כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

בפתח ישיבת מזכירות התנועה הקיבוצית, ברך מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, את כוחות הביטחון על סיומו של מבצע מוצלח ברצועת עזה, וביקש לציין כי ההתארגנות הלאומית לקראת מבצעים כאלה ובמהלכם, הולכת ומשתפרת, וכי המענה מהיר וטוב יותר לצרכים העולים מהשטח. מאיר הוסיף: "אני רוצה להצדיע לראשי הרשויות בנגב המערבי על תפקוד רגוע ומעולה, ומעל לכול, אני מבקש לאחל לילדי חברות וחברי ותושבי הקיבוצים הנגב המערבי, חזרה מהירה ורכה לשגרה. ברור לכל שזה לא פשוט, המעבר החד הזה משגרה לחירום ובחזרה וברור כי חוויות מהסוג הזה שוקעות לכדי נזק מצטבר. יחד עם זאת, אנחנו רואים כולנו איך האזור הזה כולו הולך ומתפתח, צומח ומתחזק חברתית ודמוגרפית, ואני מאמין שהכוחות האיכותיים ימשיכו בשילוב הידיים להמשך הצמיחה".

לבסוף התייחס מזכ"ל התנועה לפעילות התנועתית במהלך המבצע: "אנחנו בתנועה הקיבוצית הפעלנו את מוקד החירום והתרכזנו במציאת פתרונות ייחודיים וביצירת קשרים בין הקהילות שהתפנו לבין קיבוצים שמחוץ לטווח. ההיענות הייתה מרשימה ומרגשת. תודה לכל העושים במלאכה שהוכיחו פעם נוספת את עוצמתה של הערבות ההדדית בין הקיבוצים".

אופיר ליבשטיין, ראש המועצה האזורית שער הנגב וחבר מזכירות התנועה, ציין לשבח את תפקודם של צוותי החירום והמערכות הקהילתיות ביישובים, וסיפר על הלבטים עימם התמודדו תושבים בימי המבצע והעלות הכספית הכבדה הנופלת על המשפחה המחליטה להתפנות. בנוסף, הוא ציין לטובה את הפיקוד הבכיר בצה"ל על הקשר הרציף עם ראשי הרשויות ועל הנגישות, ואת השירות המהיר והיעיל של משרדי ממשלה ורשויות ייעודיות אחרות במענה לרשויות המקומיות.

ביום שלישי השבוע ביקרו פעילי מטה התנועה הקיבוצית באזור עוטף עזה, בקיבוצי המועצות האזוריות אשכול, שער הנגב וחוף אשקלון, שם נפגשו עם ממלאי תפקידים וחברים. הפעילים התחלקו לשלושה צוותי עבודה וכל צוות ביקר בקיבוצים אחרים במטרה לא להעמיס והגיע למספר קיבוצים רב ככל הניתן.

את הביקור ארגנו צחי רם ודנה אדלהייט, הרכזים של אזורי הנגב המערבי ודרום הארץ בתנועה. מוריה אילון שחר, מנהלת מחלקת ביטחון בתנועה, ציינה כי "בביקור נדונו צרכי הקהילות במצב חירום, והמענים הניתנים מהקיבוץ, המועצה האזורית והמדינה. במפגשים דיברנו על הערך המוסף שיכולה התנועה להציע מול צרכים שלא ניתנים להם מענים באמצעות הגופים הללו וכיצד ביכולתנו לסייע. המפגש עם השטח עזר לנו למקד את מטרות המוקד התנועתי, ללמוד על הדברים שעלינו לשפר מהמבצע האחרון ולהבין טוב יותר את תפקידנו עבור קיבוצי העוטף בפרט והקיבוצים בכלל, בכל הנוגע לאירוע חירום ביטחוני". מוריה הוסיפה כי לקחים משמעותיים שעלו בביקור הם מורכבות הפינוי לקיבוצים המרוחקים בין 4-7 ק"מ מהגבול, שמירת שגרה אצל המתפנים והפעלת פעילות לילדי הגיל הרך ולנוער, היקף גבוה של מתפנים, אמון גבוה בתפקוד המועצה האזורית ומורכבות החזרה לשגרה במסגרות השונות.

