כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

בישיבתה האחרונה שהתקיימה ביום ראשון השבוע (9.3) החליטה מזכירות התנועה הקיבוצית, פה אחד, להמליץ בפני מועצת התנועה על קבלתם לחברות בתנועה של הקיבוצים העירוניים "מעשה" ו"משעול". ישיבת מועצת התנועה הקיבוצית הקרובה בה צפויה להתקבל ההחלטה בנושא לאחר דיון, עתידה להתקיים בעוד כחודש  (12.10.23).

מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר אמר במהלך ישיבת המזכירות כי "המהלך שהבשיל כעת חשוב בעיני מאוד, לשני הצדדים. בכוחה של התנועה הקיבוצית לסייע לקיבוצים הללו באתגרים הניצבים בפניהם, ומאידך אנחנו מתברכים וגאים בפעילותם החינוכית המרשימה ובתרומתם של חברי הקיבוצים העירוניים הללו למדינה ולחברה. לאחר עשר שנים של התאוששות וצמיחה, התנועה הקיבוצית בשלה כבר להתרחב לקלוט לתוכה קיבוצים חדשים, אשר מגוונים ומעצימים את יכולתנו". 
עוד הוסיף מאיר בנושא: "התנועה הקיבוצית היא היום מסגרת גג לקיבוצים מגוונים שונים. עם קליטתם של הקיבוצים החדשים יעמוד מספר קיבוצי התנועה הקיבוצית על 259 קיבוצים. אני מקווה ומעריך כי בעקבותיהם של משעול ומעשה יבואו קיבוצים עירוניים נוספים".

"משעול" הוא קיבוץ מחנכים עירוני בנוף הגליל (נצרת עילית לשעבר) שהוקם בשנת 2002 על ידי תנועת הבוגרים המחנות העולים ("קבוצות הבחירה"), המורכב מקבוצות שיתופיות ובו כ-70 חברים וכ-80 ילדים. "מעשה" הוא קיבוץ שיתופי של בוגרי השומר הצעיר, המתגוררים ופועלים במספר מוקדים עירוניים. בקיבוץ 100 חברים, 50 מועמדים ו-65 ילדים. המהלך לצירופם של קיבוצים עירוניים לחברות בתנועה הקיבוצית החל לפני כשמונה שנים, ונדרש זמן ממושך בשביל להכין את התשתית המשפטית לקליטה מן הסוג הזה ולהגעה להסכמות עם הקיבוצים ועם חבריהם. 

ביום שלישי הקרוב (12.9) ידון בג"צ בהרכב מלא של כל 15 שופטי בית המשפט העליון בעתירות שהוגשו כנגד החוק לביטול עילת הסבירות שהתקבל בכנסת. במקביל להכנות בבית המשפט, בשטח גוברת המחאה כנגד מהלכי החקיקה של הממשלה להפיכה משטרית בישראל, ופעילים בה גם אנשי התנועה הקיבוצית ואלפי חברי וחברות קיבוצים.

בצד ההפגנות הקבועות מדי מוצאי שבת בצמתים ובערים הגדולות, יצאו לדרכן אתמול (חמישי) צעדות מחאה בדרום ובצפון הארץ, בהן צועדים אלפי אזרחים. הצעדה הדרומית נעה מצומת סילבר וצומת שדה משה (קרית גת) והיא תגיע בשבת אל יעדה – באר שבע. בשבת ייצאו שתי צעדות נוספות לכיוון באר שבע, ביניהן צעדת מחאת הבדואים שתצא מאזור חורה לכיוון הכניסה המזרחית של באר שבע, שם יחברו אליהם מאילת ומהערבה, לעצרת ענק של תושבי הדרום במשכן אומנויות הבמה.

