כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

המארגנים הם שורה ארוכה של ארגוני מחאה, ארגונים פוליטיים והתארגנויות אזרחיות שרואים את המתרחש ואינם יכולים עוד לשתוק אל מול מחדל שבעה באוקטובר וההתנהלות אחריו. סיבות נוספות להפגנה, הן שיהוי ומסמוס ההזדמנות כעת לשחרור החטופים, בלימת ראש הממשלה כל דיון ושיח על "היום שאחרי" בעזה, המשבר המחריף עם ידידתנו הקרובה ביותר – ארה"ב, היעדר טיפול במפוני גבול הצפון והזנחתו, וקידום ראש הממשלה את המשך הפטור לחרדים, על אף מצוקת כוח האדם, נתון המחייב את הארכת השירות של משרתי הסדיר, וקריאת המוני חיילי מילואים מתייצבים לחודשים ארוכים של לחימה.  

בתנועה הקיבוצית מעודדים השתתפות של כמה שיותר חברים וחברות בהפגנה, המתקיימת שעות לפני יציאת חברי הכנסת המנותקים ל"פגרה", מה שלא יכולים לעשות 134 החטופים הסובלים במנהרות עזה, הלוחמים הממשיכים להילחם ולסכן עצמם, והמפונים הסוגרים חצי שנה מחוץ לביתם. במנשר לקראת ההפגנה נכתב "מדינת ישראל חוותה בשבעה באוקטובר את המחדל החמור בתולדותיה. תושבי הנגב המערבי – קיבוצים, מושבים וערי הדרום הופקרו ונטבחו. אלפים חוו וראו מראות של שואה. יישובים נשרפו. קו ההתיישבות בדרום ובגבול הצפון נטוש כבר חצי שנה. מאות אלפים פונו והם פליטים בארצם. חייבים להחליף את ממשלת המחדל, שאחראית על המחדל החמור ביותר בתולדותינו חייבת לעוף לכל הרוחות.

להסעות מכל הארץ להפגנה: לחצו כאן. מעוניינים להגיע ברכב הפרטי? מוזמנים להצטרף לשיירת רכבים לירושלים. לפרטים נוספים: יורי קנדל 054-3237722. במקביל: מוזמנים ומוזמנות לתמוך במשפחות החטופים בתוך משכן הכנסת בימים שני, שלישי ורביעי, 1-3.4: לחצו כאן

מאז צוק איתן חרוט כפר עזה על לוח ליבו של ניצן סלע מבית השיטה ולאחר אותו מבצע שהרחיק את חברי הקיבוץ מבתיהם, יזמו הוא ועידו פרבר ערבי שירה משותפים לשני הקיבוצים שהפכו למסורת יפה. אלא שהפעם הם לא באו לשיר אלא לעבוד בפרויקט "החיטה צומחת שוב", במסגרתו צוותים של כעשרה חברים יורדים מדי שבוע לכפר עזה, עובדים בחצר הקיבוץ ובשעות הפנאי מטיילים באזור, שומעים הרצאה, נפגשים עם החיילים במקום ועם החברים הבודדים שנשארו בקיבוץ. הם ישנים בגן ילדים שאובזר במיטות ומזרונים, שמיכות, וילונות, ותרומה של "פז גז" לצורכי חימום. המזון נקנה בשדרות ואת הארוחות הם מבשלים בעצמם. 

נכון להיום יותר מ-50 איש ירדו לכפר עזה לטפל בגינות החברים ועד חודש אפריל כל התאריכים כבר תפוסים. יותר ויותר מצטרפים, לא רק מבית השיטה אלא ממקומות שונים בארץ, מכל המגזרים ומכל הגילים. הקבוצות המעורבות שכוללות גברים ונשים באות לשבוע ימים, מטפלות בשלוש-ארבע גינות ביום ובתום שבוע חוזרות הביתה. מוזמנים לקרוא על כך בשתי כתבות שהתפרסמו בזמן קיבוץ: כאן וכאן

כעת, התנועה הקיבוצית מעוניינת להרחיב את המיזם המרגש לקיבוצים נוספים בנגב המערבי ובצפון שפונו מבתיהם, וזאת במסגרת יוזמת "קיבוץ מחבק קיבוץ". ניתן להתנדב במסגרת שבועית או יומית. עובדות או עובדים בנוי? אתם קבוצה של ותיקים או צעירים שמחפשים לתרום יחד מזמנכם לטובת קיבוצי הנגב המערבי והצפון? אנו זקוקים לכם ולכן! לשאלות והצעות ניתן לפנות אל רותם שניצקי (050-4233584) ושיר גורן (053-4440534) מאגף צעירים ומעורבות בחברה של התנועה הקיבוצית.

