כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

בהמשך אחר הצהריים יצאו הוראות לקיבוצי ויישובי האזור, וכן לחלק מהקיבוצים והישובים בעמק החולה ובמועצה האזורית מטה אשר, כי על התושבים להישאר בבתיהם. כמו כן בוטלו עבודות חקלאיות בקרבת הגבול וחלק מפעילות המועצה. בשעות הערב, עם תום האירועים, ניתנה ההוראה לחזור לשגרה.
רכז האזור מטעם התנועה והמועצה האזורית, רמי פלג, יצר קשר עם הקיבוצים הסמוכים לאיזור האירוע, וליאת פאר רכזת אזור הגליל המערבי, יצרה קשר עם הקיבוצים באזור שלה. מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, שוחח עם אסף אבנעים, המנהל העסקי של קיבוץ יראון שדיווח לו על המצב בקיבוץ. 

מזכ"ל התנועה, ניר מאיר: "אנחנו מחזקים את ידיהם של חברינו בקיבוצים ובישובים בגליל העליון. מסרתי להם את תמיכתנו ושאנחנו נכונים לסייע בכל דבר. רק לאחרונה הייתי ביראון וראיתי קיבוץ פורח. אני מתכוון לחזור לשם ממש עוד מעט לחגוג עם חברי הקיבוץ את חג השבעים של הקיבוץ. זו התשובה שלנו לכל דבר מסוג זה."

ניר מאיר שוחח גם עם ראש המועצה האזורית גליל עליון, גיורא זלץ, שיבח אותו ואת המועצה על הפעילות המהירה וקור הרוח שהפגינו והציע לעזור בכל מה שיצטרכו.

קרית החינוך החדשה באשכול, הממוקמת בקיבוץ מגן, מונה שני בתי ספר חדשים, שבנייתם הושלמה בקיץ, המצטרפים לבית הספר הותיק ''ניצני אשכול. 

בתי הספר החדשים נבנו על בסיס תפיסה חינוכית חדשנית, עם הפנים לעולם החדש. לא עוד כיתות לימוד עם ארבעה קירות, לוח, שולחנות וכסאות, אלא מרחבי למידה פתוחים ומרווחים לצד חללים ללמידה בקבוצות קטנות. יתרונם המרכזי של חללים אלה שהם מזמנים לכל ילד בחירה של דרך הלמידה המתאימה לו ולצוותי החינוך, והן מאפשרים גמישות רבה בדרכי ההוראה, תוך הקניית כלים ללמידה מתוך עניין ומשמעות.

"קריית החינוך הזו היא קודם כל מקום שמח. מקום שנבנה כי נולדו יותר ילדים והם צריכים יותר כיתות לימוד," אמר הנשיא והמשיך: "שמעתי שלשני בתי הספר החדשים עוד אין שמות, כי השמות והסמלים ייקבעו בתהליך קהילתי משותף. אני חושב שזה רעיון נפלא. זו הזדמנות ללמד את הילדים הנהדרים שנמצאים כאן ואת חבריהם המבוגרים והצעירים יותר, מהי דמוקרטיה."

גדי ירקוני ראש המועצה האזורית אשכול אמר בחנוכת בית הספר: "קריית החינוך היא הביטוי המובהק והמרגש ביותר של הצמיחה וההתפתחות לאורך השנים במועצה האזורית אשכול, למרות ועל אף האתגרים הביטחוניים. הקמתה של הקריה זימנה לנו הזדמנות חד פעמית לייצר במערכת החינוך שלנו משהו חדש. החלטנו לראות בהזדמנות אוצר יקר מפז, שלקחנו אותו בשתי ידיים. בקו האופק של בתי הספר החדשים נמצאים שכנינו, מצדו השני של הגבול. אני נושא מכאן קריאה לשכנינו - הפסיקו עם הטרור. הפסיקו להשקיע את המשאבים במירוץ החימוש מולנו, כי שם תמיד ננצח. השכילו להשקיע את המשאבים בבניית בתי ספר חדשים וחדשניים, השקיעו בילדים. הם המחר. הם התקווה."

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "בית הספר החדש מסמל שלוש התפתחויות במקביל: הוא מביא לידי ביטוי את הגידול הדמוגרפי המרשים במועצה האזורית אשכול, את איחוד כלל יישובי המועצה (קיבוצים ומושבים) לקריית חינוך אחת ואת שינוי הגישה החינוכית לגישה פרטנית ומבוזרת. כל אלה במרחב מגונן ובטוח. 
אני מבקש לברך את ראש המועצה גדי ירקוני, סגנו מאיר יפרח ואת כל העוסקים במלאכה ותושבי אשכול, להצדיע לנשיא ריבלין שמגיע לבקר בכל הזדמנות, ולהזכיר שוב את זה שאינו מגיע - ראש ממשלת ישראל, המדיר את רגליו באופן מביש מקיבוצי עוטף עזה. 
כמו הנשיא ריבלין בנאום שנשא, גם לי חשוב להביע הוקרה לחיילי צה"ל ומפקדיו אשר מאפשרים לבנות שגרה בסביבה מאתגרת כל כך."

