כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

השדולה לשיקום יישובי הצפון הוקמה עקב היעדר אסטרטגיה ביטחונית וכלכלית לשיקום יישובי הצפון, אשר סופגים פגיעה קשה מאז תחילת המלחמה - עשרות אלפי תושבים פונו, עסקים נפגעו, נזק רב נגרם לישובים המטווחים, ובאופק לא נראה שינוי של המצב. בפתיחת הכינוס הצהירו יוזמי השדולה, חברי הכנסת רייטן ורביבו, כי השדולה הוקמה על מנת "להציף את הבעיות העולות מהשטח ולדון ביצירת מתווה שיטיב עם התושבים, הן בתקופת הפינוי המורכבת והן ביום שאחרי".

בכנס לקחו חלק חברי הכנסת ולדימיר בליאק, גלעד קריב, מטי צרפתי הרכבי, יואב סגלוביץ, נעמה לזימי, מיכאל ביטון, יצחק קרויזר, אלון שוסטר, בועז טופורובסקי, וראשי רשויות - משה דוידוביץ ראש המועצה האזורית מטה אשר ויו"ר פורום קו העימות,  אופיר יחזקאל מ"מ ראש עיריית קריית שמונה, ראש מועצת הכפר עין קינייה, סגן ראש עיריית שדרות, מנכ"לית החברה הכלכלית גליל עליון חכ"ל ענבר בזק, נציגי פורום לובי 1701 וראשי מועצות נוספים.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר הדגיש בדבריו את הצורך בהקמת 'מנהלת תקומה צפונית', שתהיה מגובה בתקציבים ולגיטימציה לפעול, בדומה לזו שהקימה המדינה לשיקום יישובי העוטף. בדיון נדונו דרכים לשיתוף פעולה בין הרשויות לחברי הכנסת, והועלו צרכים אזרחיים דחופים לשיקום היישובים ולתמיכה בתושבים המפונים כמו גם באלה שלא פונו בהחלטת ממשלה אך מתמודדים עם מציאות בלתי נסבלת כבר חודשים ארוכים.  

ביום רביעי פרסמו אגף כח האדם בצה"ל והאגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון באופן רשמי על הקדמת הגיוס לכ-1,300 חניכי מכינות קדם צבאיות, גופי שנת שירות ותלמידי ישיבות הסדר למרץ 2024. החלוקה מתוכננת להתבצע באופן הבא: כ-850 חניכים מהמכינות הקדם צבאיות וממסלולי שנת השירות ועוד כ-450 מקרב תלמידי ישיבות ההסדר שנמצאים בשנתם השנייה והלאה. עוד הוחלט כי ככלל לא יוקדם הגיוס לצעירים שפונו מבתיהם עקב המלחמה, והובהר שכל מי שנמצא בתהליכי מיון מול הצבא מובטח לו שגם אם יוקדם תאריך הגיוס הוא יוכל לגשת לכל המיונים אליהם הוא כבר משובץ. 

בדיון בכנסת השתתפו ח"כים, נציגי התנועה הקיבוצית ונציגים רבים מטעם תנועות תנועות הנוער, המכינות הקדם צבאיות ומסגרות שנת השירות והוצגה בו חזית אחידה בין בנוגע לכך שיש לעשות את המהלך בצורה שוויונית יותר ומתוך התחשבות בתרומתם הרבה והמוכחת של בוגרי שנות השירות והמכינות בשירותם הצבאי. בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה (וראש אכ"א לשעבר) ויוזם הדיון ח"כ אלוף (במיל') אלעזר שטרן מיש עתיד: "אנחנו צריכים למצוא כאן מה אנחנו יכולים לעשות שלא נעשה עד פתח הדיון. יש כאלה שבכלל לא באו לדיון הזה כי הם יודעים שלא ייגעו בהם והם מסודרים. אנחנו דנים באלה שלא מסודרים, לא בגלל שהמדינה החליטה - אלא בגלל שהם החליטו להיכנס מתחת לאלונקה. אנחנו רוצים להיות שלמים ולדעת שההחלטות של הצבא לא מנצלות את הרוח והנכונות של מיטב הנוער". בסיום הדיון אמר חה"כ שטרן כי יתקיים דיון מעקב בשבוע הבא, מתוך תקווה להגיע לפתרונות שישרתו את המדינה הכי טוב שאפשר.

