כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

את הישיבה פתח בברכה מ"מ המועצה האזורית שער הנגב, יוסי קרן, שאמר: "אנחנו שמחים להיות האכסניה לאירוע הזה וזה לא מובן מאליו שבאתם לפה לקיים את האירוע המשמח הזה. אין ספק שנתאושש ונעבור את השבר הזה טובים יותר מאשר היינו בשישה לאוקטובר. כל אחד מאיתנו צריך לחשוב איך אפשר להחזיר את התנועה הקיבוצית לימי תפארתה. זו המשימה של ליאור שמחה בשנים הקרובות ואני מודה לניר על כל פועלו ועזרתו". הישיבה לוותה בשירתו של הזמר והיוצר דניאל וייס מקיבוץ בארי שאביו שמוליק ז"ל נרצח בשבעה באוקטובר ואמו יהודית ז"ל נחטפה מביתה וגופתה נמצאה בעזה. בין השירים שביצע היה גם השיר "אני גיטרה", שכתבה והלחינה נעמי שמר וביצע לראשונה בני אמדורסקי, שאביו מאוד אהב וביקש תמיד שיבצע בהופעותיו.

עו"ד יעקב דרומי, יו"ר ועדת הבחירות למזכ"ל התנועה הציג את סיכום הוועדה להליך הבחירות מרגע הקמתה ועד לסיומן, ואמר: "עם כל החששות שהוצפנו בהן, ועדת הבחירות המרכזית מילאה את תפקידה על הצד הטוב ביותר, הבחירות התנהלו כסדרן החל ממועד פתיחת הקלפיות, דרך ספירת הקולות ועד פרסום תוצאות הבחירות. אני וחברי ועדת הבחירות המרכזית מקווים שפעלנו בהתאם לאמון שמועצה זו נתנה בנו, ומברכים על מערכת בחירות דמוקרטית – ואפשר שגם סוערת במינון הנכון".  

לאחר שאישרו צירי וצירות המועצה את תוצאות הבחירות, עלה המזכ"ל המסיים ניר מאיר לנאום אחרון, ואמר "היום אני למעשה מסיים 27 שנים רצופות של עבודה במרחב "הרב-הקיבוצי", מתוכן שמונה שנים ושמונה חודשים כמזכ"ל התנועה. אף פעם לא חשבתי שכך זה יהיה, אבל כך זה יצא". הוא ציין כי הוחלט לקיים את הישיבה במכללת ספיר, כאות הזדהות עם קיבוצינו בעוטף שספגו מכה אנושה בשבעה באוקטובר והזכיר את ראש המועצה האזורית שער הנגב אופיר ליבשטיין ז"ל שנרצח בקיבוצו כפר עזה והיה חבר מזכירות התנועה עד ליום מותו, ונמנה על שבעת חבריו הקרובים ועשרות מכריו שנרצחו באותו היום. "הדבר הזה הוא דרמה קיבוצית אדירה ואירוע היסטורי שיירשם בדפי ההיסטוריה של העם היהודי לדורות רבים", אמר. "אסור לנו להשאיר את משפחות החטופים לבד. ההפקרה חייבת להיפסק. יש לעשות הכול כדי להחזיר את החטופים הביתה עכשיו".

בסיום דבריו אמר כי "מזכ"לות התנועה הקיבוצית היא לא מופע וירטואוזי של אדם אחד, מוכשר, חכם ויהיר ככל שיהיה, אלא עבודה משותפת וקבוצתית של כמאה פעילות, פעילים, עובדות ועובדים. תמיד אמרתי – העבודה בתנועה היא שליחות, לכן הקפדתי שממלאי התפקידים הם "פעילים" ולא "עובדים". אני מאמין בזה. לא באים הנה בגלל השכר, באים בגלל התחושה הפנימית והאמונה ברעיון הקיבוצי, בגלל שהתפקיד המרכזי שלנו הוא לאפשר לקיבוצים להמשיך לקיים את התפקיד ההיסטורי הלאומי שעמסו על כתפיהם המייסדים – לקבוע בגופם את גבולות הארץ ולחיות במקום חיי קיבוץ יצרניים וקהילתיים מלאים. זו הייתה השליחות שלי. אני מבקש להודות לכל שותפיי לעבודה ולאחל הצלחה גדולה לליאור שמחה".

