מאיזה קיבוצים מגיעים 12 החיילים המופלאים שקיבלו ביום העצמאות את אות מצטיין הנשיא ומי הם? מחאה אש במוצאי חג העצמאות. הקיבוץ שתרם לקרן המסייעת לקיבוצים המתקשים לשלם את "פנסיית הרשם" וקחו זאת ברוח טובה: ההרשמה לרפסודיה הבאה כבר בפתח. כל זאת ועוד בניוזלטר השבועי של התנועה הקיבוצית
שנים עשר מצטיינא: מצדיעים למצטייני הנשיא לשנת תשפ"ג מהקיבוצים
השנה התברכנו בלא פחות מ-12 חיילים וחיילות שזכו ביום העצמאות באות מצטיין הנשיא לשנת תשפ"ג, בטקס שהתקיים בבית הנשיא במעמד הנשיא יצחק הרצוג, ראש הממשלה בנימין נתניהו, הרמטכ"ל הרצי הלוי ושר הביטחון יואב גלנט. מזכ"ל התנועה: "בתנועה הקיבוצית תמיד חינכו, מחנכים ונמשיך לחנך ולטפח לשירות משמעותי ומיטבי בצבא ובמערכת הביטחון למען המדינה וכלל אזרחיה"
12 המופלאים: מצטייני הנשיא לשנת תשפ"ג מהקיבוצים. צילום: דובר צה"ל
טקס מצטייני הנשיא המסורתי התקיים אתמול (רביעי) בגינת משכן הנשיא שבירושלים כחלק מחגיגות יום העצמאות הקבועות. במהלך הטקס הוענקו אותות הצטיינות ל-120 חיילים וחיילות, קצינים וקצינות בשירות סדיר, שתרמו "תרומה יוצאת דופן" לצה"ל ולמדינה. הטקס נערך במעמד הנשיא יצחק הרצוג, ראש הממשלה בנימין נתניהו, הרמטכ"ל הרצי הלוי ושר הביטחון יואב גלנט.
מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, ברך את מצטייני הנשיא לשנת תשפ"ג, ואמר: "לשמחתנו גם הפעם התברכנו ביום העצמאות בחיילים וחיילות מהקיבוצים שמקבלים את אות ההצטיינות מנשיא המדינה. מצטיינים אלו מצטרפים לחבריהם המקבלים אותות הצטיינות בחטיבות וביחידות השונות, ולעשרות בני וחברי קיבוצים המשתייכים לפיקוד הבכיר ביותר בצה"ל. בתנועה הקיבוצית תמיד חינכו, מחנכים ונמשיך לחנך ולטפח לשירות משמעותי ומיטבי בצבא ובמערכת הביטחון למען המדינה וכלל אזרחיה. התנועה לקחה על עצמה להמשיך ולחבר את הדור הצעיר, כמו גם את כלל חברות וחברי הקיבוצים, לתרומה מתמשכת לטובת כלל החברה בישראל בכל דרך אפשרית. פרויקט החיילים הבודדים שפועל בקיבוצים כבר יותר משלושה עשורים סיפק גם הפעם מצטייני נשיא ואנו גאים בו מאוד".
לנ׳ שתי אחיות אשר משרתות בתפקידים משמעותיים בצה״ל, אחת המשרתת כקצינת ת״ש והשנייה שירתה ביחידה מסווגת. לפני הגיוס, בחר נ׳ לצאת לשנת שירות דרך התנועה הקיבוצית אותה ביצע במוסד לגמילה מסמים ואלכוהול. הוא התגייס לשייטת 13, עבר טירונות בבא״ח גולני ואחריה החל את המסלול המורכב בעתלית. נ׳ סיים את המסלול בהצלחה לפני כשמונה חודשים, שירת כלוחם והמשיך בתפקיד מרכזי בהכשרת דור הלוחמים הבא. נ׳ נמצא כעת בקורס קצינים בבה״ד 1 ועם סיומו יחל את תפקידו בתור מפקד צוות ביחידה. התחביבים שלו הם לבשל, לטייל ולשחות. ברוח יום העצמאות, הדבר הכי ישראלי בעיניו זה לעשות על האש עם החברים והמשפחה עם צ׳ימיצ׳ורי ארגנטינאי.