צעדת הצפון יצאה מהעיר צפת אל עבר ראש פינה, ולאחר לינת לילה ימשיכו הצועדים לעבר צומת הגומא, שם תיערך קבלת שבת ולינת לילה. בשבת יצעדו המפגינים מצומת הגומא דרך בית הלל אל עבר תל-חי, שם תיערך עצרת מרכזית באנדרטת האריה השואג. המארגנים החליטו שהצעדה לא תעבור בעיר קרית שמונה בשבת, מתוך כיבוד שומרי השבת וחשיבות שמירת יחסי השכנות הטובים.

כמו בכל שנה, תחילת שנת הלימודים מבשרת גם על פתיחת ההרשמה לשנת השירות של התנועה הקיבוצית. המיון לשנת השירות של התנועה הקיבוצית כולל מספר שלבים ופועל על פי עיקרון הבחירה ההדדית. בהתאם לכך, המועמדים בוחרים לאילו מסגרות ברצונם להתמיין (בהתאם לאשכול אליו שובצו אחרי יום ההיכרות) וצוות המסגרת בוחר מי מבין המועמדים שהגיעו למיון יתקבל לקומונה. 

הביקוש לשנת השירות של התנועה הקיבוצית גבוה בהרבה ממספר המועמדים שנוכל לקבל (כמות המקומות נקבעת ע"י משרד הביטחון, אשר מקצה לנו כמות מוגדרת של תקני דחיות גיוס). כתוצאה מכך, לא נוכל לקבל את כל המועמדים שיעברו את התהליך. בשנה שעברה יחס הקבלה מתוך כלל המועמדים שנרשמו עמד על 1:3, כלומר מכל 3 מועמדים רק 1 התקבל/ה. חשוב לקחת בחשבון שהתהליך עשוי להסתיים באכזבה עבור חלק מהמועמדים, גם אם הם מתאימים ובעלי מוטיבציה גבוהה. אנו מבטיחים שהמיונים ייעשו בצורה מכבדת ומקצועית, ושכל המועמדים יקבלו יחס הוגן ותשובות ראויות.

התנועה הקיבוצית היא אחד מתוך כ-30 גופים המפעילים מסלולי שנת שירות, וכדאי להכיר את מגוון האפשרויות, כולל מכינות קדם-צבאיות (שנתיות וחצי-שנתיות) ולשקול הרשמה לגופים נוספים.

לחצו כאן להסבר מפורט על תהליך ההרשמה והמיונים לשנת השירות של התנועה הקיבוצית

לצפייה בסרטון "סליחה על השאלה" על שנת שירות ומכינות קד"צ: לחצו פה

מגיל קטן מאוד גדלנו בקיבוץ על הערכים של שנת השירות, וביניהם תרומה לקהילה, השתלבות בחברה הישראלית ושיפור פניה, חברות ושיתוף, ובעיקר - נתינה מאיתנו לאחר. ערכים אלו הובילו את שנינו כבר מסוף כיתה י״א להבנה שפנינו מכוונות ללא ספק לשנת שירות שבה נוכל למצות את היכולות שלנו ולתרום לאחת מבין המסגרות הרבות שיש להתנדבות.

השנה של שנינו הייתה מאוד שונה באופיה אך למרות זאת יצאנו עם חוויות וערכים דומים ומשותפים ממנה. יונתן התנדב בכפר הנוער החקלאי 'מקווה ישראל' שבחולון, שם הדריך בני ובנות נוער בכיתות ז'-ח' שרובם הגיעו לפנימייה לאחר שנאלצו לעזוב את אוקראינה ורוסיה בעקבות המלחמה. מיקה בחרה בכיוון שונה ווהתנדבה בפנימיית 'עדנים' שנמצאת בבית קמה, פנימיה לנוער פוסט אישפוזי, שם הייתה שינשינית של בית הבוגרים (י״ב) שמטרתו להכין את בוגרי הפנימייה לחיים שבחוץ.

