כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

ביום שלישי אחר הצהריים, הגיע לסופו מפעל הרפסודיה המסורתי של התנועה הקיבוצית לקיץ 2023, כאשר הרפסודות נחתו בחוף גולן לאחר שיצאו מחוף חוקוק וחצו הכנרת לרוחבה, ובכך חתמו את המחזור הרביעי והאחרון. כזכור, בעקבות הביקוש האדיר מצד הנוער בקיבוצים לקחת חלק בחוויה מיוחדת זו הוחלט בשנה שעברה על הוספת מחזור נוסף, וצמצום טווח הגילים למסיימי כיתות י'-י"ב בלבד. אלא שהשנה הוצב רף גבוה שטרם היה בעבר כש-3500 נערים ונערות הגיעו מ-200 קיבוצים למרות החום הלוהט לארבע מחזורים בני שלושה ימים, בסיומם השיטו כ-125 רפסודות שאותן בנו במו ידיהם.

כשמסביב סוערת המדינה ומתקיימת המחאה ההמונית והארוכה ביותר שידענו, ובכנסת מאושר החוק הראשון במסגרת ההפיכה המשטרית, הצליחו באגף חינוך לקיים תהליך חינוכי מעמיק ולקיים מעגלי שיח עם כ-120 דוברים שונים על מהי דמוקרטיה ועל חשיבות חוזקתה לעתידנו. התהליך התבטא בציורים על גבי המפרשים של הרפסודות ששיקפו את הנושא והפכו ליצירתיים יותר ממחזור למחזור.

וגם תחרויות ספורט היו: את המקום הראשון בטורניר הכדורעף של המחזור הרביעי לקחו מעופפי רמת יוחנן המצויינים, לאחר קרב מותח מול הקבוצה משובל. בכדורעף הנשים ניצחו בנות המועצה האזורית בני שמעון שהתגברו על קאמבק מרשים של נערות להבות חביבה. בטורניר משיכת החבל ניצחו המושכים מעמק הירדן שגברו בגמר על המושכים מנחשולים. תודה רבה לעופר רימון, צחי רם, ערן ורדון תומר איתמרי ואריאל קראווני שניהלו את הטורנירים השנה ביד רמה. תודה גם לכל מי ששפט או שפטה.

דבי ברא"ס ראשת אגף חינוך: "רפסודיה 2023 הסתיימה בחוויית הצלחה וסיפוק של כל מי שלקח בה חלק - בני ובנות הנוער, המדריכים, הדוברים במעגלי השיח וצוות המפעל שכלל את אגף חינוך, פעילי תנועה וצוות טכני ולוגיסטיקה בהובלת תומר איתמרי. מדובר במפעל חינוכי מיוחד במינו, שהיה השנה הכי גדול מאז ומתמיד והובל במקצועיות על ידי גיא גרסול, רכז המפעלים באגף. צוות המפעל השכיל להוביל וליצור התאמות אל מול האתגרים השונים, וחדוות העשייה והשליחות החינוכית גברו על עומס החום ושאר האתגרים".

אהרן, "ידלין" בפי רבים, הלך לפני שנה לעולמו בגיל 96, לאחר חיים מלאי עשייה בקיבוצו, בתנועה הקיבוצית, במפלגת העבודה, מטעמה היה חבר כנסת ושר החינוך בממשלתו הראשונה של יצחק רבין ז"ל, ובמסגרות רבות נוספות בהן היה חבר, שעשייתו וחברותו בהם קיבלה ביטוי במפגש לזכרו. מאז סיים את פעילותו בזירה הפוליטית הארצית המשיך ידלין לכהן בתפקידים ציבוריים רבים ובהם – מזכ"ל התק"ם בסוף שנות השמונים ויו"ר יד טבנקין. בשנת 2005 זכה בפרס בן-גוריון, הניתן לתורמים לפיתוח הנגב ובשנת 2010 זכה בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

