כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

שנת הלימודים תשפ"ד מתחילה כשהמדינה כמרקחה. המאבק על זהותה הדמוקרטי של המדינה נמשך כבר 35 שבועות, והוא הולך ומתעצם, והדאגה הקיומית לחינוך הממלכתי הביאה להקמת ארגון גג ארצי שפועל לקידום הערכים והזהות בתוכניות הלימודים ובהכשרת אנשי ונשות החינוך. השעה היא שעת פעולה ועשייה, אשר בכוחן לתת גם מזור לדאגה הגדלה והמתעצמת. וכאילו לא מספיק מאתגר, מעל פתיחת שנת הלימודים רובצת עננת השביתה, וזועקים תחלואי המערכת, החסרה מורים, גננות, מטפלות, מדריכים ומדריכות במנהלי החינוך.

אצלנו בקיבוצים ובקהילות הקיבוציות מצוי נכס ערכי, רוחני, זהותי וחינוכי. מערכת החינוך בקיבוץ היא נכס קהילתי חשוב ומרכזי. כשהסביבה סוערת והדרך משובשת – אנו מחויבים לשמור על מערכת החינוך, דרכה עוברים המורשת, המסורות וסיפורי המקום והחיבור לקהילה. זו מערכת ייחודית היכולה לחנך למה שנכון לנו, להנחיל  חינוך ציוני ודמוקרטי לכל ילדי הקהילה, בהבנה עמוקה ושורשית שחינוך כזה יצמיח את דור העתיד, כזה שיהיה מעורב בקהילה ובחברה הישראלית.

שנה חדשה היא הזדמנות לאמירה פומבית רחבה שהחינוך הקיבוצי חשוב, נדרש ורלוונטי מתמיד. כדי להגשים ולממש את הבחירה בחינוך נדרשים מנהלי חינוך מקצועיים הרצים למרחקים ארוכים, ולצידם צוותי חינוך מקצועיים, מלווים ומתפתחים. זהו מסע קהילתי משותף, בו נדרשת נחישות ואמונה בדרך המשותפת, והיא מתאפשרת תוך כדי שיח מכבד, אמון הדדי ואהבת אדם.

אני מאחלת להנהלות הקיבוצים שידעו לשמור ולחזק את מנהלי ומנהלות החינוך, שיבחרו למצב את מערכת החינוך בלב הקהילה, ויראו בה תשתית לחיזוק החוסן הקהילתי בקהילה גדלה וקולטת. למנהלי החינוך (לידה -יב') אאחל שתחגגו את העשייה החינוכית, המתווה דרך ומגדלת את מנהיגות המחר. שתקצו את משאבי הזמן והפניות לעסוק בעיקר לצד המטלות המנהליות, שחווית ה"לבד" תצטמצם, שתרגישו מוערכים ומועצמים, עתירי כוח ויוזמה להנהיג ולהוביל קדימה.

בצד תכנון שנת הלימודים החדשה - תשפ"ד, ממליצים באגף חינוך התנועתי לייחד זמן לסיכום מקיף של השנה החולפת, ולהפיק ממנו תועלת לעבודת הצוותים בשנה הנפתחת. במסמך למערכות החינוך בקיבוצים פירטה אסנת חביב גל, מנהלת פיתוח תוכן, מחקר והדרכה באגף, יתרונות שיש בכוחו של סיכום שנה, ביניהם הפקת לקחים, מתן משמעות ותשומת לב, ולא פחות מכך - הגדלת המעורבות והשייכות של העובדים בצוותי החינוך. "יש דברים שאפשר לראות רק כשאנחנו עושים zoom out" מסבירה חביב גל, ביניהם "דפוסים שחוזרים על עצמם, הצלחות קטנות, או כל דבר משמעותי אחר. הסתכלות שנתית עוזרת לנו לזהות דפוסים. ומאפשרת לנו לעשות שם עבודה של חיזוק או מניעה".

