כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

ראשי התנועה הקיבוצית מסרו: "חובה עלינו לקום מהאסון, למדינה טובה יותר שסדר העדיפויות הלאומי שלה משרת את כלל אזרחי ישראל ומדינת ישראל. מגיעה לנו ממשלה שדואגת לביטחון ולחקלאות הישראלית, להתיישבות, לחיזוק הפריפריה ולאיחוי הקרעים בעם. המפלגה החברתית-ביטחונית החדשה שתקום תהיה בדיוק כזו: אחראית, ציונית, שוויונית וערכית ותפעל ברוח מגילת העצמאות".

השניים הוסיפו: "מדינת ישראל תקום מהאסון הכבד רק לאחר השבת החטופים הביתה ורק לאחר שנדע לאחד כוחות ולשלב כוחות ולפעול יחד. לתנועה הקיבוצית תפקיד מרכזי במהלך הזה. לא נסלח למי שיפעל לפיצול הכוחות ויאפשר לאחראים לאסון הכבד ולהמשיך בתפקידם".

קודם להכרזתם של שמחה ובכר, הודיע בבוקר יום חמישי אלוף (במיל') גולן באופן רשמי כי יתמודד בפריימריז לראשות מפלגת העבודה וקרא לכל מי שרואה בעצמו חלק מהמחנה הליברלי - דמוקרטי "להתפקד עוד היום למפלגת העבודה וביחד נוביל לאיחוד הגדול שיהווה בית פוליטי לכל אנשי המחנה". גולן אמר כי "אחרי השנה הקשה בתולדות המדינה ברור היום יותר מתמיד - אסור לנו לעמוד מנגד. בשנה האחרונה, יצאנו לרחובות בהמונינו כדי להילחם במשך ימים ולילות על הדמוקרטיה ועצרנו את החיים כדי להיאבק על המדינה. הגיע הזמן שלציבור הגדול והנחוש הזה יהיה בית פוליטי. בית שיהווה בסיס רעיוני לכל אנשי המחנה ובעיקר יאפשר לכולנו לבחור ולהיבחר".

מאות אנשים - 134 נציגי משפחות חטופים, פעילי מטה ומתנדבים וחניכי מכינות קד"צ השתתפו ביום שני בכנסת במפגן מרכזי לציון 150 ימים להימצאם של החטופים בשבי חמאס, כשהמסר המרכזי הוא שאין יותר זמן לבזבז. באותו יום התקיים דיון בוועדת הבריאות של הכנסת בנושא מצבן הבריאותי של משפחות החטופים. בדיון השתתפו נציגי משפחות ששיתפו על מצבן הבריאותי הקשה בימים אלה ויצאו באמירה ברורה וחד-משמעית שלא יהיה שום שיקום נפשי ובריאותי ללא החטופים בבית.

איילת סלע יונגרמן מלווה מטעם התנועה הקיבוצית את מטה משפחות החטופים מאז תחילת המלחמה, ומנהלת את קשרי הממשל של המטה. למשימה זו היא מביאה ניסיון רב והיכרות שצברה בתפקידי לובינג וכמי שבימים רגילים מרכזת את קשרי הממשל של התנועה הקיבוצית. "כמדי שבוע הפעלנו לחץ בדיוני ועדות הכנסת, פגישות אישיות עם שרים וחברי כנסת, ובשיחות מסדרון עם כל מי שרק יכול להשפיע על מקבלי ההחלטות. הפעם קיימנו גם מיצג אנושי שכל משתתף ייצג חטוף או חטופה. עמדנו על רחבת משכן הכנסת, המשכנו בצעידה שקטה בתוך מסדרונות הכנסת, דרך מזנוני הכנסת אל קומות הוועדות, וחזרנו אל רחבת המשכן שם הוקראו שמות כל החטופים ושרנו את ההמנון הלאומי".

איילת קוראת גם לקיבוצים לא להשאיר לבד במאבק את משפחות החטופים ואת קהילות קיבוצי העוטף, ולהגביר את השתתפותם: "חשוב לי להזמין את חברי וחברות הקיבוצים להגיע בימי שני לכנסת כדי לתמוך במשפחות. בנוסף, בואו לאוהל התנועה בכיכר החטופים בתל אביב, הממשיך לפעול ולארח קיבוצים וקהילות לאורך כל השבוע, בין השעות 20:00 - 16:00. השבוע ביקרו קהילות ממטה אשר ומבית החינוך המשותף חוף השרון ושמעו עדויות מהשבת השחורה. בימי שישי מתקיימות קבלות שבת באוהל של קיבוץ נחל עוז".

להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ "קיבוצים למען החטופים": לחצו כאן
להרשמה לאיוש אוהל התנועה בכיכר החטופים (מינימום 20 מתנדבים בכל קבוצה):
לחצו כאן

מפגש זה נולד מתוך צורך שעלה מצידם של מנהלות ומנהלי קהילה במרחב הצפוני. את הכפפה הרימו במשותף התנועה הקיבוצית, החטיבה להתיישבות, תנועת המושבים והמועצות האזוריות בגבול הצפון, שחברו יחדיו כדי לתאם את המפגש ולצקת בו תוכן רלבנטי. הדוברת הראשונה במפגש היתה מירי יציב (כפר סאלד) מהמחלקה לצמיחה ופיתוח קהילה בתנועה הקיבוצית, שהציגה מודל לניהול קהילה מפוזרת, הנותן כלים לניהול הקשר, איתור הצרכים השונים לכל קבוצה בקהילה ואפשרות להגדלת השייכות על ידי רתימת שותפים לפעילות הקהילתית.

ממשכנם הזמני בקיבוץ מזרע הגיעו נציגי קיבוץ גבים כדי לספר לנוכחים על הניסיון שלהם בפינוי וניהול הקהילה המפוזרת מאז השבעה באוקטובר. מנהל קהילת גבים - אחיקם רמות ו-מח"י (מנהלת חוץ ישובי) מיטל ליאני תארו כיצד הם הקימו במזרע מערכות חינוך, עם צוותי עבודה משותפים לשני הקיבוצים. המניע לכך היה ההבנה, שהקמתן של מערכות קהילתיות במקום הפינוי מסייעת לשמירה על שגרה וחוסן נפשי ואישי גם בתנאים קשים. המסר המרכזי בדבריהם של השניים היה הדגשת חשיבותה של הערכות המוקדמת לאיתור מקום פינוי, שבו יכולה כל הקהילה להתרכז יחדיו.

לאחר מכן התחלקו המשתתפים למעגלי שיח. היתה זו הזדמנות להשמיע ולשמוע על דרכי ההתמודדות המשותפות והשונות בין הישובים – קיבוצים, מושבים ומושבה אחת - שהמשותף לכולם היא הדאגה לשלומות הקהילתית במצב בו יש חוסר ודאות מתמשך. בסיום המפגש ביקשו המשתתפים לשוב ולהיפגש באותו פורום, הודו למארגנים והביעו תקווה כי השקט ישוב לאזור הצפון והם יוכלו לשוב לביתם בקרוב.

השבוע החלו במרכז הלוגיסטי התנועתי הממוקם במתחם "גרנות" בפרויקט רחב היקף נוסף לעזרת נפגעי השבעה באוקטובר -  תפירת 1000 "שמיכות כובד", וחלוקתן לנפגעי מתקפת הטרור הסובלים מפוסט-טראומה. החלוקה תיעשה על פי רשימות של מחלקות רווחה ברשויות המקומיות. משקלה של "שמיכה כבדה" נע בין 6-9 ק"ג ומשתמשים בה כבר במספר מוקדי עימות בעולם, שם נדרש לתמוך רגשית בנפגעי טראומה. היכולות של השמיכה הייחודית הן לחבק ולהוסיף לתחושת הביטחון והרוגע לקראת השינה ובמהלכה. ההורמונים הנוצרים מהמגע העמוק והעדין מרגיעים את הנפש והגוף ומייצרים ביטחון שכל כך נחוצים לנפגעי פוסט-טראומה.

שיר גורן מנהלת היחידה התנועתית למעורבות חברתית, מדווחת כי "בימים האחרונים נאספו כל החומרים שמהם מורכבת השמיכה והתפירה תתבצע בחמש מתפרות קיבוציות שגייסנו ובעוד מספר מוקדים בערים ובדירות פרטיות. בסך הכול יתפרו את השמיכות יותר ממאה תופרות במהלך השבועיים הקרובים. הלוגיסטיקה כוללת מאות מטרים של בדים ומאות שקי חומר למילוי השמיכות, המקנה לה את המשקל והופך אותה ל"כבדה". כל ההכנות נעשו במרכז הלוגיסטי התנועתי בשיתוף פעולה מלא עם עמותת Tom, ובעזרת המתנדבים מסורים שמגיעים לעזור במרלו"ג בהכנת החומרים ובהעמסתם על כלי הרכב שייקחו אותם אל התופרות.ים. הכול כדי שמאות נפגעי הטראומה יקבלו כמה שיותר מהר את השמיכה, בתקווה שתצליח לעזור מעט ולהקל על הכאב הנפשי המלווה אותם בחודשים האחרונים".

