כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

"הטיפול בצורכי הקיבוצים אשר לא פונו בצפון, וקהילות המפונים מגבול הצפון והדרום עומד ויעמוד בראש סדר העדיפויות התנועתי בחודשים הבאים", הדגיש מזכ"ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה בישיבה הראשונה בהובלתו של הנהלת התנועה, בה חברים ראשי האגפים ומחלקות התנועה. שמחה הוסיף כי "עשרות אלפי מפונים חיים כבר חודשים ארוכים מחוץ לביתם, או שנשארו ביישוב שלא פונה אך נמצא במצב לחימה ומטווח תדיר על ידי האויב, בחוסר ודאות ועם קשיים הולכים וגדולים הנובעים מהמצב החריג. בצפון עדיין לא הוגדרו תקציבי מדינה לעזרת התושבים והצרכים הולכים וגדלים".

באשר למעורבות התנועה, אמר המזכ"ל כי "התנועה תכנס לעומק, תחבור לגורמי המדינה ולמועצות האזוריות בכדי לראות איפה ומה הערך המוסף שלנו בעבודה הפרטנית מול היישובים, והקהילות המפוזרות. חשוב מאוד שנצליח לשמור על המסורות, מערכות החינוך, הכלכלה, הרווחה והבריאות וחיי הקהילה כמו שהיו לפני הפינוי. זו האחריות שלנו. היכן שהמדינה לא נמצאת או לא מבינה את גודל האירוע – נחפש את הפתרונות והמענים".

תחום פעילות נוסף בו הכוונה היא להרחיב את פעילות התנועה הקיבוצית הוא הקשר עם משפחות החטופים. בנושא זה הבהיר ליאור שמחה כי הוא מצפה שהתנועה תהיה מעורבת יותר בפעילות מטה משפחות החטופים, שיותר קיבוצים וחברי קיבוצים יהיו מעורבים בהפעלת הלחץ הציבורי, באיוש האוהל התנועתי בכיכר החטופים, ונוכחות גדולה בפעילויות הפעלת הלחץ הציבורי לשחרור החטופים. ביום ראשון תתכנס מזכירות התנועה לישיבה מיוחדת בקיבוץ בארי. 

קיבוצי הנגב המערבי עברו אסון מטלטל במהלך השבת השחורה בשבעה באוקטובר, שעם השלכותיו הם מתמודדים מאז, ועוד יידרשו לתהליך ארוך של שיקום. קיבוצי הצפון פונו מבתיהם ומפוזרים בכל רחבי הארץ, מבלי שיש עדיין אופק לחזרתם או לשיקומם הפיזי של אלו שניזוקו. מאז תחילת המלחמה רואים כולם את הסולידריות הקיבוצית במיטבה וכלל קיבוצי התנועה מבקשים לסייע ולתמוך, גם לטווח הארוך.

התנועה הקיבוצית קוראת לקיבוציה לסייע לקיבוצים בכל הרבדים המשקיים והחברתיים בצורה מסודרת ומאורגנת שתהיה לתועלת הקיבוץ המחובק. המטרה היא ליצור אשכולות של קיבוצים שיתמכו בקיבוץ אחד לטווח ארוך. בכל אשכול יהיה קיבוץ מחבק מוביל וקיבוצים תומכים. צוות היגוי שמורכב מנציגי כל הקיבוצים באשכול ייפגש לעתים קרובות עם נציגי הקיבוץ המחובק, ישמעו מהם על צרכיו ויחליטו מי לוקח איזו משימה. לכל אשכול יהיה נציגה או נציגה מטעם התנועה הקיבוצית לליווי, תכלול ותיאום.

שלומית צימרינג שמרכזת את המיזם מטעם התנועה אומרת כי הסיוע יכול לכלול למשל סיוע בהקמה ובציוד של ההתיישבות הזמנית, סיוע לאורך זמן בעבודה בחקלאות ובמפעלים (שליחת צוותים שיתגברו את המשק הקיבוצי הנטוש בתורנות), סיוע במציאת מקומות עבודה חלופיים לחברי וחברות הקיבוץ, ענף חקלאי של הקיבוץ המחבק יאמץ ענף חקלאי של הקיבוץ המחובק, הפקת אירוע תרבות, אירוח נוער הקיבוץ המחובק, משפחה מאמצת משפחה, ליווי משפחות מהקיבוץ שמפוזרות ברחבי הארץ ועוד. כל המענים יהיו אך ורק בהתאם לצורך של הקיבוץ המחובק.  