במבט לאחור יש לנו הרבה מאוד מה לומר על השנה הזאת אבל נתמקד בכך שהיא הייתה פרס בשבילנו, ולדעתנו זו חוויה כל כך מחזקת ומעצימה בהרבה מאוד מובנים: זכינו להיות חלק מקומונה ולחיות בשיתוף וחברות עם עוד בני נוער בגילנו. זכינו לקבל אחריות ענקית להוביל את הדרך של כל כך הרבה חניכים בשנה הזאת. זכינו לעבוד קשה ביום ובלילה בשביל להעלות חיוך על ילד שכל כך היה צריך את זה, ועל מנת לעשות טוב לאנשים אחרים וכמובן גם לעצמנו. זכינו להתפתח ברמה האישית, לקבל הרבה מאוד תכונות חיוביות לעתיד הצבאי ולזה שאחריו. זכינו להיות בית, אח, משפחה ועוד כל כך הרבה דברים אחרים בשביל מי שהיה צריך אותנו.

אולי הדברים פה נשמעים קצת כמו קלישאות אבל חשוב לנו להגיד שזוהי לגמרי האמת. לצאת לשנת שירות במסגרת התנועה הקיבוצית, וגם דרך מסגרות אחרות, זו לגמרי זכות ענקית. לסיום, אנחנו מאוד ממליצים לכולם לצאת לשנה המדהימה הזאת, ואנחנו בטוחים שלא תצטערו על זה!!!

קוראים לי איתן עומרי, בן 18, נולדתי וגדלתי בקיבוץ מעברות. ולפני חודש התחלתי שנת שירות בכפר הנוער 'מנוף'. למסגרת השנת שירות נחשפתי מהקרובים אלי שגרמו לי לרצות לעבור תהליך דומה ולחוות שנה מחוץ למסגרת שהייתי רגיל אליה. התחלתי את תהליך המיונים בתחילת שנת י"ב, עשיתי את המיונים הראשוניים ומשם המשכתי לכנסים בכפרי נוער שפועלים למען נערים בסיכון. חקרתי והגעתי למסקנה שאני רוצה להתנדב בכפר שישלב בין עיסוק עם נוער בסיכון, עבודה חקלאית וחיי קומונה. כך הגעתי לכנס בכפר הנוער מנוף, שם מצאתי את מה שחיפשתי.

מנוף הוא כפר חינוכי טיפולי, שמשלב חקלאות ככלי להתמודדות עם קשיי החניכים. העבודה שלנו בתור שינשינים היא אינטנסיבית, דורשת מאוד ומלאה בעשייה  משמעותית. בתור התחלה, השינשינים אחראים באופן בלעדי על המשקים החקלאיים, ובכפר ישנם ארבעה כאלו - דיר עיזים, דיר כבשים, אורווה וגד"ש וכלבייה. כל אחד מהענפים מציע עולם שונה ומגוון של עבודה, והחניכים מגיעים בסוף לענף המתאים ביותר עבורם. המשק מתופעל על ידינו באופן מלא, סה"כ 4-6 שעות עבודה ביום שרובן נעשות עם החניכים. מעבר לעבודה מעניינת ומעשירה, המשק מספק טיפול ומקום מפלט לחניכים, ולעיתים משנה חיים של ממש עבורם ויוצר קשרים יוצאי דופן. מעבר למשק החקלאי השינשינים משובצים לביתן - שכבת גיל בפנימייה - שם מעבירים את שאר שעות היום, מלווים את החניכים, מדברים איתם ומספקים מענה רגשי ותמיכה, ובגדול פשוט נמצאים שם בשבילם.

הגעתי לכפר עם לא מעט חששות וספקות לגבי איך תהיה ההתנהלות שלי מול חניכים, צוות, קומונה, במשק וכו'. אחרי חודש וקצת בכפר, אני מרגיש באופוריה אדירה. קשרים חזקים ומפתיעים נרקמים עם החניכים ותחושת סיפוק ומשמעות נוצרת בעקבות קשרים אלו. כל אלו מקבלים מעטפת ראויה בעזרת הקומונה - חבורת האנשים המטורפים שהתגבשה כל כך מהר ורק ממשיכה להתפתח. הקומונה היא המקום להתלונן, להתפתח, לפרוק ובעיקר לצבור חוויות מאתגרות ולעבור ביחד שנה מטורפת ומעצבת.