נטע קדם, מנכ"לית התנועה, הוסיפה כי "המפגשים היו מרגשים, מעוררי השראה ונוגעים ללב, וזימנו לנו מפגש עם אומץ, כאב, אחריות, מסירות וכמיהה משותפת של כולן וכולם לימים של שקט. היה לנו חשוב לחזק את ממלאי התפקידים ולהודות להם עם הטיפול המסור ומקצועי במבצע מגן וחץ, ולשמוע היכן הם רואים את התפקידה של התנועה הקיבוצית בחירום".

שלומית צימרינג, מנהלת היחידה לפיתוח הון אנושי בתנועה הקיבוצית, מספרת כי הרעיון לפתוח קורס הכשרה למנהלי ומנהלות מש"א בקיבוצים עלה לאחר שהיא ושותפותיה להובלת הקורס זיהו שזהו צורך הקיים בשטח. "ראינו שמנהלות ומנהלי מש"א שמגיעים לתפקיד ראשון בקיבוץ, נדרשים לתקופה ארוכה של למידה ולעיתים "גישוש באפלה", גם אם עסקו כבר קודם בניהול מש"א בארגון שאינו קיבוץ, וזאת בשל המורכבות של ניהול בקיבוץ והמאפיינים הייחודיים לתפקיד מש"א בקיבוץ.

הרמנו את הכפפה ובנינו קורס שהותאם לסביבה הקיבוצית ולאתגרים שהיא מביאה עמה. הקורס יועד למנהלים בתחילת דרכם, לאנשים הממלאים תפקידים בקיבוצים ושוקלים להתמודד על תפקיד מש"א בעתיד וכן למנהלי מש"א בפועל עם ניסיון שרוצים להעשיר את הידע המקצועי שלהם. השאיפה שלנו היא שהקורס יהווה מעיין "תו תקן" לכל מנהלי ומנהלות מש"א בקיבוצים ושלמנהל או מנהלת שעברו את הקורס יהיה יתרון משמעותי על פני מי שלא רכש את ההסמכה".

בקורס עסקו המשתתפות והמשתתפים בהבנת עולם המושגים הנדרש לצורך הצלחה בניהול מערכת קיבוצית, גיבוש תפיסת התפקיד כמנהל/ת מש"א והגדרת תחומי אחריות וברכישת כלים להובלת תהליכי גיוס אפקטיביים. כמו כן, המפגשים עסקו גם בלמידה והיכרות של תהליכי השכר והפנסיה, בניית תהליכי פיתוח מנהלי והובלת שגרות עבודה, כלים פרקטיים להובלת תהליכי משוב אפקטיבי, הכרת מושגים חשובים בדיני עבודה לצמצום חשיפות, באוריינטציה הקיבוצית, כלים לבניית תוכנית עבודה ותכנון פרויקט אישי. כל אלו נועדו להכשיר ולמקצע את המשתתפים, לשפר את אופן מילוי תפקידם וכן להמשיך ולחזק את מיתוג התפקיד בקיבוצים. בכל מפגש התארחה מנהלת מש"א ותיקה ששיתפה מניסיונה בנושא בו עסקו באותו המפגש.

מעבר מעונות היום לאחריות משרד החינוך לפני שנה וחצי הייתה תחילתו של שינוי מבורך בו רואים את מערכת החינוך מגיל לידה ומתחילים לדבר על רצף חינוכי מלידה עד גיל שש. תקציבים הופנו לטובת הכשרות מקצועיות לצוותים החינוכיים ולליווי פדגוגי למעונות היום. נדמה שהשינוי המשמעותי הוא שהחינוך לגיל הרך לא יורד מסדר היום. 

עיקרי התוכנית: סיוע כספי להורים לילדים בגילי לידה עד שלוש בכ-2.15 מיליארד שקלים - הסיוע הכספי יגיע לרמה מקסימלית של 940 ש"ח לילד לחודש ויינתן בשני מסלולים: תוספת שתי נקודות זיכוי למס הכנסה לכל הורה לילד בגילי לידה עד שלוש, והגדלת מענק העבודה (מס הכנסה שלילי) בסכום מקסימלי של 470 שקלים לחודש לכל הורה עובד לילד בגילי לידה עד שלוש. השקעה במעונות "הסמל", דרך הגדלת המחיר המפוקח של מעונות הסמל בתקינה הקיימת - תקציב לשיפור יחס התקינה במעונות הסמל, ומענק התמדה בסכום של 8,300 שקלים למחנכות במעונות הסמל. עוגנים נוספים בתוכנית הם השקעה בבינוי (2.2 מיליארד שקלים לבניית מעונות סמל), והגדלת שעות ההדרכה, ההכשרה והפיקוח המתוקצבות.  