 לאחר מכן עלה המזכ"ל הנכנס ליאור שמחה לנאום בכורה בו אמר: "יגעת ומצאת - תאמין. המסע כמזכ"ל התנועה הקיבוצית מתחיל. מעמד זה הוא רגע אישי מאוד מרגש מבחינתי. אולם, כפי שחשתי בעת הגשת מועמדותי למזכ"לות התנועה בחמישה עשר בנובמבר 23, כך אני מרגיש היום: מנעד של רגשות, הנע כמטוטלת בין גלים סוערים, בין כאב גדול לתקווה גדולה. אני עומד כאן ביראת כבוד ומודע לגודל האחריות המוטל עליי ועל כולנו. האחריות להיות שם בראש ובראשונה עבור שיקום קיבוצי הנגב המערבי וחיזוק קיבוצי הצפון. להבטיח כי אף קיבוץ לא יישאר לבד, ולדאוג להעמיד חזרה את הקהילות הקיבוציות על הרגליים, חרף הכאב והמצוקה. לתמוך ולסייע בזריעת ההזדמנויות לבנייה מחדש של החוסן הקהילתי, של החקלאות ואמצעי הייצור – נשמת אפה של ההתיישבות העובדת.

יצאתי למסע לפני כחמש שנים. תחושת השליחות ואהבת הקיבוץ הובילו את דרכי.  וככל שהשליחות והאהבה לקיבוץ טבועות עמוק בתוכי, הן התעצמו עוד יותר אל מול גודל השעה ואתגרי המציאות, שהפכה למשימת חיינו. נוכל לעשות זאת רק בדרך אחת – בדרך של הגשמה ועשייה. בחזרה לשורשים שלנו, לתכלית הראויה שלנו, למצפן הערכי שעיצב אותנו: סולידריות, שותפות וערבות הדדית.

חבל וכואב שהיינו צריכים לעבור את הטבח הנורא על-מנת שחלקים גדולים מהחברה הישראלית יחזרו לגלות אותנו, יהיו שותפים לערכי הליבה שלנו. אך, כפי שציינתי את זרעי ההזדמנויות שעלינו לזרוע, הרי זו גם ההזדמנות שלנו לחדש את שליחותם של התנועה והקיבוצים בעיצוב מדינת ישראל ביום שאחרי. וכדי לממש את משימותינו וייעודנו, עלינו לצופף שורות, לחבר את כל גלגלי השיניים ולרתום קשת רחבה של גורמים לנרטיב הקיבוצי - את הממשלה, את שותפינו בתנועת המושבים והמועצות האזוריות, תנועות הנוער ושותפים בחברה הישראלית, הארגונים הכלכליים והחקלאיים, הפילנתרופיה, ההון האנושי, המוסדות הלאומיים, עולם החדשנות ועוד. הובלת חיבורים ושיתופי פעולה מול גורמים אלו, תאפשר לנו להשיג מכפילי כוח וערך, שתכליתם היא הצבת צורכי הקיבוצים, אורחות חייהם וערכיהם על סדר היום. הגיע הזמן שנהיה גאים במי שאנחנו ובמה שאנחנו. הגיע הזמן שנזקוף קומה ונאבק על המגיע לנו בזכות רבה ולדאבוני הרב גם במחיר דמים כואב מנשוא. 

המשימות הן רבות ובראשן – לדאוג לאחינו ולאחיותינו בנגב המערבי ובצפון. לתמוך בכל קיבוץ, חברה וחבר – על-פי החלטתם, דרכם ובחירתם, מתוך שאיפה לראות את כולם בוחרים לשוב בבוא העת לביתם הקיבוצי. חברות וחברים יקרים. בזכות התכלית הראויה שלנו הפכנו חזון למעשה, היינו אור לאחרים. בימים כל-כך חשוכים, אנחנו שבים לתפקידנו ההיסטורי ונאיר שוב את הערך הסגולי שלנו, את האור הייחודי שלנו. המלאכה רבה וזו העת לעשייה. עשייה מאומצת ונחושה. שכם אל שכם, יחד. עד התלם האחרון. עד שובם הביתה של כל החטופים והחטופות".

כחלק ממסע הפרידה שלו מקיבוצי הגדר בעוטף, ביקר ניר מאיר ביום ראשון בקיבוץ נחל עוז. לסיור נילווה גם פנחס ולרשטיין, שהיה בשנת 2015 תושב נחל עוז. לניר קשר חם עם קיבוצי הגדר בעוטף, קשר שהחל עת נקרא לסייע לשיקומו של נחל-עוז בשנת 1999 ונמשך עם מינוי כיו"ר בקיבוצים ניר-עם, זיקים, כפר עזה ועלומים. בשנותיו בק.מ.ה, פעלה החברה ברוב הקיבוצים הללו, ובכל שנותיו כמזכ"ל התנועה הקיבוצית, הקפידו פעילי התנועה להגיע לקיבוצים הללו בכל אחד מסבבי הלחימה.

