעירים.

בשיתוף פעולה עם מרכז צעירים גליל עליון, אנו נרגשים לפתוח בנובמבר הכשרה המותאמת

למרחב הגליל העליון.

הקורס יתמקד בהכשרה ובהעשרה בתכנים ובמיומנויות במגוון הנושאים שבאחריות מנהלי בריאות ורווחה. סוגיות קהילתיות שונות כמו: בריאות ורווחה כמרכיב הערבות ההדדית בקהילה, מערך ממשקי העבודה, שותפי תפקיד ונושאים מקצועיים כמו: טיפול פליאטיבי בקהילה, בריאות הנפש, מצוי זכויות ועוד.
תוכנית מלאה תפורסם בהמשך.

מפגשים בימי שלישי אחת לשבועיים, למעט שני מפגשים שייערכו בימי שני בשעות 8:30 ־ 14:30. תאריכי המפגשים:
12.11.19, 26.11.19, 10.12.19, 23.12.19, 7.1.20, 20.1.20, 4.2.20, 18.2.20

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעדי רמות: adiramot@tkz.co.il ,054-9798458
או לארנון בוכבינדר: arnon@tkz.co.il ,050-2034481

להרשמה: אתי צפני: 03-6925381 |  eti@tkz.co.il

לשאלון מועמדות לחצו כאן

להורדת קובץ PDF עם כל הפרטים: לחצו כאן

הצמיחה הדמוגרפית במגילות היא משימה אסטרטגית, הנוגעת בכל תחומי החיים. בשל כך, המועצה בחרה להשקיע משאבים רבים ולקיים הכשרה אזורית לכל העוסקים במלאכה. 

לכנס היו מספר מטרות:

• ביסוס תחום הצמיחה הדמוגרפית כאסטרטגי לאזור וליישוב
• חידוד פרוייקט הצמיחה הדמוגרפית כפרוייקט יישובי ומיזם כלכלי משמעותי
• השקת הכשרה אזורית לתחום (שתיפתח בשיתוף התנועה הקיבוצית בסוף אוקטובר) המקנה כלים להתמודדות עם סוגיות מגוונות בתחומי החיים השונים הנוגעים באופן ישיר לצמיחה בקיבוצים וביישובי.
• הרמת כוסית חגיגית לראש השנה

הכנס התקיים במעמד ראש המועצה, אריה כהן (מצפה שלם), מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר ומנכ"ל החטיבה להתיישבות, צביקי בר חי.

התוכן המרכזי בכנס היה הרצאתו המרתקת של אלי מלכה, לשעבר ראש המועצה האזורית גולן, שסיפר על תהליכי הצמיחה הדמוגרפית באזורו בשנים האחרונות.

הכנס הסתיים בארוחת ערב מפנקת ולאחריה הגיעו למקום גם נקלטי השנה האחרונה ביישובי מגילות (כ-35 משפחות) להרמת כוסית וערב היכרות.

עלות למשתתף - 100 ש"ח.

להרשמה -  אתי צפני: 03-6925381 | eti@tkz.co.il

יום קודם לכן, גילה רודולף כוורות אחרות שהוצתו, כאשר הגיע בבוקר חמישי לבדוק את מצבן של שאר הכוורות שלא נשרפו, גילה כי, גם הן נשרפו כליל. "אנו נמצאים בעונת רדיית הדבש, בה, לאחר חודשי עמל רבים, היינו אמורים לרדות את הדבש מהכוורות", סיפר רודולף. "הגעתי לנקודה בה הצבנו את הכוורות, בסמוך למושב מרגליות וחשכו עיני - עשרות כוורות מלאות דבש, רגע לפני רדייתן, נשרפו כליל. מדובר בהפסד של עשרות אלפי שקלים, רגע לפני ראש השנה, החג שלנו, הדבוראים. כל השנה אנו עובדים קשה וברגע אחד נהרס עמלנו, מדובר באובדן הכנסה שלא נוכל להשיבו" תיאר רודולף בכאב.