אישור הרפורמה תסייע בעיקר למעונות הסמל, כיוון שבהם תהיה עלייה בשכר המטפלות וההורים יזכו להטבה דרך נקודות המס ובדרגה לה הם זכאים. חשוב שנכיר את ההטבות להן אנו זכאים מהמדינה. יחד איתן ועם התמיכה הקהילתית, מערכות החינוך שלנו יוכלו להמשיך להתקיים ולהיות חלק משמעותי מחיי הקהילה ועתיד הקיבוץ. לשם כך, גם אנחנו באגף חינוך לוקחים חלק בפורומים השונים, בדיוני הועדות ועובדים בצמוד למשרד החינוך ומרכז השלטון האזורי על מנת להבין, להשפיע ולהביא מהידע שלנו ולדאוג שגם הצרכים שלנו נלקחים בחשבון. בעבודה השוטפת אנחנו גם נמצאים בקשר עם מנהלות החינוך על מנת לתת מענה וללוות במידת הצורך וכמובן על מנת להנגיש את כל המידע והנהלים.

בקיבוצים הוותיקים מתרחשים מעת לעת ביקורים מעניינים של אנשים או קרובי משפחה של אנשים שהיו בו בימי ראשית הקיבוץ. מפגש כזה התקיים בקיבוץ שער הגולן, אליו הגיעה לבקר לאה שוורץ בת ה-88 אחרי תיאום מוקדם שעשתה, ממקום מגוריה בארצות הברית. 

החיבור של לאה עם הקיבוץ הצפוני מתחיל לפני 76 שנים, אז שהתה פה במשך שישה חודשים, מנובמבר 1947 עד מאי 1948, עם חבריה בחברת הנוער "זרעים", כולם ילדי שורדי שואה, שהגיעו ביחד לארץ ישראל ולקיבוץ, אחרי שהות ב"בית הילדים" בלנקנזה, גרמניה, לשם נאספו הילדים, רוהם יתומים, שעברו את המלחמה הנוראה בבריחה מאימת הצורר הנאצי. בבלנקנזה הם עברו שיקום נפשי ופיזי, לפני העלאתם לארץ. 

הביקור בשער הגולן תוכנן בקפידה בחודשים האחרונים. הצטרפו אליה בנותיה דליה ותמר, חתנה גי ונכדתה לורן.בת נוספת נשארה בארה"ב. תחילת הביקור הייתה בארכיון, צם צפו כולם בתמונות של לאה וחבריה מימי חברת הנוער ובעבודה בכרם. משם הלכו החבורה ל...ארוחת צהריים בחדר האוכל, ממנו המשיכו לביקור במקלט המשוחזר, ולסיום - ביקור במוזיאון המקומי, בו צפו בסרט "גבורות" שהעלילה מתארת את קרבות 48' ופינוי הילדים מהקיבוץ. במוזיאון היא אף פגשה את אלמנתו של אחד מחבריה לקבוצה, ואת בתה של מחנך הקבוצה, ולקינוח רקדו שירי עם לצלילי נגינת אקורדיון, כמו בימי ילדותה. בני המשפחה של לאה סיפרו בתום המפגש כי היה לה חשוב מאוד ומרגש לראות את התמונות מהתקופה בשער הגולן, להיזכר בשמות חבריה לקבוצה, ב"הוריה" המאמצים בקיבוץ ולסגור מעגל מרגש שהחל לפני 76 שנים. 

במפגש ניסו מובילי ומובילות תחום הצעירים בקיבוצים לפצח כיצד ניתן לרתום את הצעירות והצעירים שלנו לעשייה חברתית והתנדבות בקהילה ומהו תפקידם של מובילי ומובילות תחום הצעירים בהנעה לפעולה. המשתתפים והמשתתפות למדו כיצד בונים תכנית למעורבות (ממש כמו בעבודה - פשוט בונים תכנית עם יעדים, מטרות ולו"ז מסודרים)  - וכי אנשים צריכים מסגרת (כן, גם שמדובר בהתנדבות). פניות אישיות מגבירות תחושת שייכות ורצון להיות חלק ממשהו, מרבית מהאנשים שלא מתנדבים טוענים שפשוט לא פנו אליהם או הציעו להם להצטרף – אז כל מה שצריך הוא פשוט לפנות לחבר או חברה ולהזמין אותם.