המפגש "זוכרים את אהרון ידלין", נערך בחדר האוכל של חצרים ונשאו בו דברים שורה מרשימה של אנשים שהכירו מקרוב את אהרן משדות פעילותו הציבורית, ואת אהרן האב והסב, איש המשפחה וחבר הקיבוץ שצניעות, מתינות וענווה היו תכונות שליוו אותו כל חייו. ראשון הדוברים היה ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ' שסיפר על "אהרון והנגב", ואחריו עלו לשאת דברים חה"כ לשעבר עוזי ברעם שדיבר על "אהרון והפוליטיקה", מזכיר התק"ם לשעבר מוקי צור שדיבר על "אהרן והתנועה הקיבוצית", פרופ' יובל דרור נשא דברים על "אהרן והחינוך", נשיא אוניברסיטת בן גוריון פרופ' דניאל חיימוביץ על "אהרן וההשכלה הגבוהה בנגב" הבן, אלוף (מיל') עמוס ידלין, דיבר על "אהרן ומנהיגות" ואירי קסל מקיבוץ חצרים על "אהרן וקיבוצו". בנוסף, הושמעו דבר המשפחה וקטעי שירה.

מוקי צור החל דבריו בניסיון לנחש איך היה נוהג אהרן כיום, בימי המחאה הגדולה. צור אמר כי סביר שהיה "כותב בפתקאותיו את נימוקי הבעד והנגד של מניפי הדגלים, מנסח את הפשרה הראויה ואת הקווים האדומים. עולה על אוטובוס לדבר עם המדינאים ולהציע הצעות. אהרון היה מהאנשים שמאמינים בפתרונות. שעות רבות בחייו בילה  בפרוזדורים, בוועדות, בניסוחים כי האמין  שהפרויקט לו הוא  שותף חייב בתשובות. לחידות ללא פתרון לא היה מקום בעולמות שבנה".

לאהרן ידלין, איש ההתיישבות והחלוציות, שר החינוך, חבר כנסת ומזכיר התק"ם לשעבר וחתן פרס ישראל, היה חזון שליווה אותו כל חייו: להקים עוד ועוד יישובים בישראל, וליישב את הארץ שכה אהב – ובעיקר את הנגב. כעת, שנה לאחר מותו, החליטה התנועה הקיבוצית כי הקיבוץ החדש שצפוי לקום באזור ערד ייקרא על שמו: מעלה אהרן. החלטה זו מגיעה במקביל לבשורה משמעותית נוספת שהתקבלה השבוע – המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה את הפקדת התכנית אותה מקדמת המדינה להקמת חמישה ישובים כפריים קהילתיים, כשאחד מהם יוקם עבור האוכלוסייה הבדואית.

המהלך הלאומי להקמת היישובים החדשים באזור ערד החל בהחלטת ממשלה בשנת 2011, כאשר שלוש שנים מאוחר יותר סימנה הוועדה הארצית לתכנון ובניה כי גוש ההתיישבות יכלול כ-25 אלף דונם. מתוכם – 7000 דונם שטח חקלאי. ההמשך הגיע במרץ 2022, עת אישרה ממשלת בנט-לפיד להוציא לפועל את הצעה להקמת חמישה יישובים חדשים במבואות ערד, שכללה סיכום בין שרת הפנים לשעבר איילת שקד לתנועה הקיבוצית כי אחד מהיישובים יהיה קיבוץ. מנכ"לית משרד ראש הממשלה דאז נעמה שולץ סייעה בקידום ההחלטה, תוך סיכום שהיישוב הראשון שיוקם בתא השטח יהיה קיבוץ. נרי שוטן הוא פרויקטור ההקמה מטעם התנועה הקיבוצית של הקיבוץ הראשון שמוקם מאז 1997, והוא מדווח כי הוא יהיה מורכב מקבוצות שמגיעות מרקעים שונים שישתפו פעולה לצורך בנייתו ושגשוגו.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר שקידם את הנושא בשנה שעברה מול השרה שקד ציין בנושא כי "כפי שהחליטה מועצת התנועה הקיבוצית, התנועה נרתמה לעניין מתוך ההבנה כי זוהי משימה ציונית ראשונה במעלה, והחלה בתהליך מול החטיבה להתיישבות שהיא הגורם המבצע מטעם הממשלה. במלאת שנה למותו של אהרן ידלין ז"ל, חבר חצרים, איש הנגב עוד מהקמת בארי בשנת 1946 ואדם של חזון ואמונה, מקדמת התנועה הקיבוצית את קריאת שם הקיבוץ העתידי בנגב על שמו. אנחנו רוצים לכבד את מורשתו ולסמנה ככוכב הצפון בהקמת הקיבוץ החדש".