נ׳ - עלה והצלח!
סגן נועם סקורי - נגבה
בת 21, קצינת חמ"ל בחטמ"ר פארן
צילום: דובר צה"ל
נועם התגייסה באוקטובר 2020 ועשתה טירונות ולאחר מכן קורס סמב"ציות בג'וליס. בסיום הקורס שובצה להיות סמב"צית בחטמ"ר צפונית, ושירתה שם בזמן מבצע 'שומר החומות'. בהמשך קודמה להיות אחמ״שית. לאחר מכן יצאה לבה״ד 1 ובסיום הקורס שובצה בחמ"ל של חטמ״ר פארן ונמצאת שם כבר קרוב לשנה. לדבריה היא "מרגישה מאוד משמעותית בתפקיד - אני יד ימינו של המח"ט, אני מקור הידע. בנוסף אני עוזרת לחיילות וזה מאוד חשוב לי". לפני הגיוס לצה"ל התנדבה לשנת שירות דרך התנועה הקיבוצית ב"נירים" - פנימייה לנוער קצה, וזו הייתה חוויה מאוד משמעותית עבורה. לנועם יש שני אחים קטנים וכלבה בשם ג'וי והתחביבים שלה הם לרקוד, לטייל, מוזיקה, ים ולאכול. הדבר הכי ישראלי בעיניה זו האחווה בעם.
נועם - עלי והצליחי!
סמל לודט ליבמן - אושה
בת 22, לוחמת בקרקל (נמצאת כרגע בשלב של פרק משימה במסגרת גרעין נח"ל)
צילום: דובר צה"ל
לודט עלתה מהפיליפינים עם אמה כשהייתה ילדה, ובישראל אמא שלה התחתנה עם אברהם, שאימץ את לודט כבתו. לודט מספרת שהקשר שלהם מרגיש מאוד טבעי. לפני הגיוס לצבא היא ביצעה שנת שירות באשדוד במסגרת תנועת המחנות העולים. היא התגייסה באוגוסט 2021 דרך גרעין נח״ל לגדוד קרקל, ולאחר טירונות ואימון מתקדם של שמונה חודשים עלתה עם הפלוגה הרובאית לקו. לאחרונה התחילה לודט את פרק המשימה במהלכו היא עוזרת למלש"בים עם תהליך הגיוס ומכינה אותם לקראתו, כולל בבית הספר בו למדה. היא אוהב לטייל והדבר הכי ישראלי בעיניה זה לחגוג כריסמס בנצרת או חיפה.
לודט - עלי והצליחי!
סמ"ר נ' -
קיבוץ במועצה האזורית מטה אשר
בן 22 לוחם ביחידת 669
צילום: דובר צה"ל
נ׳ נולד בארה״ב להורים קיבוצניקים וגדל בסן פרנסיסקו. הוא התגייס בנובמבר 2020 ליחידה הטקטית לחילוץ מיוחד של חיל האוויר (669), עבר מסלול של שנה ושמונה חודשים ועלה לפלגת לוחמים. נ׳ עתיד לצאת לקורס קצינים ובסיום הקורס יהיה מפקד צוות. הוא מרוצה מאוד מהתפקיד, במסגרתו לקח חלק בהמון חילוצים וזה מאוד משמעותי. בתיכון הוא שיחק כדור מים והיה בצופים בארה"ב, ולפני גיוסו לצה"ל היה חניך במכינה הקדם צבאית 'מיצר'. נ׳ מגיע ממשפחה צבאית, סביו השתתפו בכל מלחמות ישראל ואחד מהם היה מ״פ ביחידה מובחרת. יש לו שני אחים ובין תחביביו נמצאים כדור מים, טיולים וגלישה. הדבר הכי ישראלי בשבילו זה קיבוצים.