יו"ר הוועדה ח"כ אלון שוסטר אמר בפתח הדיון: "מן הראוי לראות את עקרון השותפות כעקרון מכונן הרבה לפני שאלת הכדאיות הכלכלית. צריך לשמור על ייחודיות ועצמאות הייצור של המְגָדלים ולצד זה לשמור על יתרון הגודל, חלוקת מתח הרווחים שיהיה הגון יותר, וכן יעילות ברכישה ובשיווק". 20 דקות לאחר תחילת הדיון בוועדה יצאו ממנה נציגי האגף לאיגוד שיתופי, ואת משרד הכלכלה ייצג בדיון רק נציג רשות התחרות. היו"ר שוסטר הביע תמיהה וזעם על כך: "נציגי רשם האגודות השיתופיות נקראו לצאת מהדיון בהוראת מנכ"ל המשרד. אני קורא להם לחזור, או לכל הפחות לקבל מהם התייחסות כתובה לסוגיה, מאחר והדיון לא עוסק רק במגבלות התחרות אלא בהיבטים נוספים".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר התייחס גם הוא לנטישת הנציגים ואמר כי "האפיזודה הזו ממחישה לא מעט את המצב הדואלי שבו אנו נמצאים. העובדה שמשרד הכלכלה נתן עדיפות לאגף אחד על פני השני מסבירה חלק גדול מהדילמה. יש כאן סוג של אמונות ומנטרות שנקבעו אי שם לפני עשרות שנים ולא נבדקו מאז". מאיר הוסיף כי הוא מייצג מגזר ששימר את כל היכולות הקואופרטיביות שלו (למעט תנובה) ורואה בזה ברכה גדולה, וטען כי "אין כוח חזק יותר בכלכלה מיתרון הגודל, ומוכרחים להעמיד את הכוח הזה לרשות החקלאים הקטנים. אנחנו לא מחפשים להתעשר על חשבון המדינה אלא לפתח ולחזק את החקלאות הישראלית".

לאחר שמנכ"ל מכון 'יסודות' עמית בן-צור הציג נתונים מתוך מחקרים שביצע המכון בנושא, הציגה  ראש היחידה לקידום הקואופרציה בתנועה הקיבוצית עו"ד מרב ניב, את המציאות באירופה ואמרה כי ניתן למצוא מדינות די רבות בהן נתח השוק של קואופרטיביים חקלאים מהווה מעל חמישים אחוז ביחס לתוצרת חקלאית כמו מדינות סקנדינביה, הולנד אירלנד וצרפת, לצד נתח שוק משמעותי בגרמניה וספרד. מרב הוסיפה כי "עובדה זו מראה שקואופרטיביים כן מצליחים להתמודד בשוק תחרותי ומהווים גורם משיכה להתארגנות חקלאית, ובד בבד המדיניות החקלאית המשותפת של הנציבות האירופית מעודדת באופן פעיל ואקטיבי התארגנויות של חקלאים ומגדירה אותן כחלק מהיעדים של תכניות החומש החקלאיות".

ישראלי (58) נשוי +2 וחבר קיבוץ עמיר, כיהן כיו"ר, מנהל עסקי ומנהל קהילה של קיבוצים רבים, ביניהם חולתה, עמיר, עין שמר, מורן, מזרע ונען. ישראלי משמש גם כמרצה במכללה האקדמית תל-חי ובאוניברסיטאות שונות, והינו בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת חיפה ותארים ראשון ושני בהצטיינות בסוציולוגיה, גיאוגרפיה ואנתרופולוגיה. כמו כן, הוא בוגר קורס דירקטורים של התעשייה הקיבוצית וכן קורס ניהול ארגונים וקורס שוק ההון, מאוניברסיטת חיפה. 