יתרונות נוספים של פעילות "סיכום שנה" בתחילת השנה החדשה הם זיהוי ומינוף הצלחות והסיבות שאפשרו אותן, והטמעת דפוסי קבלת החלטות, פעולה וחשיבה שנקט הצוות בהצלחה. בהמלצות לצוותי החינוך מוצעים רעיונות ומתודות יצירתיות לביצוע של סיכום שנה מעמיק, המסייעים להזכיר אירועים שנחוו במהלך השנה, מה היו הצעדים החינוכיים שננקטו בהם, או משחק הצגת מצבים בו מתבקשים המשתתפים להגיב ולהציע נקודות מבט שונות – של צוות החינוך, ההורים, הילדים. כלי שיכול לסייע במתודה הוא יצירת ציר זמן של השנה שחלפה, כך יהיה קל יותר לזכור מה קרה, מה עשינו, עם מה התמודדנו ומה היו ההצלחות. הצעה נוספת להמחשה היא משחק חדר בריחה לחקר הצלחה, שמדמה חדר בריחה ודרכו חוקרים מקרה הצלחה של כל אחד מהמשתתפים. לא מוגבל בכמות משתתפים אך מומלץ בזוגות/שלישיות. לחצו כאן לצפייה במסמך 

מסמך נוסף שנהגה במערך ההדרכה של האגף והופץ לקיבוצים מיועד למנהלת ומנהלי החינוך החברתי לקראת ימי ההערכות במערכות ומרכז בתוכו כמה המלצות כיצד לצלוח את התקופה הקרובה על הצד הטוב ביותר. לחצו כאן לצפייה במסמך

תחת ידיה וליבה החם של רחל עברו לאורך השנים מאות ילדים, שנהנו ממקצועיותה ואהבתה הגדולה לכל ילד וילדה. טקס הפרידה המרגש נערך לפני שבועיים ביומה האחרון בתפקיד, עם היציאה לימי ההערכות לקראת השנה החדשה. רבים באו לברך, להודות, להעניק ורד ולחגוג לה בהפתעה - מהילדים שסיימו  את הגן רק כעת, דרך הנערים, החיילים ואפילו בני השלושים והארבעים שהתחנכו אצל רחל ועכשיו גם ילדים זכו בזאת. ואם זה לא מספיק מרגש אז לאירוע הפרידה הגיעו גם  נכדיה, ילדיה ואפילו - הוריה של רחל.

בראיון לאדוה דדון בתכנית 'מהדורה מוקדמת' בקשת 12 אמרה רחל כי היא עדיין נרגשת מהאירוע המיוחד שחוותה וכי לא ציפתה שיקבלו את פניה כל כך הרבה ילדים, נערים, חיילים ומשפחות שלמות. במהלך יומה האחרון היא התרגשה לאורך כל היום, ובסופו ראתה מהחלון את משפחתה מגיעה, אולם כשיצאה הופתעה לגלות את כל מי שמחכה. את הראיון סיימה בטיפים לגננות ולהורים. צפו בראיון של רחל בערוץ 12.

כל הכבוד לגפן, שניר, סמדר, ניצה, שחר, אילנית וכל הצוות המארגן, וגם לחן קלז אריאל על הסרטון שפרסמה וריגש רבים רבים גם מחוץ לקיבוץ מגל. 

ביום שני חשף העיתונאי יאיר קראוס באתר החדשות ynet כי בישיבת הממשלה ביום ראשון הקרוב צפויה הממשלה לשנות את מפת יישובי קו העימות בצפון ובדרום – ולגרוע ממנה עשרות יישובים – ערים, קיבוצים ומושבים – שלא ייהנו מהסיווג "צמודי הגדר", המזכה אותם בהטבות לעידוד ההתיישבות בהם. בדיווח נמסר כי הממשלה תבקש להגדיר כצמודי גדר רק יישובים שנמצאים במרחק של עד קילומטר מגבולות לבנון, סוריה ורצועת עזה, ואילו יישובים שנמצאים במרחק של עד שני קילומטרים - כבר לא יוגדרו כך. ההטבות שעלולות להישלל הן הטבות מס, סבסוד עלויות פיתוח, תעדוף בהשקעות בחינוך, תיירות ותעסוקה ותיעדוף במיגון. 