ביום חמישי האחרון הגיעו למתחם האירוח של קיבוץ כפר עזה בשפיים כ-100 מנהלות ומנהלי תרבות, מובילות טקס, א.נשי חינוך, בריאות ורווחה מהקיבוצים כדי להשתתף ביום עיון שנשא את השם "הכנת הלב והקהילה לימי הזיכרון". השנה, נוספים לימים טעונים אלה ממדים נוספים המכבידים אף יותר, עקב טבח 7 באוקטובר והמלחמה שבאה אחריו, הימצאם של חטופים וחטופות רבים בידי חמאס, ואוכלוסייה גדולה של 54 קיבוצים שעדיין מפונה מביתה.

יום העיון נבנה בשותפות של אגפי התנועה עם גורמי מקצוע רלוונטיים בתחומי התרבות והרוח, דוגמת המדרשה באורנים, מכון 'שיטים' וד"ר תמר אשכנזי, בת קיבוץ בית השיטה ומנחה מקצועית בתחום אבל של קהילות, והופק על ידי ריקי רז, מנהלת מטה התרבות בתנועה. תכני היום, שכללו הרצאות ועבודה של המשתתפים בקבוצות, נסובו סביב דילמות שעלו מהקיבוצים בשבועות האחרונות, וביניהן צביון הטקסים, ההתייחסות המתאימה לשבעה באוקטובר, חשש שעיסוק בתכנים מהשבת השחורה יעלו תחושות קשות בקרב צוות הכנת הטקס והקהל, שילוב ילדים ונוער ועוד. 

המשתתפים והמשתתפות, שדנו ושיתפו אחד את השנייה במחשבותיהם אודות הדילמות השונות, קיבלו כלים נוספים לקראת המשימה החשובה של עיצוב טקסי זיכרון מכובדים ומכבדים, שמתאימים וראויים לקהילה ולזכרם של הנופלים. דבי ברא"ס, מנהלת אגף חינוך בתנועה הקיבוצית, ציינה כי "ההשתתפות הגדולה ביום העיון מעידה על העניין הרב שקיים לקראת טקסי יום הזיכרון, והרצון של ממלאי וממלאות התפקיד בקיבוץ להפיק טקס מכבד ורגיש, מאחד, שיש בכוחו להפיח תחושת גאווה בהשתייכות לקהילה".

הסיטואציה המורכבת אליה נכנסנו החל מה-7.10 השפיעה כמובן גם על הלו"ז השנתי של אגף חינוך בכלל ושל המפעלים החינוכיים בפרט, ועל כן מסע י"ב המסורתי של התנועה הקיבוצית שתוכנן לחנוכה נדחה לתחילת אפריל. למרות הלבטים הרבים החליטו באגף חינוך שקיום המסע חשוב מאוד עבור שכבת י"ב הנוכחית, מתוך מחשבה כי יש לנסות ולשמר עבור בני הנוער שגרה חינוכית שנתית ככל הניתן. הדחייה מפגישה את הנערים בשלב אחר בדרך כלל ועל כן התכנים בהם יעסוק המסע הותאמו לרוח התקופה ולשלב בשנה בו הוא מתקיים: במקום העיסוק בשאלה מה יבחרו לעשות בשנה הבאה יושם דגש על ה"איך" וכיצד ניתן להפוך את העשייה למשמעותית יותר, מתוך חידוד תפיסת האחריות עליה חונכו בבית.

800 המשתתפים, יחד עם 110 פעילי אגף חינוך ואנשי מנהלה מהווים מספר שיא בשנים האחרונות ומוכיחים כי המסע חשוב ורלוונטי לנערים גם, ואולי אף יותר, במציאות הקשה והכאוטית ששוררת במדינה מאז השבעה באוקטובר. כפי שכבר תוכנן לחנוכה ואושר על ידי כל הגורמים המוסמכים, המסע ייערך בנופים היפים של אזור הערבה התיכונה, לראשונה מאז 2018, ויהיה כמו תמיד "מסע נודד" הכולל שלושה ימי רכיבה על אופניים בשטח והקמת חניון לילה במקום אחר בכל יום.

