כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

פעילות הקיץ ותכנית החופש הגדול מהווים את שיאה של עשייה חינוכית הנמשכת לאורך כל השנה. פעילות הקיץ מאפשרת הרחבה לפעילות השגרתית המתקיימת במהלך השנה, ומפגש חברתי אינטנסיבי המשלב שגרה שונה, רגעי שיא ואתגרים. כדי להעשיר את ארגז הכלים של הצוותים החינוכיים ועל מנת שיגיעו מוכנות ומוכנים לפעילות הקיץ, הכינו באגף חינוך של התנועה הקיבוצית חודש שלם של מפגשי הכנה, העשרה ופיתוח מיומנויות מקצועיות לקראת החופש הגדול, על טהרת הכוחות המקומיים ובשילוב של רק שלושה מרצים חיצוניים.

את הפרויקט יזמו והובילו מנהלת פיתוח תוכן, אסנת חביב גל (הגושרים) ומנהל החינוך החברתי ("שבילים"), אורי פלד נקש (רמת דוד) בשותפות מלאה עם מערך ההדרכה של האגף. בין נושאי המפגשים השונים: מתן כלים לקראת בניית תכנית החופש, "דימוי גוף, הפרעות באכילה ותפקיד מערכת החינוך", מיניות בגיל הנעורים, שיתוף ורתימת הורים בחופש, שילוב ילדים עם קשיי התנהגות והשתלבות, מעבר לכיתה א' ומעבר אל הנעורים ועוד.

אסנת חביב גל אמרה כי "החופש הגדול מזמן מרחבי זמן משמעותיים לעשייה חינוכית וחברתית, ועל צוותי החינוך החברתי מוטלת משימה חשובה - יצירת חוויות עם ערך ומשמעות עבור כולם. ככל שהצוות החינוכי יגיע מדויק ומוכן ככל הניתן לחופשת הקיץ, כך הוא יוכל להפוך את הקיץ לזמן משמעותי יותר לקבוצה ולפרטים בה....וגם לצוות". "יצרנו מענה חינוכי ומערכתי נגיש וללא עלות, שנפרש על פני חודש שלם של מפגשי זום מרתקים ומעשירים, ועל הדרך אפשרנו מפגש עמיתים ארצי מחבר ומלמד", מספרת ראשת אגף חינוך בתנועה, דבי ברא"ס. "תודה והערכה רבה מגיעות לאסנת שהרימה, הובילה, הדריכה וניהלה את הפרוייקט הזה יחד עם מערך ההדרכה שעזר למקד צרכים ולהגדיר מטרות. אני מאחלת לכולנו קיץ מלא עשייה חינוכית שמחה ובטוחה, אנחנו כבר פועלים בהכנתו. חודש מאי יהווה, ללא ספק, מודל משמעותי בהכשרת צוותי החינוך בשנת החינוך הבאה".

תכנית כרם מבית "כזה ראה וחדש" של התנועה הקיבוצית ובשיתוף המדרשה באורנים מחברת קבוצה של חברות וחברי קיבוצים בעמדות הובלה (פורמליות ולא פורמליות) לסמינר הנמשך 11 חודשים ועוסק בזהות יהודית קיבוצית. התכנית כוללת מפגשי לימוד ותוכן, סיורים, סמינר, ליווי אישי לעשייה ומסע לקהילה יהודית בחו"ל.

החיבור ליהדות הונגריה מעלה שאלות של מהות היהדות כתרבות וכיצד העיסוק בזהות היהודית מגיע באופנים שונים, במקומות שונים ובקרב אנשים שונים. כך זכו משתתפי "כרם ג'" לחוות את סיפורה של יהדות הונגריה במסע בעיר הבירה, בודפשט. במהלך המסע חזר שוב ושוב סיפורם האישי של אנשים שבאמצע החיים מגלים שהם יהודים, ואז מגיעה בחירתם במשימה אישית המבקשת לחזק, לשמר, לחקור ולרתום  את מקומה של היהדות באישי ובקהילתי.

ביום האחרון של המסע בהונגריה, פגשה הקבוצה את מרסל – מנהל ה-JCC (מרכז קהילתי יהודי) בבודפשט. במהלך השיח סיפר מרסל על המשימה שעמדה בפניהם של המרכז והקהילה במהלך השבועות הראשונים של המלחמה באוקראינה, כאשר פליטים רבים דפקו על דלות המרכז וביקשו מזון, ביגוד או מקום לינה. לשאלתו של אחד מחברי הקבוצה האם היו אלה פליטים יהודים מאוקראינה, ענה מרסל "לא בדקנו אף אחד או אחת שביקש עזרה, עזרנו למי שהיה צריך לא בגלל שהם יהודים - אלא בגלל שאנחנו יהודים". וכך הרחיקו משתתפי התכנית עד בודפשט על מנת לחזור ולהתקרב ליהדות שלנו – היהדות הקיבוצית, יהדות כתרבות.