את הסיור הוביל חבר הקיבוץ, העיתונאי אמיר תיבון אשר תאר את הקורות אותו ואת משפחתו ב'שבת השחורה'. לסיום נפגש מאיר עם מורן פרייבך, רכז גידולי השדה בנחל עוז, אשר תאר את התסכול מאבדן יבולים, את האכזבה מהקושי לחדש ציוד שנגנב, ובצד זאת הנחישות לזרוע מחדש את כל שטחי העיבוד של הקיבוץ, למרות הקשיים הלא מבוטלים הניצבים בפניו.

מזכ"ל התנועה היוצא הביע את התרשמותו הרבה מן הנחישות שבאה לידי ביטוי בדבריו של מורן, והבטיח להביא את תחושת התסכול בפני משה אדרי ומינהלת תקומה. "אירועי השבת השחורה, שברו את ליבי", אומר ניר מאיר, ומוסיף "הקפדתי לשוב ולבקר בקהילות שנפגעו באופן אנוש כל כך, ואני מאמין כי שיקומם הוא מבחן עליון למזכ"ל הנכנס ליאור שמחה ולפעילי וקיבוצי התנועה הקיבוצית".

בוגרי גרעיני צבר בקיבוץ סעד בין השנים 2011 - 2021 ש"אומצו" בקיבוץ במהלך שירותם הצבאי בחרו להביע את הערכתם לקיבוץ ולמשפחות שבו על שותפות ונתינה ארוכת שנים.

נועם צוקרמן, בוגר הגרעין הראשון משנת 2011 משקיע את כל מרצו ובשיתוף רבים מחברי הגרעינים ובוגרי תוכניות אחרות ששהו בסעד במהלך השנים מארגן קבוצות מתנדבים שהגיעו בתחילה לעזור בחקלאות ועתה חזרו כדי להכין את הבתים, השבילים, מבני הציבור והגינות לקראת תחילת החזרה של החברים לקיבוץ.
בין היתר הצבריניקים ניקו בתים, ניכשו גינות של מבוגרים ושיפרו את מראה הקיבוץ שכמעט כל אנשיו פונו מאז שבעה באוקטובר.

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה יהיה מורכב במיוחד השנה, ולכן מבקשים במשרד הביטחון ובאגף נפגעים בצה"ל להיערך לו מבעוד מועד. ד"ר אירית בר נתן, העומדת בראש סניף יד לבנים הקיבוצי שלחה לקיבוצים מכתב ובו הסבירה כי השנה, בעקבות אירועי 7.10 והמלחמה, נוספו הרבה מאד חללים מהקיבוצים, שרבים מהם קבורים בקברים זמניים במקומות שונים בארץ. למשרד הביטחון ואגף נפגעים בצה"ל חשוב לדעת מוקדם ככל האפשר האם ישנה התארגנות מיוחדת בקיבוצים לטקסים השונים, באיזו שעה יתקיימו הטקסים והיכן.

כזכור, אגף נפגעים ביחד עם משרד הביטחון דואגים שליד כל קבר של חלל צה"ל יעמוד לפחות חייל אחד במדים. מכוון שהם מודעים לכך שישנם קיבוצים שמקיימים את הטקס בבית הקברות שלא בשעה 11:00 בבוקר הם מבקשים לדעת באיזו שעה מתקיים הטקס בכל קיבוץ וקיבוץ.

אנא העבירו את תשובתכם בעניין מוקדם ככל האפשר לאירית בר נתן בדוא"ל:
 yadlabanim@tkz.co.il או www@tkz.co.il, או בהודעת וואטסאפ לטלפון:
052-2339503 

תכנית "נטעים", מביתWeKibbutz  והתנועה הקיבוצית, מיועדת למחנכים ומובילי קהילה מקהילות יהודיות קטנות בתפוצות ונותנת מענה בהיבטים השונים הקשורים לבניית קהילה, בעיקר בתחומי החינוך ובעיצוב ושימור הזיכרון. אחת לשנה בערך מזמינה התכנית את ראשי ונציגי הקהילות שלה ברחבי העולם לכנס שמטרתו היא להביא את כולם יחד לכדי קהילה אחת בעלת מכנה משותף: חינוך לציונות ואהבת הארץ וערכי היהדות.