נ' - עלה והצלח!
סמל נ' –
קיבוץ במועצה האזורית הגליל העליון
בן 20, לוחם ומפקד חוליה בזרוע האוויר והחלל
צילום: דובר צה"ל
נ' התגייס באוגוסט 2021 לזרוע האוויר והחלל, ולאחר הכשרה ממושכת שבה לא הוא וחבריו לא היו חשופים באמת לתפקיד, הם התחילו לשלב את הלוחמה המורכבת שלמדו עם העיסוק של היחידה הספציפית. לאחר ההכשרה הוא יצא לקורס מ"כים, ובחמישה החודשים האחרונים הוא לוחם ומפקד חוליה. בתור נער הוא שיחק רוגבי ולמד בתיכון עמק החולה. בנוסף, הוא היה חניך בתנועת נוער ולפני גיוסו לצה"ל יצא לשנת שירות במסגרתה.לנ׳ אח ואחות קטנים, הוא גר בקיבוץ איתם ועם הוריו ומאוד מחובר אליהם. דמות שמהווה עבורו מודל לחיקוי זו סבתא שלו – לאורך השנים היא אימצה המון ילדים עם צרכים מיוחדים, מעין משפחת אומנה גדולה, והוא מספר כי גדל איתם והם כולם בקשר עד היום. התחביבים שלו הם מוזיקה, חברים וריצה והדבר הכי ישראלי בעיניו זו האכפתיות בעם והערבות ההדדית.
נ׳ - עלה והצלח!
סמ"ר עומר שלומות – ברעם
בן 22, לוחם בגדוד 50 של חטיבת הנח"ל
צילום: דובר צה"ל
עומר התגייס בנובמבר 2020 לחטיבת הנח"ל ושובץ כלוחם בגדוד 50, כמו אביו שמשמש בתפקיד גזבר הקיבוץ. במהלך ההכשרה נפצע בברך ובסיומה עבר ניתוח שאחריו ירד מלוחמה לתקופה. בתקופה זו היה עשרה חודשים במפקדת החטיבה וחיכה מאוד לחזור לתפקיד לחימה. ביוני 2022 הוא חזר לבא״ח נח"ל בתור משה״ד (מש"ק הדרכה), ובמסגרת התפקיד הוא עובד צמוד למ״פ ולמ״מ. לדבריו הוא נהנה מאוד מהתפקיד ומהאנשים סביבו. לפני הגיוס לצה"ל הוא התנדב לשנת שירות במסגרת התנועה קיבוצית, אותה ביצע בפנימיית כפר גלים. עומר הוא הבכור מבין 4 אחים, אחות אחת מורה חיילת והשאר תלמידים. התחביבים שלו הם תופים וכדורגל. הדבר הכי ישראלי בעיניו זה צה"ל - לא משנה מה קורה מסביב, בצבא כולם חברים.
עומר - עלה והצלח!
סמ"ר ע' - מעיין ברוך
בן 20, לוחם וסמל צוות ביחידת אגוז
צילום: דובר צה"ל
ע' התגייס בינואר 2021 לקורס טיס. לאחר כמה חודשים נפל מהקורס, שובץ ביחידת אגוז ועשה מסלול של שנה וארבעה חודשים. בחודשיים האחרונים הוא סמל צוות ביחידה. יש לו אחות קטנה בת 17, לפני גיוס. התחביבים שלו הם שחייה וטיולים והדבר הכי ישראלי בעיניו זה לעקוף בתור.
ע' - עלה והצלח!