בראשית השבוע נפגשו 30 משתתפים כדי להוות קבוצת מיקוד לדיוק הצרכים שיוצעו לקהילות. המשתתפים – מנהלות בריאות ורווחה, מנהלי קהילות, מנהלות תרבות, משפחות של חטופים, משפחות שכולות וממלאי תפקידים ואנשי קשר מהתנועה הקיבוצית – הגיעו ל"בית מרפא" במושב בית יצחק, שם נחשפו למיקום המיוחד בו נמצא בית מרפא, לתנאים המפנקים ובעיקר לטיפולים שהמקום יודע לספק, ביניהם סאונד הילניג, יוגה, פעילות אתגר, סדנת גינון, והכול בידי אנשי טיפול מנוסים בטיפול בטראומה.

עדי רמות ממחלקת בריאות ורווחה מציינת כי במסגרת יום החשיפה התבקשו המשתתפים לציין מי הן קבוצות היעד שיוכלו להנות מהמשאבים שיש למקום להציע, לצעירים מגיל 18 ועד 30, סדנא לילדי בי"ס יסודי, לאימהות, לסבים וסבתות ועוד. המקום מאפשר סדנא חד פעמית או תהליך טיפולי שיקומי מתמשך. המימון לפרויקט "עוטפים את העוטף" נתרם לתנועה הקיבוצית עבור קיבוצי העוטף על ידי רענן אריזון מחברת "רענן בשטח", ותורמים נוספים שהבולטים ביניהם הם עמותת SMARTAID ו-JNF אוסטרליה.

שיר גורן מנהלת מחלקת מעורבות בחברה בתנועה הקיבוצית הוסיפה: "אנו רואים ערך רב בפרויקט כמעטפת משלימה לצרכים המשתנים בתחום הטיפול שהקהילות מקבלות במסגרות שונות ומודים לרענן אריזון על ההזמנה המשמעותית לקיום הפרויקט".

פרויקט הללויה הוא תכנית מנהיגות לבני נוער שתחומי הליבה שלה הם ציונות, רב תרבותיות וסובלנות, צדק חברתי וסביבה וקיימות, ונועד להיות גשר בין נוער יהודי מישראל ומהתפוצות. הפרויקט עובד בשיתוף עם מועצות אזוריות מזה כחמש שנים, וביניהן שער הנגב וחוף אשקלון. מאז ה-7 באוקטובר לקח על עצמו צוות הללויה להיות בקשר עם הנוער מאזור העוטף ולעזור בשיקום ובתקומה האישית של הילדים. אופיר ליבשטיין ז"ל שהיה ראש המועצה האזורית שער הנגב ויו"ר תנועת הבונים דרור ומייסד WeKibbutz עד להירצחו היה ממייסדי הללויה, והחיבור בין בני נוער מהעוטף לבני נוער מיהדות התפוצות החל כשילוב בין אהבותיו הגדולות.

משלחת הללויה לרומניה כללה בני ובנות נוער מהעוטף בגילי 16-18 והינה משלחת נוספת לתפוצות מאז פרוץ המלחמה. מטרות המשלחות הן מתן חוסן, העצמה, הפוגה וחיבור לקהילות יהודיות בתפוצות. באמצעות בני נוער מהתפוצות מתקיים חיבור משמעותי וסוג של תיקון הדדי וערבות הדדית בין קהילות שונות. המשלחת לוותה על ידי עובדים סוציאליים, ומשתתפיה זכו להיפגש עם הקהילה היהודית התומכת ברומניה, ובעיקר עם בית הספר היהודי בבוקרשט "לאודה-רעות", ועברו סדנאות בנושא חוסן והעצמה יחד עם סיורים ברומניה. המשלחת עסקה גם בהסברה ומשתתפיה שיתפו את בני גילם ואת חבריה הקהילה היהודית בעדויות אישיות ממה שעבר עליהם בשבעה באוקטובר.

אירוע השיא היה הביקור בפרלמנט הרומני במסגרת יום השגריר השנתי, בו משתתפים שגרירי המדינות השונות ברומניה יחד עם חברי הסנאט ובכירים בממשל. את המשלחת אירח שגריר ישראל ברומניה, ראובן עזר, יחד עם סגנו רמי טפליצקי. במהלך היום התקיים בפרלמנט האירוע השנתי של "משפט בינ"ל מדומה לזכויות האדם" בפרלמנט בו לקחו חלק תלמידי בית הספר לאודה-רעות שהציגו את משפט אייכמן ותלמידים מרחבי רומניה. משתתפי ומשתתפות המשלחת נפעמו מקבלת הפנים החמה והאהדה לישראל בפרלמנט הרומני וזכו להיפגש עם בכירים בממשל ולהשמיע להם ולפרמנט את עדותיהם וזכו להכיר פעילות הסברתית של בני הנוער הרומנים בבית ספר למען ישראל.