בתגובה לפרסום תקפו בחריפות ראשי ערים ומועצות אזוריות בצפון ובדרום את הצעת ההחלטה המסתמנת, המפקירה את התושבים ומרעה את רמת ואיכות חייהם בפריפריה. גם התנועה הקיבוצית תקפה את כוונת הממשלה לפגוע ביישובים צמודי הגדר וכינתה אותה "טירוף מוחלט, ופגיעה מסוכנת בביטחון ובחוסן הלאומי", וכתבה בהודעתה כי "אין חלקה טובה שהממשלה הזו לא מחרבת". מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר אמר: "זו לא משילות זו הפקרות מוחלטת. ממשלת ישראל פוגעת באופן מכוון לא רק ביישובי וערי הפריפריה אלא בביטחון ובחוסן של אזרחי ישראל ששומרים בגופם על גבולות המדינה. ממשלת ישראל גמרה אומר לחסל כל קונצנזוס בחברה הישראלית ולעשות את העבודה לאוייבנו. עצרו את הטירוף הזה מיד, אל תפקירו את יישובי קו העימות לגורלם".

בתגובה לביקורת הקשה נטען במשרד ראש הממשלה כי טרם התקבלה כל החלטה בנושא. המתווים הנבחנים לא יפגעו לאף ישוב בהקלות הקיימות, אלא יוסיפו יישובים חדשים לזכות בהקלות המס". גם ראש המועצה האזורית שער הנגב, אופיר ליבשטיין, דיווח כי שוחח עם משרד ראש הממשלה ושם הובהר לו כי שום שינוי במפת העדיפות הלאומית לא ישפיע בשום צורה על יישובי עוטף עזה, וכי נבחנת הוספת יישובים נוספים, מרוחקים יותר, למפת עדיפות לאומית. 

ביום חמישי שעבר נחתו בנתב"ג המטוסים שהביאו בין נוסעיהם גם את 250 החניכים מגרעיני צבר, יהודים ובני ישראלים בגילי 18-24 החיים בחו"ל והתאגדו בארץ מוצאם לקראת גיוסם לצה"ל במעמד של "חיילים בודדים". לאחר קבלת פנים, המשיכו החניכים נרגשים לטקס חגיגי, וממנו אל הקיבוצים הקולטים: סאסא, רמת יוחנן, כפר מסריק, גזית, צרעה, חצור ועין צורים, וגרעין נוסף שיתגורר בכפר צבר ברעננה. בין המדינות שמהן הגיעו העולים ניתן לציין את ארצות הברית, ארגנטינה, קנדה, אוסטרליה, איטליה, אנגליה, צרפת, גרמניה, רוסיה, ספרד ודרום אפריקה.

הטקס התקיים במעמד שר העלייה והקליטה אופיר סופר, שהחמיא לקיבוצים ולמשפחות המאמצות על עשייה רבת שנים עבור החיילים הבודדים, יו"ר תנועת הצופים, רז פרל, יו"ר גרעין צופים צבר, אלעד סנדרוביץ', מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר וראש המועצה האזורית מטה אשר משה דוידוביץ. עוד השתתפו נציגי משרד הביטחון וצה"ל, נציגי משרד הקליטה, נציגי הקיבוצים הקולטים וצוות מחלקת חיילים בודדים בתנועה הקיבוצית. נשיא המדינה יצחק הרצוג שלח ברכה מוקלטת בה בירך את העולים. את הטקס הנחו בחן שני קצינים בוגרי צבר בקיבוצים: רס"ן לוטן לביא (ניר יצחק 2014), וסגן נעה הבר (בית זרע 2020).

רכזות ורכז הגרעינים מהקיבוצים עמלו בחודשים על הכנת הקיבוץ והחדרים המצוידים, על היכרות עמוקה עם החניכים וצרכיהם ועם בני משפחה של החניכים, לא פלא אפוא שבטקס הם כבר נראו כמי שמכירים את החניכים מימים ימימה, מלווים אותם, גאים ב"ילדיהם" על הדרך שעשו עד כה, על הבחירה לעזוב את המוכר והמשפחתי, ולבחור להתגייס לצה"ל. יעל אייזנר ממחלקת חיילים בודדים בתנועה סיכמה בהתרגשות: "יום קבלת החניכים הוא סופו של מסע מושקע, יסודי, ורציני המתחיל בקהילות היהודיות בתפוצות ונעשה על ידי שליחי תנועת הצופים בכל העולם, והמשכו בקיבוצים הקולטים ובצה"ל. שיתוף פעולה המצוין עם תנועת הצופים נמשך כבר 32 שנים ואלפי חיילים בודדים הגיעו במרוצת השנים לתרום ולקשור את גורלם אתנו. זה מרגש, ובכנות - מי לא יתרגש לראות מאות צעירים מהתפוצות שרים "התקוה" בגרון ניחר? תודה רבה לקיבוצים הקולטים על מאמץ אדיר ולב נדיב ורחב. אנחנו אתכם בכל דבר".   