רב"ט ג'סיקה רבקה זגדון - צאלים
בת 23, מדריכת איסוף בבית הספר להגנת הגבולות
צילום: דובר צה"ל
ג'סיקה עלתה לארץ מצרפת באוגוסט 2021 כדי להתגייס בתור חיילת בודדה דרך גרעין צבר. לפני שעלתה למדה עברית באוניברסיטה בפריז. ג׳סיקה התגייסה בנובמבר 2021 לקמ״ד איסוף קרבי, לאחר מכן עשתה קורס מ״כים של חי״ר גבולות והיום היא מדריכת איסוף קרבי בבית הספר להגנת הגבולות (מחנה סיירים לשעבר). התחביבים שלה הם אמנות ומוזיקה והדבר הכי ישראלי הוא אנשים חמים ומקבלים.
ג'סיקה - עלי והצליחי!
סגן קארין פנצ'ב - מגן
בת 23, סגנית מפקד מצ"ח ירושלים
צילום: דובר צה"ל
בתור ילדה הייתה קארין בעלת חוש מפותח לאמת ולצדק ועם ערכים אלה התגייסה לתפקיד חוקרת במצ"ח. היא שירתה בפלוגת שוטרים צבאיים, יצאה לקצונה לאחר שנה בתפקיד ושובצה כקצינת חקירות בירושלים. לאחר מכן קודמה לתפקיד סגנית מפקד. קארין נותנת מענה למפקדים בכירים בכל הגזרה ומטפלת בפשיעה חמורה בצה"ל. היא תורמת תרומה משמעותית לשמירה על חוסנו המוסרי של צה"ל, ובכך מסכלת וחוקרת מקרי פשיעה מורכבים. קור הרוח שלה, יכולת הרתימה של החיילים, חתירה למגע ומצוינות הם אלו שגרמו לבחור בה למצטיינת נשיא. תרומתה המשמעותית לצה"ל ניכרת בכל יום ויום בתפקיד המורכב אותו היא מבצעת. לפני הצבא הייתה חניכה בתנועת השומר הצעיר ועשתה שנת שירות בקהילה. היא אוהבת לטייל, למדה קראטה 12 שנים ויש לה חגורה שחורה. הדבר הכי ישראלי בעיניה הם החגים.
קארין - עלי והצליחי!
רב"ט סופיה לוינסקי - אשדות יעקב מאוחד
בת 21, תצפיתנית בגדוד 636
סופיה עלתה לארץ לבדה לפני כ-4 שנים מברזיל. כשהגיעה לארץ החלה ללמוד בויצ"ו הדסים. היא גרה בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד אצל משפחה מאמצת – יהודית ועופר זנדאני.היא התגייסה בינואר 2022 והגיעה למחו״ה אלון, שם עשתה קורס עברית. לאחר מכן עברה קורס בבית הספר להגנת הגבולות ושובצה בחודש יוני כתצפיתנית בגדוד איסוף 636. סופיה מעידה שהיא מרוצה מאוד מהתפקיד ומספרת כי היא "מרגישה מאוד חשובה, ושאנשים יכולים לישון בשקט בזכותינו. התחביבים שלה הם לטייל ולהיות עם המשפחה והחברים, והדבר הכי ישראלי בעיניה זה צה"ל. יהודית ועופר מספרים כי סופיה הפכה במהירות לבת בית, ממש כמו ילדה נוספת למשפחה: "היא הגיעה אלינו לפני שנה וחמישה חודשים וכבר מההתחלה ראינו שהיא מיוחדת – יש בה משהו מאוד שמח, רגיש וחברותי. היא מספרת לנו שהיא רואה את הבית שלה כאן בישראל ובאשדות יעקב. אין מה להגיד – סופיה היא ילדה אהובה".
סופיה - עלי והצליחי!