היסטוריה בקיבוץ פלך - לראשונה מאז הקמתו, הגיעו ביום ראשון האחרון גליל, איתמר, זוהר, אליה, לוטם וחבריהם לגן הילדים ברגל או רכובים על אופנוע צעצוע. מאז הקמת הקיבוץ, בראשית שנות השמונים, התחנכו ילדיו הספורים בקיבוץ תובל הסמוך, אך לאור הגידול המהיר של הקיבוץ בשנים האחרונות, הגיע מספר הילדים בקיבוץ ל-75 וחברי הקיבוץ החליטו שהבשילה השעה להקים בקיבוץ גן ילדים.

גן חרוב, על שם העץ הותיק שעומד לצידו, נבנה בשנה האחרונה במימון משותף של הקיבוץ והמועצה האזורית "משגב" ובנייתו הסתיימה ממש ביום האחרון של החופש הגדול. הגן יהיה חלק ממערכת החינוך המשותפת של פלך ותובל. "אמנם אני מתגוררת בתובל, אבל אני מלווה את ההתפתחות היפה שעוברת על פלך בעשור האחרון ואני מתרגשת מאוד לפתוח את גן חרוב בפלך. מערכת החינוך שלנו רואה חשיבות גדולה לקשר בין הגנים לקהילה ולכן ההקמה של גן גם בפלך חשובה לנו הן ברמה הארגונית והן ברמה החינוכית." סיפרה קיצ'י יוגב, מנהלת מערכת החינוך בקיבוץ הגלילי. 

"לפני ארבע שנים חנכנו את בית הקבע הראשון שנבנה בקיבוץ, בנייה של גן ילדים היא עוד סמל עבורנו למעבר מ"היאחזות לקיבוץ". חשוב לי להודות לאגף ההנדסה, לאגף החינוך ולקב"ט המועצה האזורית משגב, שליוו אותנו בתהליך שסייעו רבות בהשלמה המוצלחת של הבנייה", הוסיפה דפנה שני-אופק, מזכירת הקיבוץ.

קיבוץ פלך הוקם לראשונה בראשית שנות ה-80, אך גרעינים באו והלכו וכמו קיבוצים צעירים רבים, הקיבוץ לא הצליח לעמוד על רגליו. לפני קצת יותר מעשור היו בקיבוץ 10 חברים בלבד ולא היה בו אף בית קבע. לאחר תהליך משותף עם ועד מלווה, תנועת השומר הצעיר וחברי הקיבוץ הותיקים, נפתחה הדרך לקליטה של חברים חדשים במודל של קיבוץ קבוצות.

בקיבוץ הקבוצות כל חבר שייך גם לקבוצה – מעגל שותפות קטן יותר שמהווה בסיס לחיי השיתוף ולדמוקרטיה הקיבוצית. כיום בפלך מעל 70 חברים ומועמדים ב-6 קבוצות ומספר דומה של ילדים בגילאי 0-14.

אך בבניית הגן לא תם פיתוח הקיבוץ, כל מי שנכנס לקיבוץ בימים אלה יכול לזהות את התנופה בכל פינה. בנוסף להשלמת הבנייה של גן חרוב מתבצעת בנייה של 14 יחידות דיור לשכונת קליטה, מועדון חברים ו-8 בתי קבע. בקיץ האחרון קלט הקיבוץ 4 משפחות חדשות והצפי לקיץ הבא הוא של המשך הקליטה והצמיחה.

"זה יהיה מפגש יוצא דופן", מחייכת ד"ר אילת גלס, ראשת אגף חברה וקהילה.
1. מתי בפעם האחרונה נסעתן יחד, מנהלת הקהילה, מנהל הבריאות והרווחה, מנהל התרבות, מנהלת החינוך ומנהלת מש"א ללמידה משותפת להכשרה מקצועית, וגם, לבילוי??"
2.  בכנס ישתלבו השיח של ''השטח'' עם היבטים אקדמיים, בהשתתפות פרופ' ארז צפדיה ראש התחום של לימודי המרחב הכפרי בספיר, ומירי יעקובי הורוביץ מנהלת תהליכי שיתוף בממשלה מארגון "שיתופים".