מיום עלייתו של מנרה על הקרקע, בתחילת 1943 הוא היה לסמל. סמל ההיאחזות העיקשת בחבל ארץ קשה, מנותק ומאתגר, ועמידה לאורך השנים באתגר טופוגרפי, אקלימי וביטחוני מהקשים שיש במדינת ישראל. הקיבוץ ומגיניו עמדו בגבורה במצור ובקרבות של מלחמת הקוממיות, בשלג הכבד של 1950, ובשאר האתגרים עד שהגיע לכאן צינור המים הראשון בשנת 1953. אולם, גם מאז לא באמת היה שם שלו ושקט: הסמיכות לגבול לבנון לא השתנתה ואיתה גם האיומים בעצימות משתנה המופנים מן הגבול הזה. לפני עשור חיו במנרה כ-70 חברים, כמעט לא היו משפחות צעירות ובתי הילדים עמדו שוממים.

אולם, אט-אט החל תהליך התאוששות ובעשר השנים האחרונות התקבלו ארבעים חברים וחברות חדשים לקיבוץ כאשר שלושה מהם התקבלו בשבועות האחרונים. לפני תשע שנים נפתח מחדש בית התינוקות עבור ראשוני הנקלטים ולפני ארבע שנים נפתח מחדש גן הילדים והמשפחות הראשונות עברו לבתים החדשים בהרחבה. הפעילות התרבותית חודשה - מתחילת השנה התקיימו קרוב ל-20 פעילויות תרבות - ובתי הילדים הומים מתינוקות, ילדים, ילדות, נערות ונערים: שמונים ושלושה מגיל לידה עד 18(!).

יוחאי וולפין (כפר הנשיא), מנהל הקהילה של הקיבוץ, אמר באירוע לחברים ולחברות כי "אם אפשר היה לחזור בזמן לאותו יום חורפי וקר בשנת 1943,יכולנו לספר למייסדים, שהקיבוץ הוא מקור גאווה: קהילה צומחת ותוססת, עם שפע של פעילויות, ענפים ומוסדות קהילתיים". מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר בירך גם הוא באירוע ואמר: "לאחר שנים של קיפאון דמוגרפי חזרה מנרה לצמוח, ואני מבקש לאחל שהתנופה תימשך, ושהאתגר הטופוגרפי יהפוך סוף סוף ליתרון מתמשך. מנרה של היום היא חוליה מרשימה בתמונה מרשימה לא פחות. מייסדי מנרה ובניה רשאים להסתכל לאחור בגאווה ולהביט קדימה בתקווה גדולה. המסע הארוך והמפרך מצליח, גם אם בדרך אנחנו נאלצים או בוחרים לבצע התאמות". מתן מרום (גבעת חיים מאוחד), מנהל אזור צפון בחטיבה להתיישבות, אמר בנאומו כי "בסופו של דבר, המפתח להצלחה טמון בכוחות הפנימיים של הקיבוץ, על תושביו ובעלי התפקידים שעושים לילות כימים ומשקיעים זמן, מחשבה ומשאבים לקידום צמיחת הקיבוץ. 80 שנה הם רק ההתחלה, ואנו מאחלים לכם עוד חגיגות, שמחות וציוני דרך משמעותיים רבים בהמשך״.

הימים של הזרמת השפכים לים או לנחלים עברו כבר מזמן מהעולם, לשמחתנו, ואנו נמצאים כעת בתקופה שבה לפני כל הקמת שכונה, יש לבנות את התשתיות הלאומיות ביניהן מכון לטיהור שפכים – מט"ש. אין בית בלי חיבור לביוב ואין שכונה בלי מט"ש. כמו כן, אין מט"ש בלי מאגר מים שצמוד אליו שמטרתו להשמיש את המים לצורכי חקלאות. המדינה חייבת להיערך להמשך הגידול הטבעי של האוכלוסייה ולקליטה של עולים נוספים מה שמחייב בנייה משמעותית והגדלת ייצור המזון הטרי לצורכי האוכלוסייה.