סמל יערה כרמל - טירת צבי
בת 21, מפקדת בחמ"ל תצפיות בגדוד האיסוף 595
צילום: דובר צה"ל
יערה התגייסה באוגוסט 2021 כתצפיתנית ועברה הכשרה שבסופה השתבצה בגדוד 595 והגיעה לחמ"ל "אביטל". לדבריה "היה לי מאוד משמעותי אבל קשה". יצאתי לפיקוד במאי וחזרתי לפקד בחמ"ל "ערער" בחרמון. בחודש מאי האחרון יצאה לקורס מפקדות ובסיומו חזרה לחמ״ל "ערער" בחרמון, בו היא מפקדת בשמונת החודשים האחרונים. היא מרוצה מאוד מהתפקיד ומרגישה סיפוק אדיר מלעזור לחיילות שלה ומהעבודה המבצעית. יערה הייתה פעילה בבני עקיבא עד כיתה ח' וכשהייתה בתיכון "יצאה בשאלה" בתהליך הדרגתי שהיה משמעותי מאוד עבורה. לפני גיוסה לצה"ל הייתה חניכה בשלוחת חצבה של המכינה הקדם צבאית "ערבה", מכינה מעורבת של דתיים וחילוניים, בנים ובנות. ליערה יש שלושה אחים ושלוש אחיות והיא האמצעית - האח הגדול בן 29 והקטן ביותר בן 12. אחותה הגדולה, סתיו, שירתה גם היא כתצפיתנית, יצאה להיות מפקדת - והיא מהווה עבורה דוגמא. תחביביה הם לטייל, לבשל, לנגן על גיטרה ויוקליילי, לצייר וספורט והדבר הכי ישראלי בעיניה היא הדאגה אחד לשני כשקורה משהו, עזרה אחד לשני, דבר שלא רואים בשום עם אחר.
יערה - עלי והצליחי!
תמונת השבוע:
רוכבים ומוקירים את זיכרון חללי הקיבוצים
צילום: איציק שפרן
מאות רוכבי אופנים מקבוצות הרכיבה של חברת "בוץ" באזור רמת מנשה ועמק יזרעאל, המשיכו את המסורת וביום שלישי, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, קיימו בפעם השלישית טקס זיכרון משותף באנדרטה לחללי הקיבוצים.
מחאה אש
עשרות קיבוצים השתתפו במפגן כתובות אש בעד הדמוקרטיה ונגד ההפיכה המשטרית במוצאי יום העצמאות (אמש). הכתובות הוצתו במוצאי יום העצמאות סמוך לדרכים מרכזיות מהגליל ועד הערבה
מחאה במוצאי העצמאות
מי שנסע במוצאי יום העצמאות בכבישי ישראל התקשה לפספס בצדי חלק מהדרכים המרכזיות לאורכה של הארץ, בין הגליל לערבה, כתובות אש ברוח המחאה נגד ההפיכה המשטרית. הכתובות הוצבו במיקום כזה שיאפשר לכמה שיותר נוסעים על הכבישים המהירים לראות אותם. בצאת יום העצמאות הוצתו הכתובות וצולמו.
כתובות האש הוכנו ב-31 קיבוצים ביוזמת מטה המחאה של התנועה הקיבוצית. חיים חבלין מפקד המבצע ציין לטובה את ההתגייסות המהירה של צעירים ומבוגרים בקיבוצים להכין כתובות אש של ממש, ברוח תנועות הנוער. המילה הפופולארית ביותר בכתובות הייתה "דמוקרטיה", והיו גם סיסמאות כמו "אין עצמאות ללא דמוקרטיה", "כולנו בסירה אחת" ועוד.צפו בסרטון מרגש שמתעד את הכנת והדלקת הכתובות בכל הארץ
עוד קודם לכן תלו כמה עשרות קיבוצים נוספים דגם של מגילת העצמאות המלאה במקום מרכזי בקיבוץ כמסר של תמיכה בדמוקרטיה הישראלית כפי שנוסחה במגילת העצמאות, עליה חתמו בהקמת המדינה נציגי כל הזרמים במדינת ישראל.