הטענות שהועלו מקרב נציגי המכינות הקדם צבאיות (חילוניות, מעורבות ודתיות) היו שמשרתי שנת השירות הם מיטב הנוער שמתנדב ותורם וכך גם קורה עכשיו, אך השוויון צריך גם להיראות וגם להיעשות על ידי איזון במספרים הנדרשים לקיצור דחיית השירות וסיום שנת השירות. כלל בעלי דחיית השירות נדרשים  לתת את חלקם ולא יכול להיות שיש מסלולים שלא נוגעים בשנה א' שלהם. רון ויצנר מנהל מחלקת שנת השירות בתנועה הקיבוצית דיבר גם הוא בדיון ואמר: "השינשינים חיוניים וקריטיים לתפקוד המסגרות שבהם הם מתנדבים והוצאה שלהם תוביל לפגיעה אנושה באלפי חניכים. אסור למדינת ישראל ולצה"ל לקחת אותם כמובנים מאליהם. אלו חבר'ה בעלי מוטיבציה לשרת בחוד החנית של צה"ל וביחידות השדה ומכוונים לשירות משמעותי וגיוס שלהם עכשיו תוך כדי השנה עלולה לפגוע במיצוי הפוטנציאל שלהם. אנו מבקשים לא לגעת בשנה א' של מסלולי דחיית השירות ולמצוא פתרונות יצירתיים לארבעת החודשים שישארו בין גיוס אפריל לגיוס אוגוסט שהוא גם יעד סיום שנת השירות". 

בעקבות אירועי השבעה באוקטובר, פינוי הקיבוצים, עזיבת העובדים הזרים והלחימה המתמשכת, נוצר משבר גדול בכוח האדם בחקלאות בכלל ובנגב המערבי בפרט. לצורך זה הוקם מוקד סיוע לחקלאות שנתן מענים על הצרכים המיידים של הקיבוצים ושקד על פיתוח פתרונות מגוונים לתקופה הבינונית והמתמשכת. הנחת המוצא בתנועה הקיבוצית היא שהשגרה המלחמתית בגבול הצפוני ובסמוך לרצועת עזה לא עתידה להסתיים בקרוב, וכי בלתי אפשרי לבנות ולהסתמך על מתנדבים. על כן, יש צורך בעובדים קבועים ומחויבים שלא נרתעים מעבודה קשה ומקבלים עליה שכר ראוי. מכיוון שאין אפשרות למגורי קבע בקיבוצים שפונו, הפתרון שנמצא הוא הקמה של מתחם מגורים שכולל בתוכו גם מבנים ארעיים ניידים, אותם ניתן להזיז ולקבוע מחדש בכל פעם מקום אחר. המתחם כולל גם שירותים, מקלחת ומטבח בו ניתן לבשל.

"על מנת לייצר מענה איכותי וארוך טווח עבור הקיבוצים המפונים, הנמצאים במצב מורכב מאוד עם חוסר וודאות ביטחונית, ביקשנו לפתח תכנית שתהיה מותאמת וגמישה למציאות המשתנה באזורי העימות", מספרת קרן פרדו, מנהלת התכנית מטעם התנועה הקיבוצית. "המטרה היא לגייס קבוצה של 40 עובדים ועובדות צעירים, בטווח הגילים 20-30, שיתנו מענה לצרכי הקיבוצים בשיקום ואחזקת ענפי החקלאות השונים, באופן גמיש הלוקח בחשבון את הצרכים השונים והעונתיים ותוך כדי יצירת מסגרת חברתית וחיבור לקהילה המקומית". 

מטרה נוספת של התכנית, שצפויה להתחיל בשבועות הקרובים, היא לייצר מעין "חיי קומונה" של המשתתפים שייתנו תוכן וערך בנוסף לעזרה בחקלאות וגם יחיו מחדש את הפעילות הקהילתית. מי שירכז את הכל הוא קים קפלן, בן קיבוץ מפלסים שהתגורר בתל אביב בארבע השנים האחרונות וחזר לקיבוצו בעקבות אירועי השבעה באוקטובר כדי להקים חמ"ל מתנדבים שיסייע לחקלאים בעבודות הקטיף. "אנחנו מקווים שבאמצעות התכנית נצליח לעודד צעירות וצעירים להתגייס למשימה הלאומית לשיקום החקלאות, להתמקצע בתחום זה ואף לבחור בו כמקצוע לחיים ולהוות בו את דור העתיד בקיבוצים, ובנוסף להקים ולבסס עתודה צעירה להתיישבות ולקליטה עתידית בקיבוצים", מוסיפה קרן פרדו.

רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית יחד עם עמותת "מצמצמים רווחים" מוציאות לדרך תכנית מנטורינג לקיבוצי הנגב המערבי, שנהגתה לנוכח התמשכותה של מלחמת 'חרבות ברזל', ולאור ההשפעות הקשות של טבח ה–7 באוקטובר על הקיבוצים בנגב המערבי. 

התכנית מבקשת לתת מענה ייחודי עכשווי לאוכלוסיית הצעירים שפונו מקיבוצם לזמן ממושך, והם חשים תחושת אי ודאות עקב השינוי שנכפה עליהם, או אם מכיוון שאיבדו את היקרים להם במלחמה, או שחוו טראומה ונדרשים למאמץ בשביל להכיל את המצב הלא שגרתי, בניסיון לחזור לשגרה ולבנות מחדש את מסלול חייהם במציאות של חוסר ודאות. המשתתפים והמשתתפות יזכו לליווי אישי 'אחד על אחד' של מנטור שיסייע לצעיר או הצעירה להבין מהם הצעדים הבאים שלהם בתחומים השונים וכיצד לעשות זאת. הפגישות יתקיימו בתדירות של לפחות פעם בשבועיים, במקום ובזמן שהמשתתף/ת והמנטור/ית יתאמו, ומדי פעם יתקיימו גם מפגשים קבוצתיים שיכללו הרצאות העשרה.

רותם שניצקי, מנהלת רשת הצעירים בתנועה הקיבוצית, מסבירה כי "בתקופה הזאת נדרשת תכנית ליווי אישית לצד קבוצת השווים. תכנית "העוגן" מבקשת להוות גשר ליצירת עוגני ודאות, "צעד אחד צעד" ליצירת שגרת חיים במציאות מורכבת בה סימני חוסר הוודאות גוברים על מצבים בחיינו בהם יש וודאות. אני שמחה על שיתוף הפעולה עם עמותת "מצמצמים רווחים" ומזמינה את צעירי הנגב המערבי להירשם לתכנית".

הדס דניאלי ילין: העתיד של מדינת ישראל מדאיג לא רק את חברות וחברי הקיבוצים. רבים מאתנו נאבקו בשנה האחרונה בהפיכה המשטרית, ואחרי 7 באוקטובר הצורך בהחלפת השלטון ובשינוי הכיוון הכרחי ודחוף יותר מתמיד. לתנועה יש תפקיד מרכזי בבנייה מחדש של ישראל, בדיוק כמו שהיה לנו בקום המדינה. יש לנו יכולות ארגון והתגייסות שלמעטים יש במחנה הדמוקרטי-ליברלי.

התנועה תפעל בכל הזירות הרלוונטיות כדי להחזיר את הקיבוצים והערכים שלנו לעמדות השפעה - במישור האזורי ובמישור הארצי. ניזום ונעודד פעילויות ציבוריות ופוליטיות. נבנה שיתופי פעולה עם כל הגופים שמרכיבים את המחנה, בין אם ארגוני חברה אזרחית וארגוני המחאה, מפלגות ומוסדות פוליטיים והתנועות השונות. לא פחות חשוב יהיה ליצור חיבורים עם גופים שלא בהכרח מזדהים איתנו פוליטית, למשל יצירת חזית משותפת לטובת הפריפריה עם כל היישובים במרחב. במקביל, נשקיע בחינוך לערכים שלנו באמצעות חיזוק תנועות הנוער, מעורבות בקהילות הסובבות וכמובן בבתי הספר.