סדר היום של הכנס נבנה כדי לעורר סקרנות, השראה והנאה. התוכנית עשירה ומגוונת, ומתמקדת במרכיבים ובמאפיינים הייחודיים בזהות הקיבוצית, בלמידה ובקבלת כלים לעבודה משותפת של ממלאי התפקידים. ההון האנושי המצוין שלנו בקיבוצים משתקף במשתתפי הכנס הקיבוצניקים (רועי בירן מקיבוץ הרדוף יופיע ב- spoken words, מירי יעקובי הורוביץ מקיבוץ גבת תרצה על collective impact, נשמע דוגמאות מ-3 קיבוצים על הובלה משותפת וינון בן דוד מקיבוץ נחל עוז יסגור את הכנס בהופעה עם אחיו, בועז.

כל זה יתרחש  במרחב היזמות והחדשנות של מכללת ספיר - eXlab - שהעיצוב שלו משרה תחושת חדשנות, יזמות, שיתופי פעולה ויצירתיות.

"בחרנו לקיים את הכנס הראשון שלנו במכללת ספיר, וראש המועצה האזורית שער הנגב, אופיר ליבשטיין, ומנכ"לית המועצה, לילך שיינגורטן, יכבדו אותנו בנוכחותם", מציינת גלס. "בחרנו לשים את הדרום במרכז גם בשגרה, ולא רק בחירום. המיקום, השירותים ותושבי העוטף הם חלק פעיל בארגון הכנס יחד עם אגף חברה וקהילה של התנועה הקיבוצית. זו ערבות הדדית הלכה למעשה. אני קוראת לממלאי התפקידים החברתיים להצטרף אלינו למחווה של סולידריות, וכמובן להשתתף בכנס ולהשפיע על השיח".

לתוכנית הכנס והרשמה: לחצו כאן

ראשת אגף החינוך, דבי ברא"ס: "החינוך החברתי בבסיס הוויתו עוסק בחיברות, מיומנויות חברתיות והזכות להשתייך לקבוצה ולקהילה. על מנת שנהיה מקדמים, רלוונטיים ומכווני עתיד עלינו לקדם את הפיתוח המקצועי של כל העוסקים בחינוך החברתי".

מנהלת פיתוח מקצועי ב"שבילים" - החינוך החברתי בתנועה הקיבוצית, עפרי בשן: "צוות "שבילים" גאה להציג את תכנית העבודה החינוכית לשנת תש"פ המחברת בין המהות והליבה לפרקטיקה מקצועית. בכוונתנו לקדם את החיבור המקצועי בין כלל העוסקים בחינוך החברתי באמצעות שפה מקצועית והעמקת העבודה הרשתית לצד הכרה על ידי משרד החינוך במחנכים ובמחנכות בקיבוצים.מוזמנים לקרוא, להכיר ויחד אתנו לקדם מקצועית את החינוך החברתי". 

לחצו לקריאת החוברת

מוזמנים ליצור קשר עם עפרי בשן, מנהלת פיתוח מקצועי ב"שבילים" ofrib@tkz.co.il.