קיבוץ שמיר נרתם:
תרם לקרן המסייעת לקיבוצים המתקשים לשלם את "פנסיית הרשם"
קצבת הפנסיה המחייבת (40% מהשכר הממוצע במשק) - 4,692 ₪ בחודש. הנהלת הקרן, שהוקמה ביוזמת הארגונים הכלכליים האזוריים והתנועה הקיבוצית, מקבלת החלטותיה בהתאם לקריטריונים המגדירים מי הקיבוצים שחבריהם יהיו זכאים להסתייע בכספי הקרן
קיבוץ שמיר. התמונה מתוך הבלוג "נעמוש" - מסע בזמן לתקופת מלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור" של שלמה מן
קיבוץ שמיר החליט להעביר תרומה – בשנה זו וסכום דומה גם בשנה הבאה - לקרן סל"ע התנועתית, שהוקמה בשנת 2015 על ידי התאחדות הארגונים הכלכליים והתנועה הקיבוצית במטרה לסייע לקיבוצים המתקשים בתשלומי הפנסיה המחייבת לחברים גמלאים, כפי שנקבעה בתקנות הערבות ההדדית בקיבוץ המתחדש, ולגמלאים בקיבוץ זה אין מקורות הכנסה נוספים זולת קצבת הביטוח הלאומי.
הכנסות הגמלאים בקיבוץ המתחדש כוללות קצבת פנסיה מחייבת ('פנסיית הרשם') בגובה 40% מהשכר הממוצע במשק, לפחות (4,692 ₪), וקצבת זקנה מהביטוח הלאומי. מספר קיבוצים מתקשים לעמוד בתשלום 'פנסיית הרשם' לחברים גמלאים, ולעזרתם נרתמת קרן סל"ע המסייעת בהשלמה ל-80% מגמלת הפנסיה המינימאלית הקבועה בתקנות. כמו כן, נקבע סיוע מיוחד לחברים פנסיונרים החיים בגפם וכן לחברים המוגדרים סיעודיים. עיקר הונה של הקרן מקורו בקיבוצים שביצעו מהלך של מכירת אחזקות או שליטה בתאגיד והסכימו לתרום 1% מהתמורה לטובת קצבאות גמלאים מקיבוצים אחרים.
ראשת אגף חברה וקהילה בתנועה הקיבוצית העומדת בראש הקרן, ד"ר אילת גלס, הודתה לקיבוץ שמיר, ואמרה כי "נושא הפנסיה והדאגה לביטחון הסוציאלי של הוותיקים הוא מהנושאים החשובים לכולנו, ובאים בו לידי ביטוי ערכים נאצלים של ערבות וסולידריות". מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, הודה לקיבוץ שמיר וציין כי "בתחילת הסדר הקיבוצים בוטלה הערבות החוקית בין הקיבוצים, ולפיכך אין חובה פורמלית לעזור, אבל יש חובה מוסרית ואותה ניתן לקיים רק באמצעות תרומות".
קחו זאת ברוח טובה: ההרשמה לרפסודיה הבאה נפתחת ממש בקרוב
הקיץ מגיע ואיתו גם הרפסודיה המסורתית של אגף חינוך בתנועה הקיבוצית, שמיועדת לבוגרי כיתות י'-י"ב. לאור ההצלחה הגדולה בשנים האחרונות, ועקב הביקוש הגדול, גם השנה נערך אגף חינוך בתנועה הקיבוצית לקיומם של של ארבעה מחזורים – זאת על מנת לאפשר לכמה שיותר בני ובנות נוער להשתתף במפעל. ההרשמה תפתח ב-14 במאי
הרפסודה שסגרה את המחזור האחרון ברפסודיה 2022 של התנועה הקיבוצית. צילום: ניר לביא
באגף חינוך רואים ברפסודיה אירוע שיא ברצף השנתי, כחלק מתהליך חינוכי שנתי אותו עוברים המדריכים עם בני הנוער אותם הם מדריכים. אנו צופים כי יתכן ויהיו מחזורים בעלי ביקוש רב יותר, ועל כן הנחייתנו היא לתכנן את לו"ז הקיץ של המערכות כך שישנה מבחינתכם אפשרות להירשם לכמה מחזורים שונים, וזאת למקרה שלא יוותר מקום פנוי במחזור אליו תכננתם להירשם. הרפסודיה היא קודם כל מפעל חינוכי, וכך אנחנו רואים אותו. הגמישות בהרשמה היא חשובה ונדרשת, גם לנו וגם לכן, הקבוצות הנרשמות. גודל מחזורי הרפסודיה נגזר מטעמים חינוכיים ובטיחותיים וכן, מההגבלה הקיימת על מספר הרפסודות אותן ניתן להשיט במכל משט.