אורי פלד נקש, מנהל המסע והאחראי על החינוך החברתי-קהילתי בתנועה: "אנחנו יוצאים השנה למסע י"ב מתוך הבנה שעצם הקיום שלו זו כבר הצלחה. חלק מ-800 הי"בנקים והי"בניקיות שצפויים להשתתף לא שוהים בכלל בביתם מאז ה-7.10 והשגרה החינוכית שלהם השתנתה לגמרי. ועדיין, למרות זאת ועל אף משבר האמון הקשה מול הנהגת המדינה ותחושת ההפקרה הקשה, הם בחרו לצאת למסע שעוסק במשך סופ"ש שלם בשירות משמעותי, תרומה למדינה ולחברה ולקיחת אחריות. יש לי הערכה רבה למשתתפי המסע אשר בעצם הבחירה להשתתף במסע נותנים לנו תקווה שאלו הם מנהיגי העתיד שלנו".

פורים תשפ"ד היה שונה השנה, כולנו חשנו בזה, ואיך לא. ובכל זאת, בקיבוצים (גם בחלק מהמפונים) התקיימו אירועי פורים אחרים, מותאמים למצב הכללי ולמצב הרוח, ושורה ארוכה של יוזמות עזרה הדדית ואחווה בין ולמען קיבוצים אחרים. למשל קהילת קיבוץ נירים, אשר רובה מתגוררת בבאר שבע, ממשיכה לשמור על חיי הקהילה. הצוותים החינוכיים, ילדי הקיבוץ, ובעיקר קבוצת קרמבולה, החליטו שהם לא מוכנים לוותר על המסורת של פורים ילדים והתחפשו - מבית התינוקות ועד לנעורים. הילדים שיחקו בתחנות שונות, נהנו מהופעה של קוסם, אכלו ארוחת צהריים מפנקת והתפללו לכך שישובו במהרה לבתיהם יחד עם כל החטופים. 

צוות כפר הנופש של עין גב שעל שפת הכנרת, המארח כבר מעל חמישה חודשים כ-150 משפחות מפונות מקריית שמונה וקיבוצי ויישובי גבול הצפון, ערך עבור הילדים המפונים מסיבת פורים שמחה. בין השאר נערכה תצוגת תחפושות, חידונים, פעילויות והפעלות וגן הוגש אוכל רחוב בדוכנים מעוצבים. קהילת ניר יצחק שמתגוררת כיום בקיבוץ הדרומי ביותר בארץ - אילות שבערבה הדרומית, החליטה להעלות גרסה מרשימה משלהם למופע המיתולוגי "הכבש השישה עשר". זה הקישור לצפייה במופע המלא למעוניינים: לחצו כאן

פינוק כיתות הכוננות של קיבוצי גבול הצפון עמד במרכזן של כמה יוזמות. כך למשל חברי מעגן מיכאל והנעורים של הקיבוץ שהחליטו לשלוח צפונה משלוחי מנות. החליטו ועשו: הם הכינו 200 משלוחי מנות מתוקים ונדיבים, העמיסו על רכבים ושלחו אל חברי כיתות הכוננות במנרה, יראון, כפר בלום, מלכיה, סאסא וברעם. יוזמה נוספת של תשומת לב וחיבוק השומרים שנותרו בשטח, הגיעה מכיוון קיבוץ פלמחים. שם התגייסו החברים וילדי הקיבוץ להכנת משלוחי מנות לכיתת הכוננות של מושב כפר יובל שבאצבע הגליל, אשר תושביו התפנו בתחילת המלחמה ובמקום שומרים חברי כיתת הכוננות שנהנו ממשלוחי המנות והודות בחום לאנשי פלמחים

השבוע בחרה מועצת התאחדות יצרני החלב (לשעבר התאחדות מגדלי הבקר) את דגן יראל (48) מקיבוץ שפיים, לתפקיד המנכ"ל החדש. בעשור האחרון עבד יראל בתנועה הקיבוצית כמנהל מחלקת קרקעות, תשתיות, בניה ואנרגיה באגף כלכלה, ובעברו שימש גם כיועץ לחברת הכנסת לשעבר אורית נוקד בזמן כהונתה. הוא ייכנס לתפקידו בימים הקרובים ויחליף את ליאור שמחה, מנכ"ל ההתאחדות בארבע השנים האחרונות, שנבחר בחודש פברואר האחרון לתפקיד מזכ"ל התנועה הקיבוצית.