ליאור שמחה: לאחר אסון ה-7 באוקטובר, נדמה כי רבים בחברה הישראלית שותפים לערכים שעיצבו אותנו כחברי קיבוצים, קרי – ערכי הסולידריות, הערבות ההדדית והשותפות. על רקע זה, ניתן לומר כי המצפן הערכי של הקיבוצים הוא גם הבסיס לחידוש שליחותה של התנועה הקיבוצית בעיצוב המחר של החברה הישראלית. וכדי שמצפן ערכי זה יאיר את דרכה של החברה הישראלית, עלינו לחדד את התכלית הראויה של הקיבוצים וחבריהם, לחזור למי שאנחנו ומה שאנחנו. לרעיון ולמהות, שהעניקו לנו משמעות וייחודיות. לנקודה בה הרגשנו גאים להיות חוד החנית, בזכות האידאולוגיה והעשייה הציונית.

חבל שהיה צריך את המלחמה כדי להכיר בחשיבות ובתרומת הקיבוצים וחבריהם, אולם בצוק העיתים עלינו לחזור לנקודת ההתחלה: התיישבות, חקלאות, אמצעי ייצור. לתכלית הראויה שלנו כחיל חלוץ חברתי-חינוכי-כלכלי בפריפריה, בכל נקודה. מקור השראה לכלל החברה בישראל, סמל לערכים שטרם זנחנו. מרגע שנעשה זאת, נוכל להשפיע בהפיכת הנשגב למושג: חברת מופת ישראלית.

ביום חמישי שעבר התקיים בקיבוץ מעגן מיכאל אירוע פרגון ותמיכה לכ-80 חיילים וחיילות בודדים המאומצים בקיבוצים שונים, רבים מהם לוקחים חלק בלחימה בעזה, שהמשותף לכולם הוא השתתפותם בתוכנית 'חמסה', שהיא פרי שיתוף פעולה בין התנועה הקיבוצית, קק"ל והסוכנות היהודית. התכנית נועדה לייצר עבור העולה שמגיע ארצה כדי להתגייס רצף ליווי ותמיכה מרגע עלייתו ועד קליטתו והתאקלמותו המלאה כאזרח לאחר השחרור מהצבא. על הארוחה המפנקת לקחו אחריות "חיילים של אסאדו" - קבוצת מתנדבים גדולה שהגיעה באוטובוס עמוס אוכל וכיבוד, ובעצמם עולים מדרום אמריקה, שלאחר תפעול הארוחה שוחחו עם החיילים, הצטלמו ורקדו איתם ועם דגלי ישראל, ועשו שמח במשך שעות ארוכות.  

הפרק הטקסי נפתח עם בברכתו של יו"ר הבונים דרור אסיף איזק (ראש המועצה האזורית חוף הכרמל), אשר נכנס לנעליו של אופיר ליבשטיין ז"ל לאחר שנפל בהגנה על קיבוצו בשבעה באוקטובר. אסיף ברך את החיילים והדגיש בפניהם את ערך החברות אשר הניע אותו להצטרף ולהמשיך את דרכו של אופיר בתפקיד. אחריו עלתה עדי גולן תירוש (גח"א), מנהלת תכנית 'חמסה', שהודתה למשתתפי התוכנית על עשייתם המשמעותית בכל החזיתות והחילות בצה"ל. יעל אייזנר ממחלקת חיילים בודדים בתנועה הקיבוצית הבטיחה לחיילים שהקיבוצים תמיד ישמשו עבורם בית חם, והודתה להם על תרומתם לרוח וללחימה בימים אלה. נציג קרן קיימת לישראל שריאל גון נשא גם הוא דברים והפתיע את משתתפי התכנית עם שתילים שנשלחו לביתם בקיבוץ, וגם נציגי הסוכנות היהודית שי פלבר ואורלי צוקרמן הרעיפו שבחים ומתנות על החיילים.

ראשוני המשתתפים בתכנית שהשתחררו לאחרונה זכו לקבל לביתם תשורה נדיבה מתנת "פוקס הום". תודה גדולה מגיעה לתורמים הרבים שמסייעים לאורך כל השנה ואלו שעזרו בהפקת האירוע: לקיבוץ מעגן מיכאל שתרם את המבנה, לצביקה על שירה בציבור, לדליה ברק מנהלת האולפן בדימוס ולמאפיית 'העוגות של שושנה' מכפר הרא"ה. 