הנושא המרכז של הרפסודיה יתפרסם בהמשך והוא יבוא לידי ביטוי במעגלי השיח ובציורי הקבוצות על מפרשי הרפסודות. הרפסודיה מתקיימת בשני מתחמים בחוף חוקוק - חוף הלינה בחוף חוקוק צפון וחוף הבניה בחוף חוקוק דרום. ההפרדה בין המתחמים מסייעת לשמירה על בני הנוער ועל בטיחותם. גם השנה אגף חינוך דואג להרחבת שעות ההצלה בכנרת ונערך לימים החמים עם אספקת קרח תמידית.
ההכנה לרפסודיה תתקיים בתאריכים 12-13/6 והשתתפות המדריכים בה היא חובה. ההכנה תעסוק בנושא התוכן המרכז, בתפקיד המדריך במהלך הרפסודיה, בהדרכה על בניית רפסודה וכן התנסות במשט על גבי הרפסודות אותן יבנו המדריכים. ההכנה תתקיים בחוף חוקוק, תתחיל בשעה 09:00, ותסתיים למחרת עם סיום המשט, בסביבות 18:00 בערב (פרטים נוספים וציוד נדרש יפורסמו בהמשך).שימו לב:כמו בשנים קודמות - לא תתאפשר השתתפות קבוצת בני נוער ברפסודיה ללא השתתפות המדריך.ה בהכנה. קיבוצים/מועצות/מערכות חינוך, אנא קחו זאת בחשבון ודאגו להשתתפות המדריכים בהכנה
בעוד כחצי שנה יתקיימו הבחירות לרשויות המוניציפליות בישראל, ובתוך המועצות האזוריות. כולנו נצא לבחור ראש.ת מועצה, ונציג.ה מליאה מהקיבוץ שישפיעו על עיצוב המדיניות במרחב האזורי שבו אנו חיים. תכנית "המסלול" - מנהיגות העתיד במרחב האזורי, מזמינה אתכם ואתכן לקחת חלק, לרכוש ידע וכלים וליצור רשת עמיתים במרחב האזורי, כדי שאתםן תהיו אלה שיעצבו את המדיניות האזורית. נותרו מקומות אחרונים ממש
התנועה הקיבוצית ו"המועצה הציונית בישראל" סוגרות בקרוב מאוד את ההרשמה למחזור ג׳ של תכנית מנהיגות העתיד במרחב האזורי - "המסלול". התכנית מיועדת לקיבוצניקיות וקיבוצניקים המעורבים בקהילה הקיבוצית או האזורית בתפקידים, ועדות או פורומים שונים, ומעוניינים להשפיע במרחב האזורי ולהשתלב בתפקידים מנהיגותיים במועצות האזוריות ובארגונים הכלכליים האזוריים. המטרה היא ליצור קבוצה שתפעל יחד ובנפרד מתוך ערכים משותפים ליצירת מרחב אזורי טוב יותר.