דגן יראל מסר: "גאה על הזכות להוביל את יצרני החלב בישראל ומודה על האמון בי. התקופה האחרונה חידדה את הצורך בחיזוק החקלאות הישראלית לטובת שמירה על ביטחון המזון במדינה וכבסיס לביטחון לאומי. רק יצרני חלב חזקים יבטיחו כי לעולם לא יחסר חלב איכותי ומזין בישראל - לא בשעת מלחמה ולא בשעת אירועי קיצון אחרים. יצרני החלב היו הראשונים לחזור לעבודה חקלאית לאחר השבת השחורה, ואני סמוך ובטוח כי הם ימשיכו ויעמדו בחזית אתגרי התקומה והשיקום של החקלאות ואמצעי הייצור בדרום, בצפון ובכל נקודה".

ליאור שמחה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית והמנכ"ל היוצא של התאחדות יצרני החלב, בירך את יראל על בחירתו לתפקיד ואמר: "יכולותיו, ניסיונו ואישיותו של דגן יתרמו רבות להמשך ביסוס פעילות יצרני החלב בישראל למול התנאים המורכבים ובתמיכה חסרת פשרות של השותפים במרחב הכפרי והממשלה. נאחד כוחות ויחד נפעל עד התלם האחרון על-מנת שנזכה לראות את הרפתות, החקלאות ואמצעי הייצור אף מתעצמים יותר מבעבר, כסמל לסיכוי ולתקווה שכולנו מייחלים להם".

תחום האנרגיה בקיבוצים מתפתח וצומח: השבוע התקיים במתחם האירוח בשפיים כנס גדול על כל היבטי הרגולציה וניהול תחום האנרגיה בקיבוץ ובמושב, בדגש על חדשנות, ביטחון אנרגטי ואגירה. מזכ"ל התנועה ליאור שמחה אמר למשתתפים בפתיחת הכנס כי "נושא האנרגיה צומח בקיבוצים ולא בכדי. יש בנושא יתרונות גדולים והקיבוצים יודעים לנצל זאת. כמו שידענו להוביל בתחומי החקלאות והתעשייה נוביל גם כאן, תוך ניצול ההתייעלות האנרגטית כמקור הכנסה לקיבוץ וייצור נקי וזול יותר של חשמל".

הפיתוח האנרגטי המואץ בקיבוצים הביא את התנועה הקיבוצית כארגון מרכזי מייצג להיכנס לעומקו של הנושא מול גורמי המדינה בכדי לסייע לקיבוצים מול חסמים ורגולציה שיש בכוחם לעכב התפתחות וכניסה של עוד קיבוצים להשקעה. בכדי לסייע לקיבוצים להישאר מעודכנים בהחלטות רגולציה וחקיקה החל אגף כלכלה בתנועה בהנגשת מידע שוטף לאנשי המקצוע בקיבוצים בניוזלטר ובקבוצת וואטספ ייעודית לתחום האנרגיה.

בני רגיל מנהל תחום האנרגיה בתנועה הקיבוצית מציין שתי מגמות בהתנהלות הקיבוצים ועלו במהלך הכנס, הראשונה היא הסמכת גורם מהקיבוץ לניהול תחום האנרגיה, במטרה שהוא יסייע לרכז המשק למצות את הפוטנציאל לצמיחה באפיקי האנרגיה השונים תוך התמקצעות בתחום. מגמה שנייה היא הסתמכות פחותה על שותפויות לביצוע פרויקט אנרגיה סולארית בתוך הקיבוץ ויותר עצמאות של קיבוצים במטרה להגדיל את הרווחיות שלהם מההתייעלות האנרגטית בשטחם.