שגב ירבעם מנכ"ל החברה לפיתוח הגליל: "אנו מברכים את טל ישראלי עם כניסתו לתפקיד יו"ר החברה לפיתוח הגליל, שמתחיל את תפקידו בתקופת תנופת הפיתוח והעשייה של החברה לפיתוח הגליל. בהזדמנות זו אנו מאחלים לאורי דורמן  הצלחה בתפקידו כמזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, תפקיד מאתגר וחשוב. לשנה טובה".

'החברה לפיתוח הגליל', הוקמה בשנת 1954 והינה תאגיד בבעלות 34 קיבוצים ומושב אחד בגליל העליון וצפון הגולן. החברה פעילה בייזום ניהול ותפעול מפעלים וחברות בגליל העליון, רכש אזורי משותף, הובלת פיתוח כלכלי, עסקי וחקלאי המניב רווח לבעלים, ומשרת את טובת הקהילה האזורית. משרדי החברה ממוקמים בקריית שמונה ומפעליה פרוסים על פני הגליל העליון.

זה לא חדש כי שבילי הקיבוץ כיום שוקקי חיים באופן משמעותי יותר מבעבר. התרגלנו כבר לכך שנוסף על משתמשי הדרך הקיבוציים "הקלאסיים" - הולכי הרגל ורוכבי האופניים - גדלה תנועת הקלנועיות, שכבר לא משמשות רק את צרכיי האוכלוסייה הוותיקה המתבגרת אלא גם יותר ויותר משפחות הצעירות, אך אליהן מצטרפים גם רכבי תפעול רחבים ומהירים מסוג "קלאבקרים" ו"מיול", אופניים חשמלים, קורקינטים, קטנועים וכמובן - מכוניות. התשתיות הוותיקות של השבילים והמדרכות בקיבוץ אינן מתאימות ברובן לנפח תעבורתי שכזה.

ארנון בוכבינדר ממחלקת בריאות ורווחה של התנועה אומר כי "תפעול "רכבי השבילים" בקיבוץ בתנאים הקיימים אומנם מאתגר את כלל משתמשי הדרך, אך מקשה ומכביד יותר על מי שמחמת מצב תפקודו זריז פחות בתגובותיו למצבי הדרך, בין אם הוא הולך רגל או נוהג ברכב כזה".

במפגש המתוכנן יינתנו דגשים על בטיחות הנהיגה והשימוש בדרך של קשישים - בשיתוף עמותת 'אור ירוק', וכן המלצות לרכישת כיסוי ביטוחי מתאים למקרים של תאונות ופגיעה חלילה בגוף ו/או ברכוש, בשיתוף 'ביטוח חקלאי'. בנוסף, יינתנו טיפים והנחיות לתחזוקה בטיחותית שוטפת של רכבי השבילים, בהשתתפות 'רכב חשמלי תל יוסף'. המפגש ללא עלות אך מחייב הרשמה מוקדמת.

המסיבה אורגנה עבור הגרעינים החדשים שהגיעו זה עתה ונקלטו בקיבוצים הדרומיים עין צורים, צרעה וחצור יחד עם המדריכות המסורות עדי, מיכל, ציפי ונוגה וכמובן רכזת האזור של גרעיני צבר - יעל גלסנר. בנוסף אליהם הוזמנו והגיעו חיילים בודדים מקיבוצים נוספים שכבר משרתים בצבא, שבאו לשמח ולשמוח באירוע. כמו בכל פעם, גם האירוע הזה אורגן למופת מא' ועד ת' על ידי רון פרומרמן מכפר תבור במשותף עם  יעל אייזנר ואיציק עוז ממחלקת חיילים בודדים בתנועה הקיבוצית ויחד עם קבוצות המתנדבים שמגיעות לעשות מכל הלב עבור הצעירים והצעירות שעוד רגע יתגייסו לצבא.