המפגש התקיים בשיתוף פעולה עם אלה מדמוני וסיגל פרידמן גמליאלי מעמותת פעמונים, ועם שיר גורן, רכזת מעורבות חברתית בקיבוצים באגף צעירים ומעורבות בחברה של התנועה. אורטל בן הרוש, רכזת ועדות צעירים ותכניות בוגרים ברשת הצעירים, מספרת: "בתחילת השנה, הוצאנו שאלון למובילי ומובילות תחום הצעירים כדי למפות מהם הנושאים שמעסיקים אותם היום בוועדות השונות בקיבוצים. באופן גורף, מרבית מהרכזים והרכזות ענו כי האתגר המרכזי שלהם בפעילות הוועדה היא רתימת הצעירים למעורבות והתנדבות בתוך הקהילה. אני שמחה על שיתוף הפעולה עם "פעמונים", שמנהלים מערך מתנדבים רחב בפריסה ארצית, ששיתפו אותנו מהניסיון שלהם ונתנו כלים פרקטיים לרכזים והרכזות כיצד להניע לפעולה וליצור שייכות בקרב הצעירים".

רותם שניצקי, מנהלת רשת הצעירים בתנועה הקיבוצית: "להגשמה ולמשמעות יש השפעה עצומה על המוטיבציה שלנו, ואפיקי המעורבות והעשייה צריכים לפגוש את המניעים האישיים ואת הבערה הפנימית של אותם צעירים להשפיע. תפקידנו כמובילים ומובילות הוא לזהות את המניעים ולפרוס תשתית של אפשרויות שתחבר אותם לעשייה".

דרישות התפקיד:

1. חבר/ת קיבוץ – חובה.
2. תואר ראשון בתחום רלוונטי – חובה.
3. ניסיון בטיפול בתחומי האחריות של התפקיד במערכת הקיבוצית.
4. היכרות עם פיתוח תחום האנרגיה בקיבוצים.
5. ניסיון ויכולת מו"מ עם גורמים פנימיים וחיצוניים.
6. ניסיון ויכולת בהובלת תהליכים מורכבים.
7. נכונות לעבוד בשעות גמישות ונכונות לנסיעות ברחבי הארץ.

היקף משרה: 100%
כניסה לתפקיד: במהלך החודשים הקרובים.

קורות חיים יש לשלוח עד לתאריך 15.06.23 לאירית גולדברג בדוא"ל: iritg@tkz.co.il

"טנא של כוכבים" - טבע, צלילים ומשאלות לכל המשפחה בבית בינ"ה באר שבע: בית בינ"ה באר שבע בשיתוף קפה "רגע" באירוע בוקר חגיגי למשפחות: מפגש הכולל יריד ביכורים ודוכני תוצרת מקומית, מאכלי חג, גבינות ויין, עמדות יצירה, והפעלות לילדים. סדנת סאונד הילינג חווייתית לאיזון, הפגת מתחים וחיבור לכאן ועכשיו בהנחיית עודד קב. לחצו כאן לפרטים נוספים והרשמה לאירוע

"ובחרת" - תיקון ליל שבועות בבית בינ”ה תל אביב: תיקון ליל שבועות בנושא "הבחירות שאנו עושים". לילה של מופעים, מפגש מעמיק, לימוד, סדנאות ויצירה לתוך הלילה ו...הופעה של ג'ימבו ג'יי! לחצו כאן לפרטים נוספים והרשמה לאירוע

"טנא של כוכבים" - תיקון שבועות, סעודה ויצירה בבית בינ"ה באר שבע: ארוחת חג קהילתית, הופעה ושיחה עם המוזיקאי והיוצר רותם בר-אור על אמנות ומפגש אנושי ככלים לריפוי חברתי, לימוד, סדנאות יצירה והשראה שעוסקות בצורות ואפנים שונים של ריפוי. לחצו כאן לפרטים נוספים והרשמה לאירוע

"ביכורי חיפה" - תיקון שבועות בבית בינ"ה חיפה: בית בינ"ה חיפה באירוע בוקר חגיגי לכל המשפחה: נחגוג את הביכורים והתבואה שלנו עם אומנים שיציגו תוצרת מקורית ומקומית, עם דוכני בגדים, תכשיטים, פרחים ו...הופעה של עלמה זהר! לחצו כאן לפרטים נוספים והרשמה לאירוע