עדכון זה הוא פרי מאמצים כבירים ולחץ מתמשך, הן מהצוות התנועתי והן של תנועת הצופים, ומו"מ ממושך שמסדיר למעשה גם דיון עתידי והתאמות, ללא צורך בפתיחת החוזה מידי כמה שנים. יעל אייזנר ממחלקת חיילים בודדים מציינת כי "חילופי גברי במשרד הביטחון בסיוע עקשנות ונחישות מצדנו הביאונו להישג נכבד זה, ובטוחני שהתאמת הסכום להוצאות יסייע בידי הקיבוצים להמשיך להפעיל בגאון את התכנית בתנאים הטובים ביותר שיש בנמצא, ולאמץ אל חיקם מאות חיילים בודדים מדי שנה. אנו מודעים לעובדה שהמניע לקליטת חיילים בקיבוצים הוא תרומה לחברה ולמדינה, אך יחד עם זאת משוכנעים שחלק מתפקידנו הוא לשפר את התנאים ולהקל מעט את המשא הכלכלי".

זו ההזדמנות להודות לכ-65 קיבוצים שמאמצים חיילים בודדים וגרעיני צבר, לעשרות הרכזים המצויינים שמלווים ביומיום ובסופי השבוע את החיילים , להנהלות שעל אף העומס מתפנות לשאר רוח שבעשייה חברתית כל כך משמעותית ולקהילות הקיבוצים שפותחות את הבית והלב. בהקשר זה, מתחייבת אייזנר לקיבוצים: "נמשיך לקדם האינטרסים שלכם ושלנו ללא לאות ולהיות כתובת לתמיכה וסיוע עבורכם, ככל שנדרש. זכות גדולה היא לנו לחוות ביומיום את פניה הנפלאות של החברה הקיבוצית".

כחלק מתהליכי הקבלה לחברות, הנקלטים מתוודעים למשמעויות ולדרישות הכרוכות במנגנוני הערבות ההדדית בקיבוץ – צבירה פנסיונית, ביטוחים שונים, מיסוי דיפרנציאלי, תשלומי ערבות הדדית ועוד. לפיכך, בתוך תהליך הקבלה והקליטה יש צורך להסביר לנקלטים את מהותה של הערבות ההדדית, כמרכיב יסוד בזהות הקיבוץ וגם כמחויבות חוקית, וכן לבחון את ההיבטים הללו כחלק מבחינת ההתאמה והעמידה בתנאי הסף לקליטה.

כ-180 ממלאות וממלאי תפקידים מתחומי הקליטה, הפנסיה, הביטחון הסוציאלי וניהול קהילה השתתפו במפגש, שעסק בהובלת תהליך הקבלה בהיבטי הפנסיה, תוך חיבור הנקלטים למהות הערבות ההדדית בקיבוץ. במהלך המפגש, שנבנה בשיתוף פעולה בין התנועה הקיבוצית וחברת אקו-סט פוינט העוסקת באבחון אקטוארי וייעוץ פנסיוני לקיבוצים, הוצגו נקודות מבט שונות בהיערכות וגיבוש ההתנהלות הקיבוצית המיטבית סביב סוגיות אלה. הוא נפתח בהרצאה של עו"ד מרב ניב (המחלקה לקידום הקואופרציה בתנועה הקיבוצית) על הערבות ההדדית כאבן יסוד בזהות הקיבוץ. אחריה הציג שלום פרץ, מנהל הקהילה בקיבוץ בית קשת, את הנוהל שהתגבש ומתקיים בקיבוץ סביב תהליכי קליטה משמעותיים. אדי קודלש (אקו סט פוינט) דיבר על עקרונות ודגשים בממשק בין תהליך הקבלה להיבטים פנסיוניים וביטוחיים וממשקי העבודה עם צוות הפנסיה ויועץ הפנסיה. ולבסוף ניתנה אפשרות לשאול ולהתייעץ עם המומחיות והמומחים.