הדילמה סביב חג פורים - האם לחגוג או לא לחגוג, ואם כן אז איך לחגוג? - נמצאת בשיח בקיבוצים, בשיח של מנהלות התרבות ושל חברים. הדילמה אמיתית, כיוון שפורים הוא חג מרכזי בקיבוצים, אחד "הרגלים", לוקחים בו חלק רבים, מושקעים משאבים ונעשות לקראתו הכנות רבות. מצד שני, אנחנו במלחמה, אחרי הטבח המחריד בשבעה באוקטובר בנגב המערבי, בו נרצחו ונפלו בקרבות יותר מ-300 מאחינו ואחיותינו בקיבוצי העוטף, ואלפים רבים - מקיבוצי העוטף וגבול הצפון - עדיין מפונים מביתם.

הדילמה היא גם אישית, וגם קהילתית, מסבירים באגף חברה וקהילה בתנועה הקיבוצית. היא עלתה כבר בחודש ינואר, במפגש שקיים מטה התרבות התנועתי למנהלי ומנהלות התרבות בקיבוצים, בו הוקדש זמן לעשייה תרבותית בהלימה למצב הרוח הקהילתי. מאז הועצם השיח בקבוצות אנשי התרבות. איילת הריס מנהלת אגף חברה וקהילה מסבירה כי "הדילמה מתחילה ברמה האישית - האם נכון לי השנה לחגוג את פורים, ומתרחבת לדילמה קהילתית - באיזה אופן נכון לנו כקהילה ומה יהיה מכבד וראוי". במטה התרבות התנועתי אומרים כי רבים יקיימו מסיבה, קיבוצים אחרים יחגגו פורים ילדים בלבד, ויש שיזמו פעילות במקום מסיבה. דבר אחד בטוח ומשותף לכולם - כולם יישאו תפילה וקריאה לשובם הביתה של החטופים והחטופות, רפואה שלמה לחיילי וחיילות צבא ההגנה לישראל ולימים טובים ובשורות טובות.

מיקה גינוסר מנהלת התרבות ביטבתה כתבה: "כששואלים אותי האם נכון לחגוג את פורים אני עונה תרבות היא קיומית... היא נשמת אפם של החיים האנושיים, ואת זה אמרו החלוצים שיצאו מתופת השואה לרקוד הורה ולהתחיל מבראשית. כן לחגוג. ינון ערב-רמתי מקיבוץ מעגן ביטא בפייסבוק עמדה שונה. "אני לא הולך לחגוג  במסיבות פורים... אלא לציין את החג בצנעה. לא אחגוג כשיש 134 חטופים וחטופים, לא כשהצפון לא בטוח, ולא כשהשמחה היא חלקית בלבד. אני לא בטוח שאנחנו ניצחנו במלחמת חרבות ברזל שעדיין מתקיימת, בטוח הפסדנו בשבעה באוקטובר".

בית הספר למנכ"ליות העתיד בו הסתיימו זה מכבר ארבעה מחזורים מוצלחים שינה את שמו ל"האקדמיה למנהלות המחר" ופותח מחזור נוסף, על אף כל הלבטים. בהכשרה הנפרסת על פני שמונה מפגשים שבועיים, יקבלו המשתתפות מיקוד לאיכויות הטבועות בהן ויצויידו בידע, כלים ומיומנויות מעולם הניהול שיאפשרו להן הבנה ארגונית רחבה יותר, ויעזרו לבנות ולהגיע לשלב הבא בהתפתחות האישית. ביחד עם קבוצת השוות שלהן, אשר מגיעות ממגוון תחומי עיסוק ועשייה, יבנו המשתתפות קהילת מנהלות שתהווה מרחב שייכות ופלטפורמה לשיתוף ידע, למידת עמיתות, יצירת חיבורים ורקימת שותפויות.

במסגרת הקורס יתמקצעו המשתתפות בנושאים שונים כמו משא ומתן, עולם העבודה החדש, תקשורת אפקטיבית, פוליטיקה ארגונית, בינה מלכותית בשירות המנהלות ועוד. זאת, נוסף על מפגש עם מנהלות בכירות במשק וביקור בכנסת ישראל. המפגש ראשון יתקיים בתאריך 30.4.23 בית התנועה הקיבוצית ביקום, ושאר המפגשים יתקיימו במועצה האזורית מנשה.

הילית בן צבי, מנהלת היחידה לקידום שיוויון מגדרי בתנועה הקיבוצית ובמרכז השלטון האזורי: "בחודשים האחרונים התלבטנו רבות האם נכון לפתוח בתקופה שכזו קורס למנהלות המחר, אך הנושא החשוב של מיומנויות ניהול בעידן של אי ודאות והמספר הנמוך של נשים סביב שולחן קבלת ההחלטות, גרמו לנו להחליט כן לפתוח גם בשנה מורכבת זו מחזור נוסף. ערכנו שינויים, דייקנו ואפילו את שם הקורס שינינו, אבל לא ויתרנו. אני קוראת לנשים המעוניינות להתפתח ולהמשיך לצמוח בעולם הניהול להצטרף לאקדמיה שלנו כדי להתקדם מקצועית, ויחד איתנו לייצר מציאות בה יותר נשים נמצאות בצמתי קבלת ההחלטות".