לצד הדאגה האינסופית לכלל החטופים, וביניהם שני חיילים בודדים שנחטפו - עידן אלכסנדר (חצור) ועומר נאוטרה (אפיקים), יעל אייזנר ואיציק עוז ממחלקת חיילים בודדים בתנועה הקיבוצית מתמודדים מאז תחילת המלחמה עם אתגרים רבים ועם שורת אתגרים ופניות רבות מצד צעירים בודדים המעוניינים לגור בקיבוץ במהלך שירותם הצבאי. זאת, במציאות בה 56 קיבוצים מפונים מביתם ואין אפשרות לקלוט בהם. "עם זאת", מציינת יעל, "אנחנו עושים מאמץ גדול לענות על כל הפניות ולא להשאיר אף חייל בודד ללא בית".

ביום שני התארחו בקיבוץ צאלים 120 חיילות המסיימות הכשרה של מש"קית ת"ש, שהגיעו כדי להתרשם ממודל מוצלח של קליטה ובית חם לחיילים בודדים עם דיור נעים ומשפחות מלוות אוהבות ומחויבות, ולא פחות חשוב - עם רכז אוהב ומסור, איל הלפרין, שדואג לחייליו לכל מחסור ולכל צורך - לוגיסטי או אחר. האירוח בקיבוץ היה יסודי ומפנק וכלל ארוחה טובה וסיור בקיבוץ ובסביבת מגורי החיילים.

בשיחה עם המש"קיות לעתיד הסביר איציק עוז באריכות על הערך המוסף של חיים בקהילה עוטפת, והתנאים להם זכאים החיילים. איל הלפרין רכז החיילים הבודדים בצאלים ריתק וריגש בגישתו האנושית, המכילה והדואגת והמחיש בדברים שנשא שהחיילים נמצאים בידיים הכי טובות שיש. למארחים מצאלים אמרה אייזנר "כדרככם נתתם עם כל הלב, פתחתם את הבית ועודדתם את הדור הבא של מש"קיות הת"ש להבין דרך העיניים שקיבוץ הוא הפתרון המיטבי והמושלם של בית חם עבור החיילים בודדים".

בעבר היה נהוג לחשוב שהתמודדות נפשית קיימת רק אצל אנשים מסוימים, אולם כיום ישנה הבנה ברורה שהיא נחלת הכלל ושבריאות הנפש זה באמת הסיפור של כולנו, גם בקיבוצים. ארועי ה-7.10 העצימו את הפגיעות, ויהיו שיאמרו שכל אחד מאתנו הוא פגוע נפש, אך עוד לפני אותה שבת שחורה היינו עדים לגידול משמעותי במספר האנשים שדיווחו על משברים נפשיים. את הגידול אפשר להסביר כתולדה של המציאות שמשבר הקורונה יצר, אך הוא נובע גם מהגברת המודעות בקרב הציבור. עצם השיח על בריאות הנפש, התובנה שמשבר נפשי יכול לקרות לכל אחד ואחת מאיתנו, השיתוף של מובילי דעה בארץ ובעולם שיוצאים מ"הארון הנפשי" וחושפים את התמודדות שלהם או של בני משפחתם עם דיכאון וחרדה - תרמו רבות להעלאת המודעות ולהפחתת הבושה.

בעקבות זאת, חברה מחלקת בריאות ורווחה בתנועה הקיבוצית למרכז הרפואי לבריאות הנפש "גהה" של שירותי בריאות כללית ליצירת סמינריון המיועד למנהלי בריאות ורווחה ומרכזי הוועדות לצרכים מיוחדים בקיבוצים. הקורס כולל סדרה של ימי למידה פרונטליים וסיורים, במסגרתם יחשפו המשתתפים להפרעות ומחלות הנפש השונות ולסטיגמות הכרוכות בהן, לזכויות והיבטים חוקתיים של המתמודדים ולמענים הרפואיים והרגשיים הקיימים בבתי החולים ובקהילה.

עדי רמות, ממחלקת בריאות ורווחה בתנועה, מציינת כי "היום יותר מתמיד אנו מבינים כי עלינו להוריד חסמים, לסייע במיצוי הזכויות, להבין את חשיבות ההתערבות המוקדמת והמניעה ולשפר את המענה הקהילתי לנפגעים ובני משפחתם. המודעות לעולמם של מתמודדי הנפש ולסטיגמה הכרוכה בו נמצאת במגמת שיפור מתמדת וחובה עלינו להיטיב את המענים שאנו נותנים ולשפר גם את הידע של העוסקים בכך בקיבוץ".