פרויקט נוסף שמתבצע בימים אלה במרכז הלוגיסטי נקרא "יש אבנים עם לב אדם", ובמרכזו אלפי אבנים יפות וצבעוניות שהוכנו על ידי קרמיקאיות מיישובי המועצה האזורית יואב ונארזו עבור 1,400 משפחות ששכלו בן או בת משפחה בשבעה באוקטובר. כל משפחה תקבל מארז של 18 אבנים בצורת לב, והן יונחו על הקבר של בן.ת המשפחה. "מדובר במבצע מורכב לביצוע, ואנחנו לקחנו אחריות על תיאום ושינוע המארז אל המשפחות", מוסיפה שיר.

מאז השבעה באוקטובר קמו יוזמות רבות להנצחת הנרצחים ולגיוס כספים ומשאבים שיסייעו לעזרה ולבנייתם מחדש של קיבוצי הנגב המערבי. אחת היוזמות המפתיעות והמרגשות הגיעו מכיוונה של קהילת מטאל ישראל (חובבי מה שמכונה "רוק כבד") שביקשה לקיים ערב הופעות שכל הכנסותיו יועברו לטובת קרן התנועה הקיבוצית שהוקמה לסיוע ושיקום הקיבוצים שנפגעו בנגב המערבי. 

הערב, שהיה "סולד אאוט" (נמכרו כל הכרטיסים), נערך במועדון ה"גריי" בתל אביב ביום ראשון הקודם והוקדש לזכרם של סמ"ר גיא בוילנד ז"ל מקיבוץ גינוסר שנהרג במבצע צוק איתן ויותם חיים שנחטף בשבעה באוקטובר מכפר עזה על ידי חמאס ונהרג בשוגג יחד עם אלון שימריז וסאמר טלאלקה על ידי חיילי צה"ל, לאחר שהצליחו לברוח משוביהם. השניים היו חובבי מטאל מושבעים ואף ניגנו - גיא ניגן על גיטרה בלהקת Silent Sin שהקים ביחד עם חבריו ויותם היה מתופף להקת Persephore. במהלך הערב הוקרנו סרטים לזכרם, ונציגי המשפחות דיברו והודו למשתתפים.

נציג התנועה הקיבוצית נרי שוטן, שהיה איש הקשר לאירוע, בירך גם הוא באירוע וביקש להודות לכל הנוכחים על הגעתם ועל היוזמה המרגשת: "בתוך החושך הגדול בו אנחנו שרויים, עולות מפעם לפעם נקודות בוהקות של אור, ואתם ללא ספק אחת מהן. תודה מעומק הלב".

האירוע יתקיים ביום שישי הבא, 15 במרץ 2024, בשעה 11:00. ההשתתפות במחיר כניסה למוזיאון ותלויה בהרשמה מראש. התשלום בקופת המוזיאון לפני תחילת האירוע. למפונים - הכניסה בחינם.

מהרו להירשם, המקומות מוגבל. לחצו על הקישור להרשמה מהירה:
https://did.li/Sisters

שלוש הנשים שנבחרו לספר על פועלן הביטחוני בקיבוצן הן מיטל לוי (שער הגולן) סגנית רב"ש הקיבוץ, פזית סגל רב"שית קיבוצה, קדרים, ושגית לוי-גלפרב (ארז) ראשת צח"י בקיבוצה.

בריאיון המקיף הן סיפרו לכתב ישראל מושקוביץ על התפקיד והמשימות, והאינטנסיביות המלווה את חייהן מאז 7 באוקטובר. הנה מספר ציטוטים מתוך הכתבה: מיטל לוי סיפרה "חשבתי שצריך אישה שתתרום מיכולותיה לביטחון הקיבוץ, ומיד נשאבתי לתפקיד. האתגרים שלנו נובעים מכך שאנו יישוב צמוד גבול. מהחנייה של הרכב שלי אני רואה את הכפר הירדני הקרוב. אני אמא לשתי בנות צעירות, ובמקרה של הקפצה אבא של הבנות שלי שומר עליהן, כי גם בן זוגי דרור בכיתת הכוננות". פזית סגל נבחרה לתפקיד רב"שית אחרי שחרורה מהצבא, והיא מכהנת בתפקיד כבר שנים רבות. מאז תחילת המלחמה היא 'מוקפצת' מספר פעמים ביום, ובמידת הצורך מקפיצה את כיתת הכוננות של הקיבוץ. שגית לוי-גלפרב היא ראש צח"י בקיבוץ ארז, הנמצא במרחק של כק"מ בלבד מרצועת עזה. ב-7 באוקטובר ניסו עשרות מחבלים לחדור לקיבוץ וכיתת הכוננות של הקיבוץ ושגית כיו"ר צח"י קפצו וניהלו באומץ רב את קרב ההגנה על הקיבוץ. ההתעסקות בחירום זורמת לי בדם, ותמיד רציתי להיות בלב העשייה הביטחונית, מספרת שגית. כיתת הכוננות שלנו עובדת בהתנדבות ביום ולילה במסירות גדולה.