האירוע היה מרגש מאוד - החיוכים, השמחה, שפע האוכל שהוכן ברוחב לב על ידי מתנדבי ה"קרניבורים" שתפעלו את המנגלים הרבים ושמגיעים בהמוניהם לכל אירוע ועושים אותו לטעים ומרגש במיוחד ועוד ועוד. האוכל באירוע היה רובו ככולו תרומה אדירה של אנשים, גופים וקיבוצים דוגמת בארי שתרם חלק גדול מהבשרים שהוגשו, סעד שתרם אוכל חם וקיבוץ אורים המארח בראשותה של יהודית המיוחדת, מקשרת הגרעין בקיבוץ מזה מספר שנים שעושה זאת בחדווה, במקצועיות ובחיוך שובה לב.

מלבד הרחצה בבריכה והזלילה היה גם את חלק הברכות בו נשא דברים בהתרגשות רון פרומרמן שהלהיב את הצעירים והצעירות, כמו גם המקשרות בקיבוצים הקולטים שהוסיפו מילות ברכה וגאווה מקומיות של כל קיבוץ וקיבוץ ואיציק עוז שהוסיף איחולים בשם התנועה הקיבוצית ואמר להם כי אנחנו שמחים להוות עבורם בית חם ואוהב.

התכנית נבנתה מתוך הצורך במענה לפלח האוכלוסייה של צעירות וצעירים לאחר השחרור מהצבא, ומושתתת על חיבור אידיאולוגי דרך טיול בשבילי הארץ וסדנאות הכנה לאזרחות. במהלך הטיול שוחחה הקבוצה על ערך השירות, המצב החברתי והפוליטי בישראל, ההיסטוריה של ההתיישבות העובדת והיכן הם רואים את עצמם לוקחים אחריות על עתידם האישי והחברתי.

המסע החל בקיבוץ גזית והסתיים על גדות הכנרת בשיחה על מעורבות חברתית. כעת, נותר לצעירים לעבד את התהליך שעברו במסע. במהלך חודש אוקטובר יגיעו לבית התנועה הקיבוצית ליום מרוכז של מרתון סדנאות הכנה לאזרחות, לשוק העבודה, ללימודים האקדמיים ולכל מה שצריך לדעת לקראת תחילת החיים הבוגרים ויצטרפו לצעירות ולצעירים שכבר חברים ב'רשת'. "אני שמחה על ההחלטה להירשם לטיול", אומרת נעמי נסטיה נצייב, משתתפת התכנית מקיבוץ אור הנר. "החברים החדשים שהכרתי נהדרים והייתה אווירה טובה, המסלול היה יפה והתכנים בהם עסקנו היו מלאי עומק, מעוררי מחשבה והובילו אותי לתובנות מעניינות. מחכה בקוצר רוח להמשך ליום הסדנאות".

"צעירות וצעירים אחרי שחרור נמצאים בשלב החיפוש אחר מקומם כאזרחים בוגרים בקהילה הקיבוצית ובמדינה בכלל, ושאלות רבות מעסיקות אותם בתקופה זו", אומרת רותם שניצקי, מנהלת רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית. "המעבר ממסגרת הדוקה ומשמעותית כמו הצבא לעולם שלם של חופש בחירה מעלה הרבה הזדמנויות וגם הרבה חששות. חיפשנו דרך שבה הם יוכלו לקחת פסק זמן קצר מהמרוץ היומיומי הזה ויעצרו לחשוב על העתיד שלהם ולאחר בחינות ובירורים של אפשרויות שונות, הגענו למסקנה שהמענה החינוכי צריך לשלב חוויה של טיול בטבע יחד עם מסע של התבוננות פנימה יחד עם קבוצת השווים להם והכנה פרקטית לכל מה שצפוי להם בעתיד".