במרכז התכנית מוצעים תעסוקה, לימודים ומגורים בקיבוץ. החניכים הם צעירים מרחבי החברה הישראלית, הלומדים באמצעותה ורוכשים כלים ומיומנויות לחיים עצמאיים. השבוע, התקיים יום חשיפה למקצועות ומסלולי לימוד, מיצוי זכויות, וחיבור לעולם התעסוקה, בשותפות עם מרכז "מרופין לקריירה" – מרכז למימוש אישי, לימודי ותעסוקתי לצעירים עם הפרעות קשב ו/או לקויות למידה. 

אילת ארנוני, מנהלת התכנית, מספרת כי תכני המפגש כללו חשיפה למגוון מקצועות ומסלולי לימוד, שיחה על מיצוי זכויות כאזרחים צעירים או חיילים משוחררים, אפשרויות למימון לימודים, שינוי עמדות אישיות לגבי השכלה וחיבור לעולם התעסוקה. ארנוני הוסיפה כי צעירים המשתתפים בתל"מ מקבלים ייעוץ קריירה ומימון מלגת לימודים דרך התכנית, וזאת במטרה שיפתחו תמונת עתיד ברורה וברת השגה הכוללת התנסות בלימודים והצבת מטרות להמשך לימודים ופיתוח קריירה לאחר מכן.

תל"מ רלוונטית מתמיד עבור צעירים מרחבי החברה הישראלית הרחבה אשר זקוקים למסגרת מלווה ותומכת בימים של חוסר וודאות. התכנית מעוניינת לגדול ולהרחיב את שורותיה, ומזמינה קיבוצים נוספים להצטרף ולקחת חלק בפרויקט אשר המספק תועלת עבור כל הצדדים: יצירת מענה לגיוס עובדים לעבודה בענפי הקיבוץ השונים לצד ערך חברתי ועשייה משמעותית בחברה הישראלית.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לאילת ארנוני: 0509005466 / ayeleta@tkz.co.il 

המשלחת ביקרה בערים סקופיה וביטולה ואירחו אותה בכירים בממשל המקדוני, שצעדו יחד עמם ועם הקהילה היהודית והלא יהודית לזכר יהדות מקדוניה. מפגש מרגש במיוחד נערך במשרד החוץ המקדוני עם מזכיר המדינה. למשלחת התלוותה להקת "כלים שלובים" המורכבת מאנשים עם צרכים מיוחדים שריגשו את המשתתפים.

המשלחת מהעוטף יצאה בתמיכתו של הרב יצחק שפירא מארגון ESJF, שהיה קרוב לאופיר ליבשטיין ז"ל, מייסד נטעים. ד"ר רחל לוי דרומר שהינה נצר ממשפחה מקדונית ששרדה, הקימה מפעל חיים לשימור ועיצוב הזיכרון של יהדות מקדוניה ויחד עם ד"ר אתי אררט, עפר שוחט מקיבוץ מגל ויוסי סולימין משער העמקים, הוציאו משלחת מרגשת במיוחד.

אלכס ויינטרוב (חולית), יו"ר פי.זי.סי: "אני גאה במשלחות עיצוב ושימור הזיכרון בתכנית נטעים, שגדלה ונוגעת בעוד קהילות כמיטב התרבות הקיבוצית".

דרישות התפקיד:

• סטודנט/ית תואר ראשון/שני או בוגר/ת תואר ראשון - חובה.
• זיקה והכרות עם התנועה הקיבוצית - חובה.
• ניסיון ורקע בהובלה והנחיית קבוצות – חובה.
• ניסיון ורקע בעבודה בתחום הצעירים בקיבוצים- יתרון.
• ניסיון ורקע בעבודה עם מועצות אזוריות – יתרון.
• יכולת רתימת שותפים, מתנדבים וראיה מערכתית ומתכללת.
• יכולת עבודה בצוות, לצד עבודה עצמאית, הגדלת ראש, חריצות ומסירות.
• רישיון רכב חובה- התפקיד דורש נסיעות.
• השתתפות בישיבות אגף צעירים ואירועי האגף.
• כפיפות למנהלת רשת הצעירים.

 קורות חיים יש לשלוח עד ליום 20.03.24 לרותם שניצקי, בדוא"ל: rotem@tkz.co.il