בהזדמנות זו נגיד תודה רבה למאות חברי וחברות כיתות הכוננות בקיבוצים בכל רחבי הארץ, הנושאים בנטל כבר חמישה חודשים ארוכים ואינטנסיביים. כולנו מקווים שבקרוב תוכלו לחזור לשגרת החיים המיוחלת, שיושגו יעדי המלחמה ובראשם החזרת כל החטופים הביתה.

תל"מ (תעסוקה לימודים ומגורים בקיבוצים) הינה תכנית ותיקה של התנועה הקיבוצית במסגרתה מגיעים צעירים ללא עורף משפחתי המופנים דרך מערכות הרווחה השונות לשנת התפתחות אישית ומקצועית בקיבוץ, במהלכה הם עובדים במשרה מלאה, מתנסים במגורים עצמאיים, מקבלים ליווי אישי וקבוצתי ולומדים במסלול המקדם אותם מבחינה מקצועית ותעסוקתית לבחירתם.

לאחרונה, ישנה התעוררות והבעת עניין בקרב קיבוצים רבים בנושא עשייה חברתית משמעותית בתחום של סיוע ליוצאים בשאלה (חרדים ודתיים לשעבר). מתוך כך, נוצר קשר בין תכנית תל"מ לקיבוץ רמת יוחנן ולמפעל שלו 'פלרם' אשר מוביל את הפרויקט, ובמסגרתו נרקמה שותפות לפתיחת מסלול ייעודי להשתלבות בעבודה במפעל של יוצאים בשאלה במסגרת התכנית. סביב השותפות נרקמו יחסי עבודה חדשים עם עמותות המלוות יוצאים בשאלה בחברה הישראלית ועוד מגוון שיתופי פעולה על מנת להגיע לצעירים אלו, להציע להם את התכנית וללוותם עד לסיומה המוצלח.

"בפעימה הראשונה מתוכננת להיקלט לעבודה קבוצה של עד 5 צעירים וצעירות, ובהמשך נקווה לקליטה של עוד מספר דומה", אומרת מנהלת תחום צעירים בסיכוי ותכנית תל"מ בתנועה הקיבוצית, אילת ארנוני, ומוסיפה כי "המשימה החברתית החשובה ש'פלרם' לקחו על עצמם משקפת את המחויבות של הקיבוצים לחברה הישראלית. זה המקום להודות להם וכמובן שגם לרמת יוחנן, על הבית שהם פותחים בפני תכנית תל"מ. אני מאמינה שזו תחילתה של שותפות משמעותית ושהכניסה של תל"מ לפיתוח מענים לצעירים יוצאים בשאלה רק תגדל ותתפתח". 

לפני מספר חודשים, עוד לפני השבעה באוקטובר, יזמה סינטיה כהן, מנהלת הגן הקיבוצי באגף חינוך של התנועה הקיבוצית, יחד עם מטה מעונות היום במשרד החינוך מפגש מרתק ומלמד על החינוך הקיבוצי, אליו הגיעו מפקחות מעונות היום במחוז צפון. המפגש התקיים בקיבוץ לביא ויום משמעותי זה נבנה והובל יחד עם מנהלת החינוך של הקיבוץ יפעת פרץ שחר ועם מאיה שמידט, מדריכה במערך ההדרכה של אגף חינוך.

המרחב החינוכי - קיבוצי אפשר לנציגות משרד החינוך למידה חווייתית ואישית על עקרונות החינוך הקיבוצי וייחודיותו, ועל חשיבותה של מערכת חינוך בקהילה קיבוצית (ובקהילה בכלל) ותרומתה לחיי הקהילה ולתחושת השייכות והזהות הקהילתית. במפגש עלו שאלות וסוגיות רבות איתן מתמודדות מערכות הגיל הרך בקיבוצים והמנהלות שלהן, והתפתחה שיחה על מקומו ותפקידו של הקשר בין מערכת קיבוצית למשרד החינוך, תוך העמקה בחשיבותו של הרצף החינוכי וכמובן שמירה על ייחודיותו של החינוך הקיבוצי.

למרבה השמחה, אגף א' לחינוך הגיל הרך במשרד החינוך בחר לשתף אודות הסיור והלמידה והקדיש מהדורה של עלון "לראות את הטוב - מדברים מהשטח: ביקור במעון יום", בו תוכלו לקרוא על התפיסה החינוכית של התנועה הקיבוצית, עקרונות החינוך הקיבוצי, הרחבה ולמידה על חצר הגרוטאות בגיל הרך ועוד. העלון נכתב לאחר השבעה באוקטובר, בצל תקופת מלחמת חרבות ברזל, והוקדש לכבודם של בני הקיבוצים, ועל כן הבחירה לשתף בתפיסה החינוכית הייחודית הרווחת בהם, כמקור להשראה.