משתתפי ומשתתפות התכנית יזכו להיכרות מעמיקה וידע על המרחב האזורי והגופים הפועלים בו בדגש על החיבור למרחב הקיבוצי והכפרי, וירכשו ארגז כלים משמעותי לעתיד. בין הנושאים שבהם עוסקת התוכנית: השפעת התפיסות הכלכליות והחברתיות בישראל על השלטון המקומי, התנועה הקיבוצית - עבר, הווה ועתיד, מבוא לשלטון המקומי והמבנה הדו-רובדי, סוגי יישובים במרחב הכפרי ומנופי השפעה חיצוניים, מליאת המועצה, קואופרציה, ארגונים כלכליים אזוריים וכלכלה אזורית, שיתוף ציבור ועוד.
בתוכנית תשעה מפגשים שבועיים, במהלך החודשים מאי-יולי 2023 ובין השעות 15:00-20:00. על המשתתפים להתחייב לנוכחות של לא פחות מ-80% מהמפגשים, וההשתתפות מותנית בראיון קבלה. המפגשים ייערכו בבית התנועה הקיבוצית ביקום.
אזור הדמדומים:
תערוכה רב תחומית קבוצתית חדשה בגלריה לאמנות בגבעת חביבה
בשבת הקרובה (29.4), בשעה 12:00, תפתח בגלריה לאמנות בגבעת חביבה התערוכה "אזור הדמדומים" שמבקשת להפנות את תשומת ליבנו אל מצב הפליטים בארץ, בהתייחסה לסוגיות של חציית גבולות, זכויות בין-לאומיות, היעדר זכויות והפקר. התערוכה תוצג עד 17.6.23. אירוע שיח גלריה יתקיים בתאריך 27.5.23
תופעת ההגירה והפליטות בעולם כבר אינה ניתנת להתעלמות או הקטנה ובמובנים מסוימים ניתן להתייחס אליה כ"מהפכת הפליטות"; מהפכה שקטה אולי, אך כזו המשנה עמוקות את המרקמים האנושיים בתוך כל מדינה. בארץ, תופעת הפליטות מאתגרת את התפיסה הדמוגרפית של ישראל כמדינה יהודית. תפיסה זו היא המאפשרת את ההדרה מצמתי הכוח והנִראוּת של כל זהות אחרת שאינה מתיישבת עם זו המוגדרת כיהודית באידיאולוגיה השלטת.
שאלות אתיות בנוגע לניכוס, התחזות, פטרנליזם וקולוניאליזם מאפיינות את השיח האמנותי כיום בעיסוקו בשאלת הפליטות וההגירה בפרט ובכאב האנושי של קבוצות מודרות בכלל. האמנים הישראלים המציגים, יהודים וערבים, מנסים לחשוף, לספר ולתווך את התחושה שלא באמת ניתן להבין את האחר ואת כאבו; אך גם אם ידיעת האחר אינה ממין האפשר – הכרה והוקרה, למידה וחמלה, לצד פיתוח אסטרטגיות משותפות של התנגדות וכבוד הדדי, מתבקשות היום יותר מתמיד.
סבטלנה ריינגולד, אוצרת התערוכה: "אל מול הסוס המשטרתי שדוהר לעברך, את מרגישה שכל מה שידעת על העולם הזה עד עכשיו מתחיל להשתבש. באותו רגע, התחלתי שוב להרהר על חוויית ההגירה כמצב אינסופי. מצב זה יכול להשאיר אותך לבד לאורך כל חייך. עם השנים "היותך האחרת" הופך לחלק בלתי נפרד מאישיותך. אבל שם באיילון, שמחתי להיות חלק מאותם האנשים שביקשו ומבקשים להגיד את דברם. שמחתי סוף סוף שפעם, לפני יותר משלושים שנה, החלטתי שאני רוצה להבין ישראליות מה היא. ואני גאה להיות חלק מהישראליות (או שמא הפוסט-ישראליות?) שמתהווה היום".
הוספת תגובה חדשה