מספר ימים קודם לכן, הושחתו עשרות כוורות של מכוורת "אופיר" באלון הגליל, של הדבוראי צביקה אופיר.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, הגיב בחריפות: "שנה חדשה טרור ישן, נתניהו וארדן ממשיכים להפקיר את חקלאי ישראל והשטחים החקלאים אותם הם מעבדים. ראש הממשלה מדבר גבוהה, גבוהה על משילות ואחדות, אבל הוא ייזכר לעד כראש הממשלה שוויתר על הבטחון לחקלאי ישראל, ובשבזמן כהונתו השדות, המטעים וכלל שטחי החקלאות הפכו למערב הפרוע".

זאב מידן מנכ"ל מועצת הדבש: "לצערנו אנו נתקלים בטרור חקלאי בפעם השנייה, כאשר ראש השנה נמצא ממש בפתח. הדבוראים משקיעים את כל מרצם בעבודה קשה, בהשקעה רבה של זמן וכסף, ובלילה אחד הורסים את מפעל חייהם ופרנסת משפחותיהם. טרור החקלאי מתבצע לאורך כל השנה ומתגבר בעיקר בעונות פריחה בהן הכוורת נחשבת כלכלית ביותר, וכעת ממש רגע לפני חג ראש השנה, החג של דבוראי ישראל. אנו קוראים לממשלת ישראל להוסיף תקציבים למשטרה הירוקה והפיצו"ח ביחידה המרכזית לאכיפה וחקירות של משרד החקלאות, בכדי לרשת ביתר יעילות כוחות בשטחים הנרחבים, ולבתי המשפט להחמיר בעונשם של מבצעי הטרור החקלאי".

שני נרשמים ללא עלות - ללקוחות ברית פיקוח/מבט. למשתתף שלישי - 250 ש"ח. ללקוחות אחרים - 400 ש"ח.

לפרטים נוספים: ניתן לפנות לאביה 03-6382863 או במייל  avia@britcpa.co.il

להרשמה לחצו כאן

בשנים האחרונות הוכרו יותר ויותר בעיות רפואיות בהן לוקים תושבי וחברי קיבוצים, כפגיעות עקב עבודה, המזכות את הסובלים מהן, במענק חד פעמי או בקצבה חודשית לצמיתות. פרט לכך קיימות זכויות משמעותיות נוספות שכדאי להכיר, כשמימוש זכות זו או אחרת יכולה להוביל לשיפור ניכר באיכות החיים, 

חשוב לציין שבכל גיל ניתן להגיש תביעה לביטוח הלאומי - להכרה בפגיעה עקב עבודה בעבר. גם מי שכבר מקבל קצבת זקנה- יוכל לקבל תגמול מביטוח לאומי אם יוכר כנפגע עקב עבודה. מי שיוכר - יקבל תגמול כספי, בהתאם למצבו והתגמול ינוע בין מענק חד פעמי בגובה עשרות אלפי שקלים לבין קצבה חודשית לצמיתות, בגובה אלפי שקלים בחודש. תגמולים אלה פטורים ממס, הם אישיים ומשולמים מהמוסד לביטוח לאומי ולא מהמעביד. על תביעות להכרה בתאונת עבודה לא חלה התיישנות וניתן להגיש אותן בכל עת, אף לאחר שנים. עם זאת, ככל שמעכבים את התביעה, חלק מהזכויות מצטמצמות.

מאחר שרבים מהאנשים אינם מודעים לזכויותיהם אלה - חלק ניכר מהזכויות והתגמולים הכספיים להם זכאי הציבור אינו מגיע ליעדיו.

לבדיקת הזכאות שלכם לקבלת תגמולים עקב מצבים רפואיים, מומלץ להיכנס ללינק המצורף ולמלא - ומשרד עוה"ד יחזור אליכם.

בברכת בריאות ואריכות ימים