בחלק הראשון של הסיור נפגשו משתתפי התכנית עם רותם ידלין ראשת המועצה האזורית גזר, שסיפרה על המסלול המקצועי שלה, הבחירות שעשתה ומה הניע אותה להשפיע על המרחב בו היא חיה. החלק השני, כלל פגישה עם כרמל טל, מנכ"לית המועצה, ששיתפה באתגר שבניהול מועצה אזורית והקשר עם היישובים השונים, והעמיקה את הידע בכל הקשור לשלטון הדו-רובדי (הרובד העליון - המועצה האזורית; הרובד התחתון - הוועדים המקומיים ביישובים), הקשר של היישובים עם ממלאי תפקידים במועצה, חשיבות הנציגות במליאת המועצה ואפשרויות ההשפעה של התושבים והתושבות במרחב האזורי.

תכנית "המסלול" משותפת לתנועה הקיבוצית ולמועצה הציונית בישראל והמשתתפים בה מגיעים מהקיבוצים שונים מכל הארץ, במטרה להשפיע על המרחב האזורי שבו הם חיים. התכנית כוללת שמונה מפגשים ושמה דגש על החיבור למרחב הקיבוצי והכפרי: השפעת התפיסות הכלכליות והחברתיות בישראל על השלטון המקומי, מבוא לשלטון המקומי והמבנה הדו-רובדי, סוגי יישובים במרחב הכפרי ומנופי השפעה חיצוניים, מליאת המועצה, קואופרציה, ארגונים כלכליים אזוריים וכלכלה אזורית, שיתוף ציבור ועוד.

רותם שניצקי, מנהלת רשת הצעירים של התנועה ומובילת התכנית: "התכנית מחברת בין קיבוצניקיות וקיבוצניקים מרחבי הארץ המעוניינים להוביל שינוי במרחב האזורי שבו הם חיים, מעניקה ידע וכלים ומעודדת כניסה והשתלבות במוקדי השפעה בשלטון המקומי. תודה לשותפים שלנו מהמועצה הציונית בישראל על השותפות והאמון בתוכנית".

טקס החילופים נערך באנדרטת הנח"ל בפרדס חנה, בראשות מפקד פיקוד הדרום, אלוף אליעזר טולדנו ומפקד אוגדה 162, תא"ל נדב לוטן, מפקדי החטיבות לדורותיהם, מפקדים נוספים, חיילים, משפחות ומוזמנים נוספים. אל"מ אוֹרָן שמחה, חבר נצר סרני מונה לתפקיד ביולי 2021 לאחר מותו הטרגי של אל"מ שרון אסמן ז"ל שהתמוטט במהלך אימון כושר שלושה ימים אחרי שנכנס לתפקיד ונפטר כעבור זמן קצר.

אל"מ יהונתן שטיינברג, נשוי ואב לשישה, חבר קיבוץ שומריה שבצפון הנגב שבמקור הוקם כהיאחזות נח"ל ואוזרח על ידי תנועת השומר הצעיר, אך בשנת 2006 התפנו 11 המשפחות שנותרו בו כדי שישמש לקליטת מפונים מגוש קטיף, ובעיקר מהיישוב עצמונה וקצת מכפר דרום, במסגרת תוכנית ההתנתקות. שטיינברג התגייס לצה"ל בשנת 2000 כלוחם בחטיבת הנח"ל, ושובץ בגדוד 931 (שחם) בו התקדם בשרשרת הפיקוד עד לתפקיד המג"ד (בתווך שימש בתור קצין האג"ם של החטיבה). לפני שקיבל את הפיקוד על חטיבת הנח"ל שימש מפקד המרכז לאימונים טקטיים במל"י, מח"ט בנימין וקצין אג"ם של עוצבת הפלדה.

"לרצות, להתכונן, לנצח. שלוש מילים, שלושה ציוויים, שמגלמים בפשטות את מהות תפקידנו ואת גודל אחריותנו", הצהיר מפקד חטיבת הנח"ל הנכנס. "לרצות - אנו נדרשים בכל עת לשמר ולשכלל את הרצון האישי והקולקטיבי שלנו. את הרצון לא ניתן לקנות בכסף, אלא בבירור עמוק של היסודות המשותפים שלנו. להתכונן - לנצל כל רגע וכל משאב שניתן לנו כדי להתכונן למלחמה שבפתח. בלי הנחות - במוכנות, באימונים, בתפיסות ובאמצעים". לנצח - לנצח בכל משימה ובכל יום את האתגרים מחדש, לנצח בצורה מובהקת וחדה בשדה הקרב ביום פקודה". לגבי תפקידו החדש אמר בהתרגשות: "היום, אני חוזר לכור מחצבתי, לחטיבה בעלת שילוב מיוחד של ענווה וגבורה לצד פסיפס אנושי ייחודי. ביראת קודש, ומתוך תחושת שליחות ואחריות כבדה, אני מקבל עליי את הזכות לפקד על החטיבה".