השנה, הוגדר הכנס בתור "כנס חירום" לאור המצב בישראל, שמשפיע רבות גם על יהדות התפוצות והאנטישמיות הגוברת בעולם, והתמקד במתן כלים לחוסן קהילתי והתמודדות עם משברים, סוגיות שאיתן מתמודדים בתפוצות בימים אלו. ההתמודדות הפעם קשה מתמיד, וכוללת תלישת מזוזות מבתים ומבנים ציבוריים, פחדים עולים וגוברים ועוד סוגיות כגון ניתוק קשרים ואף חרם מצד שותפים וחברים. המצב הקשה ששורר באירופה בא לידי ביטוי כאשר המשתתפים סיפרו על חוויות קשות שחוו. 

לכנס הגיעו ורד ליבשטיין, אלמנתו של אופיר ז"ל, יחד עם אחיו דורון ועוזרו האישי יורי לוין, שנחטף מכפר עזה באותה שבת שחורה אך הצליח בתעוזה רבה להימלט משוביו שהחלו להוביל אותו לעזה ולהסתתר בשיח בקיבוץ עד שחיילי צה"ל חברו אליו. השלושה סיפרו בגבורה את סיפור ה-7/10 ורוחו של אופיר ז"ל נכחה בכנס בכל מפגש של תוכן כאשר סיפורו סופר בהרחבה. כמו כן, הרצתה בכנס הילה גונן ברזילי ממרכז חוסן שדרות והעניקה כלים יוצאי דופן למשתתפים. אורחי הכבוד היו שגריר ישראל בהונגריה יעקב הדס-הנדלסמן וכלת פרס ישראל מרים פרץ שריתקה את כולם עם סיפורים אישיים על חוסן אישי בעקבות אובדן שני בניה שנפלו במהלך שירותם הצבאי ושוחחה על חוסן לאומי. ראש המועצה האזורית חוף הכרמל אסיף איזק שהחליף את אופיר ליבשטיין ז"ל בתפקיד יו"ר הבונים דרור ויו"ר WeKibbutz התרגש לשאת דברים באירוע, ושירי מדר מנכ"לית הבונים דרור ו-WeKIbbutz סיכמה ואמרה כי "אופיר היה גאה לראות כאן את מפעל חייו, אליו חש תשוקה אדירה, כה משמעותי - קהילה של קהילות, עם אחד".

ארנון בוכבינדר, ראש מטה פנסיה וביטחון סוציאלי בתנועה הקיבוצית מסביר כי "מדובר בהכשרה ייחודית עבור המטפלים בפועל בצרכיי הוותיקים והוותיקות על ידי הענקת ידע וכלים לנשות ואנשי השטח העוסקים בזיקנה בקיבוצים". התכנים הנלמדים כוללים מבוא לזקנה, רווחה חברתית ונפשית, השפעת המלחמה על אוכלוסיית הזקנים, טיפים לאורח חיים בריא, ניהול הטיפול, מיצוי זכויות, מערך השירותים הקיבוצי, ועוד.

הקורס שנבנה ומנוהל על ידי מחלקת בריאות רווחה וביטחון סוציאלי בתנועה, משלב מפגשים פרונטליים יחד עם מפגשי למידה מרחוק בזום. בסיום הקורס יוענקו תעודות למשתתפים. במחלקה מציינים כי בחודש מרץ ייפתח מחזור נוסף של קורס אוריינטציה למנהלות בריאות ורווחה בקיבוצים, החדשות בתפקידם. כמו כן, בתאריך 6/3 יתקיים בנען מפגש ארצי מיוחד של מנהלות "בתים משפחתיים" בקיבוצים, שהם סוג של מענה לאוכלוסייה הוותיקה בקיבוץ אשר זקוקים לסיוע בתפקודי היום-יום, כמו למשל חברים שהם מתחילים להיות סיעודיים.

במפגשים שהתקיימו בזום ערכו המשתתפות היכרות עם לשון החוק, למדו דרכי טיפול בתלונה מתוך הקהילה, הכירו רשויות וגורמי מקצוע שאפשר ורצוי לשתף בהתמודדות, הכירו מקרים אמיתיים ולמדו לזהות מאפייני התנהגות של נפגעות. הילית בן צבי, מנהלת היחידה לקידום שוויון מגדרי בתנועה הקיבוצית ובמרכז השלטון האזורי, ציינה כי "הקורס נערך במציאות של מלחמה, מתח וחרדה, עשרות אלפי מפונים, אשר נותנים את אותותיהם. בתקופה הזו מגיעות יותר תלונות ובקשות להתערבות והממונות - הוותיקות והחדשות – נדרשות לעירנות ותשומת לב  בזיהוי של התנהגויות חריגות או אלימות בקהילה או במשפחה".