היתרון בהקמת מאגרי המים לחקלאות הוא כפול: מצד אחד, העיר יכולה להתפתח הודות לפתרונות ביוב שאינם פוגעים בסביבה, ומצד שני, בהתאם להחלטת שר החקלאות, החקלאי יוכל לקבל מי קולחין בעלות נמוכה, על מנת לאפשר לחקלאים לייצר תוצרת מקומית טרייה ואיכותית, כזו שכולנו הבנו את חשיבותה לפני כשלוש שנים כאשר הקורונה פרצה לעולמנו ומדינות החליטו להשאיר אצלן את התוצרת החקלאית שגידלו.

הגיע הזמן שהמדינה תוביל מדיניות בכל מה שקשור לחקלאות ולחקלאים ותקצה לשם כך את המשאבים. החקלאות היא אינטרס ציבורי ויעד לאומי, ולא עסק פרטי של החקלאים, ולכן הם הפתרון ולא הבעיה. חשוב לזכור, מאחר שהחקלאים מיצו את השימוש במים שפירים, הם חסכו למדינה כסף רב, לכן ההוצאות בהתפלת מים לא יכולות להיות מושתות על החקלאים כחלק ממחירי המים. אנו נמצאים בצומת דרכים שבה הצורך בסילוק מי קולחין משרת את העיר ולא רק את החקלאות. אם הממשלה לא תסייע לחקלאים, הם לא יוכלו לעשות שימוש במים אלו, והעיריות יידרשו להתמודד עם בעיית מי הקולחין.

מוטב כי ממשלת ישראל תקבל החלטות על היעדים של החקלאים, הן בייצור תוצרת חקלאית טרייה והן בנושא סיוע בטיפול בשפכים, ותסייע להם לעמוד במשימות שמוטלות עליהם.

דרישות התפקיד וכישורים נדרשים:

1. זמינות של לפחות 4 ימים בשבוע, בהיקף גמיש של שעות.
2. חבר/ת קיבוץ - יתרון.
3. ניסיון ציבורי, ניסיון בניהול מיזמים ובניהול תהליכים - חובה
4. היכרות עם המורשת הקיבוצית ועולם המוזיאונים.
5. ניסיון בפיתוח ידע ותוכן.
6. קשר ויכולת עבודה מול קיבוצים, מגורים בקיבוץ – יתרון משמעותי.
7. מיומנויות בינאישיות גבוהות ויכולת עבודה בצוות.
8. יוזמה ויכולת לעבודה עצמאית.
9. יכולת ארגונית גבוהה.
10. יצירתיות.

כפיפות: הפרויקט הינו באחריות וכפיפות למנכ"לית התנועה הקיבוצית.
כניסה לתפקיד: תחילת אוקטובר 2023.

קורות חיים יש לשלוח עד לתאריך 9.9.2023 לאירית גולדברג, בדוא"ל: iritg@tkz.co.il

לעיתים נדמה כי האנושות אבודה, כי האדם עושה הכל כדי לקרב את סופה. אחרים יאמרו, כי אנחנו בפתחו של עידן חדש, עידן האלף השלישי בו על מבנים חברתיים, מדיניים ופוליטיים רבים להתפרק על מנת שייבנו חדשים. נוספים יאמרו, כי כאן בישראל מתקיים כעת קרב קריטי על עתידה של המדינה כדמוקרטיה. עוד יאמרו שאף אחד אינו באמת מקשיב לשני. בין החברה היהודית לחברה הערבית ישנם חוטים רבים שממשיכים לחבור ולהיבנות כל הזמן אך כל חברה חשה כעת כי האחרת אינה מצטרפת למאבק שלה למרות שהמאבקים השונים הם בעצם מאבק אחד, של כולנו יחד.

קבוצת האמניות והאמנים המציגה בתערוכה פועלת כולה תחת כנפי בית אחד; הם יוצרים, עובדים, תומכים, מדריכים, מלמדים, מובילים ופועלים במרכז המשותף לאמנות של גבעת חביבה לאורך השנה כולה ומציגים בתערוכה התייחסויות אישיות על הציר שבין האישי לאנושי, הפרטי לחברתי ובין הלאומי לתודעתי.

גלריה גבעת חביבה לאמנות בוחנת, מעלה וחוקרת את המשותף על רבדיו השונים דרך ערכים של חברה משותפת, שיח רב תרבותי וקידום המרקם הרב תחומי באמנות. הגלריה מציגה אמנות הנותנת במה לאמנים מאוכלוסיות וקבוצות שונות בחברה הישראלית בדגש על החברה היהודית והחברה הערבית.