אחרי מבצע ׳צוק איתן׳, קיבלה ממשלת ישראל החלטה מיוחדת להרחבת כביש 232, העורק הראשי של עוטף עזה. אולם לאחרונה הודיעו במשרד התחבורה שהכביש אינו עומד ב"קריטריונים המקצועיים" היבשים שבהתאם להם נקבע סדר העדיפויות להשקעה ופיתוח. "הכביש לא עומד בקריטריונים מבחינת היקף התנועה ומספר הנוסעים שהוא משרת, לא מבחינת כמות התאונות בו ולא מבחינת מספר הנפגעים" אומרים במשרד.
אך יש דברים שאסור למדוד לפי קריטריונים יבשים, ויש לעשות זאת לפי פוטנציאל הסיכון והנזק רחב ההיקף שלהם. גם המכשול שנבנה בהיקף 3 מיליארד ש"ח לאורך גבול עזה אינו כלכלי. כמות הנפגעים מחדירה מגבול עזה קטנה ביחס לנפגעים מירי טילים. אך הפוטנציאל של ממדי הנזק והפגיעה כתוצאה מאירוע חדירה קטלני באחד הישובים, משמעותיים ביותר.
בצדק רב החליטו ממשלת ישראל ומערכת הבטחון להשקיע בבניית המכשול בגבול - כמניעה לתרחיש בטחוני רב ממדים פוטנציאלי, כדי לייצר שקט ולחזק את תחושת הבטחון של תושבי קו הגבול, שהחוסן של מדינת ישראל כולה נשען על החוסן שלהם. שלנו.
הרחבת כביש 232 אינה שונה. זהו עורק החיים הראשי של תושבי אשכול, הכביש היחיד שמוביל ליישובינו. הכביש צר, ישן ומפותל ומלא בבולענים מסוכנים לאורכו. זהו כביש ללא תאורה וללא שוליים, שעליו דוהרים בכל יום כ-אלף משאיות המעבירות סחורה לרצועת עזה ורכבי צבא כבדים, לצד האוטובוסים הצהובים שלנו, שמסיעים את התלמידים למוסדות החינוך. זהו כביש שאינו סלחן לטעויות. מחיר הטעות הקטנה ביותר בו עולה בחיי אדם.
כביש 232 הוא כביש מסוכן שגבה כבר קורבנות רבים. הוא הפך לכזה בשל החלטה לאומית של מדינת ישראל להפוך אותו לציר המרכזי של העברת סחורות לרצועת עזה, על חשבון בטחונם, חוסנם ואיכות חייהם של התושבים שמשלמים בנפשם את איום הטרור מרצועת עזה. כן, תושבי האזור מסכנים את עצמם בכל יום על הכביש שבו מועברות סחורות לעזה.
גם אם הכביש לא עומד ב'קריטריונים מקצועיים' יבשים כפי שמסביר משרד התחבורה -קיומו ופעילותו התקינה הם משימה שהמדינה אינה יכולה להשתמט ממנה. ישנם דברים שהממשלה מחוייבת לספק לאזרחיה, על אחת כמה וכמה לאזרחים שהפכו לחזית ההגנה הדרומית של מדינת ישראל ומיישבים את חבל הארץ האסטרטגי שלה.
הרחבת כביש 232 היא אפוא אינטרס לאומי. היא הכרחית להמשך ההתיישבות בחבל אשכול, למען חוסן התושבים שחיים בצל אתגרים לאומיים ולמען הבטחת המשך האמון והתקווה של האזרחים בנבחרי הציבור שלהם.

ענת מאור, בת וחברת קיבוץ נגבה. כיהנה כחברת כנסת. פעילה חברתית למען צדק, שלום, נשים וזכויות אדם. ד"ר ומרצה באקדמיה. אם לשתי בנות וסבתא לחמישה נכדים.

בהקדמה לספר כותבת מאור: "בשנת ה-75 לחיי – הגעתי לנקודת זמן – לעשות בה מעין סיכום ביניים של ערכיי, חיי ותרומתי. הסיכום – הוא על העבר. אל העתיד – אני צופה בחדווה וסקרנות, ופועלת במלוא האמונה והמרץ, ברמה המשפחתית, הפוליטית- ציבורית, הקיבוצית וההשכלה… בעת כתיבת הספר, חשתי כפי ששרה אפשטיין קראה לספרה: "את כולי סיפרתי עד תום'. הרצון נבע מ'והגדת לבנך' אך בעת הכתיבה נהיה ל'בכל דור ודור חייב אדם לספר כאילו הוא/היא יצאו מצרים": עם גמר הספר, בנסיבות הפוליטיות ההזויות של בחירות חוזרות בישראל בשנת 2019, הסיפור הוא ביסודו 'צו קריאה' לפעולה ועשייה, ולא רק עונג קריאה של נוסטלגיה 'אל מול האח'. אשמח לשיח ומאבק משותף עם הדורות הצעירים, עם עמיתותיי ועמיתי במובן הרחב ביותר, ועם משפחתי. אני שמחה להזמין אתכם להצטרף אל המסע שלי, שהוא גם ייחודי וגם של רבות ורבים, בדרך מתחדשת של אהבה וטיפוח הדמוקרטיה, השלום והצדק".

פרופ' אסתר יוגב,  סמינר הקיבוצים, חברת נגבה: "תיאור חייה האישיים של ענת מאור שורה במהודק עם הסיפור הקולקטיבי של עיצוב הישראליות ואנו נעים בתוך חייה הפרטיים ממש באותו האופן בו אנו נעים בחייה של מדינת ישראל הצעירה. הספר מהווה תוספת נכבדה לארון ספרים צומח המתעד את סיפור הקיבוץ מראשית דרכו ההיפר-אידיאולוגית ועד לשינוי פניו בתהפוכות העיתים. בתוך כך משרטט הספר גם את הטופוגרפיה המורכבת של החברה הישראלית וערכיה".\

קיבוצים / מועדוני גמלאים המעוניינים להזמין את ענת מאור למפגש על הספר, וחברים המעוניינים לקנות אותו במחיר הנחה, מוזמנים לפנות אליה ישירות: 050-5297864, maor@negba.org.il.

להורדת הפרסום - שער, המלצות ותוכן עניינים - בקובץ פידיאף - לחצו כאן