מטרת המחקר, בהובלתה של ד"ר אופיר שפר מהמכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי, הייתה להציג תמונת מצב עדכנית של מערכת החינוך החברתי בקיבוצים ולעמוד על אתגרי השעה בקיבוץ המתחדש. המחקר נערך בשנים 2022-2020 בתמיכת היחידה לחקר החינוך בקיבוץ ובמרחב הכפרי והתבצע תוך שיתוף פעולה בין מספר חוקרות וחוקרים ממוסדות אקדמיים שונים יחד עם מחלקת "שבילים" - החינוך החברתי קהילתי באגף חינוך של התנועה הקיבוצית. בין היתר נבחנו במחקר היבטים של תפיסות, עמדות ותפקוד החינוך הקיבוצי, וכן יחסי הגומלין בין מערכות החינוך לבין הזהות הקהילתית ומאפייני החינוך החברתי, מתוך התבוננות על הבדלים בין המצוי לראוי.

מבין תוצאות המחקר, הדוחות השונים מעידים כי מערכת החינוך הקיבוצית היא אחד השחקנים הקהילתיים המרכזיים, וביכולתה לעצב את דמותו של דור המחר ולהבטיח את השתלבותו כדור בוגר בקהילה ובחברה. לשם כך, עליה למצוא את שביל הזהב בין פיתוח הפרט לבין טיפוח הקבוצה והקהילה ולגבש את שני המרכיבים הללו. החוקרים טוענים כי על מנת לממש את מרכזיותו של החינוך החברתי בקהילה, יש לבסס את מטרותיו על יסודות ערכי הקהילתיות (שייכות, מעורבות), ואת יעדיו על הגברת החוסן הקהילתי וחיזוק הזהות. מערכת חינוך ראויה יכולה לשמש כר פעולה מרכזי לעיצוב נורמות קהילתיות, לחיזוקן ושימורן, ולביסוסה של הקהילה כמקור ליצירת שייכות ומחויבות בעבור המשתתפים.

אורי פלד נקש, מנהל "שבילים", מברך על המחקר ומוסיף: "מערכות החינוך בקיבוצים עברו שינויים גדולים בשנים האחרונות, משינוי ערכי הליבה ועד שינוי אופן הפעולה שלהן. המחקר נותן לנו בסיס לעבודה ומתקף חלק גדול מהפעולות שאנו עושים בשנים האחרונות. אנו נמשיך ונקדם את הקשר עם המוסדות האקדמאיים על מנת לשפר את המקצועיות של מערכות החינוך החברתי שלנו".

ההישג המרשים הזה קרה במרוץBackyard Masters - The Race Of the Champions שנערך בגרמניה, בו בכל שעה עגולה יוצאים להקפה של 6.7 ק"מ,  וממשיכים לזנק ולרוץ עוד ועוד עד שהגבר או האישה האחרונים עומדים על הרגליים. זה מרוץ אליו מוזמנים ומתקבלים בהזמנה אישית רצי ורצות אולטרא-מרתון מוכשרים מכל העולם. איתה במרוץ היו בעלה איתן ומאמנה אורן צדקיהו. סוג המרוץ מצריך ליווי מקצועי וזה ניתן לה על ידי אבידור מרכזי בריאות לרגל ולגב.

תמר, שרצה בפברואר האחרון 38 הקפות במרוץ בפורמט הישראלי, היא הישראלית היחידה שקיבלה הזמנה למרוץ. יחד איתה זינקו עוד 33 רצים ורצות מ-21 מדינות, ללא הפרדה מגדרית, מה שהופך את תמר לישראלית שרצה הכי הרבה הקפות בישראל. והדובדבן: המרוץ הינו קריטריון לאליפות העולם שתתקיים בטנסי, ארה"ב.
מעבר להיותה אלופה ובעלת כושר אדיר, תמר היא אמא ל-6 ילדים, עורכת דין, ומכהנת כיו"ר ארגון "אהדה" בו מאוגדים הורים לילדים עם מוגבלויות בתנועה הקיבוצית.

תמר רגילה כבר למתוח את עצמה אל קצה גבול היכולת האנושית, ולפני כשמונה חודשים גמאה 246 קילומטרים בפחות מ-34 שעות ריצה במסגרת ה"ספרתטלון" ביוון, שנחשב למירוץ הכביש הקשה בעולם. בתחילת השבוע היא הוסיפה עוד 29 קילומטרים. קטן עליה.