משתתפות בקורס ציינו כי בשל הפינוי ופיזור הקיבוצים, הן מתמודדות עם מקרים שהתרחשו לא בשטח הקיבוץ ולא במבנה המערכתי איתו הורגלו לעבוד. על תכני הקורס ציינו כי אלה הרחיבו את היריעה והידיעה, ואף שלעיתים היה קושי להכיל את המידע המורכב, הקורס צייד אותן בכלי טיפול ובשותפים ממעגלי טיפול נוספים. המשתתפות ביקשו להמשיך במפגשים קבועים ובלמידת עמיתים לאורך השנה.

במפגש הסיום אמרה בן צבי למשתתפות כי "האחריות לוודא שהנושא מטופל כיאות מוטלת על כל אחד ואחת מאיתנו. יש בכוחו של טיפול נכון ומקצועי למנוע משבר בתוך הקהילה, וכתם שידבק בה שנים". ימי עיון משותפים לממונות.ים מניעת אלימות ולמנהלי בריאות ורווחה בנושא אלימות במשפחה יתקיימו בתאריכים: 27/5, 3/6, 1/7 ו-8/7.

התמיכה בחברים בכלל, ובחברים המזדקנים בפרט, הינה חלק טבעי ומתבקש בתפיסת הערבות ההדדית הקיבוצית, ראיית האחריות המשותפת, והדאגה של כל קיבוץ וקיבוץ להבטחת רצף המענים לצורכי חבריו, מלידה ועד אחרית. "הבית המשפחתי" (המכונה גם בטעות "בית סיעודי" או שמקבל שם שנהוג לתת גם לגן או בית ילדים) הוא מענה קיבוצי ייחודי עבור מי שזקוקים למסגרת תומכת ומסייעת מחוץ לביתם אך מבקשים להמשיך ולהישאר חלק מהקהילה, בתוך חצר הקיבוץ. בהתאם לתקנות בית משפחתי יכול להתקיים אך ורק באגודה שיתופית מסוג קיבוץ. כיום פועלים בתים משפחתיים בכחמישים קיבוצים, עם 3-20 מיטות בכל בית.

האתגר בתפעול ואחזקת בית משפחתי בקיבוץ באופן מיטבי המאפשר רמת טיפול ראויה בחברים המתבגרים הזקוקים לסיוע אינטנסיבי בחיי היום-יום יוצר עומס על משאבי הקהילה. זאת יחד עם תהליך מקביל של העדפת חלק גדול מהחברים להישאר בביתם שלהם ולקבל בו את המענים הטיפוליים, הביאו קיבוצים לבחינת הצורך בהמשך הפעלתו של הבית המשפחתי בחצרם, ולעיתים אף לקבלת החלטה לסגירתו.

מחלקת בריאות ורווחה בתנועה הקיבוצית פועלת לסייע לקיבוצים המעוניינים לשמר ולפתח את הבית המשפחתי שלהם בהיבטים של איכות הטיפול והתמודדות עם מגבלות הרגולציה הקיימות, וביוזמת המחלקה יתקיים בקיבוץ נען ביום רביעי הקרוב (6.3) המפגש הארצי של מנהלות ומנהלי הבתים המשפחתיים בקיבוצים.

בחודשים שעברו מאז טבח 7 באוקטובר נוצרו יוזמות רבות של תיעוד וזיכרון האנשים, היישובים והאירועים המחרידים. אחת היוזמות, מבית מדרשה של ההסתדרות הציונית העולמית, מזמינה צלמים.ות חובבים ומקצועיים לשלוח תמונות לתערוכה שתיקרא "ראיתי בחלון שלי ציפור", והיא מתוכננת להתפרסם לקראת יום העצמאות ה-76 של מדינתנו.

המארגנים מחפשים צילומים מאזור יישובי העוטף, ברוח של תקווה ותקומה. התמונות ייבחרו על ידי ועדת היגוי, ויוצגו בתערוכה בינלאומית בקהילות בחו"ל. קרדיט מלא יינתן לצלמי התמונות הנבחרות. אין התחייבות להציג בתערוכה את כל הצילומים שיישלחו.

את התמונות ניתן לשלוח עד 15 במרץ 2024 לצד מילוי פרטים אישיים באמצעות הטופס בקישור הבא: לחצו כאן