המלחמה והמצב הביטחוני ומצב הרוח השפוף כמעט והשכיחו את חג האילנות, שנחגג בצנעה יחסית. מי שציינו את ט"ו בשבט היו דיירי המרכז לייעוץ ושיקום של התנועה הקיבוצית, שיצרו מארז משמח לחברי קיבוץ ניר עוז. מדובר ביותר ממאה אנשים בגירים עם צרכים מיוחדים שמתגוררים בדירות הנמצאות ברחבי העיר הרצליה ומנהלים מסגרת חיים מלאה. במסגרת הפעילות הטיפולית פועל בשנתיים האחרונות חוג גינון טיפולי בהנחיית איילת שחם, שהעיקרון המנחה בו הוא שימור איכות החיים של הדיירים, לצד שכלול מיומנויות ומימוש פוטנציאל אישי לעצמאות ואמצעי חיבור נוסף לעולמם של הדיירים.  

השנה, הוחלט לקראת החג להכין מארזים למפוני קיבוץ ניר עוז שעברו טראומה נוראה בשבעה באוקטובר. תהליך ההכנה החל לפני חודשיים בהשתתפות דיירי כל הדירות. לאחר שנערך דיון והוחלט מה רוצים להעניק לחברי ניר עוז, ניגשו לעבודה. המארז שהכינו כלל עציצי סוקולנטים, צמחי תבלין לתה, בקבוקים קטנים עם מיצוי של שמן תשרית (לבנדר) בשמן זית, שקיות ריח לבנדר נעים, ופרחי בר "זרעים של תקווה".  

חלוקת המארזים התקיימה ביום שישי שעבר. איילת ושני דיירים של "המרכז" הגיעו לכרמי גת, שם מתגוררים מפוני ניר עוז, שקיבלו בשמחה רבה את המארזים. גם הדיירים היו מאושרים, כיוון שמעבר לתחושת המשמעות והתרומה, הם עברו תהליך שהצריך סבלנות, שיתוף פעולה בין הדיירים ובין הבתים ועבודה תחושתית עם צמחי התבלין, מוטוריקה עדינה וקשר עין – יד. במכתב שצורף למארזים נכתב: "לחברים מניר עוז, לרגל המעבר לדירה הזמנית בכרמי גת ולכבוד ט"ו בשבט הכנו לכם ערכת פינוק שתעשה לכם טוב על הנשמה. אנחנו חושבים עליכם ומחזקים אתכם ומקווים שכולם יחזרו הביתה במהרה".

תפקיד מנהל.ת משאבי אנוש בקיבוץ הוא מרכיב חשוב בשדרת הניהול הקיבוצית ואלו המבצעים אותו בצורה מקצועית מבטיחים שכל התהליכים הקשורים לעולם העבודה יתנהלו בצורה איכותית ועם תוצאות טובות. ב-85% מהקיבוצים מתקיים התפקיד באחוזי משרה משתנים וממלאי התפקידים בקיבוץ בהחלט יודעים כיצד להיעזר במנהלי מש"א ומבינים את תרומתם.

הקורס ייפתח בתחילת מרץ וכולל תשעה מפגשים, פעם בשבועיים, שיתקיימו בקיבוץ המעפיל. במפגשים ילמדו המשתתפים והמשתתפות על כל הנושאים הקשורים לתחום: גיבוש תפיסת תפקיד, גיוס, שכר, משוב, פנסיה, דיני עבודה, פיתוח מנהלים, התמודדות עם קונפליקטים, בניית תכנית עבודה ועוד. בנוסף, יבצעו פרויקט אישי בתחום העיסוק ויתרגלו הצגת נושא ועמידה מול קהל.

חברי וחברות קיבוץ הרואים את תחום משאבי אנוש כשלב הבא בקריירה מוזמנים ומוזמנות להצטרף, ללמוד ממנהלי מש"א בעלי ניסיון רב, לקבל כלים פרקטיים ולהעשיר את עצמם בחברת עמיתים מקיבוצים בכל הארץ. לחצו כאן לפרטים נוספים על הקורס

לשאלות ולהרשמה: שלומית צימרינג, מנהלת היחידה לפיתוח הון אנושי בתנועה הקיבוצית: hr@tkz.co.il