content
כי סדר צריך להיות! (או שלא). בלוג מיוחד - מיליארד (ומאתיים מיליון) סינים רוצים להכיר את הגן הקיבוצי. פרק שלישי
כשאנחנו חושבים על סינים אנחנו בדרך כלל חושבים על סדר, על ילד אחד שכל המשפחה מקרקרת סביבו. שמענו גם על זה שהם אוכלים הכל, ועל "נימוסי השולחן" שלהם.
אני רוצה להפתיע אתכם ולספר לכם שחוץ מהסעיף האחרון, שום דבר לא בהכרח נכון. הסינים יורקים המון, אולי מתוך מחשבה שלא צריך להשאיר חיידקים בגוף, ואולי כי אין בכל מקום נייר טואלט גם לא בשירותים של מסעדות ובקניונים. כל אישה סינית מחזיקה בתיק שלה אריזות קטנות של נייר טואלט, ובתורים לשירותים כל אחת מחזיקה אריזה משלה. מיותר לציין שאין ליד הכיורים ניירות ניגוב, ובטח שלא סבון, יש רק מים. גם הסינים הכי מכובדים שראיתי במסעדות וברחוב, מושכים באף ועושים גרעפסים קולניים בלי להתבייש. לפעמים רציתי להגיד להם שזה לא בריא ושיהיה להם סינוסיטיס, אבל רק אחרי שלי נוצר סינוסיטיס והציעו לי לשים על המרקום הכואב את המשחה נגד גירודי יתושים, הבנתי שסינוסיטיס זו לא בעיה כזו גדולה כמו שאנחנו חושבים. לא חייבים לקחת אנטיביוטיקה, פשוט להזמין את המשחה מתאילנד והופ - זה עובר.
אמהות ישראליות היו מתעלפות מהרגלי שולחן של הסינים, וגם מההרגל לקרב את הצלחת אל הפה ולדחוס לתוכו כמה אוכל שרק אפשר. בגן אוכלים עם כפות ולא עם צ'ופסטיקס, אבל שמעתי שהילדים מאוד מיומנים גם בזה אם צריך. אלא אם... מדובר באחד מהילדים שההורים והמטפלות עדיין מאכלים. יש אצלנו ילדים בני שלוש וארבע שעדיין מאכילים אותם, כי ככה הם רגילים מהבית וכי הסינים הם יותר פולנים מהפולנים, מסתבר. מצד שני, הם נותנים להם למשל בשר, והילדים צריכים להוציא לבד את העצמות. הסינון, אגב, נעשה בתוך הפה של הילד.
מבחינת הסינים, צריך לאכול המון בשר וירקות, אבל בשום פנים ואופן לא אוכלים חי! כשאני אכלתי סלט ישראלי הסתכלו עלי מוזר וכשרציתי לטעום מלפפון לפני שהכנסתי אותו לסיר המרק שני מלצרים קפצו עלי וביקשו שלא אעשה זאת כי זה לא בריא. יש תבשיל די קבוע בגן של מלפפונים מטוגנים עם בצל. שמישהו יסביר להם שסלט עם אותו מרכיבים חיים הרבה יותר טעים ואפילו חריף כמו שהם אוהבים מאשר מלפפון חם. אתם יכולים לדמיין את זה? גם כשאכלתי במסעדה טורקית הגישו לי סלט שבו גם המלפפון וגם העגבניה היו מקולפים.
מבחינת סדר והמשמעויות החינוכיות שלו, אצלנו בגן אני הסברתי לצוות שמשחקים (כמו לגו, השחלות, פאזלים) מחזירים למקום כשהם מפורקים, ושכל חלק צריך שיהיה לו את המקום שלו וגם אם הילדים שמים במקום הלא נכון, זה התפקיד שלנו כמבוגרים לסדר אחריהם. אם אנחנו דורשים מהם לסדר אחרי המשחק גם עלינו חלה המחוייבות לדאוג לסדר בצורה הרחבה יותר. את שני הגנים שהייתי בהם עד כה הייתי צריכה לסדר ולארגן; להפריד מה מתאים לגיל של הילדים, לאחד חלקים מפאזלים בין שני הגנים, למצוא קופסאות לדברים וגם לזרוק לפח חלקים קטנים שמסכנים את הילדים.
לגבי המשפחות השונות בסין אני יכולה להגיד שאין נוסחה אחת. כן יש הרבה משפחות שהסבתות הן אלו שמביאות לגן בבוקר, דבר שלא נהוג בישראל, וכמובן סבים וסבתות שמגיעים לקחת כמו אצלנו. גם אצלם סבתא וסבא מפנקים את הנכדים ולילדים קצת קשה אחרי בילוי עם סבתא להגיע לגן שבו לא כל תשומת הלב עליו ולא עושים כ-ל מה שהוא מבקש. אך כמו אצלנו יש הורים מפנקים יותר ומפנקים פחות. יש ילדים שמגיעים במיטב מחלצותיהם ויש כאלה שמגיעים עם בגדים שמותאמים לגן. ובכל זאת, יש כמה דברים שלא רואים אצלנו. למשל סבתא שהולכת עם מטרייה ביד מעל הילד או הילדה והיא עצמה נרטבת. אמהות שמחזיקות לילדיהם בני העשר ושתים-עשרה את היד ביציאה מבית ספר. ויש גם סבים שמגיעים לאסוף את הנכדה מהגן או מבית ספר בלי חולצה. באופן כללי ראיתי יותר מידי גברים בלי חולצה או עם חולצה מקופלת שמגלה כרס.
הרחובות נשארים נקיים אך ורק כי לכל איזור יש כמה מנקים. המון אנשים משליכים את האריזות של המוצרים שהם קונים על הרצפה ברגע שאין להם צורך בהם, יש גם הרבה מבוגרים שמחטטים בפחים בשביל למצוא בקבוקים למחזור וגם קרטונים וקלקרים שגם אותם ממחזרים כאן. הם אף מגדילים לעשות וכאשר הם מזהים שקית ובה דברים לא רטובים הם שופכים את התוכלת לפח או מסביבו ולוקחים את השקית. לא ברור לי למה כי החנויות כאן לא חוסכות בשקיות אבל אולי בהמשך אגלה.
במידה ויש מתעניינים ומתעניינות עם נסיון בגיל הרך ושרוצים לקחת חלק בחוויה דומה מוזמנים לשלוח קורות חיים לכתובת:
הוספת תגובה חדשה