בנוסף, הוצג למשתתפים המדריך שנוצר על ידי התנועה הקיבוצית ואקו סט פוינט עבור הקיבוצים במטרה לסייע להם לקיים תהליך מיטבי בנושא ולתת קווים מנחים כלליים,אותם יש להתאים להחלטות ולמציאות בכל קיבוץ וקיבוץ. המסמך כולל רקע קצר על מהות הערבות ההדדית בקיבוץ, רשימת תחנות מומלצות בתהליך הקבלה והקליטה בהיבטי הערבות ההדדית, דגשים וטבלת בקרה.

כשהשחרור המיוחל מהצבא סוף סוף מגיע, לראשונה בחייכם אתם באמת חופשיים ממסגרת. אבל, החופש הזה מגיע עם חוסר ודאות והכוונה.

אנחנו מציעים לכם לקחת רגע לעצמכם ולצאת איתנו למסע מיוחד בו תטיילו שלושה ימים בשביל ישראל, תעברו סדנאות הכנה לאזרחות, לשוק העבודה וללימודים, תלמדו איך לעבד את חוויות השירות הצבאי ותקבלו כלים שיעזרו לכם להיות מעורבים ומשפיעים במעגלים השונים. ויותר מכל - תקבלו זמן ועזרה לחשוב רגע על עצמכם ועל מה שאתם רוצים. הלוואי שאנחנו היינו מקבלים הזדמנות כזו לאחר השחרור שלנו.

התכנית תתקיים בעוד קצת יותר מחודשיים, בין התאריכים 4-7.9.23, ומיועדת לצעירי וצעירות התנועה הקיבוצית בגילי 20-25.

"כל ההיסטוריה של המקום הזה, בעיני, מגולמת במילה אחת - "ואולי", אומרת אוצרת התערוכה יעל ניצן. "גם אם את בארץ או בניכר, בכל גיל בכל שעה, מי שנולד כאן ומי שחי ומכיר את סיפורה של הארץ הזאת יודע - במילה הזאת יש עולם ומלואו, ואחריה מופיעות בשירה של רחל המילים "לא היו הדברים מעולם". לשמע המילה "ואולי" קם לנגד עיני עולם שלם - החצר הזאת, חום הקיץ, כחול המים, דקל שפל צמרת ואשה פוסעת במשעול. רחל כתבה את השיר בשנת 1927 חולה, בודדה, אומללה, אכולת געגועים לחבריה ולעבודת האדמה. היא היתה המשוררת העברית הראשונה, צעירה וכשרונית, והיא הפכה לסמל, סמל של אשה שחלמה על הגשמה והותירה מורשת מופלאה ונצחית. כיום, אחרי כמעט מאה שנים היא אחת המשוררות החשובות והאהובות. חצר כנרת וחוות העלמות הוא מקום קסום שבו חברו יופי המקום לקסם הסיפור למקום שבו... אכן היו... היו הדברים מעולם".

"לכן נכון המקום להקמת גלריה שיש בה דגש על אמנות נשים, ציורים על נשים, אמנות נשית, ודמות האשה בעיני ציירים ופסלים. תערוכות שבהן ננציח את גדולתן ומעשיהן ואת חלומותיהם של החלוצים והחלוצות. החלום שלי לארח אמניות ואמנים, אוצרות ואוצרים, אנשי תרבות ונשות רוח ובמיוחד משוררות שרוח רחל שורה עליהן. רחל נפטרה בגיל 41 ערירית אבל אנו  כולנו ילדיה. הגלריה בחצר כנרת ספוגה באווירה היסטורית מיוחדת, בשעות הבוקר השמש מאירה מעל הכנרת ועצי הדקל נעים ברוח הקלה. זה ללא ספק אחד המקומות המרגשים והיפים בארץ – הקירות מספרים לנו את גדולת החלוצות והחלוצים".